צרפת מחפשת מנהיג

צרפת היא הרבה יותר מאשר מדינה, צרפת היא גם רעיון. אולי מדינת הלאום הראשונה באירופה, האומה שהביאה ליבשת את הדמוקרטיה, את צבא העם ואת כוחו של ההמון. המדינה של אנרי הרביעי (הגדול והטוב), לואי הארבעה עשר (המדינה זה אני) ונפוליאון בונפרטה (הקיסר). מנהיגי ענק שאיחדו את האומה הצרפתית, הרחיבו את גבולותיה, חיברו חלקים שבעבר היה נראה שלא ניתן לחבר, ולטוב או לרע, הציבו אותה על מפת העולם של זמנם. 

במובן מסוים זה מה שהאומה הצרפתית מאז ומתמיד מחפשת, מנהיג שיחבר אותה, יכיל אותה ויביא לה את מקומה הראוי בין העמים.

במאה ה-20 היו לצרפת רק שני מנהיגים המתקרבים לסדר גודל שכזה, שארל דה גול ופרנסואה מיטראן, אחד מימין ואחד משמאל. אחד גיבור מלחמה, סמל לעקשנות, גאווה לאומית ואבי הרפובליקה החמישית. השני הפוליטיקאי האולטימטיבי, כמעט מלך רק שנבחר בקלפי, שהפך לדמות החשובה ביותר בשמאל האירופאי של המאה ה-20. מה שתאצ'ר ורייגן מסמלים עבור השמרנות העולמית, מסמל מיטראן עבור הסוציאליזם.

אף אחד מארבעת המועמדים לנשיאות היום הוא לא מועמד מחבר, להפך - ייחודו של כל אחד מהם הוא בניגודו והתנגדותו, לסמל, רעיון או מועמד אחר. לכן גם התוצאות הצמודות, לכן הדאגה ולכן אי הוודאות. כמו אומות מערביות אחרות, גם צרפת מחפשת כעת את דרכה, הסיבוב הראשון בבחירות, הוא רק תחילת הדרך.

France is Looking for a Leader

France is much more than a country, France is also an idea. Perhaps the first nation-state in Europe, the nation that brought democracy to the continent, and the power of the masses. The state of Henri IV (the great and the good), Louis XIV (the state is me) and Napoleon Bonaparte (the Emperor). Great leaders, who united the French nation, expanded its borders, connected parts that once seemed to be impossible to connect, and for better or worse, placed it on the map of the world of their time.

In a certain sense, this is what the French nation has always sought, a leader that will connect it, contain it and bring it to its proper place among the nations.

In the 20th century, France had only two leaders approaching such a magnitude, Charles de Gaulle and Francois Mitterrand, one from the right and one from the left. One a war hero, a symbol of stubbornness, national pride and the father of the Fifth Republic and the second was the ultimate politician, the modern king of France, who became the most influential figure of the European left in the 20th century. What Thatcher and Reagan symbolize for global conservatism, Mitterrand symbolizes for socialism.

None of the four candidates for the presidency today is a unifying candidate, on the contrary - the uniqueness of each of them is in his contrast and opposition, to a symbol, an idea or another candidate. Therefore, the close results, the concern, and the uncertainty. Like other Western nations, France is also seeking its way, the first round of elections is just the beginning.

This post was originally published in Hebrew

בצל הברקזיט בריטניה, ספרד והמחלוקת על גיברלטר - ראיון אצל לונדון את קירשנבאום