יום חמישי, 24 ביולי 2008

הסתכלי מזרחה לא מערבה


כנראה שהאיחוד האירופי כבר הכריע סופית, הוא לא מעוניין בטורקיה כחברה בו, הוא פשוט לא יודע איך לומר זאת. לכן על טורקיה להפסיק להתחנן לטובות מאירופה ולהתחיל לחפש את זהותה במקומה הטבעי במזרח.

אם השמועות על היוזמה החדשה עליה מדבר נשיא צרפת ניקולא סרקוזי לאחרונה אכן נכונות. הקמת גוש מסחרי שיאחד את מדינות הים התיכון. מדובר בהורדת מסך סופית על אחת ההצגות הארוכות ביותר בדורנו, הצגה הנמשכת כבר 25 שנה, ההצגה העונה לשם "קבלת טורקיה לאיחוד האירופי".

טורקיה יושבת בחדר המתנה בלתי נגמר
25 שנה מנסה טורקיה להתקבל לאיחוד האירופי. אין ספור רפורמות, אמנות, הזמנות לכנסים ותהליכים היא עברה, אבל תשובה חיובית מאירופה אין. אם נמשיל את הקבלה לאיחוד האירופי לחדר המתנה, אז בבושה רבה היא ראתה איך מדינות שישבו עימה על הספות באותו החדר בדיוק, נכנסות אחת אחרי השנייה בדלת הפלאים. יוון, ספרד, פורטוגל, כולן מדינות שיצאו למסע הארוך ביחד עם טורקיה, אבל היכן שהוא בדרך איבדו אותה, וסיימו את המסע לבדן. תוך שתיקה מביכה, נאלצה אותה טורקיה להתבונן כיצד מדינות שאירופה אפילו לא החשיבה כמדינות "רציניות" (מדינות מזרח ודרום אירופה) עוקפות אותה בסיבוב, נכנסות אל חדר ההמתנה, יושבת עימה קצת בתור, מרכלות, מפצחות קצת גרעינים שותות משקה אחד או שניים, ומייד נכנסות גם הן באותה דלת פלאים של האיחוד, משאירות אחריהן רק שובל של אבק.


אם להיות כנים לרגע, טורקיה עשתה עבור האיחוד האירופי כמעט הכול. היא שינתה את הכתב הערבי ללטיני (אמנם לא בגלל שאירופה ביקשה), הייתה שותפה נאמנה בנאט"ו עשרות שנים, עזרה באופן עקיב למערב במלחמה באפגניסטן למרות היותה מדינה מוסלמית, הקימה עם אירופה איחוד מכסים, עם האיחוד מכס חיצוני משותף, וביצעה כל רפורמה אפשרית במערכת הכלכלית הבנקאית והמוניטארית שלה. באופן עקרוני טורקיה עשתה כל דבר שנדרשה לו, כל דבר חוץ מלהתנצר. עצובה במיוחד העובדה, שאפילו כלכלני האיחוד האירופי היושבים בבריסל, מודים שמבחינה כלכלית טורקיה מוכנה הרבה יותר ממדינות כמו בולגריה ורומניה, שנכסנו לאיחוד רק לאחרונה. אבל כנראה שלהן יש מאפיין אחד ויחיד שלטורקיה אין, רומניה ובולגריה הן מדינות נוצריות ואותן אירופה באמת רוצה, את טורקיה היא רק אומרת שהיא רוצה.

בשבועות הקרובים  כנראה שנראה את טורקיה כועסת. ראשי המדינה יטענו לחוסר שביעות רצון מהיוזמה החדשה, ולצביעות אירופאית בכל הנוגע לטורקיה. אבל במקום לצעוק ולנזוף אם הייתי טורקי הייתי מציע לטורקיה מהלך חדש, מהלך שיטרוף את כל הקלפים בחבילה. אם לא רוצים אותך באיחוד האירופי אז לא צריך. בשביל מה להיות חברה זוטרה במועדון שכנראה לא מעוניין בך, עדיף להיות חברה בכירה או אולי אפילו מנהיגה במועדון שרואה בטורקיה מודל להערצה.

העולם הטורקי
חמש מדינות בעלות צביון טורקי קיימות בעולם (טורקמניסטן, אוזבקיסטן, אזרבייג'ן, קזחסטן וקירגיזסטן, נשאיר את צפון קפריסין בצד לרגע) הן לא טורקיות במובן הטהור של המילה, אך כולן רואות עצמן כשריד לאימפריה ולעם טורקי עתיק, וחשוב מכך, כולן רואות בטורקיה כמנהיגה וכמודל אליו יש לשאוף במאה ה-21. אותן חמש מדינות נמצאות במקום מאד דומה למקום שבו עמדה טורקיה לפני 70 שנה, הן מחפשות את זהותן החדשה. מצד אחד הן מוסלמיות, אך מצד שני שנים של שלטון רוסי-סובייטי-חילוני הוציאו מהן את האלמנטים של האסלאם הרדיקלי, ועוררו בהן את הרצון להיות חלק מהמערב בצורה כזאת או אחרת. ומי אם לא טורקיה יכולה ללמד את כולן איך מוציאים את הדגם הזה לפועל. אותן חמש מדינות מדברות כבר זמן רב על הצורך בהקמת גוש סחר אזורי משלהן, אך בהעדר מנהיגות אזורית, לא יוצא הפרויקט לפועל והיחידה שבאמת יכולה להקים עם רוסיה ממנה אותן מדינות חוששות. אך אם תוותר טורקיה על חלום אירופה בין לילה תהפוך למנהיגה אותה חיפשנו.

בנוסף טורקיה יכולה לשתף גם מדינות שכנות מוסלמיות (לא טורקיות) במיזם אדיר שכזה, מדינות כמו ירדן סוריה ולבנון בשלב ראשון, ואולי אפילו איראן בשלב מאוחר יותר. מדינות שבטוח לא יתנגדו לסוג מסוים של הסכם סחר אזורי עם הענק הכלכלי הטורקי, ובכך ירוויחו כולם.

המזרח התיכון ירוויח, מכיוון שצמיחה כלכלית לא הזיקה אף פעם, עוד לא קם הסכם הסחר שלא הביא עימו צמיחה כלכלית וליברליזציה. טורקיה תרוויח בכך שבמקום להיות שותפה זוטרה בגוש מדינות שלא רוצה אותה היא תהפוך למנהיגה של גוש מדינות בו היא על תקן המלכה. והעולם ירוויח בכך שגוש של מדינות בהנהגת טורקיה, יוכל לתפקד כסוג של גשר בין מזרח למערב, בין אסיה לאירופה, בין דמוקרטיה לבין משטרים שבדרך, ובין אסלאם ונצרות.

ייתכן שרק האיחוד האירופי יפסיד ממהלך שכזה. איבוד טורקיה כחברה בארגון שזקוק נואשות לכוח עבודה זול שלא בצורת מהגרים בלתי חוקיים. אבל זה כבר בחירה שאירופה בחרה בעצמה. טורקיה, לא צריכה להיות מושפלת על ידי האירופאים שוב ושוב, מהשפלה שכזאת עוד לא צמח בהיסטוריה שום דבר טוב, יותר מדי השפלות וגם טורקיה יכולה להפוך אלימה.


המאמר פורסם גם ב : אומדיה