משחק סכום אפס, הודו ישראל וארצות הברית

הדיווחים בימים האחרונים כי מזכירת המדינה הילרי קלינטון, העבירה להודו מסר כי הקשרים הצבאיים שלה עם ישראל, ועסקות הנשק האחרונות בין הצדדים באות על חשבון עסקאות עתידיות עם ארצות הברית, צריכות להישמע בירושלים.

היחסים הצבאיים שהתחזקו בשנים האחרונות בין ישראל והודו הביאו לשורת עסקאות עצומה בין הצדדים, מטוס הפאלקון, שיבוח טנקים, מטוסים ומסוקים, מכירת טילים עסקאות מזל"טים, או במילים אחרות כל דבר שיש לצה"ל יתרון בו מגיע היום לשורות הצבא ההודי. חוקרים ביטחוניים טוענים שישראל תהפוך בקרוב, אם לא הפכה כבר עכשיו לספקית הנשק הגדולה ביותר של הצבא ההודי.

אבל ישראל לא נכנסה בהודו לואקום, על כל עסקה חדשה שהיא מבצעת מול הצבא ההודי מישהו אחר מבצע עסקה אחת פחות, אותו מישהו זה בעיקר ארצות הברית, ומכאן גם מגיעה הביקורות המפתיעה של מזכירת המדינה.

כמובן שאין זה אומר שישראל צריכה להפסיק למכור נשק להודו, היא צריכה להמשיך ולמכור ואפילו לצאת לשווקים חדשים ונוספים, שגם בהם היא עשויה להדיר את רגליה של ארצות הברית. אבל ישראל צריכה לקחת בחשבון דבר אחד. ארצות הברית כבר עברה את השלב שבו היא יכולה לייצר נשק ולא למכור אותו למדינות אחרות. יצור הנשק המודרני הוא תהליך כה יקר, שאפילו הגודל העצום של הצבא האמריקאי לא מספיק כדי להחזיר את העלויות הרבות המושקעות בפיתוח. לכן כל פעם שארצות הברית מאבדת קונה נשק פוטנציאלי למדינת ישראל או לכל מדינה אחרת, היא תמכור את השארית החסרה לה למדינות  אחרות,  מדינות שיש להן הרבה כסף ועד עכשיו נמנעו מלמכור להן נשק כה מתקדם (או מה שישראל אוהבת לכנות מכריע מערכה). לצערנו המדינות האלו זה בעיקר מדינות ערב העשירות, עם דגש על ערב הסעודית מדינות המפרץ הקטנות ואולי אפילו מצרים וכאשר איראן מתחזקת הן רק רוצות עוד ועוד נשק.

לכן אם נשמע בשנים הקרובות על גידול מפתיע במכירת הנשק האמריקאי לארצות ערב, אנחנו לא צריכים להיות מופתעים, עלינו לקבל את הדבר בהבנה ומתוך הכנה מוקדמת להתמודדות עתידית עם נשק כזה במידה וידלוף לידים עוינות. למכור נשק ? כן ולכמה שיותר מדינות, אבל עם עין פקוחה גם על ההשלכות.