מדוע אזרבייג'ן

גבות רבות הורמו מאז פרסם המגזין פוריין פוליסי ביום חמישי האחרון כי ישראל מפעילה בסייסים צבאיים באזרבייג'ן. איך קרה כי דווקא מדינה מוסלמית שיעית, קטנה וצעירה הפכה תוך פחות מ-20 שנה לשותפה אסטרטגית של מדינת ישראל, שאף מאפשרת לה להשתמש בשטחה למטרות ביטחוניות. אך מבט מעמיק יותר על אזרבייג'ן, ובחינת האתגרים העומדים בפניה, הופך את הקשר עם ישראל לטבעי וברור הרבה יותר.

שלושה אתגרים מרכזיים עומדים בבסיס מדיניות החוץ של אזרבייג'ן בשנים האחרונות: ארמניה, איראן והמערב. כאשר בכל אחד מאותם אתגרים מצאה אזרבייג'ן כי מדינת ישראל הינה שותפה חשובה להצלחתם.

מאז זכתה אזרבייג'ן לעצמאותה היא נתונה בסכסוך מתמשך עם שכנתה ממערב ארמניה. סכסוך שהתדרדר למלחמה בתחילת שנות ה-90 ועלה בעשרות אלפי הרוגים. המלחמה שהסתיימה ללא הכרעה ברורה השאירה חלקים גדולים מהטריטוריה האזרית תחת שליטה ארמנית כאשר מוקד הסכסוך הוא אזור נגורנו-קרבאך, ובנוסף אליו המובלעת של נחיצ'יבאן. בנוסף למלחמה, אחת מנקודות המשבר באותו עימות הייתה התמיכה האיראנית בצד הארמני. איראן הנוהגת לתמוך בכל מיעוט מוסלמי ברחבי העולם מצאה לנכון לתמוך דווקא בצד הנוצרי ובכך הגדילה את תחושת האיום וחוסר הביטחון שאופפת את אזרבייג'ן. חוסר הביטחון התמידי, דוחף את האזרים לחפש עזרה צבאית מכל כתובת אפשרית, מה שהידק כמובן את הקשר עם מערכת הביטחון הישראלית.

מעבר לתמיכה האיראנית בארמניה, ישנו איום איראני מוחשי הרבה יותר עימו נאלצת אזרבייג'ן להתמודד. איראן היא מדינה רב לאומית אשר יותר מ-50 אחוז מאזרחיה אינם שייכים ללאום הפרסי. משלל המיעוטים המרכיבים אותה האזרים מונים כעשרים מיליון בני אדם, כמות הגדולה פי שלוש מכמות האזרים באזרבייג'ן עצמה. בעיניים איראניות המיעוט האזרי הוא פצצה דמוגרפית מתקתקת, קרבתו אל אזרבייג'ן, והקשרים המתקיימים משני צדי הגבול רק מגבירים את תחושת האיום באיראן, כאשר בראש ובראשונה נמצא הפחד מהתגברות תחושת הלאומיות האזרית. שברקע תסריט האימים, הדרישה לשחרור, עצמאות ואף איחוד עתידי.

אל איום זה מתווסף גם הפחד האיראני מהמודל השיעי-החילוני אותו מציגה אזרבייג'ן. כאשר איראן חוששת שאם יצליח יהפוך לאלטרנטיבה, וחיקוי בקרב צעירי עמה. במודל שכזה מוכנה איראן להילחם בכל מחיר, ובמיוחד כאשר הוא שוכן על גבולה. כך, בעל כורחה הפכה אזרבייג'ן לאויבתה של איראן, מה שרק הגביר את תחושת ההזדהות עם ישראל יריבתה הגדולה באזור.

האתגר השלישי הוא הקשר עם המערב. מאז זכתה בעצמאותה, וכמו רפובליקות סובייטיות אחרות, שאפה אזרבייג'ן ללמוד ולהתפתח בהתאם למודל המערבי. אזרבייג'ן היא מדינה מערבית בבניה, היא מייצרת בהדרגה כלכלה חופשית ומתקדמת, מקיימת קשרים ביטחוניים קרובים עם חברות נאט"ו ועם האיחוד האירופי, וסוחרת בעיקר עם ארצות הברית ומדינות אירופה, דמוקרטיה עדיין אין בה אבל צריך לזכור בשנת 1918 במופע העצמאות הראשון שלה היא הוכרזהכדמוקרטיה המוסלמית הראשונה, הרבה לפני טורקיה והרבה לפני מדינות מוסלמיות אחרות. כמו כן הכלכלה האזרית מבוססת במידה רבה על יצוא נפט אלטרנטיבי לנפט הערבי כאשר בין לקוחותיה העיקריים ניתן למצוא גם את ישראל. בנוסף אזרבייג'ן מאמינה כי קשר קרוב עם ישראל, באזור בו תמיכה שכזו אינה שכיחה, הוא מסר ברור לעולם המערבי ובעיקר לארצות הברית לגבי הכיוון בו נוקטת אזרבייג'ן.

גם אם יש אמת בפרסום לגבי הבסיסים וגם אם לא, הברית האסטרטגית בין ישראל ואזרבייג'ן קיימת. היא מבוססת לא רק על אתגרים גאופוליטיים משותפים אלא גם על יעדים ובעלות ברית דומות. מעבר לרווחים המיידים ששתי המדינות זוכות מקשר שכזה ישנה גם הבנה משותפת וחשיבה לטווח ארוך, קשר שאמנם מפתיע רבים אך קשר טבעי ואמיץ שרק ילך ויתפתח. 

 המאמר פורסם גם במקור ראשון, ובגרסה אנגלית ב-JPI


פוסטים נוספים שעושיים לעניין אותך

אז בנתיים, מונטנגרו הצביעה לסרביה, מלטה לאיטליה, פינלנד לשבדיה, יוון לקפריסין, בלארוס לרוסיה, אלבניה לאיטליה, מולדובה לר...

Posted by Omer Gendler on Saturday, May 23, 2015

בשנת 2009 הכריז שר החוץ של ארדואן, ומי שהיום ראש ממשלתו, אהמט דבוטאולו על מדיניות "אפס בעיות" עם שכנים ביחסי החוץ של טור...

Posted by Omer Gendler on Saturday, November 28, 2015

הדיקטטור גרסת המציאות... אזרבייג'ן מפרסמת שהנשיא ניצח בבחירות רק שהפקיד שבטעות פרסם את ההודעה שכח שהבחירות מתקיימות בכלל מחר

Posted by Omer Gendler on Thursday, October 10, 2013