התקרה עקומה

משבר תקרת החוב מרחף מעל המעצמה החזקה בעולם, והממשל והרפובליקנים מאשימים זה את זה. אז מי אשם? כנראה שהתקרה פשוט עקומה: עומר גנדלר מסביר שהאשם הוא בשיטת חישוב החוב

חברי בית הנבחרים הדמוקרטים עומדים בתור להיכנס לאולם
 הקונגרס לדיון בנושא תקרת החוב,
גבעת הקפיטול, וושינגטון, 12 אוקטובר 2013 (רויטרס)

בפעם השלישית בשנים האחרונות, וושינגטון סוערת בסיטואציה דומה: ארצות הברית עלולה להגיע למצב של חדלות פרעון, וכל זאת בגלל ויכוח בין הקונגרס לממשל הפדרלי על היקף ההלוואות שמותר לממשל הפדרלי לקחת. החוב האמריקני עומד כיום על 16.7 טריליון דולר. ממשל אובמה מעוניין להגדיל אותו במאות מיליארדים נוספים בשביל לממן התחייבות צפויות, כמו ביטוח לאומי ומשכורות לאנשי קבע. 

ניתן לקרוא את המאמר המלא בוואלה,

להרחבה על תקרת החוב

Post by Omer Gendler.

מילון מונחים: מהי תקרת החוב?

תקרת החוב היא חלק ממנגנון הפרדת הרשויות של המשטר האמריקאי. בזמן שממשלת ארצות הברית אחראית על ביצוע התקציב וחלוקת הכספים. הקונגרס אחראי על מסגרת התקציב ובפרט על האישור ללקיחת ההלוואות. הרעיון שמאחורי השיטה היה, שמי שמבזבז ומחלק את הכסף (הבית הלבן והממשל הפדרלי) אינו יכול גם לקבוע באופן עצמאי כמה לבזבז.

מבוא לכלכלה ב' (מיקרו) (57108) - תשע"ד - פתרונות מלאים לחוברת התרגילים

מבוא לכלכלה א' (מיקרו) (57107) - תשע"ד - פתרונות מלאים לחוברת התרגילים

מבוא לכלכלה א' (מיקרו) (57107) - תשע"ד - פתרונות מלאים לחוברת התרגילים

תרגיל מספר 1

תרגיל מספר 2

תרגיל מספר 3

תרגיל מספר 4

תרגיל מספר 5

תרגיל מספר 6

תרגיל מספר 7

תרגיל מספר 8

תרגיל מספר 9

תרגיל מספר 10

תרגיל מספר 11

חומרים נוספים בקורס

פיתרונות למבחנים

שאלות מהמרתון 

הרצאות מצולמות

מורה נבוכים למדד התוצר החדש

הגרעון קטן, משקלו היחסי של החוב הצטמצם, המשק צמח בשבעה אחוזים והפריון של כולנו גדל ברגע • למרבה הצער, כל הטוב הזה התרחש רק בעולם משחקי המספרים, בלי שום שינוי אמיתי במצב הכלכלה הישראלית • ועדיין, נראה שהמדד החדש מציע לנו זווית הסתכלות אופטימית יותר על המציאות

לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את המדד המעודכן לחישוב התוצר בישראל. המדד החדש, שבנוי על שיטת חישוב מתקדמת יותר, הקפיץ את התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של מדינת ישראל לשנת 2012 בלא פחות מ-64 מליארד שקלים, מ-929 מיליארד שקלים ל-993 מיליארד שקלים. גידול חסר תקדים של שבעה אחוזים, שאותו ניתן לראות בדרך כלל רק אצל הכלכלות המתפתחות של מזרח אסיה, דוגמת סין והודו. בטח שלא במדינה החברה בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD).

ניתן לקרוא את המאמר המלא במגזין מידה

Post by Omer Gendler.

אני רק שאלה: מדוע אורוגוואי ופרגוואי הצטרפו להסכם הסחר של מרקוסור (Mercosur)?

כאשר ארגנטינה וברזיל עמוד בסוף שנות ה-80 לחתום על הסכם מרקוסור, היה חשש באורוגוואי ופרגוואי כי ההסכם המתגבש יפגע בהן, במיוחד בצורה כלכלית. החשש נבע משתי סיבות עיקריות:

החלוקה הכלכלית של יבשת אמריקה

במהלך המלחמה הקרה, נהוג היה לחלק את מדינות העולם לשלוש קבוצות: מדינות הגוש המערבי התומכות בארצות הברית, מדינות הגוש הסובייטי התומכות בברית המועצות, ובתווך - המדינות הבלתי-מזדהות, שהעדיפו שלא לתמוך באף אחד מן הצדדים. מאז, השתנתה המפה העולמית, וקריסת ברית המועצות וסיומה של המלחמה הקרה העבירו חלק ממדינות הגוש המזרחי לצד המערבי, והחלוקה הדיכוטומית בין שני הקטבים התחלפה בחלוקה עולמית למדינות מפותחות ולמדינות מתפתחות.

ביבשת אמריקה, כך נראה, נוצר געגוע לעולם שאפיין את המאה ה-20. בעוד שרוב מדינות העולם כבר אינן שייכות לגוש מסוים אחד, הרי שיבשת אמריקה מתרחש כעת התהליך ההפוך. לאט לאט, נחלקת היבשת על פי אותו מפתח של המלחמה הקרה. שיאו של תהליך זה התרחש בחודש מאי האחרון, כאשר בעיר סנטיאגו דה קאלי שבקולומביה הוקמה "הברית הפסיפית". בפועל, מדובר בהסכם כלכלי, שחילק באופן רשמי את יבשת אמריקה לשלושה חלקים: למדינות פרו-ארצות הברית, למדינות אנטי-ארצות הברית ולמדינות הבלתי-מזדהות.

המאמר המלא פורסם במגזין העולם של אתר וואלה

Post by Omer Gendler.