בשבועות האחרונים התפרסמו תמונות מהצילומים האחרונים של TNA. בתמונות שהתפרסמו ניתן
לראות כי כמות הצופים הוא בעשרות בודדות, לצד מאות כיסאות ריקים. מספרים שבדרך כלל מאפיינים
ארגוני אינדיז אבל בטח שלא ארגון בינלאומי כמו TNA שיש לו תוכנית טלוויזיה שבועית. אז מה קרה ל-TNA ומדוע שנת 2014 עשויה להיות אולי
השנה האחרונה שלו?
ללא קהל |
שאריק
בישוף מונה להיות המנהל (Executive Producer) של WCW בשנת 1994 הוא לקח דף נייר עליו הוא רשם בנקודות
את כלל הדברים שמאפיינים לדעתו את ה-WWF. בין היתר הוא מספר שהוא
רשם: גימיקים מעולם הקומיקס, שידור ערוך, סגנון היאבקות קלאסי וקהל צעיר. בצדו
השני של הדף הוא רשם את ההפך המוחלט מכל מאפיין. שמות מקוריים, שידור חי, היאבקות
יפנית ומקסיקנית וקהלים מגוונים. אותה "רשימת הפכים" הפכה לחזון עבור ה- WCWחזון שיביא בשנים שאחרי לתחרות המדהימה בין
הארגונים ולתקופת הזוהר של עולם היאבקות באמצע שנות ה-90.
בישוף
בעצם יצר את המיתוג החדש של ה-WCW לא באמצעות מחקר בו ניסה לגלות מה רוצה הקהל, אלא כאלטרנטיבה ברורה ומוצהרת ל-WWF. בישוף הסביר שהוא ידע
שאין לו סיכוי לנצח את וינס מקמהון במסגרת שלו ולכן במקום להתחרות בו ולהפסיד הוא הוא חייב למצוא מסגרת אחרת בו עדיין אין תחרות, להשתלט עלייה ולבוא לקרב חזק יותר. בדיוק כמו שכאשר ערוץ טלוויזיה מפתח סדרה מסויימת ערוץ הטלוויזיה
המתחרה לא מפתח סדרה דומה בלוח השידורים שלו אלא סדרה שונה לחלוטין. כך פעל ההימור של בישוף גם לגבי עולם היאבקות.
מאלטרנטיבה לתחרות |
נחזור ל-TNA, בתחילת הדרך TNA הייתה בדיוק כמו ה-WCW הליגה אותה ניסתה לרשת, אלטרנטיבה מוחלטת. הזירה שלה הייתה
שונה, היא המעיטה באירועים והתמקדה בתוכנית הטלוויזיה השבועית והיאבקות בסגנון
דרומי ובמשקל קל השונה לחלוטין מזה הקיים ב-WWE.
וזה אכן עבד TNA אמנם מעולם לא הייתה יריב שקול ואמיתי ל-WWE, דבר שכנראה כבר אינו אפשרי עקב הגודל העצום אליו הגיעה החברה בשנים האחרונות. אבל היא עמדה בזכות עצמה, הייתה רווחית, סיפקה מוצר מצויין והייתה אכן בית עבור מתאבקים ומעריצים
שחיפשו מוצר קצת שונה.
אך בשנים
האחרונות TNA זנחה את המודל הראשוני עליו התבססה ועשתה כל מהלך אפשרי
בשביל להיות כמו אחותה הגדולה ה-WWE. הזירה השתנתה, סגנון
היאבקות איבד את הפערים, פיתוח המתאבקים כמעט נזנח וטעות החמורה מכל, הניסיון להביא את מתאבקי העבר של ה-WWE ולהציב את תוכנית הדגל בתחרות גלויה מול RAW. במקום
להיות אלטרנטיבה ל-WWE, דבר שהיה אמור להיות
פשוט ביותר במיוחד מאז המעבר ל-PG, TNA ניסתה להתחרות ב-WWE במגרש שלה, וכאשר מתחרים בענק
יש סיכוי גבוה מעד להימחץ.
לעומת
זאת, באותה הזמן בדיוק, מי שבכל זאת חיפש אלטרנטיבה, שינוי ובריחה מה-WWE יכל למצוא זאת ב-ROH ולאחרונה גם ב- NXTשנכנסו לחלל הריק שהשאירה TNA. כאשר הראשונה מספקת מתאבקים כמעט באופן בלעדי ל- WWE (סי אם פאנק, דניאל ברייאן, אנטוניו סזארו, סת רולניס) וגם אזורי האירועים שלה הם באזור הקלאסי של
ה-WWE ומתבססת על הקהל הישן של ה-ECW. והשנייה שייכת ל-WWE. כך ה-WWE השתלטה בפועל גם על האלטרנטיבה
לעצמה והפכה את TNA לארגון מיותר.
השילוב
של חוסר הרצון של TNA להיות אלטרנטיבה וההשתלטות
של ארגונים אחרים על צד זה. הכניסו את TNA למלכוד. כעת ניסיון לחזור
אחורה עלול להיות מסובך בגלל הארגונים החדשים בעוד שתחרות מול הענק אינה אפשרית. בכך TNA איבדה כל אפשרות להיות שחקן משמעותי בעולם
היאבקות בשנים הקרובות וגזרה על עצמה הישארות במעמד בו היא נמצאת כיום. אם היא תקבל מעמד זה
ותקטן לגודלה הנכון, היה תשרודץ אם היא תמשיך לנסות להתחרות ב-WWE הקריסה הסופית תגיע מהר מאד.