לפני כשבועיים הכריז הנשיא
הנבחר דונלד טראמפ כי "כבר ביומו הראשון בבית
הלבן תפרוש ארצות הברית מהסכם השותפות הטרנס־פסיפית", שאותו כינה "אסון
פוטנציאלי למדינה שלנו". הסכם השותפות הטרנס־פסיפית (TPP), שעליו חתומות ארצות הברית ו־11 מדינות נוספות, הוא
ההסכם הכלכלי האזורי הגדול בהיסטוריה, והוא נחשב לספינת הדגל הכלכלית של הנשיא היוצא
ברק אובמה ולמורשת האסייתית שלו.
טראמפ לא לבד
בהסתייגותו מההסכם הטרנס־פסיפי. גם יריבתו במרוץ לנשיאות הילרי קלינטון, שבתפקידה
כמזכירת המדינה הייתה חלק מתהליך המשא ומתן להסכם, ושבעבר כינתה את השותפות
הטרנס־פסיפית "סטנדרט הזהב" של הסכמי הסחר במאה ה־21, חצתה את הקווים
ומתנגדת כיום להסכם.
חתן פרס נובל לכלכלה,
פול קרוגמן, הזהיר שמדובר בהסכם מסוכן; זוכה אחר באותו פרס, ג'וזף שטיגליץ, טען
ש"מדובר בהסכם הגרוע בהיסטוריה"; והכלכלן רוברט רייך, שהיה שר העבודה
בממשל קלינטון ונחשב מקורב לממשל אובמה, כינה את ההסכם "סוס טרויאני". אפילו
הנשיא ברק אובמה עצמו, שנחשב לאבי ההסכם, כבר אינו משתמש במילים חיוביות כלפיו אלא
רק כבחירה בין שתי חלופות גרועות שארה"ב ניצבת בפניהם. "הבחירה היא בין
הסכם שייכתב על ידי ארצות הברית, ובין הסכם שייכתב עלי ידי סין", אמר.
השותפות הטרנס־פסיפית
היא רק אחת מכמה יוזמות לשיתוף פעולה כלכלי בינלאומי שארצות הברית מובילה ומקדמת
בעשור האחרון יחד עם בעלות בריתה. ביניהן אפשר למנות את הסכם הסחר והשותפות
הטרנס־אטלנטי (TTIP); את אחיו הקטן, ההסכם המקיף לסחר וכלכלה (CETA) בין האיחוד האירופי לקנדה שכבר נחתם ואושרר בתחילת החודש;
את אזור הסחר הטרנס־אטלנטי (TAFTA); ואת הסכם הסחר בשירותים (TiSA), שאליו עשויה להצטרף גם ישראל.
המאמר המלא פורסם במידה
המאמר המלא פורסם במידה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה