יום שני, 3 במרץ 2014

למה רוסיה עשויה לנצח במזרח אירופה ולהפסיד את מזרח אסיה

שישים שנה אחרי שניתן במתנה לאוקראינה חוזר חצי האי קרים לשליטה רוסית. אם בסיפוח מלא ואם כשטח חסות כדוגמת טרנסניסטריה הרוסית שבמולדובה, לכולם כבר ברור כי פוטין ניצח את הקרב, וכי חצי האי קרים שלו. המערב לא ייפתח במלחמה עבור קרים, החשיבות שלו עבור רוסיה גדולה הרבה יותר מחוסר החשיבות שרואה בו המערב. וכאשר אוקראינה עצמה אינה מוכנה לצאת למלחמה עבור השטח, ברור שהמערב לא יעשה זאת בשמה.

לכיבושים במזרח אירופה יהייה מחיר במזרח אסיה?
קצת יותר מחמש שנים לאחר שהצבא הרוסי יצא למלחמה בגאורגיה, והוסיף לארון הגביעים הרוסי את שטחי החסות של דרום אוסטיה ואבחזיה. גם הפעם יתווסף לארון גביע נוסף, הפעם בדמות חצי האי קרים. מעבר לעובדה ששני האירועים, (המלחמה בגאורגיה, והפלישה לקרים) מתרחשים בצורף מקרים מדהים בסמיכות לאולימפיאדה (המלחמה בגאורגיה התרחשה במקביל לאולימפיאדת בייג'ינג, כאשר היום אנחנו שבוע אחרי אולימפיאדת סוצ'י). בשניהם משתמש הממשל הרוסי באותה רטוריקה כדי להצדיק את מעשיו "הגנה על זכויותיהם של מיעוט רוסי נרדף אל מול רוב אתני אחר שהחליט לחבור למערב". רטוריקה דומה אותה הוא משמיע לא פעם גם לגבי שטח החסות של טרנסניסטריה.

יום שני, 24 בפברואר 2014

איזו מדינה ניצחה את משחקי החורף? על מדדים ומי שמודד אותם

אחד הכלים האהובים על כלי התקשורת הם מדדים ודרוגים: 30 המדינות החדשניות בעולם ישראל במקום האחרון, מדד השחיתות הבינלאומי: ישראל במקום ה-36, מתחת לרוב ה-OECD, ישראל דורגה במקום השישי במדד בריאות עולמי. השימוש בהם נפוץ ואהוב כל כך מכיוון שהם פשוטים להצגה, מוסיפים צבע וצורה, מספרים את הסיפור בצורה קלה, מכתירים מנצחים ומפסידים והכי חשוב, מכיוון שהם מתמטיים הם כביכול נחשבים מדעיים ונכונים. הרבה יותר נכונים מאשר טור דעה, פרשנות, ראיון או ציטוט ומאפשרים לכלי התקשורת שהציג אותם לטעון שזו האמת לאמיתה. אבל האמת היא שרוב המדדים מספרים רק חלק קטן מהסיפור, ולרוב תלויים במי מדד אותם ומה הייתה מטרתו הראשונית. (לדוגמא: על כיצד מודדים עוני). משחקי החורף שהסתיימו אתמול והרצון של כלי התקשורת העולמיים לבדוק מי היא המדינה המנצחת, מציגים בצורה מצוינת את הסוגיה, ואת הבעייתיות של מי המודד שמדד את המדד.