יום ראשון, 28 בנובמבר 2010

שובם של ההלניסטים

ישראל, קפריסין ויוון, 2000 שנה אחרי מרד החשמונאים ישראל והעולם ההלניסטי צריכים לשלב ידיים

מאז התגלו מאגרי הגז העצומים אל מול חופי ישראל מלאים העיתונים בתשובות לשאלה כיצד יש לחלק את המשאב בין אזרחי ישראל? כמה יתרמו אותם מאגרים לכלכלת ישראל בעתיד? ומי הולך להיות המרוויח הגדול? אך לצד אותם יתרונות (וחסרונות) כלכליים המגיעיםעם גילוי זה ישנו גם הצד הפוליטי-הבינלאומי. בו מודגשות בעיקר מדינות אגן הים התיכון המזרחי יחד עם שתי הבעיות העיקריות הניצבות בפני ישראל כיום: שאלת הגרעין האיראניוהעוינות הטורקית. שילוב המאפשר לישראל ליצור מהלך בינלאומי חסר תקדים שיחבר אותה אל מדינות העולם "ההלניסטי" ואף לצרף את רוסיה ושאר העולם הנוצרי-אורתודוקסי לראשונה בהיסטוריה למחנה שלה.

גז ישראלי-קפריסאי הולכה יוונית צריכה אירופאית
מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה
אם התחזיות בנוגע לתגליות הגז נכונות במים שמול חופי ישראל נמצא אחד הריכוזים הגדולים בעולם של גז. ריכוז כה גדול שמדינת ישראל לעולם לא תוכל להשתמש בכולו בעצמה (אלא אם כן אתם מעוניינים לשמור על אותם מאגרים ל-100 שנה) ותאלץ לייצא חלק גדול מהם למדינות העולם. במקביל גילויים נוספים מתגלים אל מול חופי קפריסין (הזקוקה לגז אף פחות מישראל) גילויים שהופכים את תרחיש הייצוא כמעט לוודאי ובכך מייצבים את אגן הים התיכון המזרחי לאחד הנכסים האסטרטגים החשובים בעולם האנרגיה.

באופן טבעי היה אפשר להעריך כי כל אחת מהמדינות תנצל ותנהל את משאב הגז באופן עצמאי. אך לא כך הם הדברים. לקפריסין ישנה בעיה בלהגן צבאית על מצבורי הגז שבשטחה במיוחד עקב האיומים ההולכים וגדלים מצדה של טורקיה בנושא. בעוד לישראל ישנה בעיה ביצוא הגז עקב כל שהיא מנותקת יבשתית מאירופה וכי הולכת גז באופן נוזלי הינה יקרה במיוחד. כך נוצרת עבור שתי המדינות הזדמנות נהדרת לשתף פעולה. ישראל תגן על הגז הקפריסאי-ישראלי בפני איומים חיצוניים וקפריסין תרתום את אחותה הגדולה יוון בכדי להקים צינור גז המחבר את יוון לקפריסין ואת קפריסין לישראל, ובכך תפתח האפשרות לייצא את הגז לאירופה המחפשת באופן נואש כיצד לגון את מקורות האנרגיה שלה.

בין טורקיה ליוון
ומה תרוויח יוון אתם שואלים? אז מעבר לתמלוגים הכספיים ממעבר הגז בשטחה ולתלות האירופאית שתיווצר בצינור אליו היא שייכת ומובילה. עסקה שכזאת מחלישה את טורקיה וכאשר טורקיה נחלשת יוון מרוויחה. טורקיה ששינתה לאחרונה את יחסהלאירופה ובמיוחד לישראל מאמינה כי הגז הקפריסאי שייך בחלקו לה ומעוניינת לשלוט צבאית במזרח הים התיכון. כך שהידוק הקשרים בין שלושת המדינות המקיפות אותה היא טבעית, הכרחית ותעמיד את טורקיה במצב מסובך אף יותר ממה שהיא נמצאת כעת.

האיום האיראני הקשר הרוסי
מוקדון ויוון עם עלייתו של אלכסנדר לשלטון
וכאן נכנסת לה הצלע השלישית והיא איראן. תארו לכם מצב בו ישראל מזרימה גז בכמויות עצומות ליוון ומשם לאירופה. מי הנפגעת העיקרית? מי שמזרימה את הגז כעת וזאת היא רוסיה. רוסיה שאינה מעוניינת לאבד את המונופול שיש לה בגז האירופאי לא תאפשר לגז ישראלי לזרום לאירופה בלי לקחת בחשבון את האינטרסים שלה. ומכיוון שתקיפה רוסית על מאגרי הגז אינה מתקבלת על הדעת האפשרות היחידה שנשארת עבור הצדדים היא שילובה של רוסיה במיזם הולכת הגז. שילוב שכזה לא רק יחזק את הקשרים בין ישראל ורוסיה, ויכניס ידע וניסיון בעולם האנרגיה שלאף אחת ממדינות האזור אין. אלא גם יוכל ליצור ברית לא צפויה ואף לאפשר לישראל מנוף לחצים על רוסיה להפסיק את תמיכתה באיראן. ורוסיה כמו רוסיה תמיד הולכת עם מי הצד שמשלם יותר. ובין הנפט האיראני והגז האירופאי הבחירה הרוסית תמיד תהייה בגז.

כך שלושה תהליכים שונים ששולבו יחד מולידים מסקנה אחת ויחידה, המפתח להצלחת מיזם הגז הישראלי, הוא שילוב הייצוא במשוואה והכנסת אינטרסים נוספים מלבד מחיר נמוך לצרכן. אם דרך העולם היווני ומשם למזרח אירופה, ואם על ידי מדינות נוספות כמו ירדן, מצרים, הרשות הפלסטינית ואפילו עזה. כי מעבר להיות של הגז משאב כלכלי, הגז הוא גם משאב אסטרטגי מדיני, המסוגל להביא לפתרונן של בעיות רבות איתן מתמודדת ישראל.
  



   

יום שני, 1 בנובמבר 2010

איך כותבים הערות שוליים


(עמוד זה מיועד עבור תלמידי הקורס מבוא ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים)


הדוגמאות המבואות בהמשך הם כיצד יש לכתוב הערות שוליים, מראי מקום וביבליוגרפיה על פי השיטה המסורתית, שיטת שיקאגו גרסה מספר 16 המעודכנת לשנת 2010. שיטת שיקאגו היא שיטת הציטוט המסורתית השכיחה ביותר בעולם האקדמי. היא נפוצה בעיקר במדעי הכלכלה, בחוגים השונים להיסטוריה כללית, וברוב המקצועות השייכים למדעי החברה.  כמו כן רוב כתבי העת הבכירים מתפרסמים עם ציטוטים בסגנון שיקאגו. השיטה פורסמה לראשונה בשנת 1906 ומאז מתעדכנת מדי מספר שנים.  

הסבר על הדוגמאות המובאות בהמשך: בכל חלק ישנן מספר דוגמאות לכל מראה מקום הנכתב בגוף העבודה וביבליוגרפיה שבסוף המחקר. הצבע הכחול מסמן אזכור ראשון, הצבע הירוק מסמל אזכור שני והבצע האדום שיטת האזכור בחלק הביבליוגרפיה.  כאשר מופיעים רק שני צבעים או צבע אחד זה מכיוון שאין הבדל בין האזכורים שלא מופיעים לאזכור הראשון.