כיצד יחולק החוב הלאומי של הממלכה המאוחדת

לפני חודש דנו בשאלה איזה מטבע יהייה לסקוטלנד העצמאית. היום נדון בשאלה כלכלית חשובה לא פחות והיא כיצד יחולק החוב הלאומי של בריטניה ואיזה חוב תיקח על עצמה סקוטלנד העצמאית. החוב הלאומי של בריטניה הוא מעל 80 אחוז ובמונחים מוחלטים הוא מהגבוהים בעולם. ברור לחלוטין גם על בריטניה וגם על סקוטלנד כי החוב אינו אשמת לונדון בלבד וכי גם סקוטלנד שהייתה חברה בממלכה המאוחדת במשך 300 שנה צריכה לקחת חלק ממנו על עצמה. השאלה היא כמה.

האפשרות הראשונה היא הפשוטה ביותר. מכיוון שאוכלוסיית הממלכה המאוחדת היא כ- 64 מיליון בני אדם ואוכלוסיית סקוטלנד ביום שאחרי העצמאות צפויה להיות כ 5.5 מיליון בני אדם. בערך כ-8 אחוז מכלל הממלכה המאוחדת סקוטלנד תיקח על עצמה 8 אחוז מכלל החוב הלאומי של בריטניה. אפשרות זאת מקובלת על סקוטלנד באופן חלקי אבל אינה מקובלת כלל על בריטניה, זאת מכיוון שהאיכות החיים בסקוטלנד והתוצר שלה לנפש גבוה הרבה יותר מאשר בשאר חלקי הממלכה.

האפשרות השנייה, הנגזרת בדיוק מהתנגדות של בריטניה לאפשרות הראשונה היא חלוקה של החוב על פי התוצר לנפש או התוצר הגולמי. הבעיה היא שמכיוון שסקוטלנד אינה מדינה אין נתון מדויק לגבי התוצר המקומי הגולמי שלה. המספרים נעים בין 7 אחוז מהתוצר הבריטי על פי תחזיות פסימיות (או סקוטיות) ועד 9 ואף 10 אחוז על פי תחזיות אופטימיות יותר (בדרך כלל בריטיות). כמו כן מדידת התוצר ביום שאחרי תלויה באופן ישיר גם למטבע שסקוטלנד תבחר לאמץ במידה ותזכה לעצמאות דבר שאף אחד מהצדדים אינו יכול להתחייב או לקבוע בשלב זה.

אפשרות נוספת היא חלוקה מסובכת הרבה יותר שתיקח בחשבון גם את האוכלוסייה, גם את התוצר וגם משתנים כלכלים נוספים כמו אבטלה, צמיחה עתידית, אינפלציה במידה וסקוטלנד תאמץ מטבע אחר ועוד. אפשרות זאת היא העדיפה פחות על כל הצדדים מכיוון שלכולם ברור שככל שהחישוב יהפוך מורכב יותר הוא יהייה נתון יותר להשפעות ולחצים ויצור סכסוכים עתידיים.

משתנים נוספים שעשויים להשפיע על ההחלטה לגבי החוב תלויים בהסכמה על חלוקת ההכנסות ממשאבי הטבע של הים הצפוני, העברה והעתקה של בסיסי הצבא הבריטי ועלויות נוספות שיהיו להיפרדות. לכן כרגע רק דבר אחד ברור לחלוטין, בדומה לבריטניה, לסקוטלנד העצמאית יהייה חוב גדול, השאלה היא, כמה גדול.