שבוע למשאל העם בסקוטלנד – מי יכול להצביע

אחת הסוגיות המרכזיות במשאל העם הקרוב היא מי רשאי להצביע ולקבוע את גורלה העתידי של הממלכה המאוחדת. מכיוון שסקוטלנד אינה מדינה ומכיוון שהאנשים החיים בה אינם אזרחי סקוטלנד. מה שנשמע פשוט, "ניתן לסקוטים להצביע" הופך מסובך, ומעלה את השאלה מי הוא סקוטי. בכדי לפשט את צורת ההצבעה, הסקוטים החליטו על ארבעה קטגוריות של אנשים שיהיו בעלי זכות בחירה.

·        הקבוצה הגדולה ביותר היא כל מי שנולד וחי בטריטוריה המגודרת על פי הממלכה המאוחדת, סקוטלנד בעל אזרחות בריטית, ושגילו מעל 16.

·        הקבוצה השנייה בגודלה היא  אזרחים של אחת ממדינות חבר העמים הבריטי  (יש 52 כאלו) החיים בסקוטלנד באופן קבוע.

·        הקבוצה השלישית היא כל מי שמחזיק בדרכון אירופאי (אזרחי האיחוד האירופי) וחי בסקוטלנד באופן קבוע.

·        הקבוצה הרביעית, כמו תמיד, היא החיילים המשרתים מעבר לים.

עד כאן ההחלטה נשמעת הגיוניות וסבירה ודי דומה לזכות ההצבעה בבחירות המקומיות בסקוטלנד (למעט גיל ההצבעה שירד ל-16). הבעיה מתחילה עם שתי אוכלוסיות נוספות, אחת שזכתה לזכות הצבעה ואחת שנשלל ממנה.

מכיוון שסקוטלנד אינה מדינה אין לה שגרירות ואין לה אפשרות פיזית לארגן הצבעה מסודרת ומפוקחת לסקוטים החיים מחוץ לממלכה. ישנם כ-800,000 סקוטים הפזורים ברחבי אירופה שלא יוכלו להצביע. במקומם ולמרות התנגדות רבה של חלק מהסקוטים 400,000 בריטים-אנגלים החיים בסקוטלנד יוכלו להצביע ולקבוע את עתיד המדינה.

כמו כן הדיון בסוגיות ההצבעה העלה מחלוקת נוספת והיא בדבר המהגרים הרבים (בעיקר מהגרים ממזרח אירופה וקהילות מוסלמיות) החיים בסקוטלנד. קהילות שהיגרו למדינה ואינן קשורות למורשת הסקוטית. לכן גורמים רבים בסקוטלנד טוענים שלא היה צריך לאפשר להם זכות החלטה על עתיד המדינה.