בין שני איחודים: הבריטים נדרשים לבחור בין האיחוד האירופי לממלכה המאוחדת

רק לפני פחות משנה ציינו הבריטים 40 שנה למשאל העם שבו אשררו את הצטרפותם לקהילה הכלכלית האירופית (EEC), קהילה שמנתה באותם ימים שש מדינות ועוד שלוש חדשות, קהילה שלימים תהפוך לאיחוד האירופי של ימינו. 40 שנה, ובעוד כמה חודשים הם ילכו לקלפי בשנית בכדי להכריע אם נעשתה טעות ואם להישאר באיחוד האירופי שצמח מאותה קהילה קטנה וצנועה - או לפרוש ממנו.

ביום שבת חזר ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון לאי הבריטי מהיבשת האירופית לאחר משא ומתן עם מדינות האיחוד ובפיו "בשורה", הסכם שיעניק באופן סופי לממלכה המאוחדת "מעמד מיוחד" בתוך האיחוד האירופי עם כמה הישגים נקודתיים כדוגמת הגבלה זמנית של הטבות סוציאליות למהגרים מתוך מדינות האיחוד האירופי יחד עם התחייבות לא ברורה לפיצוי ואי הכללה של "הסיטי של לונדון" (המרכז ההיסטורי והפיננסי של לונדון) בכל הסכם העמקה נוסף של 19 מדינות הגוש המוניטרי.

מוישגרד תיפתח הטובה?

השבוע ציינו מדינות מרכז אירופה: סלובקיה, צ'כיה, הונגריה ופולין 25 שנה להקמתו של גוש וישגרד (Visegrád Group), גוש של מדינות המוכר פחות לרובנו, אבל פועל וחשוב מאד באיחוד האירופי. שמו של הפורום נלקח מטירת וישגרד שבהונגריה, והבחירה בשם אינה מקרית. כבר בימי הביניים המאוחרים (המאה ה-14) שיתפו הגלגולים הקודמים של מדינות אלו פעולה, כאשר גם אז הייתה הטירה ההנוגרית המקום בו התכנסה אצולת אותן ממלכות לחתום על הסכמים כלכליים. אבל לא 700 שנה אנחנו מציינים היום לוישגרד אלא 25, 25 שנה לברית שגלגולה המודרני מתחיל בקיצה של המלחמה הקרה חי ובועט היום.

טקס החתימה על הקמת הקבוצה פברואר 1991

בשנת 1991, עדיין לא היה ברור לאן צועד העולם, אמנם היה ברור כי המלחמה הקרה עומדת להסתיים, חומת ברלין כבר נפלה, וגם ברית המועצות נשמה את נשימותיה האחרונות. אבל עתיד יבשת אירופה ובעיקר מזרחה ומרכזה היה בערפל. בדיוק בגלל זה, מדינות מרכז אירופה (אז לא ארבע אלא אחת פחות כי צ'כיה וסלובקיה עדיין היו יחידה אחת) שבדיוק יצאו לעצמאותן ממסך הברזל הסובייטי, ביקשו לתאם מהלכים משותפים, מול ברית המועצות, מול בעלת הברית החדשה ארצות הברית ומול הגוף אליו יצטרפו בעתיד האיחוד האירופי. (אז עדיין הקהילה). הדרך לעשות זאת הייתה ברית וישגרד, פורום של מנהיגי המדינות שיתכנס אחת לתקופה בו יקבעו אסטרטגיה משותפת, אותה ייקדמו בצורה אחידה ומתואמת אל מול העולם החיצון. תקדים שלא התחיל והומצא בהונגריה ומרכז אירופה, אלא דווקא בגוש מדינות אחר באיחוד האירופי, בגוש בנלקוס (בלגיה, הולנד ולוקסמבורג). גוש הקיים עוד משנות ה-40 ומשתמש באותה טקטיקה בדיוק אל מול גרמניה וצרפת מאז הוקמה קהילת הפחם והפלדה ולאחר מכן האיחוד האירופי. כוחנו באחדותנו הייתה הסיסמא של מדינות בנלוקס, וזו בדיוק אותה סיסמא שאימצו מדינות מרכז אירופה.

יש יותר מאיחוד אירופי אחד - וישגרד וישראל

לא פעם טועים אנו לחשוב כי האיחוד האירופי הוא גוש של מדינות המדבר בקול אחד. האמת היא שהאיחוד האירופי הוא גוש מורכב ומגוון, הוא לא רק גוש של 28 מדינות ריבוניות המדברות ב-28 קולות שונים. הוא גם איחוד המורכב מאיחודים קטנים יותר, גושים של מדינות, כמו בנלוקס שהזכרנו קודם, אבל גם אחרים, כמו הגוש הנורדי (Nordic Council), שלפעמים גם פועל בתוספת נורבגיה ואיסלנד שלא באיחוד האירופי, כולל בזירות ביטחוניות מקבילות לנאט"ו. הגוש הבלטי, הגוש הים תיכוני, גוש שש מדינות הליבה וגושים אחרים. וישגרד הוא רק עוד אחד מאותם גושים המרכיבים את האיחוד האירופי, ואין לראות בו תופעה יחודית.

שלושה דברים עיקריים מייחדים והופכים גוש זה לחשוב ומרכזי גם לאירופה אבל בעיקר למדינת ישראל. הראשון, ארבע המדינות המרכיבות אותו, אלו כרגע המדינות שצומחות כלכלית בקצב המהיר ביותר באיחוד האירופי. (על פולין כבר כתבתי מאמר נרחב לפני מספר שנים). בעוד מדינות מערב היבשת נפגעו בצורה קשה במשבר הכלכלי של 2008, דווקא מדינות מזרח אירופה ובעיקר מרכזה שהצטרפו לאיחוד בשנת 2004 הן הנהנות העיקריות כרגע מצמיחה כלכלית. מכיוון שנקודת הפתיחה שלהן הייתה נמוכה יותר, קל להן יותר לקפוץ גבוה, ובזכות השוק המשותף והגבולות הפתוחים, ובמיוחד הקרבה לגרמניה, כסף רב עשה את דרכו אליהן מהצד העשיר של היבשת. כאשר במקביל גם אוכלוסייה ענייה רבה עושה את הדרך ההפוכה, שוב הודות לגבולות הפתוחים. בנוסף לא רק שאלו המדינות שצומחות בקצב המהיר מהשאר, זהו גם הגוש הגדול שבגושים שהזכרתי קודם, האוכלוסייה המשותפת של חברות וישגרד היא 65 מיליון בני אדם, מה שהפוך אותו לגוש הגדול ביותר באיחוד האירופי. אילו היו מדינות אלו מדינה אחת, היה הגוש שני רק לגרמניה וזהה פחות או יותר לצרפת, בריטניה ואיטליה. וכאשר נתוני הדמוגרפיה של מערב אירופה ידועים, בעיקר אלו הקשורים להגירה המכבידים על כלכלתה בעיקר זו החברתית, בעוד אילו של מזרחה ומרכזה הפוכים, אפשר להבין גם את המגמה החיובית בתוצר לנפש.

צמיחה כלכלית במעצמות האיחוד מול מדינות וישגרד

אבל לא רק הנתונים היבשים הם שהופכים גוש זה למיוחד, אלא דווקא הזהות והאופי שמדינות אלו נותנות ומפרשות את האיחוד האירופי. בעוד מדינות מערב אירופה ובעיקר צרפת וגרמניה מצעידות בשנים האחרונות את האיחוד האירופי אל הכיוון הפוסט לאומי, קוסמופוליטי, פוסט דתי המבוסס זהות-אזרחית ומחלישות את מוסד ריבונות המדינה לטובת בריסל. מדינות וישגרד שזכו לעצמאותן לפני שנים ספורות בלבד תופסות את האיחוד, יותר בצורותיו הראשוניות כמו ימי קהילת הפחם והפלדה או הקהילה הכלכלית. הימים בהם אפילו מרגרט תאצ'ר תמכה ושיבחה את קיומו של הארגון. אלו מדינות הגאות בלאומיותן ובדתן, דתן דוכאה במשך עשורים סובייטים, ומנסות כמו מדינת ישראל לשלב בין השתיים. דמוקרטיה נוצרית אם תרצו, במקרה ההונגרי, פולני וסלובקי, ודמוקרטיה-אתנית במקרה הצ'כי. הן לא מקבלות את התפיסה הלאומית-אזרחית שמגיעה מבריסל, ומעוניינות לחזק את הייחודיות של כל מדינה ומדינה. זאת במטרה ליצור באירופה ברית עמים ריבוניים המשתפים פעולה, ולא לאיחוד ריבוני בו שותפים עמים ומיעוטים שונים. לא במקרה הונגריה היא מובילת הקרב מול ההגירה ליבשת, סלובקיה מדברת על חשיבות הנצרות, צ'כיה תומכת בישראל בכל מוסד אפשרי והייתה למדינה האחרונה לאשרר את אמנת ליסבון ופולין מובילה את הקו השמרני-חברתי ביותר ביבשת. זו אידאולוגיה ברורה ששורשיה הם בהבנה השונה לחלוטין את מטרות ובסיס האיחוד האירופי. למעט סלובקיה, גם אף אחת מאותן מדינות לא אימצה עדיין את מטבע האירו, ולמרות שעל פי הסכמי ההצטרפות שלהן כולן מחויבות לעשות זאת בשלב מסוים, ספק אם אכן נראה זאת בקרוב או בכלל.

הנושא השלישי הוא הקשר לארצות הברית, בשונה מחלק גדול ממדינות האיחוד האירופי, מדינות וישגרד רואות בארצות הברית את קו ההגנה שלהן מול רוסיה ממזרח ופחות נתמכות וסומכות על כוח הגנה אירופאי, צרפתי גרמני או אחר. הן גם מעדיפות קשר קרוב עם ארצות הברית אפילו על חשבון הקשר עם גרמניה. רובן זוכרות את מלחמת העולם השנייה ובגידת צרפת ובריטניה בהגנה עליהן, ואינן מעוניינות לשוב לאותם הימים. לכן גם כולן חברות מלאות בנאט"ו, כולן מנסות לעמוד בהתחייבות הכספית שלהן לארגון ולהקים צבאות סדירים בעלי עוצה ממשית. כולן מביעות תמיכה בארצות הברית בכל דרך אפשרית וכולם מאפשרות לצבא האמריקאי לפעול בחופשיות ולהציב איזו מערכת או בסיס שרק ירצה בתחומן. מספיק לזכור את המלחמה בעיראק של 2003, כאשר בוש התקשה לקבל תמיכה בגרמניה וצרפת אבל זכה לתמיכה גדולה מאותן מדינות, אותן כינה בתמורה "אירופה החדשה" בלגלוג על צרפת וגרמניה אותן תפס כאירופה הישנה.

בימים אלו כאשר מדינות גוש וישגרד חוגגות 25 שנים, טוב תעשה מדינת ישראל אם תחזק את יחסיה את הארגון, עם מנהיגי המדינות ועם העמים החיים בהן. צמיחה כלכלית, מודל ריבוני המבוסס על לאומיות אתנית, וקירבה לארצות הברית הופכות כל אחת מהן לשותפה אסטרטגית ברורה של מדינת ישראל, וביחד לאוצר של ממש בתוך האחיוד האירופי. כמו שציינתי קודם האיחוד האירופי אינו מקשה אחת והוא מורכב מרבדים על גבי רבדים של מדינות ואינטרסים שונים ומגוונים. כמעט באף נושא לא ניתן להגיע בו להסכמה פה אחד של 28 המדינות החברות. לכן 4-5 או אפילו 7 ידידות קרובות (אם נוסיף את יוון וקפריסין והברית המתהווה איתן), שגם מציגות חזית אחידה הן כל מה שמספיק בשביל להיות ההבדל שבין החלטה פרו ישראלית לאנטי ישראלית, בין תמיכה לגינוי בין ידידות לאיבה. לישראל יש עתיד ביחסים עם האיחוד האירופי, ומדינות וישגרד הן חולייה חשובה בו.

בטבע אין עמים ואין מדינות

בטבע אין עמים ואין מדינות.כל העמים בעולם הם עמים מומצאים, יש עמים שהומצאו לפני 4000 שנה, יש שהומצאו לפני 2000 שנה, יש ...

Posted by Omer Gendler on Thursday, February 11, 2016

לאחר אלף שנות פילוג: האפיפיור והפטריארך הרוסי ייפגשו

בפעם האחרונה שהחברה האלו נפגשו, או יותר מדויק לפני שהם התפצלו, הנצרות הייתה במשבר אמוני ומסעות הצלב עמדו לצאת לדרך, האסל...
Posted by Omer Gendler on Sunday, February 7, 2016

המפה השבועית: ההיסטוריה של יפן בצורה קצת שונה