חטא היוהרה – מבושם מתוצאות הסקרים סלביני יצא להרפתקה שלבסוף עלתה לו בחברותו בממשלה.
יוהרה היא תופעה ידועה אצל פוליטיקאים, אבל נדמה שבמערב אירופה התופעה הפכה נפוצה מאד בשנים האחרונות. ב-2016 מתאו רנצי היה ראש הממשלה הפופולרי של איטליה, הוא נהנה מרוב מוצק בפרלמנט, תמיכה בציבור ובמחמאות מרחבי מדינות אירופה. הוא כיהן בתפקיד מעל שנתיים והיה לראשון שמצליח לייצב את הממשלה האיטלקית לתקופה ארוכה למעט ברלוסקוני. על פי על הערכות הוא היה יכול להיות ראש ממשלה עוד שנים רבות ולשנות את הסטיגמה על הפוליטיקה האיטלקית.
אבל הוא רצה יותר. הוא רצה לשנות את החוקה האיטלקית, את חלוקת המחוזות במדינה ואת שיטת הבחירות. בעצם הוא רצה להוסיף עוד כוח לתפקיד ראש הממשלה ולעצמו. מגובה בסקרים שהעם באיטלקי תומך בו הוא הלך למשאל עם, הפסיד ופרש. שלוש שנים אחרי, ראש הממשלה הכול יכול של איטליה בעיקר מעניק הרצאות וראיונות ברחבי היבשת.
ב-2017, תרזה מיי נהנתה מרוב אבסולוטי בפרלמנט, קמרון השאיר לה את אחת הממשלות היציבות שהיו לשמרנים מזה שנים. היא יכלה להעביר כל הסכם וכל חוק שתרצה כולל את תוכנית הברקזיט שהיא רוצה רק עם הרוב המוחלט שהיה למפלגתה.
