יום שלישי, 6 ביולי 2010

לא על הגז לבדו

גילוי הגז מול חופי ישראל מצטייר לעיתים כחדשות הטובות ביותר שישראל יכלה לצפות להן, אבל מה מלמדת אותנו ההיסטוריה על תגליות פתאומיות שכאלו, ובאילו מדינות זה הסתיים באסון

בחודשים האחרונים כולנו התבשרנו שמדינת ישראל מצטרפת אל נסיכויות הגז העולמיות. כותרות העיתונים דיברו על הזהב השחור (שקוף במקרה שלנו), על חוסר התלות העתידית בגז ערבי-מוסלמי-רוסי, ועל עצמאות אנרגטית. על העושר הרב, ומטבע החוץ שייכנס לארנקי המדינה בקרוב, ועל קבוצות העשירים החדשה שהולכת להיווצר בתעשייה שמעולם לא הייתה קיימת בישראל. בעלי החברות שמצאו את הגז מדברים ללא הפסק על תעריפי חשמל נמוכים, על מים מותפלים זולים ועל אימפריית יצוא עתידית שעשויה להפוך את ישראל לאחת המדינות העשירות בעולם.

אפילו עיתון הדה מרקר שבדרך כלל לא מקבל את העמדה הפופולארית ומציג ביקורות נוקבות על הכלכלה הישראלית. הצטרף לחגיגה וקינח במהדורה מיוחדת של העיתון בשם "נסיכות הגז הישראלית", מהדורה שבה על גבי 18 עמודים מסופרים כל מעשיות הגז של ישראל. על העשירים החדשים, על אלו שנכשלו לפניהם, על המפסידים והמרווחים כתוצאה מהמעבר מנפט לגז, על השמחה במסדרונות הממשלה והכנסת, על הפגישות הסודיות, על מצב הרוח בבורסה ועל אימפריית הגז העתידית של מזרח הים התיכון. 18 עמודים שלמים ואפילו מילת ביקורת אחת לא נכתבה. אופוריה כבר אמרנו.

על פניו נראה שמציאת גז בכמויות ענקיות מול חופי מדינת ישראל יכול להביא עימה רק ברכה, ומה כבר יכול להשתבש? אז זהו שלא תמיד זה כך. בדיקה מעמיקה של מקרים דומים בהיסטוריה מגלה שמשאב טבע חדשף ובמיוחד אחד נדיר ויקר שמתגלה לפתע בכמויות אדירות לא תמיד מביע עימו ברכה, כאשר בחלק רב מהמקרים זה גם נגמר במשבר ובאסון.