לא על הגז לבדו

גילוי הגז מול חופי ישראל מצטייר לעיתים כחדשות הטובות ביותר שישראל יכלה לצפות להן, אבל מה מלמדת אותנו ההיסטוריה על תגליות פתאומיות שכאלו, ובאילו מדינות זה הסתיים באסון

בחודשים האחרונים כולנו התבשרנו שמדינת ישראל מצטרפת אל נסיכויות הגז העולמיות. כותרות העיתונים דיברו על הזהב השחור (שקוף במקרה שלנו), על חוסר התלות העתידית בגז ערבי-מוסלמי-רוסי, ועל עצמאות אנרגטית. על העושר הרב, ומטבע החוץ שייכנס לארנקי המדינה בקרוב, ועל קבוצות העשירים החדשה שהולכת להיווצר בתעשייה שמעולם לא הייתה קיימת בישראל. בעלי החברות שמצאו את הגז מדברים ללא הפסק על תעריפי חשמל נמוכים, על מים מותפלים זולים ועל אימפריית יצוא עתידית שעשויה להפוך את ישראל לאחת המדינות העשירות בעולם.

אפילו עיתון הדה מרקר שבדרך כלל לא מקבל את העמדה הפופולארית ומציג ביקורות נוקבות על הכלכלה הישראלית. הצטרף לחגיגה וקינח במהדורה מיוחדת של העיתון בשם "נסיכות הגז הישראלית", מהדורה שבה על גבי 18 עמודים מסופרים כל מעשיות הגז של ישראל. על העשירים החדשים, על אלו שנכשלו לפניהם, על המפסידים והמרווחים כתוצאה מהמעבר מנפט לגז, על השמחה במסדרונות הממשלה והכנסת, על הפגישות הסודיות, על מצב הרוח בבורסה ועל אימפריית הגז העתידית של מזרח הים התיכון. 18 עמודים שלמים ואפילו מילת ביקורת אחת לא נכתבה. אופוריה כבר אמרנו.

על פניו נראה שמציאת גז בכמויות ענקיות מול חופי מדינת ישראל יכול להביא עימה רק ברכה, ומה כבר יכול להשתבש? אז זהו שלא תמיד זה כך. בדיקה מעמיקה של מקרים דומים בהיסטוריה מגלה שמשאב טבע חדשף ובמיוחד אחד נדיר ויקר שמתגלה לפתע בכמויות אדירות לא תמיד מביע עימו ברכה, כאשר בחלק רב מהמקרים זה גם נגמר במשבר ובאסון.

המחלה ההולנדית

האם תימצא התרופה למחלה ההולנדית?

נתחיל עם הסיפור המפורסם ביותר וגם הדומה ביותר לסיפור של מדינת ישראל, המחלה ההולנדית. בתחילת שנות השישים התגלו בהולנד מרבצי גז עצומים מול חופי המדינה, המדינה נכנסה לאופוריה, דומה מאד למה שמתרחש אצלנו היום. הממשלה דיברה על עצמאות אנרגטית, אנשי עסקים דיברו על מעצמת יצוא, וההולנדים היו בטוחים שהגז הוא הדבר הטוב ביותר שקרה להם. עשר שנים אחרי באופן הפוך מהתחזיות נכנסה הולנד למיתון כלכלי קשה, ועלייה עצומה באבטלה. בדיקה אחורה של התהליך גילתה שהסיבה למשבר היה בעצם אותו גז שכולם קיוו שיביא רק טוב. איך זה קרה?

כאשר התגלה הגז נוצר מצב מסחרי חדש בו הולנד הפסיקה לייבא גז ממדינות אחרות ואפילו לייצא קצת בעצמה. התהליך גרם לעליית ערכו של המטבע ההולנדי (הגילדן בזמנו) וכך נפגע כושר היצוא של התעשייה המקומית. מכיוון ששער החליפין הפך מוצרים מתחרים בעולם לזולים וכדאיים הרבה יותר. התעשייה שהפכה לא תחרותית החלה לפטר עובדים וכך גדלה האבטלה. אך למרות שהאבטלה גדלה הממשלה שראתה איך הכסף הזר ממשיך לזרום מיצוא הגז לא שמה לב לפגיעה בשוק המקומי, או שאולי התעלמה ממנו, ועקב תחושת עושר מזוייפת, הגדילה משנה לשנה את ההוצאות, מתוך הנחה שיש להן כיסוי עתידי. כך נוצר מצב של מעגל קסמים, הגז המשיך לזרום, המטבע המקומי המשיך להתחזק, היצור המקומי ירד, האבטלה המשיכה לגדול והממשלה המשיכה להוציא כסף שאין לה. מה שהוביל בסוף למשבר הכלכלי הקשה ביותר בהולנד מאז מלחמת העולם השנייה. את השם "המחלה ההולנדית" העניק בשנת 1977 מגזין האקונומיסט לתופעה  לאחר שנים של מחקר אקדמי ומאמרי פרשנות על הגורמים למשבר.

אז מה לימדו אותנו הכלכלנים צריך לעשות כדי למנוע "מחלה" שכזאת, ומה צריכה לעשות מדינת ישראל? בדיוק הפוך מההולנדים, מנסים כמה שפחות לייצא גז ויותר להתרכז בשוק הפנימי. את הרווחים מהגז שבכל זאת מייצאים, להשקיע מחוץ למדינה. במקביל בנק ישראל יהיה חייב להיות עם עין פקוחה ואולי אף להתערב במשק ולהחזיק את השקל למטה. בנוסף ממשלת ישראל צריכה לא להתבשם מהגז שזורם בצינורות ולהחזיק את היד על הארנק, כמה שיותר גז יזרום ככה היא צריכה לקזז את השפעתו, אולי על ידי הקטנת החוב.

אבל גם פתרונות כלכליים כאלו לא תמיד עוזרים ולמשאב הטבע יכולות להיות השלכות אחרות לא רק כלכליות כמו שלמדה נורבגיה על בשרה.

הנפט הנורבגי

הננס הנורבגי

בנורבגיה התגלה נפט בכמויות עצומות בשנות השבעים. נורבגיה שכבר הכירה את המקרה ההולנדי למדה ממנו (חלק על בשרה), והשתמשה באותם כלים כלכליים שהזכרנו קודם. היא החזיקה את הקרונה (המטבע המקומי) בשער נמוך, הממשלה נקטה במדיניות מרסנת, ואפילו הגבילה את רווחי הנפט להשקעות חיצוניות בלבד כדי לקזז את התחזקות המטבע. אותה קרן נורבגית מפורסמת שמעבריה את רווחיה לממשלה והוקמה בתחילת שנות ה- 90 (הרחבה בהמשך). ואכן נורבגיה היא דוגמא מצוינת ומוכרת ברחבי העולם, למדינה שהצליחה להתגבר על המחלה ההולנדית ולנצל את הנפט לצמיחה ורווחה כלכלית. מאז ההצלחה הנורבגית יותר מעשרים קרנות דומות הוקמו במדינות נוספות בעולם, בינהן רוסיה, איחוד האמריויות, אלסקה ואפילו מזרח טימור. אבל אז למדה נורבגיה שלנפט יש גם השפעות חיצונית אחרות לא בהכרח כלכליות. באותו הזמן בו התגלה הנפט בנורבגיה החל תהליך מיזוג הכלכלות באירופה. בריטניה וגרורותיה זנחו את רעיון EFTA והחלו להצטרף אל האיחוד האירופי של מועדון השש. גם נורבגיה הוזמנה לקחת חלק בתהליך, אך בשל הרצון המובן שלה לשמור על הנפט לעצמה ולא לחלוק אותו עם שאר החברות בשוק המשותף החדש, סירבה נורבגיה להצעה ונשארה מחוץ למועדון.

עשרים שנה מאוחר יותר כאשר האיחוד האירופי החל לצבור עוצמה רבה, וכבר השפיע כמעט על כל תחומי החיים באירופה, גילתה נורבגיה שהיא מושפעת באופן עצום ממועדון שאין לה זכות הצבעה והשפעה בו. נורבגיה בעצם הפכה לננס פוליטי בזירה האירופאית, גרורה פוליטית של האיחוד, ומצאה עצמה במלכוד. מצד אחד היא לא יכולה להצטרף לאיחוד מבלי שתיפגע הבלעדיות שלה על השליטה בנפט, ומצד שני כל עוד היא מחוץ לאיחוד כל ההחלטות המתקבלות בו משפיעות עליה ישירות ולה אין יכולת השפעה עליהן. עד זמן כתיבת שורות אלו נורבגיה עדיין מתחבטת בשאלה, כלכלה חזקה או השפעה פוליטית, בינתיים היא בוחרת בכלכלה ומנסה באמצעות קרן ההשקעות שלה להשיג השפעה פוליטית. אבל בכך ראינו שגם נורבגיה גילתה שנפט בכמויות עצומות לא מביא עימו רק ברכה.

קרן ההשקעות הנורבגית   

לאחר שנים של שימוש ברווחי הגז על ידי ממשלת נורבגיה כחלק מתקציב המדינה (כמו כל מס רגיל) החליטה נורבגיה לשנות כיוון ולהשתמש בכסף בצורה שונה. זאת על ידי הקמת קרן מיוחדת שתשקיע את רווחי הגז במניות והשקעות אחרות מחוץ לנורבגיה. הקרן תפעל כמו כל קרן השקעות רגילה כאשר הרווחים שלה יופנו בחזרה אל כלכלת נורבגיה ואזרחיה. כך משגיה נורבגיה מטרה כפולה: הראשונה היא פתרון יעיל למחלה ההולנדית אותה הזכרתי קודם, זאת מכיוון שאת הירידה בשער החליפין מקזזת המדינה בהשקעות במטבע זר. השנייה היא בכך שלעומת שימוש ברווחים בטווח הקצר בתקציב המדינה, הקרן משתמשת רק ברווחים ובכך שומרת על ההשקעה גם עבור הדורות הבאים של הנורבגים להם שייכים משאבי הטבע לא פחות מאזרחי נורבגיה הנוכחיים. ואכן הקרן הפכה להצלחה מסחררת והפכה למודל אותו מעתיקות מדינות רבות ברחבי העולם.

הנפט בים הצפוני וסיפור העצמאות של סקוטלנד

של מי הגז הזה בכלל?

גם בריטניה למדה שלנפט יש השלכות לא צפויות. בסוף שנות השבעים קצת אחרי גילוי הנפט בנורבגיה התגלה נפט גם בים הצפוני של בריטניה, מול חופי סקוטלנד. גם בריטניה השתמשה בלקחים של המחלה ההולנדית בשימוש בנפט, ומכיוון שהכלכלה שלה גדולה הרבה יותר מהכלכלה הנורבגית וההולנדית (פי 15 בערך) הפגיעה הפוליטית והכלכלית כמעט לא הורגשה, וגם השפעתה של המחלה ההולנדית הייתה שולית.  ולכן בריטניה הצטרפה לבסוף לאיחוד האירופי. אבל בבריטניה התגלתה השפעה חדשה, קראו לה סקוטלנד. הנפט שנמצא בבריטניה היה כמעט כולו מול חופי סקוטלנד, (השוכנת בצפון האי הבריטי) וכך תנועה בדלנית-לאומית שהייתה רדומה במשך כמעט 200 שנה לפתע התעוררה משנתה, הקימה מפלגות לאומניות, ודרשה היפרדות מבריטניה, תחת הסיסמא "הנפט הבריטי הוא נפט סקוטי". מה שלא עשו מלחמות, פערים כלכליים, הגירה שלילית, עצמאות אירלנד והבדלים נוספים בין אנגליה וסקוטלנד, עשה במספר שנים, הנפט (יחד עם קיומו של האיחוד האירופי). ומאז שנות השמונים בריטניה נאלצת להתמודד עם תנועת התבדלות סקוטית שנמצאת בשטחה ומתחזקת משנה לשנה. בשנת 1999 היא נאלצה לוותר ולהקים פרלמנט סקוטי עצמאי, והיום המפלגה הלאומית הסקוטית היא המפלגה הגדולה ביותר בסקוטלנד, והדיבורים על משאל עם שיקבע את עתיד המדינה מתגברים. אז אנחנו רואים שגם בריטניה למדה שלנפט ישנן השלכות לא צפויות.

נפט ודמוקרטיה

גם באקדמיה אין הסכמה לגבי התועלת שמביאים משבאי טבע למדינה. במאמר שפרסם החוקר מייקל רוס בשנת 2001, Does Oil Hinder Democracy ניסה רוס לגלות מה הסיבה שרוב המדינות בעולם שנחשבות יצואניות של גז ונפט הן לא דמוקרטיות. לאחר מחקר מעמיק ובדיקה של כל מדינות העולם והתפלגות היצוא שלהן, גילה רוס שככל שאחוז משאבי הטבע בכלכלה גדול יותר ככה היא תהפוך פחות דמוקרטית. עקב השפעות של, תלות כלכלית בשלטון, היכולת לשלם רנטות, שחיקה של מעמד הביניים וקשרים חזקים של הון-שלטון. לפי המסקנה של רוס, אם מדינת ישראל מתכננת להפוך את הגז הטבעי שהיא מצאה לחלק ניכר מהכלכלה שלה, היא צריכה לדעת שככל שהאחוז של הגז בכלכלה יגדל, תאורטית, תגדל גם הסכנה לדמוקרטיה הישראלית.

ישנן עוד דוגמאות רבות על איך משאב טבע שמתגלה באופן פתאומי פוגע במדינה יותר מאשר עוזר לה. כמו גילוי הנפט בפרובינציית אלברטה שבקנדה שפגע בטווח הארוך ביצוא של הפרובינציה החזקה אונטריו ובסוף בכל קנדה (למעט אלברטה), הנפט בניגריה והסכסוך המתמשך שהוא מביא בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי במדינה, גילוי היהלומים בסיירה-לאון ומלחמת האזרחים שפרצה בעקבותיו, גילוי הזהב והיהלומים בדרום אפריקה לפני מאה שנה שהוביל למלחמת הבורים, המיזוג הכפוי בין אנגולה לקבינדה, ועוד דוגמאות רבות...

לנו נשאר רק לקוות שקובעי המדיניות במדינת ישראל ידעו לקחת את דוגמאות העבר ויבינו שאמנם גילוי הגז הטבעי זה חדשות משמחות אבל יש לדעת גם איך לנצל אותו בחוכמה כדי שלא נצטער על כך כולנו מאוחר יותר.

עקב תקלה באתר, המאמר עודכן ועלה מחדש. גרסאות נוספת של המאמר פורסמו באתר עבודה שחורה, וב-Jewish Press International   

Post by Omer Gendler.