הפולנים באים

כאשר תפתח מחר בערב אליפות אירופה לאומות בכדורגל יהיו נשואות עיני העולם אל מזרח אירופה ואל פולין-ואוקראינה, מדינות שבדרך כלל אינן זוכות לככב יתר על המידה בחדשות העולמיות, וגם כאשר הדבר מתרחש בדרך כלל לא מדובר בחדשות חיוביות. אך בקרוב מאד אחת משתי המדינות הללו כבר לא תהייה אותו מדינה שולית, קטנה ולא חשובה כמו שהייתה עד היום, אלא מעצמה כלכלית-אזורית לכל דבר ועניין שעבורה אליפות אירופה בכדורגל היא יריית הפתיחה וההכרזה הרשמית אנחנו כאן תתחילו להכיר בזה. מדינה שתזכה למעמד הקרוב כתוצר של תהליך טבעי בו שילוב של דמוגרפיה, כלכלה חופשית, וגיאופוליטיקה ייחודית חברו להן יחד. קבלו את פולין, הכוח הכלכלי העולה של יבשת אירופה.

בין מזרח ומערב

לאורך המלחמה הקרה הייתה מערב-גרמניה קו החזית של ארצות הברית ומדינות המערב בקרב שכנגד ברית המועצות. גרמניה סימלה בחלוקתה לא רק את המאבק שבין שתי התפיסות הכלכליות המפרידות בין הגושים, אלא את קו החזית בו יורד מסך הברזל ו"העולם השני" מתחיל. עקב כך המחויבות המערבית להצלחתה של גרמניה הייתה מוחלטת. התפרקות ברית המועצות והתרחבות האיחוד האירופי, וברית נאט"ו מזרחה העלו בהתחלה את התהייה כי נוצרה לה מזרח אירופה אחרת, ולא ירחק היום בו גם רוסיה תמצא את הדרך להשתלב באירופה החדשה. אך השינוי שעבר על רוסיה מאז שנת 2000 ועלייתו של ולדמיר פוטין לשלטון החזירו את הגלגל לאחור, הרבה לאחור. הגישה החדשה בה נקטה רוסיה הוכיחה כי התפרקות ברית המועצות וניצחון המערב לא מחקו את קו החזית בין מזרח ומערב אלא רק העתיקו אותו מזרחה.

בתחילה הייתה במערב התחושה והצפייה כי אוקראינה תסמל את "מסך הברזל" החדש. כאשר חלוקתה בפועל בין תומכי המערב לתומכי המזרח לצד שטחה העצום יהפכו אותה לזירת המשחק של המאה ה-21, במאבק בין אירופה החדשה לישנה. אך כישלון הרפורמות באוקראינה, קריסתה של המהפכה הכתומה, סופו הפוליטי של ויקטור יושצ'נקו, וניצחונם של החוגים הפרו-רוסיים במדינה, יחד עם קו דומה בו נקטו בלארוס ומולדובה שרטטו באופן ברור את הגבול בין מזרח ומערב על גבולה המזרחי של פולין.

יחסים מיוחדים עם ארצות הברית

משהבינו מנהיגי ארצות הברית כי פולין היא מדינת המפתח החדשה, הפכה המדינה לזירת השקעה אסטרטגית מהמעלה הראשונה. נשק אמריקאי מודרני ומתקדם זרם בקצב מסחרר אל המדינה, והפך את צבא פולין לאחד המתקדמים טכנולוגית באזור ולשביעי בגודלו ביבשת. כאשר פולין גומלת לסיוע הנדיב בתמיכה אוטומטית בכל הרפתקה צבאית בה בוחרת ארצות הברית לקחת חלק מאפגניסטן ועד עיראק. (לוב הייתה המקרה היחיד בו לא ישרה פולין קו עם ארצות הברית עקב ההובלה הצרפתית-בריטית וההתנגדות הגרמנית למהלך). לכן לא מפתיעה העובדה כי ארצות הברית בחרה להציב דווקא בפולין את מערכת ההגנה מפני טילים, למרות שעל פי מומחים לנושא לא היה בפולין שום יתרון טקטי היכול לשמש את המערכת לעומת מדינות אחרות. הבחירה בפולין הייתה אמירה אמריקאית-אסטרטגית כלפי רוסיה ושאר העולם, כי פולין היא קו הגבול החדש וכי ארצות הברית תדאג שכמו בעבר הוא ישגשג ויצליח.  

בעלת ברית אסטרטגית של ארצות הברית

מעבר לחשיבות כקו הגבול החדש, היחסים בין פולין וארצות הברית הולכים ומתהדקים בשלל תחומים נוספים. הם הפכו את פולין לבעלת ברית קרובה במיוחד של הענק האמריקאי. לא לחינם הגדיר אותה הנשיא ג'ורג' בוש כ"אירופה החדשה" בהתרסה כלפי צרפת וגרמניה בעלות בריתה ההיסטוריות, וכידידה הקרובה ביותר של ארצות הברית באירופה היבשתית. מה שעשוי לעודד את פולין במיוחד הוא העבודה כי היסטורית מדינות שזכו למעמד שכזה מצד ארצות הברית זכו לקטוף פירות רבים בטווח הארוך. רק תראו איפה היו לפני עשרות שנים מדינות אחרות כדוגמת: דרום קוראיה, ישראל וטייוואן, והיכן הן נמצאות כיום, לאחר שארצות הברית הגדירה אותן כבעלות "קשר מיוחד".

כלכלה משגשגת, דמוגרפיה יציבה וחברה הומוגנית

קו הרקיע של ורשה, כלכלה דינמית ומתקדמת
הצומחת בקצב המהיר ביבשת

בעוד המשבר באיחוד האירופי הולך ומעמיק, נתוני הצמיחה ממשיכים להיות שליליים ומדינות נוספות מתגלות כמדינות שלא יוכלו לעמוד בהחזרת חובותיהן, פולין היא כלכלה צומחת, ויתרה מכך היא צומחת בקצב המהיר באירופה. את 2009 שנת השיא של המשבר הכלכלי היא צלחה בגידול של 1.5 אחוז בתוצר את 2010 ו-2011 היא כברה סיימה עם ממוצע המתקרב ל-4 אחוזים כאשר על פי הערכות 2012 תהייה שנה טובה עוד יותר וזאת לפני שמחשבים את ההכנסות וההשקעה בתשתיות שתעניק אליפות אירופה בכדורגל למדינה. לצד כל זאת מתנהלות במדינה רפורמות חיוביות בלתי פוסקות, המעבירות את כלכלת פולין אל עבר כלכלת שוק מתקדמת ומודרנית בצעדי ענק. כאשר במקביל יודעת פולין לנקות בשמירה על איזון תקציבי, חוב חיצוני שפוי, אחריות ומשמעת כלכלית שאפיינה עד כה רק את גרמניה ומדינות צפון אירופה. לכן לא פלא לראות שהכלכלה צומחת, האבטלה יורדת ההשקעות זורמות ואיכות החיים בפולין במגמת עלייה בלתי פוסקת.

בנוסף להישגים אלו נהנת פולין גם ממקומה הגאוגרפי. הגבול המשותף עם גרמניה ורוסיה, גבול שלארוך ההיסטוריה היה נקודת התורפה ועקב אכילס של המדינה. תרם לתחושת המצור והוביל לכיבושים וחלוקות בלתי פוסקות של הטריטוריה, הפכו בעידן הכלכלה הגלובלית ליתרון. הגבול המשותף מאפשר לפולין לנצל גם את פירות ההצלחה הכלכלית של מדינות הענק רוסיה וגרמניה, ולהזניק את כלכלתה קדימה אף יותר. מספיק לראות כיצד התכוננה פולין לקראת אליפות אירופה בכדורגל לעומת איך התכוננה שכנתה ושותפתה למשחקים אוקראינה, בכדי להבין את השינוי הדרמטי שעברה המדינה.

שלזים, אחד משני המיעוטים היחידים בפולין
המונים יחד פחות משני אחוז מהאוכלוסייה
הכללית

אך נראה שהשנים האחרונות עשו לפולין טוב לא רק בתחום הכלכלי. בכלל נראה כי כמעט כל מחלה בה חולה היבשת האירופאית מצליחה לדלג על המדינה האדומה, כאילו מודעות לעובדה כי לפולין תפקיד עתידי חשוב שיש להתחשב ולעזור לו. בעוד יבשת אירופה סובלת מדילול מתמשך באוכלוסייה עקב פריון נמוך וגידול בשכבת גיל הזהב. מצב המאלץ את מרבית המדינות מצד אחד לקלוט מהגרים רבים בכדי למלא את השורות, להחיות ולהאיץ את הכלכלה והמשרות המתפנות במשק. אך מצד שני להתמודד עם אותן בעיות חברתיות וזהותיות שנוצרות עקב גלי הגירה גדולים שכאלו, במיוחד במדינות לאומיות כמו באירופה. פולין מצליחה לשמור על גידול אוכלוסייה קטן, יציב וקבוע ואינה קולטת או נזקקת כמעט כלל למהגרים. תופעה אירופאית ייחודית זאת גרמה לכך שאוכלוסיית פולין היא מהאוכלוסיות ההומוגניות ביותר באירופה ובעולם בכלל. כאשר מעבר למיעוט השלזי המונה כ-800,000 בני אדם, אחוז מזערי באוכלוסיית ה-40,000,000 של פולין. שאר אזרחי המדינה חולקים גם את הלאום הפולני (97 אחוז) וגם את הדת הקתולית (91 אחוז) ומשחררים את פולין מהויכוח וההתחבטות בשאלת הזהות השוטפת את אירופה. 

כך השילוב בין כלכלה מודרנית ומתקדמת, דמוגרפיה יציבה וצומחת, חברה הומוגנית ומיקם גאוגרפי ייחודי. יצרו את פולין החדשה המתכננת לכבוש את העתיד. כאשר יש לזכור שמדובר במדינה שאוכלוסייתה גדולה יותר מאשר האוכלוסייה המשותפת של: נורבגיה, שבדיה, פינלנד, דנמרק והולנד.

משחקת תפקיד הולך וגובר ביבשת

לאחרונה גם מנהיגי פולין הבינו את מקומה החדש של המדינה במערכת האירופאית. ובכך לצד גרמניה, הפכה פולין לאחת מהמקדמות והמטיפות החריפות ביותר בזכות האינטגרציה ביבשת. בעוד רוב המדינות באיחוד האירופי מעלות שאלות לגבי עתיד האיחוד, מקומו ותכליתו ובעיקר חשיבותו של האיחוד המוניטארי. פולין מחזיקה בעמדות כמעט דומות לגרמניה ומעוניינת בחיזוקו והעמקתו עד כמה שניתן. יתרה מכך בתקופה בה מדינות רבות שוקלות לפרוש מגוש האירו או לפחות לדלל את סמכויותיו, פולין מעוניינת להצטרף לגוש ולאמץ את האירו כמטבע המקומי בעוד מספר שנים. גם בתחום הביטחוני מחזיקה פולין בעמדה המתקדמת ביותר ביבשת, כאשר כבר לפני שלוש שנים בניגוד גמור לשאר מדינות אירופה ותוך כדי הסכמה עם בעלת בריתה ארצות הברית תמכה פולין בצרוף גאורגיה ואוקראינה לברית נאט"ו והרחבתה מזרחה למרות איומה של מוסקבה בנושא.

ההיסטוריה חוזרת

האיחוד הפולני-ליטאי בשיאו

מי שאוהב ללמוד מהיסטוריה יגלה שגם כאן אין חדש תחת השמש. למרות שב-200 השנים האחרונות הורגלנו לראות בפולין מדינה קטנה ולא חשובה בנוף העולמי. מדינה שנכנעה בקלות ל"בליץ קריג" הגרמני ולאחר מלחמת העולם השנייה הפכה לבובה של ברית המועצות. אך הסתכלות היסטורית רחוקה יותר תזכיר לנו כי לפני כ-400 פולין הייתה כמעט אימפריה במזרח אירופה ובתקופת האיחוד הפולני-ליטאי הייתה אחת המדינות החזקות, יציבות ועשירות במזרח ומרכז היבשת האירופאית שעומדת בגאווה לצד שכנתה ממזרח, האימפריה הרוסית ושכנתה מדרום האימפריה העותומאנית. כך שבמונחים היסטוריים פולין לא משחקת תפקיד חדש, אלא רק חוזרת למקומה ההיסטורי.

הדרך לקראת הפיכתה של פולין למעצמה אזורית עדיין ארוכה, אך הכיוון ברור, פולין צועדת אל עבר רגע זה, וכל עוד האיחוד האירופי קיים ובמיוחד שכנתה גרמניה ממשיכה לנווט אותו לפי רצונה פולין תהנה מחיזוק הולך וגדל במעמדה. כאשר לא ירחק היום ונשאל לא רק מה חושבים בברלין, מה רוצים בפריז וברומא, אלא גם השאלה במה מעוניינת ורשה תהייה שאלה לא פחות חשובה.

 המאמר פורסם בספרדית במגזין של אוניברסיטת אורוגוואי