התאוריות
השונות העוסקות בהסכמי אינטגרציה נוטות לחלק אותה לשני סוגים עיקריים: אינטגרציה
שלילית ואינטגרציה חיובית. אינטגרציה שלילית היא הסכם בו המדינות החברות מעלימות מחסומים
אחת מהשנייה לדוגמא הסכם סחר חופשי, הורדת מכסים, מעבר חופשי בין גבולות ועוד...
הסיבה לשם "שלילי" היא שבאופן אבסולוטי מחסום מלאכותי שהיה קיים בין המדיניות
אינו קיים עוד ולכן יש כמות שלילית של מחסומים לעומת המצב שלפני הסכם האינטגרציה.

אינטגרציה
מעורבת היא אינטגרציה הכוללת את שני סוגים האינטגרציה בהסכם אחד במקביל. לדוגמא
האיחוד האירופי. במצב שכזה חוקרים נוהגים לחשב את סך החלקים החיובים והשליליים באינטגרציה
ולקבוע האם מדובר באינטגרציה מעורבת עם נטייה שלילית או מעורבת עם נטייה חיוביות.
טעות
נפוצה היא לייחס חשיבות נורמטיבית למושגים אינטגרציה שלילית וחיובית למרות שבפועל
בשני סוגי האינטגרציה יש יתרונות וחסרונות והן אינן מתחרות אחת עם השנייה.