יום ראשון, 4 בינואר 2009

מילון מונחים: השלום הדמוקרטי

השלום הדמוקרטי, היא תאוריה ביחסים בינלאומיים הגורסת כי מדינות דמוקרטיות אינן נלחמות (או יותר מדויק, נדיר שנלחמות) אחת עם השנייה עקב מאפיינים יחודיים המתקיימים במערכת היחסים שבין דמוקרטיות. התאוריה נחשבת לאחד מאבני הבסיס של הגישה הליברלית ביחסים הבינלאומיים ואחת התאוריות המשפיעות והחשובות ביותר על עולם היחסים הבינלאומיים והפוליטיקה העולמית.

הבסיס לתאוריה הוא בחיבור "השלום הנצחי" של עמנואל קאנט בו טען קנט, כי בשום עם לא ימצא רוב שיתמוך ביציאה למלחמה שאינה נכפתה עליו. זאת טען קאנט מכיוון שהרוב הוא הראשון לשלם את המחיר במלחמות. עקב כך אם לכל העמים בעולם תינתן זכות הבחירה, לא יהיה שום עם שיזום פעולה אגרסיבית וכך לא יהיו מלחמות. בתחילת שנות השמונים מייקל דוייל החייה את התאוריה מחדש בטענה כי הבחירה החופשית עליה דיבר קאנט היא בעצם הדמוקרטיות המודרניות, מכאן ה"שלום הנצחי" הפך ל"שלום הדמוקרטי". מחקרים רבים שנעשו לאחר מכן בדקו את כל המלחמות ב-200 השנה האחרונות (מאז הופעת הדמוקרטיה המודרנית) כולם הראו כי התאוריה אכן מתקיימת במציאות, וכי דמוקרטיות אינן נלחמות אחת בשנייה. ישנם שני הסברים מקובלים לתופעה.

ההסבר הנורמטיבי: ההסבר הנורמטיבי מסביר את השלום הדמוקרטי בטענה כי מערכת הערכים של הדמוקרטיות ביחסים אחת מול השנייה הן הסיבה לשלום. ההסבר טוען כי במדינות דמוקרטיות ישנה הבנה כי סכסוכים אפשר, וניתן לפתור על ידי משא ומתן ועל ידי פשרה. לכן אין צורך להגיע כלל למצב עימות. מכיוון שדמוקרטיות תופסות אחת את השנייה כמדינות המקיימות ערכים אלו, אפקט הפחד בין המדינות יקטן והמדינות מצפות אחת מהשנייה לנהוג באותה צורה. מצד שני כאשר מדובר במדינה לא דמוקרטיות, הדמוקרטיה אינה מצפה להתנהגות דומה מהצד השני, אפקט הפחד, האיום והחשש מתגברים וההידרדרות למלחמה מתאפשרת.

ההסבר המוסדי: ההסבר המוסדי מתחלק לשני חלקים מרכזיים. הראשון מתקשר לטענה ההיסטורית של קאנט. עקב העבודה כי בדמוקרטיות העם הוא שבוחר בשלטון והעם אינו מעוניין במלחמה, השליט אינו ממהר לצאת למחמה בגלל הצורך לרצות את העם ורצונו להמשיך ולשלוט. החלק השני מדבר על המבנה המיוחד המאפיין דמוקרטיות: איזונים ובלמים, הפרדת רשויות, משחק פוליטי, הצורך בגיבוש רוב ותהליך קבלת החלטות מסודר. כל אלו מנגנונים שבאופן טבעי לוקחים זמן הם מאטים את קבלת ההחלטות ומאפשרים לשני הצדדים חופש פעולה רחב בכדי לחפש פיתרון שאינו מלחמה.

תאוריות השלום הדמוקרטי היא דוגמא לתאוריה שעשתה באופן מוצלח את המעבר מהאקדמיה לפוליטיקה כאשר מנהיגים רבים האמינו  וניסו לעצב את העולם בדמותה. בינהם נשיאי ארצות הברית ביל קלינטון וגו'רג' בוש הבן.