Pages

יום שני, 1 באוקטובר 2012

מי בכלל צריך ארנונה?

בחודשים האחרונים, לאחר שנים של הנחה משמעותית שקיבלתי על תשלום הארנונה התחלתי לראשונה בחיי לשלם את הארנונה המלאה. כאשר הסכום לשנה אותו התבקשתי לשלם גירד את 10,000 השקלים מלמטה, ואפילו אחרי חלוקה עם שאר השותפים בדירה (שלושה) נראה לי גבוה, מוגזם ויקר. במיוחד עבור דירה ישנה וקטנה. לכן יצאתי למחקר אקדמי קטן שהוביל אותי לבדוק לעומק כיצד מחושבת הארנונה שלנו.

לאחר אותה בדיקה התברר לי כי אחת הסיבות בגללה הארנונה אותה אני משלם מוגזמת כל כך היא שתושבים רבים בעיר בה אני מתגורר מתחמקים מתשלום זה, או שמקבלים פטור מתשלום מסיבות כאלו ואחרות. "יותר מ-60 אחוז מהתושבים" נאמר לי בצורה בלתי רשמית במסדרונות העירייה.

הסיבה השנייה לגובה הארנונה היא העבודה כי אין חישוב אחיד או מוסכם על כיצד לחשב ארנונה במדינת ישראל, כל עיר או מועצה מקומיות בוחרת בדרך חישוב אחרת, על ידי נוסחה אחרת, משיקולים שונים ובשיטות שונות. כמו הארנונה גם הנוסחה היא מקומית לחלוטין ומשתנה אפילו בין חלקים שונים ברשות עצמה ללא הסבר וללא היגיון כלכלי. ארנונה היא המס הפוליטי ביותר והמושפע ביותר לאינטרסים.


בנוסף אופן הגבייה של אותה ארנונה היא פעולה יקרה בפני עצמה. מכיוון שהארנונה ניגבת על ידי הרשות המקומית עצמה ללא שימוש בתשתית הקיימת של רשות המיסים. הרשות המקומית נאלצת להעסיק פקידים, כלכלנים, מחלקות גבייה, גובים ושאר אופרציות שונות ומשונות עבור הגבייה. במילים אחרות חלק גדול מהארנונה הולך על גביית הארנונה שזה ההגדרה המושלמת של בזבוז.

אבל האמת שדיון בנושא הארנונה מעלה שאלה עמוקה בהרבה והיא: מי בכלל צריך ארנונה? ארנונה היא מס מוניציפלי, מס הקיים למימון הפעילות של רשות מקומית מסוימת. זהו בעצם המס היחיד במדינה (למעט אגרות וכו...) אותו לא גובה הממשלה, ושאינו עובר דרך מסדרנות משרד האוצר. אלא מס ישיר המתנהל בין תושב לבין הרשות בה הוא מתגורר.

בנוסף ארנונה היא מס שרירותי, היא לא נקבעת לפי הכנסתו של המשלם, לפי צריכתו העירונית או לפי השימוש בשרותי העיירה. אלא פשוט בגלל חישוב מקומי אותו החליטה הרשות לגבי גודל הדירה, הרחוב בו היא נמצאת יחד עם פרמטרים אחרים.

לצורך ההדגמה משפחה בעלת חמש נפשות (בני זוג ושלושה ילדים) שבדירה שממולה גר רווק, כאשר שתי הדירות באותו גודל ונמצאות באותו רחוב עשויים לשלם ארנונה זהה. זאת למרות שאותו רווק אינו משתמש באותם שירותים עירוניים או מרוויח אותו סכום כמו המשפחה. כמות הזבל שהוא מייצר קטנה יותר, הוא לא צורך שרותי חינוך, הכנסתו היא הכנסה אחת לעומת שתי הכנסות של בני הזוג ועוד... בעצם ארנונה למרות שלעיתים נדמה בצורה מוטעית שלא, היא המס הכי לא פרוגרסיבי שיש במדינת ישראל.

מה אפשר לעשות? לבטל.

אבל מדוע שבכלל נשלם ארנונה, בהנחה שארנונה קיימת בשביל לממן את הוצאות הרשות המקומית ניתן להחליף את המימון במימון ישיר של הוצאות הרשות על ידי ממשלת ישראל. במקום שירושלים או תל אביב תגבה מתושביה את המיסים לפעילותה. מדינת ישראל תעשה זאת עבורן ותעביר מדי שנה סכום מסוים על פי נוסחה כזו או אחרת. נוסחה שתהייה שיוונות הרבה יותר, אחידה לכלל הרשויות במדינה ותיקח בחשבון גם שיקולים ברמה הארצית והמחוזית. בנוסף המימון הישיר של הממשלה יכניס את הוצאות הרשויות המקומיות לבסיס התקציב של מדינת ישראל ומשרד האוצר, ובכך ייתן תמונה נכונה יתר של הוצאות הממשלה מדי שנה, וגם יאפשר גמישות רבה יותר בשנים של גאות או שפל.

מימון שכזה חוסך כסף רב למדינה ואינו דורש מימון מיוחד בשביל גבייתו כמו הארנונה מכיוון שהמדינה יכולה לגבות אותו באמצעות רשות המיסים ושני סוגי המיסים אותם היא כבר עכשיו גובה מאתנו, מס הכנסה ומע"מ. על ידי העלאה של כל אחד מהם או אפילו שניהם בגודל הדרוש לכיסוי הוצאות הרשויות. בנוסף על ידי מימון שכזה באמצעות מע"מ ומס הכנסה כמות המתחמקים והזכאים לפטור תקטן. ממס הכנסה אין פטור בישראל וכולם משלמים אותו לפי מדרגת השכר בה הם נמצאים ומע"מ הוא אחיד לכולם. הבעיה היחידה היא כיצד לגבות את הארנונה ממי שאינם תושבים כמו מפעלים או מוסדות, כאשר כאן ניתן לפתור את הבעיה על ידי שינויים במס החברות.

נכון שביטול הארנונה תפגע בעצמאות הרשויות המקומיות ותהפוך את ממשלת ישראל לחזקה הרבה יותר במערכת היחסים שמול הרשויות. אבל בפועל גם היום מדינת ישראל מעבירה לאותן רשויות מיסים לפי נוסחאות כאלו ואחרות ומעבר לכך גם על גובה הארנונה בסופו של דבר מפקחת הממשלה. לכן הרשויות גם כיום אינן באמת עצמאיות.


שני החוקים הראשונים בכלכלת מיסוי הוא שמיסוי אחיד ופשוט  עדיף על מסורבל, וכי מיסים כלליים עדיפים על ייעודיים. ביטול הארנונה עונה על חוקים אלו, הוא מפשט את גביית המיסים בישראל ומבטל מס ייעודיי. וזאת תוך כדי חיסון משמעותי בגבייה. מצב בו כולם מרווחים.


מאמר זה הוצג כנייר עמדה בכנס אקדמי ומוצג בבלוג זה כמאמר