2016 - שנת המרד

יש אגדה מפורסמת על קללה סינית עתיקה שבה מברך אדם את שונאיו "שתחיו בזמנים מעניינים". אני לא יודע אם היא באמת נאמרה על ידי סיני אי שם לפני מאות שנים, או הומצאה בשביל כתבה בעיתון על ידי עיתונאי מערבי לפני שנים מועטות. שנת 2016 היא בהחלט שנה שמסמנת זמנים מעניינים.

שנת 2016 הייתה שנה של תהפוכות. השנה של דונלד טראמפ, של הברקזיט, של פוטין, של גלי המהגרים והפליטים באירופה ושל הסכם השלום הקולומביאני שלא מומש. שנה שבה אפילו הדברים הקטנים והשוליים הפכו גדולים, משמעותיים וסמליים. שנה שבה ערב הסעודית, מחסן האנרגיה של העולם, מציגה תוכנית רב שנתית לגמילה מנפט, האפיפיור והפטריארך הרוסי נפגשים לראשונה מזה 1,000 שנה, משאל עם חוקתי באיטליה הופך לדיון על עתיד האיחוד האירופי, נשיא ארצות הברית מבקר בקובה, והפיליפינים, מושבה אמריקנית לשעבר, דווקא עורקת לצד הסיני.

ראיון בתוכנית חשבון יומי על האיחוד האירופי ביום שאחרי משאל העם האיטלקי

האם טראמפ יבטל את הסכם הסחר הגדול בהיסטוריה?

לפני כשבועיים הכריז הנשיא הנבחר דונלד טראמפ כי "כבר ביומו הראשון  בבית הלבן תפרוש ארצות הברית מהסכם השותפות הטרנס־פסיפית", שאותו כינה "אסון פוטנציאלי למדינה שלנו". הסכם השותפות הטרנס־פסיפית (TPP), שעליו חתומות ארצות הברית ו־11 מדינות נוספות, הוא ההסכם הכלכלי האזורי הגדול בהיסטוריה, והוא נחשב לספינת הדגל הכלכלית של הנשיא  היוצא ברק אובמה ולמורשת האסייתית שלו.

טראמפ לא לבד בהסתייגותו מההסכם הטרנס־פסיפי. גם יריבתו במרוץ לנשיאות הילרי קלינטון, שבתפקידה כמזכירת המדינה הייתה חלק מתהליך המשא ומתן להסכם, ושבעבר כינתה את השותפות הטרנס־פסיפית "סטנדרט הזהב" של הסכמי הסחר במאה ה־21, חצתה את הקווים ומתנגדת כיום להסכם.

חתן פרס נובל לכלכלה, פול קרוגמן, הזהיר שמדובר בהסכם מסוכן; זוכה אחר באותו פרס, ג'וזף שטיגליץ, טען ש"מדובר בהסכם הגרוע בהיסטוריה"; והכלכלן רוברט רייך, שהיה שר העבודה בממשל קלינטון ונחשב מקורב לממשל אובמה, כינה את ההסכם "סוס טרויאני". אפילו הנשיא ברק אובמה עצמו, שנחשב לאבי ההסכם, כבר אינו משתמש במילים חיוביות כלפיו אלא רק כבחירה בין שתי חלופות גרועות שארה"ב ניצבת בפניהם. "הבחירה היא בין הסכם שייכתב על ידי ארצות הברית, ובין הסכם שייכתב עלי ידי סין", אמר.

השותפות הטרנס־פסיפית היא רק אחת מכמה יוזמות לשיתוף פעולה כלכלי בינלאומי שארצות הברית מובילה ומקדמת בעשור האחרון יחד עם בעלות בריתה. ביניהן אפשר למנות את הסכם הסחר והשותפות הטרנס־אטלנטי (TTIP); את אחיו הקטן, ההסכם המקיף לסחר וכלכלה (CETA) בין האיחוד האירופי לקנדה שכבר נחתם ואושרר בתחילת החודש; את אזור הסחר הטרנס־אטלנטי (TAFTA); ואת הסכם הסחר בשירותים (TiSA), שאליו עשויה להצטרף גם ישראל.

תקרית דיפלומטית

שיחת היום (תרתי משמע) בתקשורת האמריקאית שגלשה מהר מאד גם כאן אלינו לישראל היא שיחת הטלפון בין הנשיא הנבחר דונלד טראמפ ונשיאת טייוואן צאי אינג-ון. התקשורת מתמקדת בכך שאותה שיחה שוברת מדיניות דיפלומטית של עשרות שנים, ומגדירה אותה כתקרית, כמחדל, כטיפשות ואפילו ראיתי כלי תקשורת אחד שהגדיר את זה כפשע.

עכשיו אני לא יודע האם שיחת הטלפון של טראמפ הייתה באמת טעות או שיחה מתוכננת המצביעה על חשיבה מראש. אני לא יודע האם מדובר במדיניות חדשה כלפי מזרח אסיה, כמו שטראמפ הצהיר רבות במהלך הקמפיין, והסביבה הנאו-שמרנית שעוטפת אותו מקדמת.  או שבאמת מדובר בטעות נקודתית של נשיא חדש בגלל אי הבנה של היחסים הרגישים בין סין לארצות הברית.

הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות

ביום ראשון הקרוב ילכו אזרחי איטליה למשאל עם בו הם יתבקשו להצביע על אישור השינויים בחוקה שאישרו הפרלמנט והממשלה האיטלקית מוקדם יותר השנה והיה לגולת הכותרת של ממשלתו של מתיאו רנצי. למרות שמדובר במשאל עם העוסק בשינוי חוקתי בלבד, בנושא עליו ישנה הסכמה רחבה, שזכה בתחילתו לתמיכה בסקרים של מרבית הציבור וכבר שנים עומד על הפרק. המשאל חרג מזמן ממעמדו ומקומו ותוצאותיו יהיו משמעותית לא רק לאיטליה אלא לאירופה ולאיחוד האירופי כולו. כאשר במידה מסוימת משאל העם האיטלקי חשוב לא פחות ממשאל העם בבריטניה וחלק כבר מדביקים לו את השם הברקזיט האיטלקי. 

הנה כמה נקודות שצריך לדעת לקראת המשאל ביום ראשון: