יום שלישי, 6 בינואר 2009

מילון מונחים: שלושת הפנים של העוצמה

שלושת הפנים של העוצמה (לעיתים מופיע כשלושת הממדים של העוצמה) הם מושג במדע המדינה ויחסים בינלאומיים על כיצד באים לידי ביטוי יחסי העוצמה בקשרים שבין השחקנים השונים במערכת. המודל מבוסס על כך שכל פן מהשלושה מציין סוג אחר של הפעלת עוצמה, ומייתר את הפן שלפניו.

גילוי עוצמה כתוצאה מקונפליקט - שני שחקנים נמצאים בניגוד העדפות אחד עם השני. במידה ואחד השחקנים כופה את דעתו על השחקן השני התגלה הפעלת עוצה כתוצאה מקונפליקט. כפייה זו יכולה להתבצע בשלל אמצעים: מלחמה, ענישה, איום, דיפלומטיה. 

עוצמה כמקבעת סדר יום - השחקן החזק מקבע את סדר היום במערכת, שאר השחקנים כבר יודעים מראש את סדר היום ופועלים בהתאם אליו, זאת גם במידה וסדר היום אינו עומד עם העדפות הפרטיות שלהן ואף פוגע בהן. הבסיס לעוצמה שכזאת הוא מושג "התגובה הנצפית" בו המדינות החלשות מבינות שאם הן לא יתיישרו לפי סדר היום שנקבע על ידי השחקן החזק, הוא עשוי להעניש אותן (שימוש בפן הראשון של העוצמה) ובכדי להימנע מכך הם כלל אינם מגיעים למצב של קונפליקט.

עוצמה כמעצבת אידאולוגית - השחקן החזק מעצב את שאר השחקנים ומשנה את העדפות שלהם כדי שיתאמו את מטרותיהם להעדפות שלו. עוצמה שכזאת מונעת את הצורך לקבוע סדר יום (הפן השני של העוצמה) ומונעת הגעה לקונפליקט (הפן הראשון של העוצמה).


לקריאה נוספת:

Robert A. Dahl, "A Preface to Democratic Theory," (Chicago: The University of Chicago Press, 1956(.
Peter Bachrach, Morton S. Baratz, "Two Faces of Power," The American Political Science Review, Vol. 56, No. 4 (December 1962), pp. 947-952.
Steven Lukes, "Power: A Radical View," (London: Macmillan Press, 1974).
Stewart Clegg‏, "Frameworks of power," (London: Sage, 1989).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה