בזמן שהציבור הישראלי עסוק במחאת האוהלים, בארצות הברית מתחוללת דרמה גדולה בהרבה שבאופן עקיף יכולה להשפיע על חיינו הרבה יותר מאשר הנושאים המוזכרים במאהל בשדרות רוטשילד. משבר תקרת החוב של ארצות הברית.
מהי תקרת החוב ?
על פי חוקת ארצות הברית, ובמסגרת הפרדת הרשויות ומערכת האיזונים והבלמים ממשלת ארצות הברית אחראית על ביצוע התקציב וחלוקת הכספים, בעוד הקונגרס אחראי על אישור לקיחת ההלוואות. רעיון מהפכני שקבע שמי שמבזבז את הכסף (הממשלה) לא יכול גם לקבוע לעצמו את הזכות לבזבז יותר. הבעיה התחילה כאשר מלחמת העולם הראשונה שינתה את המנגנון ההיסטורי. כניסת ארצות הברית למלחמה והצורך המהיר של הצבא והממשלה ללוות כספים כדי לממן את הלחימה לא יכלו לתפקד בצורה יעילה כאשר כל הלוואה דורשת אישור של הקונגרס, וכך נוצר מנגנון חדש מנגנון תקרת החוב. בהתחלה בכוונה שיהיה מנגנון זמני רק לתקופות חרום, אך כמו כל דבר זמני גם תקרת החוב הפכה קבועה.
ההיסטוריה של תקרת החוב, מתוך מגזין האטלנטיק
|
תקרת החוב היא קו מקסימום (אבסולוטי) אותו קובע הקונגרס ועד אליו יכולה הממשלה ללוות כספים ללא אישורו, כאשר כל הלוואה נוספת תאלץ את הבית הלבן לפנות לחברי הקונגרס ולבקש חוק חדש שיגדיר קו מקסימום חדש בתקרת החוב. משנת 1962 הוקפצה התקרה כ 70 פעמים, כאשר השיאנים (במונחים של אחוז מהתוצר) היו ממשל רייגן שעקב עלויות המלחמה הקרה ומרוץ החימוש של שנות השמונים דרש כספים רבים, וממשל בוש השני שהצדיק את העלייה בתקרה החוב עקב עלויות המלחמה בטרור.
אז מה קרה עכשיו
בפברואר השנה הודיע שר האוצר האמריקאי שאם עד ה 2 באוגוסט לא תעלה תקרת החוב הנוכחית ממשלת ארצות הברית לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה ותגיע לחדלות פירעון. במילים אחרות היא לא תוכל להחזיר את חובותיה למדינות העולם, משכרות העובדים בשרות הציבורי לא ישולמו (כולל חיילים בעיראק ואפגניסטן), פרויקטים חברתיים יזנחו ומוסדות ציבור יסגרו (מאד דומה להשבתה עליה דיברנו לפני מספר חודשים רק הפעם מהכיוון ההפוך). אבל כאן לא נגמר הסיפור, הרי כבר ציינתי קודם כי בשלושים השנה האחרונות עלתה התקרה 70 פעמים, אז למה לא לעלות אותה גם עכשיו ? מה השתנה, לקח יש שלוש סיבות עיקריות:
קונגרס מפוצל: מאז עלה הנשיא אובמה לשלטון ממשלתו ביקשה מהקונגרס לעלות את תקרת החוב שלוש פעמים, ושלוש פעמים קיבלה אור ירוק לכך, רק שאז היה מדובר בקונגרס דמוקרטי אוהד. בחירות אמצע הקדנציה בשנת 2010 שינו את התמונה ובית הנבחרים הפך אדום ושמרני, וחשוב מכך, חלק גדול מחבריו משתייכים לתנועת מסיבות התה, תנועה בעלת אידאולוגיה כלכלית שמרנית שחלקים ממנה אפילו דורשים להכניס תיקון לחוקה שיבטל את תקרת החוב ואת הגרעון הממשלתי בכלל ויאלץ את הממשלה לנהל תקציב מאוזן תמידי (כך היה בשנים הראשונות של ארצות הברית) ומול קונגרס שכזה קשה לנשיא דמוקרטי לתפקד.
תקרת החוב במונחי תוצר, מתוך מגזין האטלנטיק
|
תקרת חוב מסוכנת: למרות שתקרת החוב עלתה מספר רב של פעמים בעבר במונחים אבסולוטיים. המשבר הכלכלי הגלובלי והירושה הגרעונית הקשה שהשאיר הנשיא בוש לאובמה הופכות את תקרת חוב הנוכחית במונחים של אחוז מהתוצר לתקרה הגבוהה ביותר בהיסטוריה, מעל 100 אחוז מהתוצר, וזה כבר אחוז שבכלכלה נחשב אחוז מסוכן, אפילו אחוז מסוכן מאד. רק לשם השוואה בישראל החוב הוא כ-80 אחוז, ובאיחוד האירופי על פי אמנת מאסטריכט הוא צריך להיות 60 אחוז. חוב של 100 אחוז מקרב את ארצות הברית לכיוון הליגה של מדינות כמו יוון, יפן, אירלנד ופורטוגל הנמצאות במשבר כלכלי, ומרחיק אותה ממדינות להן כלכלה בריאה.
יושרה אישית: הסיבה השלישית אולי פחות מרכזית בסיפור, אבל עולה שוב ושוב בדיונים בבית הנבחרים והיא הדוגמא האישית של הנשיא אובמה. בזמן ממשלת בוש כאשר אובמה היה חבר קונגרס ולא חשב אפילו שיום אחד יהיה נשיא, הוא התנגד שוב ושוב לעליית תקרת החוב שביקשה הממשלה, ואף אמר כי ממשלה שמעלה את תקרת החוב כאילו נכשלה בתפקודה ואין לה לגיטימציה לבקש כסף נוסף. כעת אומרים לו מתנגדיו מימין וחלק אפילו משמאל " נאה דורש נאה מקיים".
השפעה על ישראל
כמו שכבר הזכרתי קודם, למרות שמדינת ישראל עסוקה עכשיו במחאת האוהלים, כדי לה גם להציץ אל עבר ארצות הברית, כי ההשפעה של פגיעה בדרוג האשראי של ארצות הברית משמעותית עבורנו הרבה יותר מאשר כל מחאה רגעית בארץ כרגע. זאת מכיוון שמדינת ישראל מגייסת הלוואת בחול בשונה משאר מדינות העולם באופן עצמאי אלא על ידי ערבויות אמריקאיות, פגיעה בארצות הברית היא פגיעה ביכולות גיוס ההון הישראלית ועלייה בריבית על החזרי החוב. בנוסף קיצוצי תקציב נרחבים כמו שדורש הקונגרס תפגע בתקציב השנתי ועשויה לפגוע בסיוע הביטחוני שמקבלת ישראל מדי שנה, תנועת מסיבות התה אותה הזכרנו קודם, למרות היותה שייכת לימין התומך בישראל כבר התבטאה מספר רב של פעמים בצורך לבחון מחדש סיוע זה. ובאופן גלובלי ורחב יותר, כל פגיעה בכלכלת ארצות הברית היא פגיעה בכלכלת העולם, ישראל שחושפה מאד לתנודות הגלובליות תפגע גם מפגיעה שכזו.
סביר להניח שעד השני באוגוסט ייפתר המשבר, וארצות הברית לא תגיע למצב המביך של חדלות פירעון השאלה היא רק איזה מחיר ישלם אובמה ואיזה מחיר ישלמו מנהיגי המפלגה הרפובליקנית. דבר אחד ברור כבר לכולם כרגע והוא שתנועת מסיבות התה תצא המנצחת הגדולה של הסיפור. וזה מצד אחד אולי רע לאובמה בטווח הקצר, כי זה מסמן ניצחון רפובליקני, אבל בטווח הארוך זה טוב, כי לתנועת מסיבות התה המגיע מהצד הימני מאד של המפה אין סיכוי ראלי כרגע להציב מועמד שינצח בבחירות ב-2012 וכל התחזקות שלהם היא החלשה של המפלגה הרפובליקנית בכללי, וזה כבר מצוין פוליטית לנשיא אובמה.
ניתן לצפות בשידור חי בכל דיוני המשא ומתן של הקונגרס גם בערוץ השידורים של הקונגרס גם באתר ה-CNN וגם בפוקוס ניוז, בנוסף אפשר לקבל עדכונים שותפים בבלוג מיוחד שפתח הוול סטריט ג'ורנל