תקציב הביטחון יגדל, והתלות של ישראל בארצות הברית תתהדק

ככל שהמצב הביטחוני באזור ימשיך להיות מעורפל, כך יגדל תקציב הביטחון, וכך תגדל התלות הישראלית בארצות הברית

רוב הפרשנים מסכימים כי המהפכות בעולם הערבי, ואי היציבות שנוצרת כתוצאה מהן, תפגע בראש ובראשונה בארצות הברית, במעמדה ובתפקידה במזרח התיכון. הם מסבירים זאת בכך שהמשטרים החדשים שיקומו יראו בארצות הברית את התומכת הגדולה במשטרים הקודמים, וכמדינה שלא ניתן לשתף עימה פעולה באופן מלא כמו בעבר. גם המשטרים שיצליחו להישאר בשלטון ולצלוח את המהפכות לא ישכחו מהר את הנטישה של ארצות הברית ואת הצורה בה התייחסה לאלו שהיו לפחות על הנייר בנות בריתה ויחפשו איך להוריד את רמת התלות העתידית שלהן בארצות הברית , כך מדינות כמו ערב הסעודית, נסיכויות המפרץ ואפילו ירדן ומרוקו יחפשו בעתיד הקרוב מעגל חברים מורחב.

הקונגרס האמריקאי יכריע את מידת התלות הישראלית

הפרשנים גם מסכימים שאי היציבות פוגעת קשות במעמדה הביטחוני של מדינת ישראל, שעל פי רוב הערכות לא התכוננה לתרחישים מרחיקי לכת שכאלו. תרחישים שבין היתר כוללים: הסכם שלום עם מצרים שעתידו לא ידוע, צבא מודרני ועמוס בנשק אמריקאי הנמצא בגבולה הדרומי של ישראל, התחזקות ברורה של כוחות האסלאם הקיצוני בכל האזור, גם אם לא עד כדי שליטה מלאה במדינות. התגברות כוחו של אל-קאעידה בעיקר באזורי גבול חסרי משילות, כמו סיני, צפון סודן, דרום מצרים, לוב ואלי אפילו חלקים מסוריה ולבנון. אי ודאות לגבי הממלכה הירדנית ממזרח, עתיד עיראק ועתיד הגבול עם הבקעה, התחזקות של הציר האיראני, השפעה טורקית באזור ושאלות מורכבות לגבי איך לאבטח את מתקני הגז בים התיכון.

גם ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר הכריז שתפיסת הביטחון של מדינת ישראל תאלץ להשתנות ובאופן מהיר, מה שכמובן יביא להגדלה של תקציב הביטחון לרמות שלא הכרנו. אבל תקציב הביטחון לא יכול לגדול רק בהחלטת ממשלה ללא עזרה חיצונית, במיוחד לאור אי הודאות שיש בכלכלה העולמית וחוסר היכולות של מדינת ישראל לגייס הלוואת והון זר בתקופה מיוחדת זו. מה שאומר שסביר להניח שבחודשים הקרובים תפנה מדינת ישראל אל ארצות הברית בבקשה להגדיל את הסיוע הביטחוני שהיא מעניקה לה.

הסיוע הביטחוני הוא לא מתנה, ממשלת ישראל עבדה קשה בשנים האחרונות במטרה להקטין אותו ככל שאפשר. וזאת בגלל שבצד הסיוע ישנן גם עלויות פוליטיות ועליות כלכליות. העלויות הכלכליות הן עקב כך שהסיוע מתונה בזה שאת הרכישות הביטחוניות תעשה מדינת ישראל רק על אדמת ארצות הברית. או במילים אחרות תעדיף תוצרת אמריקאית על תוצרת ישראלית גם אם כלכלית ומקצועית היא עדיפה פחות. כך דוחק הסיוע את יכולת התחרות של התעשייה הישראלית ואת הרווחיות שלה גם מול התעשיות האמריקאיות אבל בעיקר אל מול שאר תעשיות העולם. שההודים או הקולומביאנים רואים שצה"ל בחר תוצרת אמריקאית מסוימת על חשבון ישראלית הם עושים את אותו הדבר.

אך מה שמדאיג את ראש הממשלה בנימין נתניהו עוד הרבה יותר מאשר העלות הכלכלית, היא התלות והמחיר הפוליטי שיש בצד הסיוע. במיוחד כאשר בבית הלבן יושב הנשיא ברק אובמה. אם הסיוע הביטחוני יגדל גם הדרישות הפוליטיות האמריקאיות ממדינת ישראל יגדלו, והיכולת של ראש ממשלה ישראלי לומר לנשיא ארצות הברית לא רק תלך ותקטן. כאשר הסוגיות העומדות על הפרק בקרוב הן כבר לא רק הקפאת ההתנחלויות או התקדמות במשא ומתן המדיני אלא גם וחשוב מכל בעיני ראש הממשלה הסנקציות על איראן ואף תקיפה.

אי היציבות בעולם הערבי מקטינה את היכולת של ארצות הברית להשפיע על חלק ממדינות ערב, אבל היא מגדילה את התלות הישראלית בארצות הברית לפחת בטווח הקצר. מה שעשוי לגרום לכך שבכדי למשוך בחזרה את אותן מדינות שארצות הברית איבדה, היא משלמת בלחץ כבד יותר על ישראל. וכך עקב חוסר אלטרנטיבה אחרת התלות של ישראל בארצות הברית גוברת כאשר באותו הזמן חוסר ברירה מהכיוון השני משאיר לארצות ברית רק את ישראל כגורם עליו אפשר ללחוץ.

מאמר זה צוטט והתפרסם באתר האינטרנט של ערוץ אלג'זירה, בעיתון הערבי Arabs48, ופורסם במחקר של המרכז הערבי למחקר ומדיניות היושב בדוחא.