כאשר ארגנטינה וברזיל עמוד בסוף שנות ה-80 לחתום על הסכם מרקוסור, היה חשש באורוגוואי ופרגוואי כי
ההסכם המתגבש יפגע בהן, במיוחד בצורה כלכלית. החשש נבע משתי סיבות עיקריות:
הראשונה הייתה שברזיל וארגנטינה היו שותפות הסחר העיקריות
של אורוגוואי ופרגוואי, ונוצר חשש כי הסכם בין ברזיל וארגנטינה, יגרום להגברת והעמקת
הסחר בין המדינות על חשבון הסחר החיצוני עם אורוגוואי ופרגוואי.
הסיבה השנייה הייתה והמשמעותית יותר הייתה כי האיחוד
המתגבש יעתיק את תסמין שוויץ ושבדיה לדרום אמריקה ויגרום לבידוד של אורוגוואי
ופרגוואי בדרום היבשת.
לכן הצטרפות לגוש הכלכלי המתגבש הייתה הדרך היחידה של שתי
המדינות לשמור על מעמדן ביבשת. זאת אפילו תחת החשש כי הפרשי הכוחות בין החברות
המקוריות (ברזיל וארגנטינה) אליהן בתוך הסכם הסחר עשוי היה להזיק להן בטווח הקצר.