הסופרבול, גלובליזציה, ארצות הברית והעולם המשתנה

איך מאפיין משחק הסופרבול האמריקאי, יותר מכל אירוע אחר את העולם המשתנה

בעוד מספר שעות, בארלינגטון טקסס, במבנה הספורט הגדול והמרשים ביתר שנבנה אי פעם בעולם, תישמע שריקת הפתיחה לאירוע הספורט הגדול ביותר בלוח השנה האמריקאי, אולי גם בעולם כולו. משחק יחיד אליו צופות מאות מיליוני עיניים ברחבי העולם, ובסיומו מוכתרת אלופת ארצות הברית, במופע שמסמל יותר מכל דבר אחר את התרבות האמריקאית, משחק הסופרבול.

אך כמו שהוא מסמל את התרבות האמריקאית, ככה הפוטבול הוא האנלוגיה המושלמת למצבה של ארצות הברית בעולם.

מסרבים להתחבר לעולם

הגלובליזציה, ועלייתם של המעצמות החדשות, ששינתה את חיינו מהקצה אל הקצה בכל תחום לא פסחה גם על עולם הספורט. אליפות העולם בכדורגל (המונדיאל) שתנדוד בשנים הקרבות מאפריקה, לדרום אמריקה ולנסיכויות הנפט של העולם הערבי. הפריימר-ליג האנגלי בו שולטים בעלי הון מכל יבשות העולם. הפורמולה 1 שבה לראשונה נערכו יותר מרוצים בעולם "המתפתח" מאשר בעולם "המפותח" וליגת ה NBA שכבר מזמן הכריזה על עצמה כליגה הבינלאומית, ובה רבע מהשחקנים אינם ילדי ארצות הברית.

אך לא כך בליגת ה-NFL ובפוטבול. כפרה קדושה אמריקאית, ליגת הפוטבול מסרבת לקבל את השינוי העובר על העולם. היא הליגה היחידה בארצות הברית שמסרבת לקלוט קבוצות מחוץ למדינה, (אפילו לא קנדיות) צעד שליגות הכדורסל ההוקי והבייסבול (פרה קדושה אחרת בארצות הברית) עשו כבר לפני מספר עשורים. וגם את ההסכמה לקיים שני משחקי ראווה בשנה, אחד במקסיקו ואחד בבריטניה, השיגה לאחר דיונים אין ספור, יריקות דם וכמעט פיצוץ בין ראשי הליגה למועדוני האוהדים.

שתי קבוצות – שתי ערים נעלמות

אבל יותר מאשר הליגה עצמה מאפיינת את הדיסוננס בין העולם המשתנה והליגה העקשנית. זהות שתי הקבוצות שהגיעו לגמר השנה מספרות את הסיפור עוד יותר. הגרין ביי פאקרס, והפיטסבורג סטילרס. רובכם ודאי לא שמעתם על שתי הערים הללו מעולם, וגם אם כן, ודאי לא תוכלו לומר היכן ביבשת הן נמצאות. ולמה שתכירו אותן? הרי לא מדובר בערי החופים המזמינות של ארצות הברית, אלו הן לא לוס אנג'לס או בוסטון בירות הכדורסל, או ניו יורק מלכת הבייסבול. מדובר על גריין ביי ופיסטבורג, שתי ערים מלב היבשת, מהעולם שלא עוצרים לטייל בו בטיול בארצות הברית, זאת למרות שפיטסבורג היא עיר מאוכלסת יותר מתל אביב.

גם גרין ביי וגם פיטסבורג מאפיינות עולם הולך ונעלם של ערים אמריקאיות. ערים שעליהן נבנתה האימפריה האמריקאית, בהן צמח החלום. ערים שפרחו עם המהפכה התעשייתית, ערים שמהן יצאו הסחורות האמריקאיות (Made in the USA) שהיו כל כך נפוצות באמצע המאה שעברה, וערים שקרסו בשלושת העשורים האחרונים.

פיטסבורג הייתה לאחת מבירות תעשיית הפלדה והמתכת של ארצות הברית, מכאן גם שמה של קבוצת הפוטבול (סטילרס). עיר שהייתה אחד ממוקדי המלחמה עם האינדיאנים בכיבוש היבשת עלתה לגדולה במהלך מלחמת האזרחים, ופרחה בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה. אך בעשורים האחרונים הגיעה הנפילה. על כל מפעל תעשייתי שיצא מהעיר בדרכו למקסיקו או לאסיה כדי למקסם רווחים, כך עזבו גם אלפי תושבים, פועלים לשעבר את העיר. מצב שהביא לכך שהיום מתגוררים בפיטסבורג רק חצי מכמות התושבים שחיו בה באמצע שנות השבעים. פיטסבורג מנסה להמציא את עצמה מחדש, אך המרחק מכל מוקד אורבני גדול אחר, חוסר במהגרים ומוניטין של עיר מהמיד-ווסט, לא עושה עמה חסד בינתיים.

הסיפור של גרין ביי אפילו יותר מזכיר את החלום האמריקאי ההולך ונעלם. עיר שזכתה פעמיים בתואר העיר הכי אמריקאית (All-America City) כן יש תואר כזה בארצות הברית. בה קבוצת הפוטבול שייכת לאוהדים, בסגנון דומה לבעלות האוהדים על קבוצת ברצלונה הספרדית. ועיר שלמרות גודלה כ 100,000 תושבים תמיד הזכירה יותר את מושג המיין-סטריט מאשר הוול-סטריט.  

גרין ביי היא ממדינת וויסקונסין, למרות שהיום היא בעיקר מוכרת בזכות הסדרה מופע שנות ה-70, ויסקונסין כמו שאר המדינות מסביבה היו הגרעין בו צמח הסוציאליזם האמריקאי, (כן יש דבר כזה) ובו התפתח רעיון איגודי העובדים, לכן אין זה פלא שדווקא בגרין ביי הבעלות על הקבוצה היא של האוהדים. לא רחוק ממילווקי והמפעלים שמייצרים את אופנוע הרלי-דייווידסון בו עבדו רבים מתושבי העיר, גרין ביי הייתה לעיר שסימלה איך אפשר להיות פועל ממעמד נמוך ועדין לחיות בכבוד.

אבל החלום האמריקאי של גרין ביי נגמר מזמן. מעיר קסומה היא הפכה לעיר שנאבקת על חייה. אם תחפשו בספרי ההיסטוריה, רב הסיכויים שתמצאו מידע רב על העיר במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. אך ככל שתצפינו המידע יתמעט, והוא יתמעט כי הסיפורים יגמרו, ובעשורים האחרונים מלבד פוטבול ועוד כמה השגים בספורט לא סביר שתמצאו דברים אחרים. כי גרין ביי כמו האזור בו הוא שוכן  היו לאחד האזורים שסבלו הכי הרבה מנפילת התעשייה האמריקאית, כמו דטרויט וכמו מילווקי, גרין ביי הפכה מתעשיית פאר, לעיר רפאים.


ההצגה בארלינגטון

אך למרות סיפורי האימה, אין בהם דבר שעשוי להאפיר על קדושתו של יום זה בתרבות האמריקאית. דווקא בגלל תנאי הפתיחה הגרועים, בגלל ירידת הכוח, הקבוצות המשתתפות והמשבר הכלכלי, דווקא כל אלו מבטיחים לנו סופרבול בלתי נשכח. אם יש דבר אחד שהאמריקאים יודעים לעשות יותר טוב מכל עם אחר בעולם, זה לתת הצגה, והסופרבול הוא ההצגה הגדולה בעולם. חיל האוויר האמריקאי יבצע מספר מטסי הצדעה לפני המשחק, חיל משמר יצעד על הדשא, זמרת בלונדינית תשיר את ההימנון הלאומי שמאחוריה דגל זרוע הכוכבים, כאשר בקהל עשרות אלפים יעמדו עם היד על הלב. להקת מעודדות תלווה את המשחק מתחילתו ועד סופו, וזמרי קאנטרי יבדרו את הקהל באצטדיון ובבית במהלך ההפסקות. אחרי הכול אסור לשכוח שהשנה הסופרבול הוא בטקסס, וכמו ההימנון המקומי, בטקסס הכול גדול יותר.

ואם כבר סופרבול, אז איך אפשר בלי הפרסומות, כל פרסומות הסופרבול ה -45: Youtube Adblitz