חוברת תרגילים 2012-2013
כלכלה פוליטית - תרגיל 10 - התערבות ממשלתית
שאלה
1 - רוצים מלך
בתקופת
השופטים אין מלך בישראל, כל
שבט ושבט עושה לביתו ואיש הישר בעיניו יעשה. אחרי שנים של מלחמות ויריבויות
באו בני ישראל אל שמואל הנביא וביקשו ממנו שישים עליהם מלך. לאחר התלבטויות
רבות ולא קלות החליט שמואל להסכים והמליך את שאול על בני ישראל.
פעולותיו
הראשונה של שאול המלך הייתה למסות את השווקים בממלכת ישראל בכדי לממן את ארמונו,
יועציו ושלטונו החדש על עם ישראל.
1. שוק
היין בארץ ישראל בתקופת השופטים הינו שוק סגור שאינו סוחר עם שאר העמים באזור כנען.
זאת בגלל בעיות של כשרות. ציירו את השוק במצבו הראשוני לפני המלכת המלך שאול. סמנו
על הגרף את המחיר והכמות.
2. כעת משהוקמה ממלכת ישראל ושאול הומלך למלך כמו
שציינו קודם הוא מחליט למסות את שוק היין במס קבוע. מס בגובה שקל כסף עבור כל בקבוק
יין שמיוצר. ציירו על אותו הגרף את השוק במצבו החדש. סמנו על הגרף את המחיר והכמות
ואת תקבולי "הממשלה" ממיסים.
3. מבחינה כלכלית האם מצבו של השוק טוב יותר כעת?
במידה ולא האם קיומה של המלוכה הינו הכרחי? אלו יתרונות אפשר בכל זאת למצוא בפגיעה
הכלכלית בשוק שהם מעבר לשיקולים כלכליים.
תשובה:
מבחינה כלכלית מצבו של שוק היין בממלכת ישראל הורע, מחיר היין עלה, הכמות הנמכרת
ירדה וגם עודף הצרכן וגם עודף היצרן הצטמצם. הגוף היחיד שהרוויח היה שאול המלך (הממשלה)
אבל גם הרווח שלו קטן מאשר ההפסדים של השוק באופן כללי. ולכן מצבה של ממלכת ישראל
מבחינה כלכלית רע יותר. אם
זאת צריך לזכור כי ממשלה היא עדיין גוף הכרחי במדינה, וכמו שאמרנו קודם בני ישראל
רצו מלך מסיבות רבות שאינן בהכרח סיבות כלכליות. לכן אפשר לומר שמבחינה כלכלית אכן
מצבו של המשק רע יותר, אבל ישנם שיקולים רבים אחרים היכולים להצדיק את הפגיעה
הכלכלית ואת תפקידה של הממשלה.
4. לאחר שנה בשלטון החליט שאול המלך להגדיל את
גובה המס על בקבוק יין בשביל להגדיל את הכנסות הממלכה וניהול הארמון. האם ישנה
משמעות לגובה המס? האם הגדלת המס תגדיל בהכרח את תגמולי הממלכה? האם הצעד של שאול
היה צעד נכון?
תשובה:
הגדלת המס לא בהכרח תגדיל את תגמולי הממלכה מכיוון שגובה המס אכן עולה, אבל הכמות
הנמכרת יורדת. לכן מבלי לדעת את הגמישות של העקומות אנחנו לא יודעים מי השפיע יותר
והאם המס גדל או קטן.
5. ידוע כי שיכר הינו מוצר תחליפי ליין. אך לעומת
יין שיכר אינו נדרש בכשרות מיוחדת והוא נסחר עם עמי האזור. ידוע עוד כי לפני הטלת
המס לא התקיים מסחר בין ממלכת ישראל לעמי האזור וכי שאול המלך בחר שלא להטיל מס על
שיכר. כיצד השפיע מיסוי היין על שוק השיכר? ציירו את הגרף של שוק השיכר. סמנו על
הגרף את המחיר והכמות ואת תקבולי "הממשלה" ממיסים.
סעיף ב:
כלכלה פוליטית - תרגיל 12 - חשבונאות לאומית
שאלה 1: גלידה צעצוע
להלן נתונים על מוצרים ומחירים במדינות נגב וגליל (שנת
הבסיס לצורך חישובים בשתי המדינות היא 2012):
סעיף א:
מהו התוצר הריאלי והנומינלי במדינות הנגב והגליל בשנים
2012 2013?
תשובה
מדינת הנגב
2012 - תוצר נומינלי: (100*15)
+ (250*3) = 2250
2012 - תוצר ראלי: (100*15)
+ (250*3) = 2250
2013 - תוצר נומינלי: (125*18)
+ (250*4) =3250
2013 - תוצר ריאלי: (125*15)
+ (250*3) = 2625
מדינת הגליל
2012 - תוצר נומינלי: (20*25)
+ (150*2) = 800
2012 - תוצר ראלי: (20*25)
+ (150*2) = 800
2013 - תוצר נומינלי: (25*30)
+ (200*3) = 1350
2013 - תוצר ראלי: (25*25)
+ (200*2) = 1025
סעיף ב:
מהו מדד מחירי התוצר במדינות הנגב והגליל (במחירי שנת
הבסיס 2012)?
תשובה
מדד מחירי התוצר: (תוצר
ראלי/תוצר נומינלי) * 100
מדינת הנגב
2012 - מדד מחירי התוצר: (2250/2250) * 100 = 100
2013 - מדד מחירי התוצר: (3250/2625) * 100 = 123.8
מדינת הגליל
2012 - מדד מחירי התוצר: (800/800) * 100 = 100
2013 - מדד מחירי התוצר: (1350/1025) * 100 = 131.7
סעיף ג':
על פי מדד מחירי התוצר באיזו מדינה מבין השתיים היה
גידול גבוהה יותר בתוצר?
תשובה
ניתן לראות על בסיס מדד מחירי התוצר כי במדינת גליל היה
גידול גבוהה יותר בשנת 2013 בתוצר. 31 אחוזים לעומת 23 אחוזים. כמו כן חשוב לזכור
כי מדד מחירי התוצר הינו רק מדד אחד משורה של מדדים היכולים להצביע על כיוונים
אחרים בין שני המשקים.
שאלה 2: שלושה משקים
להלן טבלה בה מרוכזים נתונים עבור תוצר של שלושה משקים
וכן ידוע מחירי שקילות כוח הקנייה. בהינתן הנתונים הבאים איזו מן התשובות נכונה?
א. בשנת 2013 קטן התוצר הנומינלי
של משק ג' לעומת התוצר הנומינלי בשנה שעברה
ב. במשק ג' היה התוצר הריאלי בשנת
2012 גבוה מהתוצר הראלי של משק ב' אבל נמוך מהתוצר הראלי של משק א' באותה שנה.
ג. בשנת 2013 חלה ירידה בתוצר
הריאלי של משק ב' לעומת שנה שעברה.
ד. במונחי שקילות כוח
הקנייה היה התוצר של משק ב' גדול יותר מזה של משק ג' בשנת 2013.
תשובה
סעיף א:
נבחן את התוצר הנומינלי במשק
ג' בשנת 2013 לעומת התוצר הנומינלי במשק ג' בשנת 2012
שנת 2013 - תוצר נומינלי: (15*4) + (60*5) + (2*8) = 376
שנת 2012 - תוצר נומינלי: (20*3) + (50*5) + (0*8) = 310
ניתן לראות כי התוצר הנומינלי
גדל ולכן התשובה אינה נכונה
סעיף ב:
נבחן את התוצר הראלי בשלושת
המשקים בשנת 2012
שנת הבסיס כזכור היא שנת 2013
ולכן המחירים הם לפי שנת 2013
משק ג' תוצר ריאלי בשנת 2012: (20*4)
+ (50*5) + (0*8) = 330
משק ב' תוצר ריאלי בשנת 2012: (50*4) + (100*3) + (0*12) = 500
משק א' תוצר ריאלי בשנת 2012: (100*3) + (0*4) + (20*12) = 540
ניתן לראות כי התשובה אינה
נכונה
סעיף ג':
נבחן את התוצר הראלי של משק
ב' בשנים 2012-2013
שנת 2013 - תוצר ראלי: (60*4) + (110*3) + (0*12) = 570
שנת 2012 - תוצר ראלי: (50*4) + (100*3) + (0*12) =
500 (חישבנו כבר בסעיף הקודם)
ניתן לראות כי חלה עליה ולא
ירידה ולכן התשובה אינה נכונה
סעיף ד':
נבדוק במונחי שקילות כוח
הקניה את התוצר של משקים ב' וג' בשנת 2013
משק ב' שקילות כוח קנייה (60*5) + (110*2) +
(0*7) = 520
משק ג' שקילות כוח קנייה (15*5) + (60*2) +
(2*7) = 500
ניתן לראות שאכן במשק ב'
התוצר גדול יותר ולכן התשובה נכונה
