Pages

יום שבת, 30 באפריל 2011

מדינה קטנה, הרבה חדשות

כולנו מכירים את הטענה שישראל תופסת הרבה יותר עניין ומיקוד אצל ערוצי החדשות העולמיים מאשר מדינה קטנה צריכה. אפליקציה חדשה מבית היוצר של מגזין האקונומיסט מראה בעזרת גרף עננים את כמות הפעמים שמילה הוזכרה באתר האינטרנט של המגזין. והתוצאות די ברורות ישראל תופסת את המקום הרביעי, קצת אחרי סין, אירופה וברק אובמה. הרבה יותר מגרמניה, ארצות הברית או אפילו בריטניה בה נכתב המגזין.





יום שישי, 29 באפריל 2011

עשר עובדות על בית המלוכה הבריטי

לקראת החתונה המלכותית 10 עובדות על בית המלוכה הבריטי

1) מלכת בריטניה וכל העומדים אחריה בסדר הירושה חייבים להיות צאצאים ישירים של סופיה מהנובר, אלקטורית (נסיכה בוחרת) מהמאה ה-17, שעל פי ההסדר בין הפרלמנט לבית המלוכה היא היורשת החוקית של הכתר הבריטי. בנוסף כל יורש חייב לעמוד בשני תנאים נוספים: להיות פרוטסטנטי בעת המלכתו ולקבל עליו את הדת האנגליקנית לאחר מכן, ולהיוולד לזוג הורים הנשואים באופן חוקי עוד מלפני שנולד.   

סמל בית המלוכה
2) המלכה אליזבת השנייה המכהנת בתפקדי מאז שנת 1952 (אחת התקופות הארוכות בהיסטוריה), בכלל לא הייתה מועמדת לתפקיד בלידתה ולא תפסה את אור הזרקורים והתעניינות העם הבריטי. לשם השוואה חשיבותה בסדר הירושה דומה לזו של הנסיכה ביאטריס מיורק היום, מה שבטח נשמע לכם מזור כי בוודאי רובכם לא שמעתם עליה. איך בכל זאת היא הפכה למלכה? דודה אדוארד השמיני וויתר על הכתר ומת ללא ילדים, ולה עצמה לא היו אחים זכרים.

3) למרות הדעה הרווחת על כך שבית המלוכה הוא גוף יקר העולה למשלם המיסים הבריטי כסף רב, בפועל הוא דווקא גוף רווחי שמכניס לממלכה יותר כסף מאשר היא משקיעה בו. להסבר רחב יותר ניתן לצפות בסרטון.

יום ראשון, 10 באפריל 2011

ממונטזומה ועד לחופי טריפולי - התערבתם בסכסוך בלוב, ועכשיו מה?

המערב צריך להבין שהתערבות בלוב היא רק השלב הראשון בהבאת שקט למדינה, שינוי הגבולות הוא השלב המחייב הבא

התערבות בינלאומית בסכסוך פנימי של מדינה אחרת הוא תמיד עניין מורכב. מדינות נקרעות בין הצורך והרצון שלהן להתערב מאלף ואחת סיבות שונות ומשונות, לבין השמירה על ריבונותן של מדינות. הרי מי ערב לי שמה שאני עושה עכשיו למדינה אחרת לא יעשו לי בעתיד, ויותר מכך מי נתן לי את הסמכות המוסרית להתערב ומינה אותי לשוטר העולמי. לכן כאשר התערבויות ובעיקר התערבויות צבאיות לבסוף מתבצעות הן באות רק ששאר הכלים האפשריים נכשלו לחלוטין, וההתערבות הצבאית נשארה  הדרך היחידה.

מפת "החלוקה" של לוב
כך בדיוק קרה גם החודש, עם ההתערבות של נאט"ו בלוב. הנשיא אובמה שהצהיר רק לא מזמן שהמלחמה בעיראק הייתה טעות, ותחת המשמרת שלו ארצות הברית תפעל תמיד בדרך ההסכמה ותמנע ממלחמות של אחרים, שלח (יש שיגידו נגרר אחרי צרפת ובריטניה) את צבא ארצות הברית בשיתוף כוחות נאט"ו לפעול אווירת בלוב. גם כאן מדובר באמצעי האחרון שנשאר בארגז הכלים של אובמה, לאחר שעל פי הדיווחים לידי ארצות הברית הגיע מידע, כי כוחות של מועמר קדאפי עומדים לבצע רצח עם בעיר בנגאזי הנמצאת במזרח המדינה וכי לא ניתן לעצור את רצח העם ללא התערבות צבאית מהאוויר.

אבל האם ההתערבות של נאט"ו בלוב, מה שללא הפתעות תביא למורדים את הניצחון על קדאפי אכן תביא שקט ללוב? או שמדובר בתרופה זמנית שלא פותרת את בעיית היסוד של לוב ומדינות שכמותה, והיא בעיית הגבולות. בעיה שקיימת בכל המזרח התיכון ואפריקה, ושום התערבות צבאית מוצלחת ככל שתהייה לא יכולה למנוע לטווח ארוך.