יום שני, 13 ביוני 2011

היום 45 שנה לאזהרת מירנדה


כולנו מכירים את סרטי המשטרה בהם שוטר עוצר חשוד וצועק באוזנו את זכויותיו, אבל מאיפה הגיע המשפט הנצחי הזה ? הכול קרה היום לפני 45

יש לך את הזכות לשמור על שתיקה. כל דבר שתאמר עלול וישמש נגדך בבית המשפט. יש לך זכות לשכור עורך דין. אם אינך מסוגל לשכור עורך דין, עורך דין ימונה עבורך. אין אחד שלא מכיר את המשפט הזה. אנחנו שומעים ורואים אותו בקולנוע ובטלוויזיה שוב ושוב, מדקלמים אותו בעל פה ומכירים בו כל הבדל דק ועדין. אבל שאלתם את עצמכם מאיפה המשפט הזה הגיע לחיינו ? מדוע הוא נוצר ? ולמה רק בארצות הברית ? הכול קרה לפני 45 שנה, בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון שיצר את "אזהרת מירנדה".

ארנסטו מירנדה נעצר בשנת 1964 בפיניקס שבאריזונה בחשד לחטיפה ואונס. השוטרים שעצרו אותו לא יידעו אותו על זכויותיו לא הציעו לו עורך דין והוא לא היה מודע לתיקון החמישי לחוקה המאפשר את זכות השתיקה. ללא ידיעת זכויות אלו הוא הפליל את עצמו ונשלח למאסר ממושך.


בשנת 1966 לאחר שכבר ערער לבית המשפט העליון של אריזונה ונדחה, החליט מירנדה לערער לבית המשפט העליון של ארצות הברית במה שכונה פסק דין מירנדה נגד אריזונה. למזלו של מירנדה ערעורו הגיע בדיוק בזמן הנכון ובדיוק לכתובת הנכונה. הכתובת הייתה השופט ארל וורן אחד מגדולי השופטים בהיסטוריה האמריקאית, שחוץ מלהיות שופט היה גם מושל קליפורניה בעברו וכמעט סגן נשיא. בדיוק השופט שאתה רוצה שיעסוק בערעור תקדימי שכזה. הזמן הנכון היה תקופת שלטונו של הנשיא לינדון ג'ונסון ותוכנית "החברה הגדולה" שקידמה זכויות אזרח, צדק ושוויון ובין היתר עסקה גם באלימות משטרתית.

שני המשתנים יחד אווירת הנשיא ג'ונסון והשופט וורן יצרו עבור מירנדה את חבילת הזהב לערעור. וורן שרצה לנצל את ההזדמנות ולחדד בפני שוטרי משטרת ארצות הברית את החשיבות של זכות השתיקה והזכות למשפט הוגן. (התיקון החמישי והשישי לחוקה) ביטל את האשמת האונס של מירנדה עקב כך שלא ידע את זכויותיו ויצר ברגע אחד את תקדים מירנדה ואת המשפט הנצחי שכל שוטר נאלץ לומר במהלך מעצר.

באשר למירנדה עצמו אין מה לדאוג, כבר אמרתי שהשופט וורן נחשב לאחד השופטים הגדולים בהיסטוריה האמריקאית ולא לחינם, הוא אמנם ביטל את אשמת האונס, אבל הורה לקיים משפט חוזר, משפט שבו שוב הורשע מירנדה באותה עבירה ממש רק שהפעם על סמך ראיות ועדויות.

את מירנדה ההיסטוריה כמעט לא תזכור, כמה שנים מאוחר יותר הוא ימצא את מותו בקטטה בבר. אבל את האזהרה שנוצרה בזכותו אין אחד שלא מכיר.