מאז הוקם
הבנק העולמי בסופה של מלחמת העולם השנייה, היה המוסד לאחד הכלים המרכזיים בו
השתמשה ארצות הברית לשימור וחיזוק מעמדה בעולם. בתחילה על ידי חלקו המרכזי של הבנק
בשיקום מדינות מערב אירופה, וחיזוק הקשרים הכלכליים שלהן, אחת עם השנייה ובעיקר עם
ארצות הברית. ולאחר מכן, עלי ידי העתקת מודל העזרה והפיתוח שנתנה ארצות הברית לאירופה
באמצעות הבנק לשאר מדינות העולם.
אמנם באופן
רשמי, הבנק העולמי מעולם לא היה "בנק אמריקאי". מניותיו הוחזקו על ידי
מדינות רבות, כאשר ארצות הברית הייתה אחת מבין שחקנים רבים בו. אך בפועל בראש הבנק
עמדו תמיד פוליטיקאים או כלכלנים אמריקאים. כאשר הפרויקטים והכספים בהם השקיע
וקידם הבנק היו תמיד בבעלות הברית של ארצות הברית והגוש המערבי, או במדינות
שהבטיחו לנוע בכיוון זה. בפועל שימש הבנק העולמי, כזרוע הכלכלית של המערב, כבנק
השקעות שמטרתו לפתח את כלכלת העולם על פי המודלים והאינטרסים של ארצות הברית. אם באופן
ישיר, ואם על ידי הקמתם של תתי-בנקים אזוריים הפועלים בצלמו ובדמותו.
