יום ראשון, 21 באוקטובר 2012

מבוא ליחסים בינלאומיים (58101) - סילבוס אלקטרוני

סילבוס זה מיועד לתלמידי הקורס מבוא ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. עמוד זה מכיל רק את חומר הקריאה והדגשים המרכזיים בקורס. פרטים מפורטים על השעורים, תרגולים, מבחנים, מטלות וציונים אפשר למצוא רק באתר הקורס. החומרים בעמוד זה באים במטרה לסייע ולהקל על שליפת החומר מרחוק (באמצעות Samba  או Tango), זאת גם מבלי להיות באוניברסיטה. הם אינם באים להחליף את החומרים הנמצאים באתר הקורס הרשמי.

 

לאחר כל פריט קריאה תמצאו את השאלות המנחות. כל אחת מאותן שאלות מתמקדת ברעיון המרכזי של המאמר. אתם מתבקשים להגיע לכל השעורים והתירגולים לאחר שקראתם את המאמרים ועניתם על השאלות של אותו השבוע. כמו כן שאלות אלו הן הדרך הטובה והמומלצת להתכונן למבחן האמצע ולמבחן המסכם.

 

לאחר רשימת פרטי החובה ישנה מדי פעם רשימה של פרטי רשות. פרטים אלו לא יבדקו בבחינה אבל מומלץ להשתמש בהם במהלך השנה להבנה טובה יותר של החומר ובמיוחד בעת כתיבת העבודות. את כל העבודות יש להגיש אך ורק על פי השיטה המסורתית, שיטת שיקאגו. בכל מקרה של התנגשות במידע או שינוי בתכנים בין הכתוב באתר זה לאתר הקורס, אתר הקורס הוא הקובע. בהצלחה לכולם.

 

חלק א: גישות בסיסיות לחקר היחסים הבינלאומיים


שעור 1: מבוא ומפלסי ניתוח - מהן השאלות הגדולות של מחקר היחב"ל? מהן הדרכים הבסיסיות בעזרתן אנו מקטלגים את התשובות השונות?

Chapter 1:"Approaches to International Relations".
Chapter 3:"Contending Perspectives: How to Think about International Relations Theoretically.

על פי מינגסט (Mingst), מהם שלושת המקורות העיקריים של ידע שבהם משתמשים חוקרי מדעי החברה והיחסים הבינלאומיים בפרט? מה לדעתכם המקור החשוב ביותר? האם מקורות שונים חשובים יותר לצורך התמודדות עם שאלות שונות? 

החלוקה הפרדיגמטית

וולט (Walt) במאמרו סוקר את רוב הגישות התיאורטיות המרכזיות עליהן נדון בהרחבה במהלך הקורס, כאשר הוא מתייחס אליהן כאל "ארגז הכלים" של מקבלי החלטות. נסו לחשוב האם גישות אלו השתנו באופן משמעותי מאז סוף המלחמה הקרה? האם, על פי וולט, גישה אחת טובה יותר מאחרות?


כיצד שונה חלוקת הגישות של ג'ק סניידר (Snyder) מהחלוקה של וולט, מה יכול להיות ההסבר להבדל שכזה?

מפלסי ניתוח


שעור 2: מי השחקנים בזירה הבינלאומית? מדינת הלאום ושחקנים לא מדינתיים

Chapter 3:“International Actors: States and Other Players on the World Stage,”.

מהי מדינה וכיצד ניתן לזהות אותה? מהם הקריטריונים השונם למדינה, האם הייתם מוספים או מורדים קריטריונים מההגדרה? מה ההבדל בין ריבונות חיצונית לריבונות פנימית? האם לכל המדינות בעולם יש את הקריטריונים הבסיסיים לקיומה של מדינה או לחילופין את הסוגים השונים של הריבונות?

Chapter 6:"Non-State Actors in a System of States,"
(שימו לב שקגלי הינו טקסטבוק, לכן לספר ישנן מהדורות שונות בהן מספרי העמודים משתנים. אין הבדל משמעותי בין המהדורות. יש לחפש במהדורה שיש לכם את הפרק הרלוונטי ולקרוא אותו. אם ניתן, מומלץ כמובן לקרוא את המהדורה החדשה ביותר)

בהתאם להגדרות שהופיעו בחומר הקריאה, נסו לחשוב על ההבדל בין השחקנים השונים וכיצד הייתם מסווגים אותם בצורה תיאורטית: האומות המאוחדות, האיחוד האירופי, הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, קטלוניה, ארגון הסחר העולמי, נאפט"א, מיקרוסופט, נאט"ו, גרינפיס, הרשות הפלסטינית, רופאים ללא גבולות, ברית ורשה, מרקוסור, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), אל-קאעידה, מועצת הביטחון, ארצות הברית, צה"ל, ויקיפדיה, הכנסייה הקתולית, ה-G8.

קריאת רשות



הסדר הווספטלי





שעור 3: עוצמה והשפעה ביחסים בינלאומיים

Chapter 1:"The Changing Nature of Power,"
ניתן גם לקרוא את אחת מהגרסאות הללו: Summer, 1990, Autumn, 1990, Summer, 2004

מהן עוצמה רכה ועוצמה קואופטיבית (Cooptive Power) ומהי חשיבותן על-פי ניי (Nye)? מהי החשיבות היחסית של עוצמה צבאית על פי ניי? כיצד משתלב המושג ב"שלוש הפנים של העוצמה"? מה ניתן ללמוד מאירועי ה-11 בספטמבר, ובכלל מהזירה הבינלאומית שלאחריהם, על החשיבות של עצמה רכה לעומת עוצמה מטריאלית?


לקראת התירגול נסו לחשוב מי לדעתכן הן עשרת המעצמות המובילות בעולם. לאחר מכן דרגו אותם בסדר יורד. מה היו השיקולים שלכם בדירוג? האם שיקולים אלו מתאימים לגישה שמציג ניי?


על פי טופט (Toft), מהם ההסברים לכך ששחקנים חלשים מצליחים לנצח מדינות חזקות יותר? איזה הסבר משכנע יותר בעיניך? חישבו על ההסבר שמציג טופט בהקשר של מלחמת וייטנאם, מלחמת צרפת באלג'יר ומלחמת לבנון השניה.

קריאת רשות

Chapter 3:"Power in International Politics; “The Elements of State Power”



שעור 4: הריאליזם המדיני, מהגות פוליטית לתיאוריה מדעית של יחסים בינלאומיים

Mearsheimer, John J. The Tragedy of Great Power Politics. Norton, 2002.
Wikipedia          Amazon          Google Books
ניתן גם לקרוא במקום/בנוסף את המאמר משנת 2005:

על פי מירשיימר (Mearsheimer), מהו ההבדל בין ההיגיון הבסיסי של הריאליזם ההגנתי והריאליזם ההתקפי? איזו גישה משכנעת יותר לדעתכם?

Carr, E. H. The Twenty Years' Crisis 1919-1939: An Introduction to the Study of International Relations [in en]. Palgrave Macmillan, 1939.
Wikipedia          Amazon          Google Books

על פי קאר (Carr) מהם שלושת עקרונות היסוד של תפיסת העולם הריאליסטית? מהי הביקורת הריאליסטית על המושג של "הרמוניה של אינטרסים"? מהן המגבלות של הגישה הריאליסטית? 


קראו שוב את ששת העקרונות של הריאליזם המדיני על פי מורגנתאו (Morgenthau)? אילו מהעקרונות רלוונטיים לדעתכם לימינו? כיצד מתייחסת הגישה הראליסטית לשיקולי מוסר? כיצד ניתן בכל זאת להסביר לפי הגישה התערבויות הומניטריות או זכויות אדם?

מומלץ גם לצפות בהרצאה של ריצ'רד בטס מאוניברסיטת קולומביה המסכמת בביקורתיות את הגישה הראליסטית: Richard Betts - Realism

קריאת רשות

Chapter 2:" Realism"


שעור 5: הגישה הריאליסטית-מבנית / ניאו-ריאליזם  

Waltz, Kenneth Neal. Theory of International Politics [in en]. McGraw-Hill, 1979.
Wikipedia          Amazon          Google Books

מהם מרכיבי המערכת הבינלאומית, על-פי וולטץ (Waltz)? מהו הקשר שביניהם? מה לדעתכם הערך של ההגדרה המצומצמת יחסית של הגורמים הכלולים ב"מבנה" המערכת? האם הייתם מרחיבים אותה? מה חשיבותו של מבנה המערכת ושל הקוטיביות ליציבות ולסדר בעולם?

Chapter 4: “Great Power Rivalries and Relations,”

לאחר שקראתם את התאוריה של וולטץ, חזרו לתאוריה של מירשהיימר. במה הוא דומה ושונה מוולטץ? היכן הייתם ממקמים את וולטץ לעומת מורגנתאו וקאר? מי מסביר לדעתכם נכון יותר את טבעם של היחסים הבינלאומיים?

צפו גם בראיונות הנפרדים של קנט וולטץ, ג'ון מירשיימר וסטפן וולט לטלוויזיה של אוניברסיטת קליפורניה. נסו לחשוב האם ישנו קשר בין החוויות האישיות של אותם חוקרים, ולהיסטוריה האישית שלהם, לבין התאוריות אותן הם מפתחים:

קריאת רשות

על תיאורית "מאזן האיומים" ראו:
Stephen Walt, The Origins of Alliances (Ithaca and London: Cornell University Press, 1987).

כיצד שונה תאוריית מאזן האיומים של סטפן וולט (Stephen Walt) ממאזן הכוחות? האם תאוריה זאת עדיין עומדת בהגדרות הראסליטיות?

Paul, Wirts and Fortman (eds.,) Balance of Power- Theory and Practice in the 21st century )Stanford University Press, 2004).

קובץ מאמרים שפורסם בשנת 2005 הדן בשאלת "האיזון הרך".

Eichenberg, Richard C. "Victory Has Many Friends: U.S. Public Opinion and the Use of Military Force, 1981–2005." International Security 30, no. 1 (2005): 140-77.

G. Brooks, Stephen, and William C. Wohlforth. "Hard Times for Soft Balancing." International Security 30, no. 1 (2005): 72-108.

Khoo, Nicholas, Michael L. R. Smith, and David Shambaugh. "China Engages Asia? Caveat Lector." International Security 30, no. 1 (2005): 196-211.

Lieber, Keir A., and Gerard Alexander. "Waiting for Balancing: Why the World Is Not Pushing Back." International Security 30, no. 1 (2005): 109-39.
McNeill, J. R. "Diamond in the Rough: Is There a Genuine Environmental Threat to Security? A Review Essay." International Security 30, no. 1 (2005): 178-95.

Pape, Robert A. "Soft Balancing against the United States." International Security 30, no. 1 (2005): 7-45.

Paul, T. V. "Soft Balancing in the Age of U.S. Primacy." International Security 30, no. 1 (2005): 46-71.

  אוסף מאמרים המתווכחים על קיומה של תופעה חדשה בשם "איזון רך".


שעור 6: הגישה הליברלית ליחסים הבינלאומיים - מהגות פוליטית לתיאוריה של היחסים הבינלאומיים

גישת הליברליזם הדמוקרטי
Chapter 2: “Why Democratic Peace?”

על פי ראסט (Russett), מהם ההסברים האפשריים לשלום בעולם מעבר לשלום הדמוקרטי? מהם שני ההסברים השונים שהוא מציג לאותו שלום, מה התחזיות של כל אחד מהם ביחס לסכסוכים אלימים בין דמוקרטיות ובין דמוקרטיות ומדינות לא-דמוקרטיות? איזה הסבר משכנע יותר? האם ניתן להפריד בינהם?

גישת הליברליזם המסחרי
Chapter 1: Introduction
Chapter 2: Theories of the TradeConict Relationship

מדי פעם נשמעת בהקשר הישראלי פלסטיני הגישה שאומרת כי יש להשיג שלום כלכלי לפני שלום מדיני. מה הדומה והשונה בין גישה זו לגישת השלום המסחרי שמוצגת על ידי בארבירי (Barbieri)?

לקראת התירגול, נסו לחלק את העולם לאזורים בהם יש ואין שלום. איזה אחת משתי הגישות לדעתכם מסבירה את קיומו או אי קיומו של השלום בכל אזור בצורה טובה יותר?

קריאת רשות

Chapter 2: “Liberalism and Neo-liberalism”   

 Michael, Doyle, "Kant, Liberal Legacies, and Foreign Affairs", in: Robert Art and Robert Jervis (eds.,) International Politics- Enduring Concepts and Contemporary Issues (NY: Longman, 2000, 5th edition), pp.97-109.


שעור 7: הגישה הניאו-ליברלית מוסדית - מוסדות ומשטרים בינלאומיים  כגורמים משמעותיים בפוליטיקה הבינלאומית

Chapter 6: “A Functional Theory of International Regimes,”  
בנוסף מומלץ גם לקרוא את אחת מהגרסאות הללו: 1985, 1995, 1988.  

לאחר שקראתם את הגישה המוסדית, חזרו לשתי הגישות הליברליות הקודמות. האם גישות אלו משלימות אחת את השנייה או נפרדות? האם לדעתכם תיתכן אחת ללא השנייה?  


על פי ליטל (Little) מהם ההבדלים המרכזיים בין הגישה הריאליסטית לגישה הניאו-ליברלית מוסדית ביחס לתפקיד של משטרים בינלאומיים? על פי אילו קריטריונים ניתן לאפיין סוגי משטרים שונים? מהם התנאים להיווצרות משטרים בינלאומיים על פי הגישה הגישה הניאו-ליברלית מוסדית והריאליסטית?

קריאת רשות

Robert O. Keohane, “Introduction: From Interdependence and Institutions to Globalization and Governance," in Robert O. Keohane, Power and Governance in a Partially Globalized World (London: Routledge, 2002), pp. 1-24.

שעור 8:הגישה הגרוציאנית (האסכולה האנגלית)


מהי ההבחנה שבול (Bull) עורך בין מושג ה"מערכת הבינלאומית" לבין מושג ה"חברה הבינלאומית"? האם יכולה להתקיים מערכת בינלאומית יציבה ללא חברה בינלאומית? האם קיימת לדעתכם היום "חברה בינלאומית"? כיצד היא באה לידי ביטוי?  

נסו לחשוב על רעיון הסדר העולמי שמציג בול, כיצד הוא שונה מסדר בינלאומי. מה לדעתכם משפיע יותר על שיקולי המדינות?
   

על פי פרס- בר נתן (Press-Barnathan), מהם האתגרים בפניהם ניצבת כיום "חברת המדינות"? האם המנגנונים המוסדיים שהציג בול לשמירת הסדר הבינלאומי עודם תקפים/פועלים בצורה יעילה?

לאחר שקראתם את האסכולה האנגלית. כיצד התפיסה המערכתית שלה שונה מהתפיסה המערכתית של הגישה הניאו-ליברלית מוסדית ושל הגישה הראליסטית מבנית. לאיזה אחת מבין התפיסות היא קרובה יותר? האם היא באמת גישה נפרדת ועצמאית?

שעור 9:הגישה המרקסיסטית
שימו לב שכעת מדובר בתפיסה הפוליטית והבינלאומיות של המרקסיזם. כאשר נלמד כלכלה פוליטית בינלאומית נשוב לדבר על המרקסיזם בצורתו הטבעית יותר הקשורה למעמדות וכלכלה.


מדוע על פי הובסון (Hobson) ישנו אמפרילזים? מה הכשלים שהוא מזהה בעולם המערבי ורעיון השוק החופשי?


מהו מבנה הכלכלה העולמית לפי וולרשטיין (Wallerstein)? מה מאפיין את מרכיביה השונים? מהו התפקיד המיוחד של הסמי-פריפריה במערכת זו? חשבו היכן הייתם ממקמים את כלכלת ישראל בתוך המבנה של וולרשטין?


מהו אימפריאליזם על פי לנין (Lenin)? מהם מאפייניו? מהן תוצאותיו של שלב זה בהתפתחות הקפיטליזם? לדעתכם האם הטיעון רלוונטי להיום?

קריאת רשות

Andrew Gamble, “Marxism after Communism: beyond Realism and Historicism”, Review of International Studies (1999)Vol.25(5) pp.127-144. 

Karl Marx and Friedrich Engels, “The Communist Manifesto”, in Robert Tucker, The Marx-Engels Reader (NY: Norton, 1978), pp.473-500.


שעור 10:הגישה הקונסטרוקטיביסטית- הפן האידאי של היחסים הבינלאומיים

השעור יציג את הנחות היסוד של הגישה ואת האופן בו הן באות לידי ביטוי סביב שתי סוגיות מרכזיות: משמעותה והשלכותיה של האנרכיה בזירה הבינלאומית, והיווצרותן של נורמות בינלאומיות.   


על פי וונדט (Wendt), מה הקשר בין זהויות לאינטרסים? האם אנרכיה בהכרח מובילה לדינאמיקה של "עזרה עצמית" ומדוע? מהן שלושת תפיסות האנרכיה שהוא מציע וממה הן נגזרות? איזו מבין שלוש התפיסות מתארת לדעתכם את המציאות הבינלאומית בצורה הטובה ביותר?


Alice Ba and Matthew J. Hoffmann, “Making and Remaking the World for IR 101: A Resource for Teaching Social Constructivism in Introductory Classes”, International Studies Perspective Vol.4 (1) (February 2003)


חלק ב: מהי מדיניות חוץ ומהם הגורמים המשפיעים על עיצובה?

שעור 11: מדיניות חוץ ומודלים של קבלת החלטות 
שעור זה יציג את המודל הרציונלי שמהווה נקודת ייחוס מרכזית להבנת תהליכי קבלת החלטות, וממנו יעבור לבחון את ההשפעה של פוליטיקה בירוקרטית, של גורמים פסיכולוגים ורעיונות של מקבלי החלטות על עיצוב מדיניות חוץ.


על-פי אליסון, מהם המודלים של קבלת החלטות במדיניות חוץ? איזה אחד מבין המודלים מסביר לדעתכם בצורה הטובה ביותר את משבר הטילים בקובה, מצבע אופרה ומלחמת לבנון השנייה?

קריאת רשות

Charles Freilich, “National Security Decision-Making in Israel: Processes, Pathologies, and Strengths”, Middle East Journal vol.60(4) (autumn 2006), pp.635-663

Alexander L. George, "Causal Nexus Between Cognitive Beliefs and Decision-Making Behavior: The "Operational Code" Belief System," L.S. Falkowski (ed.) Psychological Models in International Politics .

Vertzberger, Y. 1990. The World in their Minds: Information Processing, Cognition and Perception in Foreign Policy Decision Making. Stanford: Stanford University Press.


שעור 12: מדיניות חוץ - השפעת גורמים פנימיים שונים על עיצוב מדיניות חוץ? הזירה הפוליטית הפנימית ועיצוב מד"ח: משטר, מבנה מוסדי, קבוצות אינטרס, דעת קהל


על פי מאמרו של מסטנדונו (Mastanduno), מהם הגורמים הפנימיים אשר משפיעים על מדיניות החוץ של ארה"ב? מהי השפעתם? האם ניתן למתן את ההשפעה שלהם? האם לדעתכם הטיעונים של מסטנדונו לגבי ארה"ב רלוונטים גם להבנת מדינוית החוץ של מדינות אחרות?


כיצד מסבירים וולט ומירשיימר את הקשר המיוחד שבין ישראל לארצות הברית? מדוע טיעון זה מוזר במיוחד כאשר הוא מגיע מצד חוקרים כדוגמת השניים?

ראיון של חמי שלו מעיתון הארץ עם סטיבן וולט על הלובי היהודי

קריאת רשות

Jack Snyder, Myths of Empire- Domestic Politics and International Ambitions (Ithaca: Cornell University Press, 1991), pp.21-55.

Ole Holsti, “Public Opinion and Foreign Policy”, in: Ole Holsti, Making American Foreign Policy (Routledge, 2006), pp.55-83.

G. John Ikenberry, “Conclusion: an Institutional Approach to American Foregin Economic Policy,” International Organization 42(1) (Winter 1988), pp.219-243.




שעור 13: שיתוף פעולה בינלאומי: מהם האתגרים המרכזיים לשת"פ בינלאומי על פי גישות שונות? מהם הפתרונות המוצעים?  כאן לב הויכוח הקלאסי בין הטיעונים הריאליסטים והניאו-ליברלים לגבי אפשרות השת"פ במערכת אנרכית.


על-פי גרייקו (Grieco) מהם ההבדלים המרכזיים בתפיסות של הגישה הניאו-ריאליסטית והגישה הניאו-ליברלית לגבי הסיכויים לשיתוף פעולה בינלאומי? מה משותף לשתי הגישות? איזו גישה רלוונטית יותר למציאות העכשווית? 


על-פי (Oye), אילו תנאים מעודדים שתוף פעולה תחת אנרכיה, ואילו אסטרטגיות יכולות מדינות לאמץ על-מנת להגדיל את הסיכויים לשיתוף פעולה?

לאחר שקראתם פרק זה חזרו שוב לקוהיין (Keohan) כיצד ניתן להבין את תפקידים של משטרים בינלאומיים כעת?

שעור 14: שיעור סיכום וחזרה של סמסטר א': אנא עברו על כל הסיכומים שלכם לקראת השיעור, כהכנה למבחן אמצע.

 

סמסטר ב'


חלק ג: קונפליקט ושתוף פעולה בסוגיות של בטחון בינלאומי: מלחמה, שלום ומה שביניהם


שעור 15: הסיבות לפרוץ מלחמות 

Chapter 5: “Hegemonic War and International Change”.

על פי גילפין (Gilpin) מהן האסטרטגיות האפשריות בן יכולה לנקוט מעצמה גדולה הנמצאת בירידה? מהם המאפיינים המרכזיים של מלחמה הגמונית ומהם 3 התנאים המקדימים למלחמה שכזו? האם בעיניכם, מתפתחת מלחמה הגמונית כיום כנגד ארצות הברית? אם כן על ידי מי וכיצד היא באה לידי ביטוי?

כעת חזרו שוב לתאוריות המערכתיות המרכזיות (ניאו-ריאליזם הגנתי, ניאו-ריאליזם התקפי) היכן הייתם ממקמים את התאוריה על מלחמה הגמונית?



מהם עיוותי תפיסה על פי רוברט ג'רביס, כיצד ניתן להסביר כל אחת ממלחמות העולם על פי מודל זה. כיצד שונה התפסיה של ג'רביס משלושת המודלים לקבלת החלטות של אליסון?


כיצד שונה התפיסה של איאן מוריס (Ian Morris) את מוסד המלחמה מהתפיסה הראלסטית "הרגילה"? האם בעקבות שוני זה ניתן עדיין לכנות את מוריס ראליסט?

קריאת רשות

Steven Van Evera (1994) "Hypotheses on Nationalism and War" International Security 18(4) 5-39.

Jack Levy (1988) "Domestic Politics and War," Journal of Interdicsiplinary History 18 653-657.

Thomas Christensen and Jack Snyder, “Chain Gangs and Passed Bucks: Predicting Alliance Patterns in Multipolarity”, International Organization 44(2) Spring 1990


שעור 16: מלחמות אזרחים והתערבויות צבאיות : מהן מלחמות אזרחים, מה הגורמים להן? כיצד הן קשורות ליחסים הבינלאומיים ומשפיעות עליהם? כיצד הן קשורות לבעיית הביטחון של מדינות בעולם השלישי? וכיצד זו קשורה (אם בכלל) לעולם הראשון?    



בעיית הביטחון של העולם השלישי

מוחמד איוב (Ayoob) מנתח את בעיית הביטחון של מדינות העולם השלישי ומתמקד במקומו של העולם השלישי במערכת הבינלאומית. מהו אופי הקשר בין העולם השלישי לשאר המערכת הבינלאומית? מהי בעית הבטחון העיקרית של מדינות העולם השלישי? כיצד היא שונה מדילמת הבטחון? מהו הקשר בין נורמת הריבונות המשפטית (Juridical Sovereignty) לבין בעיות מדינות העולם השלישי? מהי טענתו של איוב לגבי יישום נורמות מערביות של זכויות אדם בעולם השלישי?

שעור 17: הרתעה גרעינית ובקרת נשק  



וולטץ (Waltz) טוען שתפוצה רחבה של נשק גרעיני יכולה דווקא להקטין את הסבירות למלחמה. מהן הסכנות הכרוכות בתפוצה גרעינית? מהם טיעוניו של וולטץ לגבי כל אחת מסכנות אלו?

שעור 18: בין מלחמה לשלום- ניהול וישוב סכסוכים   

Chapter 13: “The Realist Road to Security"
Chapter 14: “International Organizations and World Order”


על פי קצוביץ' (Kacowicz) ובר-סימן-טוב (Bar-Siman-Tov): מהו שלום יציב? מהם התנאים ההכרחיים והתומכים לייצוב שלום ושמירה עליו? מה הם (לאור התנאים הללו) הסיכויים להשיג שלום יציב בין ישראל לפלסטינים?

חלק ד: כלכלה פוליטית בינלאומית


שעור 19 : כלכלה פוליטית בינלאומית: אילו סוגיות כלולות בתחום נושא זה? כיצד משתמשים בגישות ובמושגי היסוד התיאורטים שלמדנו לניתוח סוגיות מפתח בתחום?

האם ניתן לראות בתחום הכלכלה הפוליטית תחום מחקר נפרד מהפוליטיקה ומהכללה או דרך ביניים לגשר על הפער בין שני התחומים?


מהן שלוש הגישות שמציג גילפין (Gilpin) להבנת הכלכלה הפוליטית הבינלאומית? אילו ביקורות הוא מציג ביחס לכל אחת מהגישות? לפי דעתכם, איזו משלוש הגישות מסבירה בצורה הטובה ביותר את המציאות של הכלכלה הפוליטית הבינלאומית בימינו?

שעור 20:  המערכת הכלכלית הבינלאומית מאז 1945 ועד ימינו: סקירת תאוריות מרכזיות להסברת שתי שאלות המפתח בתחום: א. מה משפיע על רמת היציבות והפתיחות הכלכלית של המערכת הבינלאומית? ב. מה משפיע על עיצוב מדיניות החוץ הכלכלית של מדינות שונות? 

Chapter 9: “Money and Markets in the Global Political Economy"
 
“Hegemony in the World Political Economy,” 



על הקשר שבין מוסדות פנים מדינים, להצלחה כלכלית בינלאומית ועוצמה. מאמר זה ייקשר בין הגישות הפנים מדינתיות שלמדנו בסמסמטר הראשון לבין כלכלה פוליטית בינלאומית ולבין הדיון על מרכיבי העוצמה.




שעור 21: יחסי צפון-דרום 

“Dependence and Economic Development”, 530-554.

מה הן שלוש הגישות להסבר היחסים הכלכליים בין צפון-דרום לפי גילפין (Gilpin)? במה מובחנות תיאוריות של תת-פיתוח מהגישה הליברלית? כיצד לפי כל אחת מן הגישות ניתן לשפר את מצבן הכלכלי של מדינות הדרום?

Chapter 5, “The Global South in a World of Powers,”
 
כעת חזרו שוב לתאוריה המערכתית של וולרשטין, האם החלוקה הכלכלית הליברלית מתאימה גם לחלוקה המרסקסיטית?

Arie M. Kacowicz, "Globalization, Poverty, and the North-South Divide," International Studies Review, Volume 9, Issue 4, Winter 2007, pp. 565-580.


חלק ה: מוסטפליה למערכת גלובלית. אתגרים חדשים ועתיד היחסים הבינלאומיים

שעור 22: גלובליזציה ועתיד מדינת הלאום- מהו תהליך הגלובליזציה? כיצד הוא משפיע על מושגי היסוד של תחום המחקר היחב"לי, על שחקני המפתח ועל הסיבות לקונפליקט ולשתוף פעולה

Chapter 8, "Globalization and the Prospects for Global Governance,"

Arie M. Kacowicz, "Regionalization, Globalization, and Nationalism: Convergent, Divergent, or Overlapping?", Alternatives, Vol. 24, No. 4, November 1999 pp. 527-556.



שעור 23: שתוף פעולה אזורי, תהליכי אינטגרציה ושיתוף פעולה על-לאומי


 מהי תרומתה על הגישה הניאו-פונקציונלית של האאס (Haas), כפי שהיא מוצגת במאמרו של פוצ'לה (Puchala)? מהן הבעיות העיקריות של גישה זו? מהי טענתו המרכזית של דויטש (Deutsch), כפי שהיא מוצגת במאמרו של פוצ'לה (Puchala)? האם השתכנעת מטיעונו של דויטש לגבי אופי הקשר בין רמת טרנסקציות לבין פיתוח תחושת קהילתיות, או שמא הקשר בין שני הגורמים הללו יכול להיות שונה?

על-פי פוצ'לה (Puchala), מהם האתגרים אשר מציבה התופעה של אינטגרציה אזורית כנגד הגישה הריאליסטית? האם לפי דעתכם יכולים הריאליסטים לתת תשובה הולמת לטיעונים הללו?

Chapter 14: “Political Integration: The Functional and Neofunctional Path to Peace”
Chapter 6, “The European Union”

הסתכלו על מפת הסכמי האינטגרציה העולמית, נסו לראות היכן נפוצים הסכמי סחר חופשי, היכן נפוצים איחודי מכסים והיכן נפוצים מודלים אחרים של אינטגרציה. האם ניתן ללמוד מחלוקה זאת על הקשר שבין פוליטיקה בינלאומית לכלכלה בינלאומית?

קריאת רשות

Emanuel Adler and Michael Barnett, "Security Communities in Theoretical Perspective," in Emanuel Adler and Michael Barnett, eds., Security Communities (Cambridge: Cambridge University Press, 1998), pp. 29-65.



 
שעור 24: בעיות גלובאליות: סוגיית השמירה על איכות הסביבה כדוגמא לאתגר שתוף פעולה על בעיה גלובאלית. [מיהם השחקנים המרכזיים, מהם האתגרים לשתוף פעולה, כיצד יכולות גישות שונות להסביר את שתוף הפעולה שכן נוצר?] 

Chapter 10: “Population and Resource Pressures on The Global Environment,”

Wapner, Paul. "Politics Beyond the State: Environmental Activism and World Civic Politics." World Politics 47, no. 3 (1995): 311-40.

שעור 25: אתיקה בינלאומית ונושא זכויות האדם כסוגייה גלובאלית: כאן משולבים למעשה שני נושאים: א. האם יש מקום לשיקולים של אתיקה ומוסר בפוליטיקה הבינלאומית?, ב. מה המשמעות הפוליטית של זכויות אדם בזירה הבינלאומית?[ לדוגמא החיכוך בין מושג הריבונות לבין מושג ההתערבות ההומניטרית]

 
שעור 26: המשכיות ושינוי ביחב"ל- היחב"ל לאחר המלחמה הקרה, ואחרי ה-11 בספטמבר 2001 – האם שינוי מהותי? במבט קדימה, האם מה שהיה הוא מה שיהיה? האם יש קידמה ביחסים הבינלאומיים?

 


מקבץ של תאוריות נוספות
The Economist, “The New Enemy,” September 2001, in Richard W. Mansbach and Edward Rhodes, eds., Global Politics in a Changing World (Boston: Houghton Mifflin Company, 2003), pp. 83-86.

Benjamin R. Barber, Jihad vs. McWorld: How Globalization and Tribalism are Reshaping the World (New York: Ballante Books, 1996), pp. 3-20.

Kurt M. Campbell, “Globalization’s First War?”, The Washington Quarterly, Vol. 25, No. 1, Winter 2002, pp. 7-14.

John J. Mearsheimer, "Why we will Soon Miss the Cold War," in Williams et al.,  Classic Readings, pp. 563-579.

Stephen M. Walt, "International Relations: One World, Many Theories," in Jon C. Pevehouse and Joshua S. Goldstein, eds., Readings in International Relations (New York: Longman, 2008), pp. 3-11.

Robert O. Keohane and Joseph S. Nye, Jr., "Globalization: What's New? What's Not? (And So What)?", in Pevehouse and Goldstein, Readings in International Relations, pp. 11-18.


שעור 27: סיכום, מסקנות ומחשבות ביקורתיות


קריאת רשות

Jim George and David Campbell, “Patterns of Dissent and the Celebration of Difference,” International Studies Quarterly, Vol. 34, 1990, pp. 269-293.

J. Ann Tickner, “What is Your Research Program? Some Feminist Answers to IR Methodological Questions,” International Studies Quarterly, Vol. 49, No. 1, March 2005, pp. 1-21.


בהצלחה