Pages

יום ראשון, 12 בפברואר 2012

המדינות שיכלו להיות - מדינת סופיריור


עובדת טריוויה שתמיד טוב להכיר היא שמדינת ויסקונסין אותה מדינה צפונית בארצות הברית שכולנו למדנו להכיר מקומדיית המצבים מופע שנות ה-70 אינה גובלת בקנדה. איך זה יכול להיות את שואלים? הרי היא מוקפת בשני האגמים הגדולים ימת סופיריור וימת מישיגן. אז התשובה היא מלחמה שכמעט פרצה בין מישיגן ואוהיו במאה ה-19, ושמה מלחמת טולידו.

הסיבות לעימות קצת פחות חשובות למאמר הזה, אבל התוצאות שלה כן. כאשר בסופו של הקרב שלא פרץ קיבלה מישיגן, שאז עדיין הייתה טריטוריה המעוניינת להפוך למדינה, את חצי האי העליון של מישיגן. חצי אי  שגאוגרפית בכלל נמצא מעל מדינת ויסקונסין ובמדף היבשתי שלה. כל מי שמסתכל במפת המדינה מבין ישר שכנראה נעשתה טעות כאשר שורטטה המפה (מצורפת מתחת). אבל לא, שום טעות, מישיגן זכתה בשטח, ומאז חצי האי שייך לה.

חצי האי העליון של מישיגן

אז מה ההצעה למדינה החדשה? מדינת סופיריור כמובן. מדינה שתהפוך את חצי האי העליון של מישיגן למדינה עצמאית שגם תמחק את השם מישיגן השגוי ותחזיר לו את השם הנכון יותר גאוגרפיית סופיריור. והאמת שהיוזמה הזו גם אינה חדשה ודיבורים על המדינה החדשה קיימים מאה 1858.

אבל לא רק גאוגרפיה מובילה את היוזמה, בגלגולים העכשוויים שלה, שקיימים כבר מאז שנות ה-60, מבקשים תושבי סופיריור את ההיפרדות בגלל הבדלים נוספים בינם ובין מדינת מישיגן. מבחינה כלכלית אין כמעט שום קשר בין מדינת מישיגן לאזור סופיריור. בעוד מישיגן היא מדינה מתועשת המוכרת במיוחד בזכות העיר דטרויט. עיר שנמצאת בקצה הדרומי על הגבול עם מינסוטה, סופיריור ידועה כאזור המיוער בארצות הברית והיא נסמכת בעיקר על דייג ותיירות. גם מבחינה פוליטית ההבדלים ברורים.

איפה עומדת היוזמה?  רחוק מהגשמה. למרות ניסיונות שחוזרים ועולים מדי כמה שנים הבעיה המרכזית היא דלילות האוכלוסייה. בחצי האי סופיריור חיים בסך הכול 300,000 בני אדם. מספר נמוך מאד בשביל להפוך למדינה באיחוד. וגם יוזמות מרחיבות יותר שמדברות על הוספת מחוזות מתוך ויסקונסין עצמה או אפילו צפון מישיגן, לא מגדילות את בהרבה את המספר או מאפשרות לרעיון לקבל רוח גבית ורצינית.


מדינת סופיריור עם תוספת מחוזות מויסקונסין וצפון מישיגן

יום שלישי, 7 בפברואר 2012

מזרח תיכון של מיעוטים

המזרח התיכון, פסיפס של מיעוטים
מאז נכבש המזרח התיכון בידי בריטניה וצרפת לפני כמאה שנה, נפוצה האגדה בדבר ה"ערביות" של המזרח התיכון והייתה לנחלת הכלל. חלקים גדולים בעולם ראו במזרח התיכון כיחידה הומוגנית אחת, מזרח תיכון של האומה הערבית. בה המיעוט היהודי ומדינת ישראל הם נטע זר, המפריע לרצף הטריטוריאלי הערבי הנפרס ממרקו ועד עיראק וערב הסעודית, מתסיס ואשם בכל צרותיו של האזור, ושכדי להגיע ליציבות ושלווה יש לסלקו. מיעוטים נוספים שחיו בו, כדוגמת הארמנים והכורדים, נטבחו והוגלו בעוד העולם מתעלם ושותק. אך בשנים האחרונות, ובמיוחד כעת בעיצומו של גל המהפכות בעולם הערבי, אנחנו למדים עד כמה הייתה זאת אשליה.

 

יום חמישי, 2 בפברואר 2012

אני רק שאלה: כמה מדינות יש בעולם?


למרות שעל פניו השאלה כמה מדינות יש בעולם? נראית פשוטה, רק לספור ולענות. בפועל מדובר בשאלה מסובכת הרבה יותר, והתשובה תלויה מאד באת מי שואלים.

יום רביעי, 1 בפברואר 2012

האקונומיסט מכריז על סין כמעצמה


האקונומויסט הוא אולי העיתון המשפיע ביותר בעולם, לפחות בתחום הפוליטיקה והכלכלה הבינלאומית. מנהיגי עולם קוראים וכותבים בו מדי שבוע, כאשר המאמרים המופיעים בו משנים סדרי עולם ומעצבים התפתחויות ותהליכים ברמה ששום עיתון אחר אינו יכול לנכס לעצמו.

אחד המאפיינים הבולטים והייחודים של העיתון היא הגישה הדעתנית אותה הוא מציג. כאשר בניגוד למגזינים ועיתונים אחרים בעולם, הוא אינו חושש מקידום אג'נדה ואינטרסים באופן ברור וגלוי, תומך ומריץ מועמדים פוליטים ברחבי העולם, ומטיף לכלכלת שוק, הרחבת הסחר והגלובליזציה ולליברליות בתחום הפרט. אך במקביל לגישה הפרוגרסיבית של הצורה בה רואה האקונומויסט את תפקיד העיתונות הוא גם מגזין מאד שמרני המציג מבנה כמעט קבוע של העיתון כבר כמעט 160 שנה, מבנה שאינו מרבה להשתנות מעבר לשינויים קוסמטיים.

בשנת 1942 בוצע השינוי הגדול האחרון במבנה העיתון כאשר אל המדורים הקבועים המסקרים את בריטניה, אירופה והכלכלה העולמית נוסף המדור המסקר את ארצות הברית. יש שאומרים כי מהלך זה היה חיזוי עתידי של האקונומויסט על הפיכתה של ארצות הברית למעצמה עולמית 3 שנים לפני שהדבר התרחש בפועל. מאז לא ביצע העיתון שינויים בסדר גודל שכזה במדוריו והוסיף רק מדורים אזורים המסקרים את יבשות אפריקה, אסיה והמזרח התיכון.