אחרי דרום סודן, צפון מאלי בדרך לעצמאות?

איך קורה שמדינה דמוקרטית, יציבה ויחסית מתקדמת במונחים אפריקאים מוצאת את עצמה בוקר אחד על סף פיצול

אם יש מילה שמאפיינת בצורה מושלמת את המתרחש בצפון-מרכז יבשת אפריקה בשנים האחרונות, המילה תהייה שינוי, ולא השינוי עליו דיבר הנשיא ברק אובמה בקמפיין הבחירות של 2008. אלא שינוי המאופיין בסדר אפריקאי חדש, אנרכיה מתגברת ואי סדר מוחלט, מערב פרוע בגרסה אפריקאית, הגולש ממדינה למדינה בקצב מסחרר. אך מעבר לאי הסדר מדובר בשינוי רדיקלי, מהותי ומבני של צפון היבשת. האזור משנה את פניו, ואת המורשת וההיסטוריה הקולוניאלית שירש כאשר יצא לעצמאות לפני עשרות שנים. שינוי הכולל דרישה לזהות עצמאית, גבולות חדשים, ריבונות, פרוק והתנתקות. כמו קוביות דומינו, מפיל ה"סדר החדש" מדינה אחר מדינה. מאריתריאה וסודן שבמזרח, למדינות הצפון הערביות ועד מדינות הנוודים והמדבר שבמערב.

דגלה של צפון מאלי/אזוואד

לאחרונה הגיע התהליך גם אל מאלי, כאשר מרידה פוליטית שהחלה לפני מספר חודשים הובילה בתהליך הדרגתי למלחמת אזרחים שתוצאתה עד כה הן: סיום הדמוקרטיה, והקמתה דה פקטו של מדינה חדשה באזור, אזוואד. מדינה החולשת על רוב שטחה של מאלי ואמורה לשמש כמדינתם של שבטי הטוארג. ועל הדרך מציגה שאלה קריטית על עתידו של האזור.  איך קורה שמדינה דמוקרטית, יציבה ויחסית מתקדמת במונחים אפריקאים מוצאת את עצמה בוקר אחד על סף פיצול.

מי הם שבטי הטוארג?

מחולקים בין 5 מדינות

בכדי להבין את אזוואד, המדינה החדשה, יש קודם להבין מי הם שבטי הטוארג עבורם היא עתידה לקום. הטוארג הינו עם ברברי עתיק, החי בסגנון נוודי ומפורסם בעיקר בזכות כיסוי הראש בצבע כחול בוהק אותו נוהגים ללבוש הגברים בשבט. למרות שאנחנו נוהגים לכנות אותם במילה שבט, בפעול מדובר בעם לכל דבר המונה כ-6 מיליון בני אדם המפוזרים גיאוגראפית על פני חמש מדינות: לוב, אלג'יריה ניג'ר מאלי ובורקינה פאסו. עובדה שזיכתה את שבטי הטוארג בכינוי המפוקפק "הכורדים של צפון יבשת אפריקה".

עד הגעתם של האירופאים ליבשת השחורה חיו הטוארג לצדם של העמים הערבים בצפון והעמים השחורים שבדרום בשקט ובשלום יחסי. זכו לעצמאות ואף קיימו מערכת שלטונית מורכבת ומפותחת מאד, במונחים אפריקאים. הגעתם של הכובשים הצרפתים לאזור שינתה את מצבם לרעה ולאחר מספר מלחמות בהן הפסידו בני הטוארג שוב ושוב חולק האזור בו חיו באופן מלאכותי לחמש מדינות. חלוקה שהפכה את בני הטוארג למיעוט בכל מדינה ומדינה בנפרד.

תחיית הברברים בצפון אפריקה

מגזין האקונומיסט מפרסם אתמול מאמר על תחיית הברברים בצפון אפריקה בעקבות האביב הערבי. אל תשכחו איפה קראתם על התרחיש הזה ראשונים:

התערבתם בסכסוך בלוב, ועכשיו מה?

דרום סודן, מדינה חדשה, עקרון ישן

דרום סודן, מדינה חדשה, עקרון ישן

מדוע דרום סודן תזכה לעצמאות בעוד אזורים אחרים עוד מחכים לתורם, ומדוע הכרזת העצמאות היא רק החוליה הראשונה בשרשרת

אם הכל ילך על פי התחזיות ביום ראשון בערב מדינה חדשה תצטרף אל משפחת המדינות והעמים בהכרת הקהילה הבינלאומית, והיא דרום סודן. אם לשים בצד את כל הברכות והמחמאות לכבודה של המדינה החדשה, וכמובן השמחה על כך שאוכלוסייה שסבלה ממלחמות במשך עשורים רבים תזכה סוף סוף לקבל ריבונות, עצמאות ואת החופש לקבוע את עתידה. נשאלת השאלה מדוע דרום סודן ומדוע עכשיו ?

דגלה של דרום סודן

בעולם ישנם עשרות מחוזות ואזורים הדורשים היפרדות מהריבון השולט בהם. כמו בדרום סודן ברוב אותם מקרים האזור מתדרדר לסכסוך אלים ואף למלחמה . אבחזיה, דרום אוסטיה, סומלילנד, נגורנו קרבאך, כורדיסטאן, בלוצ'יסטן וטרנסניסטריה הם רק מספר קטן של דוגמאות למחזות שהכריזו על עצמאות כזו או אחרת בשנים האחרונות, רובן לאחר, או תוך כדי שפיכות דמים וסבל רב, ובכל זאת הקהיליה הבינלאומית, עם דגש על מדינות העולם המערבי לא מוכנות להכיר בהם.

אם כך במה שונה דרום סודן מסומלילנד המחוז האפריקאי בתוך סומליה השוכן לא רחוק מגבולה המערבי של סודן? מכורסידטאן העיראקית או מדארפור? רק בדבר אחד, בסודן מדובר במלחמת אזרחים על בסיס דת.

לא על הגז לבדו

גילוי הגז מול חופי ישראל מצטייר לעיתים כחדשות הטובות ביותר שישראל יכלה לצפות להן, אבל מה מלמדת אותנו ההיסטוריה על תגליות פתאומיות שכאלו, ובאילו מדינות זה הסתיים באסון

בחודשים האחרונים כולנו התבשרנו שמדינת ישראל מצטרפת אל נסיכויות הגז העולמיות. כותרות העיתונים דיברו על הזהב השחור (שקוף במקרה שלנו), על חוסר התלות העתידית בגז ערבי-מוסלמי-רוסי, ועל עצמאות אנרגטית. על העושר הרב, ומטבע החוץ שייכנס לארנקי המדינה בקרוב, ועל קבוצות העשירים החדשה שהולכת להיווצר בתעשייה שמעולם לא הייתה קיימת בישראל. בעלי החברות שמצאו את הגז מדברים ללא הפסק על תעריפי חשמל נמוכים, על מים מותפלים זולים ועל אימפריית יצוא עתידית שעשויה להפוך את ישראל לאחת המדינות העשירות בעולם.

אפילו עיתון הדה מרקר שבדרך כלל לא מקבל את העמדה הפופולארית ומציג ביקורות נוקבות על הכלכלה הישראלית. הצטרף לחגיגה וקינח במהדורה מיוחדת של העיתון בשם "נסיכות הגז הישראלית", מהדורה שבה על גבי 18 עמודים מסופרים כל מעשיות הגז של ישראל. על העשירים החדשים, על אלו שנכשלו לפניהם, על המפסידים והמרווחים כתוצאה מהמעבר מנפט לגז, על השמחה במסדרונות הממשלה והכנסת, על הפגישות הסודיות, על מצב הרוח בבורסה ועל אימפריית הגז העתידית של מזרח הים התיכון. 18 עמודים שלמים ואפילו מילת ביקורת אחת לא נכתבה. אופוריה כבר אמרנו.

על פניו נראה שמציאת גז בכמויות ענקיות מול חופי מדינת ישראל יכול להביא עימה רק ברכה, ומה כבר יכול להשתבש? אז זהו שלא תמיד זה כך. בדיקה מעמיקה של מקרים דומים בהיסטוריה מגלה שמשאב טבע חדשף ובמיוחד אחד נדיר ויקר שמתגלה לפתע בכמויות אדירות לא תמיד מביע עימו ברכה, כאשר בחלק רב מהמקרים זה גם נגמר במשבר ובאסון.