הדמוגרפיה השתנתה, היסודות נשארו זהים

מאז נספרו קולות הבוחרים בארצות הברית והנשיא ברק אובמה זכה לקדנציה שניה, הרבה מילים נכתבו על כך כי אמריקה השתנתה, והדמוגרפיה החדשה בה אוכלוסיית הלבנים כבר אינה רוב היא הסיבה לניצחון. מעבר לכך פרשנים רבים השתמשו בטיעון זה בכדי לנגח את המפלגה הרפובליקנית ולטעון כי שינוי זה מקשה והופך כמעט בלתי אפשרי את יכולתה של המפלגה לחזור לבית הלבן בשנים הקרובות. אך האמת היא שהסתכלות פשטנית שכזו על תוצאות הבחירות ועל השינוי הדמוגרפי המתחולל, לא רק שגויה ומטעה, יש שיגידו אף נגועה בגזענות, בכך שהיא מניחה שכל מי שאינו לבן יצביע בצורה מסוימת אך ורק בגלל מוצאו.

הקול הלטיני, החץ לא תמיד יפנה לאותו כיוון

המונח "ברית המיעוטים" הוזכר רבות בימים האחרונים. הוא מתייחס לנתון כי הנשיא אובמה זכה ל-71 אחוז מקולות ההיספנים, 93 אחוז מקולות השחורים ו-73 אחוז מקולות האסייתיים. לעומת 39 אחוז בלבד מקולות הלבנים. אך האם באמת צבע העור והמוצא משקפים תוצאות אלו או שאולי דווקא המצב הכלכלי ומיקומם של אותם מיעוטים בחברה הוא הסיבה לדפוס ההצבעה. כמו כן האם באמת אפשר לטעון כי, הודים, סינים, פקיסטניים ויפנים המהגרים לארצות הברית הם כולם אסייתיים ומתנהגים וחושבים בצורה דומה? האם קובניים, מקסיקניים ודומיניקנים שייכים כולם לקבוצה אחת ויחידה? ברור שלא, ובהסתכלות עמוקה יותר בדפוסי ההצבעה ניתן לראות שבפעול אין כך הדברים.

הפוליטיקה האמריקאית הדו-מפלגתית בנויה על ארבע עמודים חברתיים, שניים לכל מפלגה. בצד הימני המפלגה הרפובליקנית היא ברית היסטורית בין הימין הכלכלי המורכב מאוכלוסייה בורגנית, מבוססת ועשירה והימין השמרני המרוכז בעיקר בפריפריה ובדרום. מצד השני המפלגה הדמוקרטית, מורכבת מהמחנה הליברלי המתרכז בערים הגדולות ובאזורי החוף והמחנה החברתי המורכב בעיקר מהשכבות העניות והחלשות באוכלוסייה שהם באופן טבעי המיעוטים והמהגרים החדשים. זו הסיבה בגללה הצביעו אותן אוכלוסיות לאובמה, לא בגלל צבע עורם או השפה בה הם מדברים. אלא בגלל מצבם הכלכלי, מקומם בסולם החברתי והתקווה שאובמה נותן להם. אך בעוד צבע עור אינו משתנה מצב כלכלי הוא נזיל, ובארצות הברית הוא משנתה בצורה שאף מדינה אחרת אינה יכולה להתחרות.

אין מיעוט ההיספני אחד כמו שאין מיעוט לבן אחד

אם נסתכל על המיעוט ההיספני נראה כי דפוסי ההצבעה בו אינם קבועים. היספנים-קובניים לדוגמא תומכים באופן ניכר הרבה יותר במפלגה הרפובליקנית מאשר "אחיהם" ההיספנים ממקסיקו או פורטו ריקו. הסיבה להבדל קשורה כמובן לעמדה התקיפה יותר של המפלגה הרפובליקנית בנוגע למשטר בקובה. אך באופן ניכר יותר בגלל מצבם הכלכלי ומעמדם בחברה. עקב כך שהמיעוט הקובני בורגני ומבוסס יותר מאשר המהגרים ממקסיקו, נטייתו הטבעית היא לעבור מהמחנה השמאלי במפה לעבר המרכז ואף ימינה. אותו הבדל ניתן לראות גם בין מהגרים הספנים בני הדור הראשון, השני והשלישי, כאשר ככל שהוותק במדינה עולה כך גם המעבר הפוליטי ימינה.

מעבר לכך אם מתעלמים לרגע ממצבם הכלכלי של האוכלוסייה ההיספנית, אנחנו מקבלים אוכלוסייה שמבחינת ערכית היא דתית ושמרנית הרבה יותר ונמצאת קרוב הרבה יותר לחוגים הרפובליקנים בארצות הברית. הוכחה לכך ניתן לראות שבפועל מבין הסנטורים ממוצא היספני המשרתים כרגע בקונגרס, (בוב מננדז, מרקו רוביו וטד קרוז), שנים הם רפובליקנים ואחד דמוקרטי, שלושתם אגב ממוצא קובני. כאשר גם בקרב חברי בית הנבחרים המושלים וראשי הערים ממוצא זה החלוקה שווה בין שתי המפלגות. תהליך דומה מתחולל גם בקרב הקהילה האסיאתית כאשר רק המיעוט השחור הינו מיעוט העומד במקום.

המלכוד הדמוקרטי

כאן אנחנו גם מגיעים לדילמה הגדולה ביותר של המפלגה הדמוקרטית. כאשר אותם מיעוטים חלשים בוחרים במפלגה הדמוקרטית הם עושים זאת בכדי לשפר את מצבם הכלכלי ומקווים כי הנטייה היותר חברתית של המפלגה תסייע להם בהשגת המוביליות החברתית. אם תצליח בכך המפלגה הדמוקרטית היא תגרום ל"התברגנותם" ותעביר חלקים רבים מהם באופן טבעי למחנה הרפובליקני, אם תיכשל בתפקידה תגרום למעבר ימינה עקב אכזבה פוליטית. שינוי המתרחש כל מספר עשורים בהיסטוריה האמריקאית.

אובמה אמנם "ניצל" את היותו מועמד שחור בכדי לכנס סביבו מיעוטים רבים בארצות הברית ולהבטיח בכך את ניצחנו בבחירות. אך בטווח הארוך המפלגה הדמוקרטית אינה יכולה לבנות על אותה ברית לנצח. ארצות הברית היא שרשרת בלי נגמרת של מיעוטים המהגרים אליה במטרה לחפש עתיד טוב יותר. כאשר אותו עתיד מושג ואותם מהגרים עולים בסולם החברתי-כלכלי כך גם התמיכה האוטומטית שלהם במפלגה מסוימת נעלמת. לכן כמו שאף אחד לא שואל היום מה עשה הקול האיטלקי, הפולני, הגרמני, או האירי בבחירות, שאלה שעלתה רבות בעבר. וכולם מקוטלגים תחת הקטגוריה הקול הלבן. בקרוב מאד גם לא ישאלו מה עשה הקול ההיספני, הוא יהיה עוד חלק בפאזל הענק שמרכיב את האומה האמריקאית, פאזל בו מספר החלקים רק הולך וגדל.