חלוקת קליפורניה הסיפור שאינו נגמר

המפה של סטון מתוך הלוס אנג'לס טיימס

ג'ף סטון פוליטיקאי רפובליקני מדרום קליפורניה מצטרף למסורת ארוכה של פוליטיקאים, אנשי ציבור, והוגים שרוצים לחלק את מדינת קליפורניה למספר מדינות. הפעם בשונה מהצעות קודמות שהיו מציע סטון, חלוקה לצפון ודרום, או יותר נכון דרום מזרח וכל השאר. המחוזות שסטון מעוניין שיפרשו מהמדינה הם: אורנג', אימפרייל, איניו, מונו, טולר, מדרה, מריפוסה, סן-ברנדינו, סן-דייגו, פרזנו, קינגס, קרן וריבר סייד וביחד יתאחדו למדינה שמרנית רפובליקנית אחת, בשם דרום קליפורניה. למרות שלדעתי לפי אופי ומיקום המחוזות שנבחרו, אפשר גם לקרוא לה מערב אריזונה.

שדאלאס ניצחה את לוס אנג'לס, שטקסס ניצחה את קליפורניה

איך זכייתה השבוע של דאלאס מאבריקס באליפות ה-NBA מאפיינת את מצב יחסי הכוחות בין המדינות בארצות הברית

את העובדה שאני אוהב להמשיל בין המצב הפוליטי והפנימי של ארצות הברית לבין תוצאות משחקי הספורט שלה אתם כבר יודעים. רק לפני מספר חודשים דיברתי על הקשר שבין הקבוצות בסופרבול והגלובליזציה, והפעם איך זכייתה השבוע של דאלאס מאבריקס באליפות ה-NBA מאפיינת את מצב יחסי הכוחות בין המדינות בארצות הברית.

למרות שהניצחון של דאלאס מאבריקס על מיאמי היט והזכייה באליפות נראים האירוע הדרמטי ביותר של העונה האחרונה. דווקא היה זה הניצחון של דאלאס מאבריקס על לוס אנג'לס לייקרס (אלפות המערב בשלוש השנים האחרונות) בשלבים המוקדמים, הניצחון בעל המשמעות הגדולה יותר מבחינת יחסי הכוחות בארצות הברית. היה זה ניצחון שסימל את המהפך העובר על המדינה בשנתיים האחרונות. ניצחון של העיר דאלאס על העיר לוס אנג'לס, ניצחון של מדינת טקסס על מדינת קליפורניה השוקעת.

ושוב רוצים לחלק את קליפורניה – על הצעות חלוקה בארצות הברית

נראה שהמשבר הכלכלי בקליפורניה מצליח להוציא מהפוליטיקאים המקומיים פתרונות מקוריים. ביל מייז (Bill Maze), פוליטיקאי מקומי מהמפלגה הרפובליקנית של קליפורניה טוען שלשמרנים במדינה אין קול והשפעה אמיתית והם נעלמים בים הליברליות שמאפיינת את מדינת הזהב. אותה ליברליות שהיא גם לדעתו אחת הסיבות העיקריות למשבר הכלכלי הפוקד את ארצות הברית ואת מדינת קליפורניה בפרט בשנים האחרונות. בכדי לפתור בעיה זאת מציע מייז לפצל את המדינה לשני חלקים, שתי קליפורניות: אחת במזרח עבור האזרחים השמרנים ואחת במערב עבור האזרחים הליברלים. פיתרון שלטענו גם יטען בראש ובראשונה מענה וביטוי לכל הזרמים הפוליטים במדינה ובנסוף עשוי לפתור את המשבר הכלכלי (לפחות בחלק השמרני). לפי הצעתו של מייז המחוזות: אלמאנדה, ונטורה, לוס אנג'לס, מרין, סן פרנסיסקו, סן מטאו, סנטה קלרה, סנטה קרוז, סן בניטו, מונטריי, סן לואיס אוביספו, סנטה ברברה וקונטרה קוסטה יאוחדו למדינה אחת בשם מדינת מערב קליפורניה או קליפורניה החופית שהיא תהייה המדינה הליברלית כאשר שאר מחוזות המדינה הנמצאים בעיקר במזרח יהפכו לקליפורניה השמרנית.

עד כמה שההצעה של מייז נשמעת מקוריות ומיוחדת, בפועל היא אינה כזו. מדובר בפעם החמישית רק מאז סוף מלחמת העולם השנייה בה פוליטיקאים בארצות הברית מציעים לחלק את מדינת הענק קליפורניה. הצעות קודמות דיברו על שלוש קליפורניות, ארבע קליפורניות, קליפורניה דרומית וצפונית, מדינת ג'פרסון ועוד רעיונות מקוריים אחרים. כאשר תמיד הרציונל מאחורי ההצעה לחלוקה היה פערים כלכלים בין אזורים שונים במדינה, וההבדלים בין הזרמים הדמוקרטים והרפובליקנים המאפיינים את המדינה.

אך גם בזה קליפורניה אינה ייחודית בנוף האמריקאי. מאז צורפו אלסקה והוואי לארצות הברית והפכו למדינות, מה שהביא את מספר המדינות באיחוד ל-50. אזלו הטריטוריות (למעט פוארטו ריקו וגואם) היכולות להפוך למדינות. לכן בכדי ליצור מדינות חדשות, להרחיב את האיחוד ולתת ביטוי לקולות נוספים במדינה נשארה דרך אחת ויחידה והיא פיצול של מדינות קיימות. לכן יוזמות לחלוקה של מדינות עולות ויורדות מזה מספר שנים.

ההצעה של ביל מייז הינה הזדמנות טובה לעשות סקירה מהירה של יוזמות החלוקה המפורסמות והמשמעותיות ביתר בהיסטוריה של ארצות הברית.

מדינת ג'פרסון

מיקום: דרום אורגון וצפון קליפורניה
הוצעה לראשונה: 1941

מדינת ג'פרסון על שם הנשיא השלישי תומס ג'פרסון היא הצעה למדינה שתפצל את דרום אורגון מאורגון, את צפון קליפורניה מקליפורניה, ותאחד אותן יחד תחת מדינה אחת. במדינה המשותפת אמורים להיות כ- 500,000 בני אדם. הרעיון מאחורי יוזמת החלוקה הוא שדרום אורגון וצפון קליפורניה הם אזוריים חקלאיים עם אוכלוסייה שמרנית, הדומים יותר למדינות כמו מונטנה ואיידהו הנמצאות ממזרח להם מאשר לקליפורניה ואורגון. בשנת 1941 הגיעה התנועה למדינת ג'פרסון לשיא כוחה כולל תמיכה רחבה ביוזמה. אך עקב מלחמת העולם השנייה והאחדות סביב המאמץ המלחמתי נדחה ונזנח הרעיון. בשנים האחרונות ישנה תחייה מחודשת של היזומה כאשר פוליטיקאים מקומיים שאימצו את הרעיון מנסים לקדמו מחדש. "מדינת ג'פרסון" מפורסמת בתחנת הרדיו המקומית שלה המפיצה את רעיון הפיצול לכלל אזרחי ארצות הברית.

מדינת סופיריור

מיקום: צפון מישיגן

הוצעה לראשונה: 1858

מדינת סופיריור על שם ימת סופיריור היא הצעה למדינה שתפצל את מדינת מישיגן ותהפוך את קצה חצי האי שנמצא בכלל מעל מדינת ויסקונסין (תוצר של מלחמת טולידו) למדינה נפרדת. ההיגיון מאחורי יוזמת החלוקה של מדינת סופיריור הוא שמדינת מישיגן משקיעה את רוב הכספים והזמן בדרום המדינה ובאזור העיר המרכזית דטרויט ומתעלמת מהצרכים השונים של צפון המדינה ובעיקר אזור חצי האי. היוזמה קיימת במדינה כבר מהמאה ה-19 אבל חזרה לתודעה בעיקר מאז שנות השבעים. בשנים האחרונות עקב המשבר הכלכלי בדטרויט ובמדינת מישיגן כולה ועקב שינוי דמוגרופי קיצוני העובר על כל האזור ישנה ירידה בתמיכה ביוזמה אך היא תמיד קיימת ברקע ועולה לא פעם בעיקר כקלף ניגוח פוליטי.

מדינת אבסרוקה

מיקום: דרום מונטנה, מערב דרום דקוטה ומזרח ויומינג

הוצעה לראשונה: 1939

מדינת אבסרוקה על שם מישורי אבסרוקה, הייתה הצעה למדינה נוספת באזור המערב התיכון של ארצות הברית, היא הייתה אמורה להיות המדינה ה-49 באיחוד. המיוחד בסיפור של אבסרוקה לעומת יוזמות להקמת מדינות אחרות שהיו באותה תקופה, שתושבי האזור לקחו את החוק לידיים והקימו בפועל את טריטוריית אבסרוקה בשנת 1939 עם מושל ועיר בירה במטרה להפוך אותה דה פקטו למדינה שתוכר רטרואקטיבית על ידי הקונגרס. הרעיון נכשל ואבסרוקה התקיימה לתקופה קצרה מאד עד שפורקה. בספרי ההיסטוריה לא ניתן למצוא חומר רב על המדינה, אך הניו יורק טיימס הקדיש לה מוסף מיוחד לפני כשנה. מאז אותו מוסף שב הרעיון מחדש וישנים מספר פוליטיקאים מקומיים המנסים לקדם אותו בעיקר כדי למשוך תקציבים ועניין.  

מדינת העיר ניו יורק

מיקום: העיר ניו יורק

הוצעה לראשונה: סוף המאה ה-19

מדינת העיר ניו יורק היא יוזמה שמטרתה להפוך את העיר ניו יורק למדינה נפרדת משאר מדינת ניו יורק עקב גודל האוכלוסייה הענק ובעיקר מכיוון שהיא מתעסקת בנושאים שונים לחלוטין משאר מדינת ניו יורק. היוזמה קיימת מאז תחילת המאה, אך בשנים האחרונות התגברו הלחצים לקיומה, בעיקר עקב השוני הפוליטי שנוצר בין העיר ניו יורק הדמוקרטית ושאר המדינה שהפכה עם השנים לשמרנית יותר. בנוסף הצמיחה הכלכלית של העיר והעובדה ששאר מדינת ניו יורק מקבלת סבסוד ומתקיימת על חשבון כספי המיסים של תושבי העיר ניו יורק היא זרז נוסף בקידום הרעיון של המדינה העצמאית.

מעבר ליוזמה להקמת מדינת העיר ניו יורק, בניו יורק עצמה ישנן יוזמות נוספות להקמה של מדינות עצמאיות אחרות. תושבי האי לונג איילנד מעוניינים בהקמה של מדינה עצמאית שתפריד אותם מהעיר הגדולה ממערב, כך גם תושבי צפון מערב ניו יורק שמעוניינים במדינה נפרדת משלהם. יוזמות מקומיות פחות אהודות מדברות על מדינה באזור העיר באפלו שתשמור את זכויות המעבר בתעלת אירי לתושבי צפון ניו יורק בלבד.

אוהיו

מיקום: מדינת אוהיו

הוצעה לראשונה: 2005

אוהיו עולה לכותרות העיתונים בעולם בכל פעם שמתקיימות בחירות בארצות הברית. זאת בגלל שהמדינה נחשבת למדינת מפתח כדי שמועמד לנשיאות ייבחר לבית הלבן. הסיבה לכך היא האוכלוסייה המגוונות שחייה במדינה בה יש גם ריכוזים ליברליים גם ריכוזים שמרניים, מהגרים, אוזרי עיר ואזורי כפר. כאשר רבים טוענים כי אוהיו היא בעצם דגם מוקטן של ארצות הברית. אפילו מפת אוהדיו דומה במיוחד למפת ארצות הברית. בדיוק בגלל זה בשנת 2005 עלתה הצעה לפרק את המדינה לצפון הדמוקרטי ולדרום הרפובליקני. כאשר לפי היוזמה הצפון יכלול את העיר הליברלית קליבלנד והדרום את העיר השמרנית סינסינטי. הבעיה ביוזמה ואחת הסיבות שהיא לא התקדמה מעולם היא שלא ברור מה תהייה עתידה של העיר הגדולה במדינה, העיר קולומבוס ולאיזה צד היא צריכה להשתייך לאחר החלוקה.

פורגוטונייה

מיקום: מערב אילינוי

פורגוטונייה הוא כינוי לאזור במערב אילינוי בתרגום לעברית "האזור הנשכח". בשנות החמישים והשישים כאשר הוקמה רשת הכבישים המהירים בארצות הברית, אזור מערב אילינוי נשכח בתוכניות, כבישים לא חיברו אליו, והוא נותק מעורקי התחבורה הראשיים של המדינה.  כדי לעורר מודעות למצב הבעייתי באזור, התאחדו מספר מחוזות והכריזו על מדינת פורגוטונייה העצמאית, עם מושל מקומי ועיר בירה. מספר ימים אחרכך הכריזה המדינה החדשה על כניעה בפני רשויות החוק האמריקאי. בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לתקן את העיוות שיצרו הכבישים המהירים באזור, אך אפילו היום עשרות שנים אחרי אזור פורגוטונייה אינו מחובר לעורקי התחבורה הראשיים של ארצות הברית ודעיין רואה עצמו כאזור נשכח.

טקסס

מיקום: מדינת טקסס

טקסס היא הדוגמה המעניינת ומהפורסמת ביותר של פיצול מדינות כאשר לעומת המקרים האחרים בהם היזומה היא של המדינה להתפצל בטקסס המקרה הוא הפוך והיוזמה תמיד מגיעה מבחוץ.

כאשר הצטרפה מדינת טקסס לארצות הברית אחרי מספר שנים של עצמאות, בגלל גודלה העצום היא קיבלה בחוק את הזכות להתפצל לארבע או חמש מדינות במידה ותרצה בכך בכדי לשמור על האיזון אל מול מדינות אחרות באזור ובכדי לייצג טוב יותר את האוכלוסייה במדינה. אך במצב הפוליטי השורר היום בטקסס, ובעיקר בשל הפטריוטיות הגבוהה של תושבי המדינה הנחשבת למדינה בעל הזהות החזקה ביותר באיחוד ותחושת הטקסניות שנהוגה בה ההצעה לא זוכה לתמיכה של התושבים המקומיים. למרות זאת אך פוליטיקאים מקומיים ובעיקר מנהיגים ארציים של המפלגה הרפובליקנית מזכירים את הזכות ההיסטורית של טקסס, במיוחד לאור החשש שיותר ויותר מדינות אחרות באיחוד יהפכו לדמוקרטיות ויקשו על בחירה של מועמד רפובליקני לנשיאות בעתיד. במידה ותרחיש שכזה אכן יקרה, ישנם מועמדים שמשתעשעים ברעיון לחלק את טקסס למספר מדינות, מה שיגדיל את הכוח הרפובליקני בסנאט ובחבר האלקטורים, ובכך ייסע לבחירה של נשיא ימני על ידי איזון אל מול התחזקות הדמוקרטים מחוץ למדינה.

לא סביר שההצעה לחלק את קליפורניה תעבור בקרוב, בטח שלא בצורה שבה מציע ביל מייז אך יהיה מעניין לראות כמה זמן היא תישאר בכותרות ומי יהיה הפוליטיקאי הבא שיוציא יוזמה חדשה משלו אל אוויר העולם. בכלל אם ארצות הברית רוצה להוסיף מדינה 51 לאיחוד אני מציע שיתחילו מפוארטו ריקו הרבה לפני שהם מפרקים מדינות קיימות. יש גבול כמה שנים אפשר להחזיק 3 מיליון תושבים במעמד של טריטוריה עם זכויות מוגבלות. 

המאמר פורסם במקור בגוגל קנול