גוש הממלכות הערביות

 ערב הסעודית ונסיכויות המפרץ מעבירות מסר ברור לעולם, בתי מלוכה כן, רפובליקות לא

התכנסות מדינות לתוך גושים היא תופעה נפוצה בעשורים האחרונים בנוף העולמי. לאירופה יש גוש, למזרח אסיה יש אחד, בצפון אמריקה ישנם תהליכים שבנתיים בשלו רק ברמה הכלכלית, וכעת גם בדרום היבשת נשמעים קולות למיזוגם של מיני גושים קטנים ורבים לגוש אחד גדול ומרכזי. כל אותם  גושים מבוססים תמיד בראש ובראשונה על גאוגרפיה ולאחר מכן  על כלכלה, דת, שפה, או עבר משותף. לעומת זאת גוש מוזר וייחודי כמו זה שעומד להיווצר קרוב מאד אלינו, עוד לא ראינו בעולם. גוש של מדינות ערביות-סוניות המבוסס כולו על דבר אחד ויחיד בתי מלוכה.

סמל הארגון

לפני שבוע מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) ארגון כלכלי של יצואניות הנפט במפרץ הפרסי שהוקם בשנת 1981 וכולל את ערב הסעודית, קטאר, כווית, איחוד האמירויות, עומאן ובחריין, החליטו לפתוח במשא ומתן מואץ לקבלת ירדן ומרוקו לשורות הארגון. ביחד מתכננות שמונה המדינות החדשות להקים איחוד פוליטי-כלכלי שישאף למיזוג הכלכלות, יגביר את שיתוף הפעולה המדיני, ישאף למטבע משותף ולמדינות יצוא אחידה. המכנה המשותף היחיד בין מועדון השמונה החדש, A8 אם תרצו. מלבד כמובן להיותן מדינות ערביות, זה שאלו המדינות הערביות האחרונות בהן עדיין יש מלכים, אמירים וסולטנים. אלו הן בעצם המונרכיות האחרונות של העולם הערבי.

עשר עובדות שבטח לא ידעתם על נורבגיה

בדרך כלל ששואלים ישראלים מה הם יודעים על נורבגיה הקונוטציה היחידה שעולה להם זה הסכם אוסלו ולפעמים גז ונפט. אז לכבוד יום החוקה הנורבגי (המקבילה הנורבגית ליום העצמאות הלא קיים) 10 דברים שלא ידעתם על הממלכה הנורבגית

במלחמת העולם השנייה והכיבוש הנאצי משפחת המלוכה הבריטית העניקה מקלט למשפחת המלוכה הנורבגית. כאות תודה, מאז סוף המלחמה ועד ימינו נורבגיה שולחת מדי חג מולד עץ אשוח ענק וחגיגי לבריטניה.

למרות גודלה הקטן של המדינה (פחות מ-5 מיליון תושבים) ישנן 9 חברות נורבגיות בדרוג השנתי של המגזין פורבס. 

למדינה ישנם קשרים היסטוריים קרובים עם כל המדינות המקיפות אותה. נורבגיה הייתה חלק מאיחוד מדיני עם דנמרק, ותחת כיבוש של שבדיה. בנוסף למשפחת המלוכה הנורבגית יש קשרי משפחה קרובים עם משפחת המלוכה הבריטית. האראלד החמישי המלך הנורבגי, הוא גם אחד מהיורשים של מלכת בריטניה.

בנורבגיה ישנן מגבלות רחבות על רכישת אלכוהול. אפשר לקנות שתייה אלכוהולית אך ורק מחברה אחת ויחידה (Vinmonopolet) שהיא מונופול בבעלות הממשלה.  

מילון מונחים: אבל מה זה בכלל במבי ?

אלי טביב רכש את חלקו של מוני הראל בהפועל תל אביב בעסקת במבי, אבל מה זה בכלל במבי ?

תקשורת הספורט הישראלית גועשת ורועשת מאז שעות אחר הצהריים בעקבות כך שאלי טביב את קנה את חלקו של מוני הראל בהפועל תל אביב באמצעות מנגנון עסקי המכונה על ידי העיתונות בשם במבי (BMBY). אבל אותם כתבים בתקשורת שוכחים שהציבור הישראלי הרחב לא אמור להיות בקי במונחים כלכליים של בתי הספר למנהל עסקים ושוכחים להסביר לנו מה זה בכלל במבי.

במבי רק אחד נשאר לעמוד

עסקת במבי, ראשי תיבות של המילים באנגלית Buy Me Buy You הוא מנגנון עסקי שאמור להסדיר יחסי שותפות בין שתי חברות עסקיות בלי ליצור רווח לאף אחת מהן. נגיד שחברת א' מייצרת מזון וחברה ב' עוסקת במשלוחים, שתי החברות יכולות לייצר מנגנון שבו חברה ב' תבצע את המשלוחים עבור חברה א' וחברה א' תספק מזון לעובדים של חברה ב'. בצורה כזאת כל חברה מרוויחה בצורה יעילה יותר מאשר שתי החברות היו עובדת בנפרד מול צדדים שלישיים. מבולבלים ? איך זה קשור להפועל תל אביב ? האמת לא קשור, כי כתבי הספורט הישראלים לא פרשו נכון את העסקה שהתקיימה בין הראל לטביב ונתנו לה את השם במבי בטעות.

העסקה שבוצעה בין הראל לטביב אינה במבי אלא מנגנון עסקי המכונה Shotgun Clause. מנגנון שמטרתו למצוא פתרון התנתקות עבור שותפים עסקיים או בעלי מניות שאינם מצליחים להסתדר אחד עם השני ורוצים עדיין בהצלחת העסק. כל אחד משני הצדדים מכניס למעטפה את הסכום המרבי אותו הוא מוכן לשלם כדי לקנות את חלקו של הצד השני ובורר מוסכם פותח את המעטפות ומכריז על המנצח, המנצח הוא השותף שהכריז על הסכום הגבוה יותר. המנגנון נחשב יעיל ביותר מכיוון שהוא פותר את בעיית המידע הלא סימטרי בין הצדדים בהנחה ששניהם מעורבים בחברה ויודעים את שוויה הנכון. רק מי שירצה בה יותר יהיה מוכן להציע מחיר גבוה יותר ולכן גם ינצח, במקרה שלנו טביב נתן את הסכום הגבוה יותר ולכן הפועל תל אביב שייכת לו.

אז למה לא מתערבים (עדיין) בסוריה ?

מדוע התערבו מדינות המערב רק לפני מספר שבועות בעימותים בלוב ובחוף השנהב, ועד כה הן נמנעות מלעשות זאת גם בסוריה

בשנים האחרונות חקרתי רבות את נושא ההתערבות הצבאית הבינלאומית, מדוע היא מתרחשת, מתי ואיך, כיצד היא מסתיימת, מי נוהג לבצע אותה ומדוע לעיתים היא מצליחה ולעיתים נכשלת. כאשר בדקתי לעומק עשרות התערבויות זרות בניסיון למצוא את הסיבות לפריצתן, 4 מאפיינים שבו וחזרו בעקביות בכל אחת מהן, כאשר לפחות אחד מאותם מאפיינים חייב להופיע בצורה מובהקת ומאפיין נוסף תומך, כל זאת כדי שהתערבות אכן תתרחש. ארבעת המאפיינים הם: משאבי טבע , הגירה, חלופה שלטונית ברורה ומאסה קריטית של הרוגים.

משאבי טבע והגירה אנושית 

צבא צרפת פועל בחוף השנהב 

משאבי טבע הוא כל משאב או סחורה שמחירו העולמי מושפע או יכול להיות משופע כתוצאה ישירה מהעימות במדינה. כאשר למדינות המתערבות ישנה  צפייה כי התערבות בסכסוך עשויה למתן חזרה את מחירו. משאבים אלו יכולים להיות סחורות של ממש כמו: נפט, גז, יהלומים, זהב ואחרים. או אפילו תשתיות קריטיות ואסטרטגיות כמו מעבר צינורות (כדוגמת באקו-טביליסי-ג'ייהאן), כבישים, תעלות מים (כדוגמת תעלת פנמה) ונתיבי מסחר. כאשר כל אחד מאותם משאבים יכול להתפאר בלפחות התערבות אחת או יותר בו הוא הפך לגורם הגורם להתערבותן של מדינות. 

הגירה, היא המצב בו עקב העימות הפנימי במדינה פליטים רבים מתחילים לעזוב את ביתם ולעבור את הגבול בדרכם אל מדינות שלישיות שכנות או לא שכנות. תופעה שיוצרת באופן אוטומטי נטל כלכלי על המדינות הלא מעורבות, ולעיתים אף גורמת לבעיות חברתיות וזהותיות. אך מעבר לכל דבר אחר הם מכניסים לתוך הסכסוך צד שאינו מעורב בו ונכפה עליו להיות חלק ממנו. כאשר הדוגמא המפורסמת מכולם היא מלחמת האזרחים בבנגלדש שהובילה לגל של 10 מיליון פליטים אל הודו שכנתה, אך גם תופעת הפליטים הפוקדים לאחרונה את מדינת ישראל להם יש קשר ישיר למלחמות האזרחים באפריקה.