המדיניות החקלאית המשותפת (Common Agricultural
Policy) היא המדיניות הקיימת בתחום החקלאות עבור כל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי,
והיא קיימת מאז נחתמה אמנת רומא בשנת 1957.
לפי סעיף 39 באמנת רומא למדיניות החקלאית המשותפת יש 5 מטרות:
1.
להגדיל את התפוקה החקלאית. זאת על ידי הכנסת קידמה,
טכנולוגיה ושימוש אופטימלי ויעיל של גורמי ייצור
2.
להבטיח ביטחון וזמינות של תוצר חקלאי.
3.
להבטיח רמת חיים הוגנת לעוסקים בחקלאות.
4.
לייצב את השווקים.
5.
לשלוט וליצור מחירי מזון סבירים וזמנים לכל.
הסיבה שבגללה נוצרה המדיניות החקלאית המשותפת היא הטראומה של מלחמת
העולם השנייה. במהלך המלחמה ומספר שנים לאחר מכן (עקב חורפים קשים במיוחד) סבלו
מרבית תושבי אירופה מרעב קשה. לכן התפתחה באירופה המחשבה כי חקלאות אינה חלק רגיל
של הכלכלה אלא ייחודית. מושג שקיבל את השם ביטחון תזונתי. מכאן שהיא סוגיה ביטחונית
ולא כלכלית ויש להתייחס אליה ככזו.
עקב כך הוחלט שעל המדינות לדאוג ולספק מזון בצורה אוטרקית ומבלי להסתמך על
מדינות אחרות. בנוסף העובדה כי לאחר המלחמה מדינות אירופה נטשו את הקולוניות מעבר לים והפסיקו להסתמך על התוצרת החקלאית שהגיע מהן זרזה עוד יותר את הרצון לספק
ולייצר חקלאות מבית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה