יום ראשון, 20 במרץ 2011

הכי לבד שיש


ארצות הברית והתקשורת האמריקאית מציגים את הפעילות הצבאית בלוב כפעילות שזכתה לתמיכה של הקהילה הבינלאומית, האמת הם משקרים

בסוף השבוע קיבלה מועצת הביטחון את החלטה 1973 הנוגעת למשבר בלוב, ומאפשרת את קיום הסגר והאזור האסור לתעופה שבשמיי לוב. בתקשורת העולמית הוצגה ההחלטה כניצחון אמריקאי-מערבי, הצלחה לכפות את דעתם על מועצת הביטחון ושינוי מעודד ביחסי ארצות הברית העולם תחת הנהגתו של הנשיא אובמה. 10-0 הייתה הכותרת באחד העיתונים החשובים בארצות הברית, באחר נכתב החלטה 1973 עברה ללא מתנגדים. כן נכון גם זו דרך לראות את הדברים, אבל כמובן זו הדרך השגויה.

המציאות רחוקה מאד מהצורה שבה התקשורת האמריקאית והמערבית מספרות לנו. בפועל ארצות הברית לא השיגה תמיכה בינלאומית גורפת להחלטה, היא בקושי השיגה תמיכה מערבית עבורה. ללא העובדה שמועצת הביטחון הייתה בנויה בצורה שהיא בנויה, מצב סטטי שמשמר את העולם של אחרי מלחמת העולם השנייה, אז גם במועצת הביטחון ספק אם  ההחלטה הייתה עוברת.



החלטה 1973 עברה בצורה הבא: 10 מדינות שתמכו בהחלטה 5 מדינות שנמנענו ו 0 מדינות שהתנגדו להחלטה. אכן אין מדינות מתנגדות, אבל זהותן של 5 המדינות הנמנעות היא הסיפור המדהים של החלטה 1973 של מועצת הביטחון, ויותר מאשר היא מדהימה היא סממן עצוב למצבה של ארצות הברית בעולם היום, ארצות הברית נשארה לבדה.

חמש המדינות שלא הצביעו בעד החלטה 1973 הן: סין, רוסיה, הודו, ברזיל וגרמניה, לא סתם מדינות קטנות ולא חשובות. אלו בדיוק חמשת המדינות שארצות הברית לא הייתה רוצה לראות נגדה. מדובר בארבעת המעצמות העולות של המאה ה-21 (סין, רוסיה, הודו וברזיל) ובגרמניה שהיא המייצגת האותנטית ביותר של האיחוד האירופי (המעצמה החמישית).

מי המדינות שתמכו בהחלטה אתם שואלים: בוסניה, גבון, צרפת, קולומביה, לבנון, פורטוגל, ניגריה, דרום אפריקה, בריטניה וארצות הברית. אכן מדינות מגוונות וחשובות, אבל מול המועדון שהצגתי קודם זה פשוט מגוחך. במילים פשוטות, שתי המעצמות הגדולות של אסיה, המעצמה הדרום אמריקאית, רוב של האיחוד האירופי והמעצמה האירו-אסיאנית רוסיה לא תמכו בהחלטת מועצת הביטחון. בכך השאירו את ארצות הברית לבדה במערכה עם מספר מדינות קטן שכן תמכו בה, או משיקולים אישיים (צרפת, לבנון, דרום אפריקה) או בגלל היותן גרורות אמריקאיות חסרות דעה עצמאית (בריטניה, קולומביה, גבון). יש גם כאלו שיגידו שצרפת היא המובילה של תהליך ההחלטה, וארצות הברית היא הנגררת, כמובן שגם פרשנות כזו לא תעשה חסד עם המעצמה האמריקאית אלא רק תפגע במעמדה עוד. 

ארצות הברית והנשיא ברק אובמה יכולים להציג את הפעולה הצבאית בלוב כפעילות שזכתה להסכמה של הקהילה הבינלאומית כמה שירצו. אבל האמת רחוקה מאד משם. רוב אוכלוסיית כדור הארץ לא תמכה בהחלטה, רוב הכלכלה והמסחר העולמי לא תמכו בהחלטה, וגם רוב הכוח הפוליטי העולמי. בפועל חוץ ממדינות צפון אמריקה ומספר קטן של מדינות מהאיחוד האירופי אין לפעולה בלוב תמיכה כלל.

אם הנשיא ברק אובמה באמת רוצה להתנהג באופן שונה מקודמו ג'ורג' בוש (לפחות כן הוא מצהיר שוב ושוב) ולהשיג לכל פעולה צבאית של ארצות הברית בזירה הבינלאומית הסכמה רחבה, הוא צריך לקחת בחשבון גם את דעותיהם של המעצמות העולות. יציאה למלחמה בתמיכת בריטניה וצרפת היא תמיכה של הקהילה הבינלאומית של העולם הישן, ומתאימה אולי לתחילת ואמצע המאה העשרים, אבל היום לא ניתן למכור את זה. תמיכה בינלאומית היום צריכה וחייבת לכלול לפחות חלק מחמש המעצמות שלא תמכו בהחלטה הפעם , ואת זה לצערנו ארצות הברית כנראה כבר לא מצליחה להשיג, ארצות הברית שוב פועלת לבד.