Pages

יום שלישי, 28 בינואר 2014

רויאל ראמבל 2014 - הרבה עבר פחות עתיד

לא ציפתי ליותר מדי מהרויאל ראמבל. אם נהייה כנים לרגע מה כבר אפשר לצפות מאירוע, שבמידה ולא הייתי מספר לכם שהתקיים בשנת 2014 ונותן לכם לשפוט רק לפי הקארד, הייתם בקלות יכולים לומר שהוא נלקח מתחילת שנות ה-2000.

כבר בקרב הראשון בו הניו אייג' אוטלוס פגשו את האחים רודס אפשר היה לראות לאן האירוע הולך. ברגע נתון שלוש רבעים מהכישרון בזירה היו בשיא הקריירה שלהם בשנים 1997-2000. קרב מאוחר יותר היה שידור חוזר של 2002 כאשר ברוק לסנר פגש את ביג שואו. כאשר ההבדל היחיד היה בפינה של מי נמצא פול היימן ובזריזות של שני המתאבקים שהפכו כבדים ויצרו קרב חלש ביותר. אם זה לא היה מספיק, קרב האליפות הפגיש בפעם המיליון את רנדי אורטון וג'ון סינה, קרב שאנחנו רואים שוב ושוב כבר יותר מחצי עשור.

יום ראשון, 26 בינואר 2014

האלק הוגאן, 30 שנה להאלקמניה - הרגעים הגדולים

האלק הוגאן הוא אחד המתאבקים הגדולים בהיסטוריה. אמנם יש ויכוחים רבים לגבי היכולת הטכנית שלו כמו גם אהבתו להיאבקות אל מול תחומי בידור אחרים כמו מוסקיה וסרטים. אבל גם אם לא מדובר במתאבק הטוב בהיסטוריה, הוא ללא ספק המתאבק המוכר והמפורסם שהיה אי פעם. גם אנשים שלא אוהבים וצופים בהיאבקות מקצועית באופן קבוע, או אפילו כאלו שבכלל לא יודעים שיש ענף ספורט בידורי שכזה, ידעו בשנות ה-80 וה-90 מי זה האלק הוגאן, וידעו להגיד "האלק הוגן הוא מתאבק לא?". השבוע חלפו 30 שנה מאז זכה הוגאן בפעם הראשונה בתואר העולמי של ארגון ה-WWF, מה שיביא לתחילתה של תקופה שכונתה בשם "האלקמניה" ותהפוך את עולם האיבקות מתופעה שולית ומקומית בארצות הברית לתופעה כלל עולמית. לכן 30 שנה לתחילתה של האלקמניה הוא לא רק יום חג עבור כל חובב היאבקות, אלא גם זמן מצויין לשתף ולזכור את הרגעים הגדולים והחביבים עלי בקריירה המדהימה של האלק הוגאן.

לפני שמתחילים למנות את הרגעים הגדולים, הרגע איתו חייבים לפתוח הוא כמובן הרגע שהפך את הוגאן לתופעה חוצת גבולות. רגע שהוא תוצר של שני אירועים, הם אולי לא רגעים מדהימים מבחינה היאבקותית, טכנית או אפילו בידורית. אבל שניהם יחד הביאו את הוגאן לזכות בתואר אלוף העולם בפעם הראשונה.

15. הוגאן הופך לפייס: בסוף שנת 1983, וינס מקמהון מתכוון להפוך את ה-WWF לתופעה כלל אמריקאית, כאשר הוא מתכוון לעשות זאת על ידי יצירה של גיבור על חדש שיחצה את גבולות ניו אינגלנד ויתקבל בכל בית בארצות הברית. האלק הוגאן היה האיש שנבחר לתפקיד, אך באותו הזמן הוגאן הוא עדיין הייל, הזכור בעיקר מהתפקיד אותו גילם בסרט רוקי 3 ואינו אהוב במיוחד על הקהל, בעיקר בעקבות השנים הראשונות שלו ב-WWF וב-AWA. גיחה קצרה לזירה אחרי חופשה ארוכה יחד עם עזרה לאלוף הקודם בוב באקלנד הנמצא בצרה, בתוספת אישור רשמי מבאקלנד עצמו על הדרך החדשה בה הוגאן בחר לחיות, עשו את העבודה והוגאן הופך ברגע מהאיש הרע לחביב הקהל.




הוגאן זוכה באליפות והאלקמניה יוצאת לדרך: כמה שבועות לאחר אותו אירוע בו קיבל את האישור הרשמי מבוב באקלנד, הוגאן מקבל הזדמנות אל מול האיירון שייק, אלוף העולם מזה מספר שבועות (שניצח את באקלנד בקרב בצורה מעוררת מחלוקת). העלילה הייתה משולמת, מצד אחד אלוף עולם, שמוצאו מאיראן, (כמה שנים אחרי משבר בני הערובה) שנוא על ידי הקהל ונראה בלתי מנוצח. מצד שני הוגאן, אמריקאי, בלונדיני, גבוהה ומלא שמחת חיים, השילוב המושלם ליצירתו של גיבור על אמריקאי חדש. קרב קצר של מספר דקות הספיק בשביל להפוך את הוגאן לאלוף והתחיל את ההיסטריה שלא נגמרה מאז. הניצחון על השייק הוא לא רק ניצחון בקנה מידה אדיר בעולם היאבקות, אותו ניצחון היה כל כך משמעותי מבחינת ההשפעה העתידית שתהייה לו על הענף שהוא כנראה גם האירוע היחיד אי פעם מעולם ההיאבקות המקצועית שגם זכה לאזכור ולערך משלו בערוץ ההיסטוריה.