יום רביעי, 13 במרץ 2013

מס חברות פרוגרסיבי?

בחודשים האחרונים התחדש בישראל הדיון הפוליטי בסוגיית מס החברות הפרוגרסיבי,[1] זאת עקב הגרעון בתקציב המדינה וההבנה כי לצד קיצוץ עמוק ידרשו גם העלאות מיסים. בנוסף לכך סגת הרווחים הכלואים והחשיפה על גובה המיסים אותו משלמות חברות ענק גלובליות כמו אינטל,[2] או טבע.[3] רק הוסיפו שמן למדורה, והמריצו פוליטיקאים ועיתונאים לקרוא להעלאת מס החברות, וליצירת מס חברות פרוגרסיבי.[4] אך האם באמת הדבר צודק? האם באמת ישנה חיה כזו, פירמה עשירה?

בבסיס הוויכוח עומדת הבעיה כי חברות אינן בני אדם. הן יצורים מלאכותיים, שבפועל אינם קיימים ללא ההסכמה שלנו בני האדם על קיומם.[5] מכיוון שכך גם המס המוטל עליהן, בפועל אינו מוטל עליהן אלא על קבוצות שונות של אנשים הקשורים לאותן חברות. נסביר את הבעיה. כאשר מס מוטל על חברה, הוא מוטל על שלוש קבוצות מרכזיות של אנשים. הראשונה היא הבעלים של החברה. אותם בעלים יכולים להיות טייקון עשיר במיוחד שכל החברה בבעלותו. אך גם על אחות, מורה או שוטר המחזיקים קופות גמל ופנסיות בגופים מוסדיים להם מניות באותה חברה. אותם אחות, מורה ושוטר הם הבעלים של אותן חברות ואותם לא ניתן לכנות בתואר: עשירים.

הקבוצה השנייה היא העובדים באותה חברה. לאחר שהוטל המס, הוא קיצץ ברווחי החברה. פעולה שעשויה לגרום למנהלי החברה לגלגל חלק מאותה עלות על העובדים. זאת על ידי ירידת שכר,[6] משמע מס הפוך, או אפילו פיטורים וקיצוצים. הקבוצה השלישית היא אנחנו, הצרכנים. כאשר החברה משלמת יותר גם אנחנו משלמים יותר, זאת מכיוון שעלות גבוהה לחברה משמעותה עלייה במחיר של המוצרים שהיא מייצרת. לא משנה כמה משוכלל וחופשי השוק, מכיוון שהמס מוטל על כלל החברות, כולן יעלו את המחירים. עד כאן, ראינו כי מס החברות משפיע לא רק כפי שנהוג לחשוב, על בעלי החברה אלא גם על העובדים ועל הצרכנים. במילים אחרות הוא משפיע על כולנו.

אך הסוגיה החשובה עוד יותר בדיון, היא "החברות העשירות" או "הבעלים העשירים". ניקח את המקרה של אינטל לדוגמא, הטענה היא שמכיוון שאינטל מרוויחה מיליארדי דולרים, היא נתפסת כחברה עשירה שבעלי ההון שלה עשירים. לכן נכון יהיה להטיל עליה מס גבוה בהרבה. אבל ראינו כבר קודם בדוגמא של השוטר והאחות, כי אינטל אינה באמת חברה עשירה. אינטל היא חברה גדולה, אך בעלי ההון שלה אינם בהכרח עשירים. בפועל בעלי החברה הם עשרות גופים מוסדיים, ומאות אלפי מחזיקי מניות שכל אחד בפני עצמו אינו עשיר. העלאה של המיסים על חברות "עשירות" שכאלו היא פגיעה בכל אחד מאתנו. יתרה מכך ייתכן כי חברות קטנות בהרבה יוחזקו על ידי בעל הון אחד ויחיד, בכך הטבת המס לאותם חברות "עניות" דווקא תטיב עם בעלי ההון העשירים. ואכן בפועל ככל שחברה גדולה יותר, כך גם היכולת של בעל מניות אחד ויחיד לשלוט בה קטן בהרבה, ויש בעלים רבים יותר, ועשירים פחות.[7]

               לכן אנחנו למדים כי הטענה בדבר העלאת מס החברות לחברות גדולות לא רק שאינה צודקת חברתית (אם יש דבר שכזה) אלא פוגעות בכלל הציבור ועשויה להשיג את המטרה ההפוכה. בפועל הפתרון הנכון והיעיל ביותר עבור המדינה, הוא מס חברות נמוך ושוויוני בין כלל החברות במשק, "עשירות" ו"עניות". למה נמוך? ראשית, כדי שיהיה תחרותי בשוק העולמי ויצור תמריץ לחברות זרות להשקיע בארץ. שנית, כמו שראינו קודם מס חברות משפיע על כלל הציבור: בעלי הון, עובדים וצרכנים, ולכן ככל שיקטן יפגע בנו, הציבור שכבר ככה משלם מיסים דרך מס ההכנסה, הרבה פחות. למה שוויוני? מכיוון שאנחנו לא יודעים בפועל מי מפסיד ומרוויח מאותו מס, ומכיוון שלא נשב ונטיל על כל חברה מס שונה על פי בעלי המניות הפרטניים שלה עליו להיות זהה לכלל החברות, ליצור ולהגביר תחרות.

               הדיון על מס החברות, הוא דיון הגורר יצרים ורגשות רבים, והטענות העולות בו לא פעם מכניסות אי דיוקים לגבי משמעות המושג המס ומשמעות המושג חברה. רק הבנה כי בפועל אין דבר כזה חברה, אלא שחברה היא יצור מופשט המוחזק בידי בני אדם קיימים תיצור דיון נכון וצודק יותר.


המאמר פורסם במקור בגיליון האחרון של עיתון הסטודנטים לכלכלה המשותף לאוניברסיטת ירושלים ותל אביב




[1] בדומה למס הכנסה פרוגרסיבי, מס חברות פרוגרסיבי הוא מס בו ככל שהחברה גדולה ומרוויחה יותר היא משלמת מיסים גבוהים יותר. כאשר שיטות לחישוב מה היא חברה גדולה משתנות ממדינה למדינה. ראו: הכנסת מרכז המחקר והמידע המחלקה לפיקוח תקציבי, "מס חברות דיפרנציאלי לפי גודל החברה במדינות המפותחות,"  http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03067.pdf.
[2] מוטי בסוק, "אינטל הוציאה 3 מיליארד דולר מישראל - ושילמה מס של 450 מיליון ד' בלבד," Themarker, ינואר 2013.
[3] אורה קורן, "בכיר באוצר: טבע משלמת 0% מס חברות למרות הכפלת רווחיה בישראל," TheMarker, יוני 2012.
[4] שלי יחימוביץ' על מס החברות: http://www.shelly.org.il/node/7775
[5] על בסיס הנחה זאת קיימים רוב החוקים בגישה החוזית בדיני התאגידים.
[6] ירידת שכר אינה שונה ממס, זאת מכיוון שבסוף היום היא משאירה פחות הכנסה פנויה בידי העובד.
[7] מס חברות פרוגרסיבי יכול להיות נכון רק כאשר מדברים על הגברת התחרות במשק בין חברות גדולות ורכיזיות לקטנות אבל לא לדיון על חברות "עשירות" ו"עניות".