2016 - שנת המרד

יש אגדה מפורסמת על קללה סינית עתיקה שבה מברך אדם את שונאיו "שתחיו בזמנים מעניינים". אני לא יודע אם היא באמת נאמרה על ידי סיני אי שם לפני מאות שנים, או הומצאה בשביל כתבה בעיתון על ידי עיתונאי מערבי לפני שנים מועטות. שנת 2016 היא בהחלט שנה שמסמנת זמנים מעניינים.

שנת 2016 הייתה שנה של תהפוכות. השנה של דונלד טראמפ, של הברקזיט, של פוטין, של גלי המהגרים והפליטים באירופה ושל הסכם השלום הקולומביאני שלא מומש. שנה שבה אפילו הדברים הקטנים והשוליים הפכו גדולים, משמעותיים וסמליים. שנה שבה ערב הסעודית, מחסן האנרגיה של העולם, מציגה תוכנית רב שנתית לגמילה מנפט, האפיפיור והפטריארך הרוסי נפגשים לראשונה מזה 1,000 שנה, משאל עם חוקתי באיטליה הופך לדיון על עתיד האיחוד האירופי, נשיא ארצות הברית מבקר בקובה, והפיליפינים, מושבה אמריקנית לשעבר, דווקא עורקת לצד הסיני.

ראיון בתוכנית חשבון יומי על האיחוד האירופי ביום שאחרי משאל העם האיטלקי

האם טראמפ יבטל את הסכם הסחר הגדול בהיסטוריה?

לפני כשבועיים הכריז הנשיא הנבחר דונלד טראמפ כי "כבר ביומו הראשון  בבית הלבן תפרוש ארצות הברית מהסכם השותפות הטרנס־פסיפית", שאותו כינה "אסון פוטנציאלי למדינה שלנו". הסכם השותפות הטרנס־פסיפית (TPP), שעליו חתומות ארצות הברית ו־11 מדינות נוספות, הוא ההסכם הכלכלי האזורי הגדול בהיסטוריה, והוא נחשב לספינת הדגל הכלכלית של הנשיא  היוצא ברק אובמה ולמורשת האסייתית שלו.

טראמפ לא לבד בהסתייגותו מההסכם הטרנס־פסיפי. גם יריבתו במרוץ לנשיאות הילרי קלינטון, שבתפקידה כמזכירת המדינה הייתה חלק מתהליך המשא ומתן להסכם, ושבעבר כינתה את השותפות הטרנס־פסיפית "סטנדרט הזהב" של הסכמי הסחר במאה ה־21, חצתה את הקווים ומתנגדת כיום להסכם.

חתן פרס נובל לכלכלה, פול קרוגמן, הזהיר שמדובר בהסכם מסוכן; זוכה אחר באותו פרס, ג'וזף שטיגליץ, טען ש"מדובר בהסכם הגרוע בהיסטוריה"; והכלכלן רוברט רייך, שהיה שר העבודה בממשל קלינטון ונחשב מקורב לממשל אובמה, כינה את ההסכם "סוס טרויאני". אפילו הנשיא ברק אובמה עצמו, שנחשב לאבי ההסכם, כבר אינו משתמש במילים חיוביות כלפיו אלא רק כבחירה בין שתי חלופות גרועות שארה"ב ניצבת בפניהם. "הבחירה היא בין הסכם שייכתב על ידי ארצות הברית, ובין הסכם שייכתב עלי ידי סין", אמר.

השותפות הטרנס־פסיפית היא רק אחת מכמה יוזמות לשיתוף פעולה כלכלי בינלאומי שארצות הברית מובילה ומקדמת בעשור האחרון יחד עם בעלות בריתה. ביניהן אפשר למנות את הסכם הסחר והשותפות הטרנס־אטלנטי (TTIP); את אחיו הקטן, ההסכם המקיף לסחר וכלכלה (CETA) בין האיחוד האירופי לקנדה שכבר נחתם ואושרר בתחילת החודש; את אזור הסחר הטרנס־אטלנטי (TAFTA); ואת הסכם הסחר בשירותים (TiSA), שאליו עשויה להצטרף גם ישראל.

תקרית דיפלומטית

שיחת היום (תרתי משמע) בתקשורת האמריקאית שגלשה מהר מאד גם כאן אלינו לישראל היא שיחת הטלפון בין הנשיא הנבחר דונלד טראמפ ונשיאת טייוואן צאי אינג-ון. התקשורת מתמקדת בכך שאותה שיחה שוברת מדיניות דיפלומטית של עשרות שנים, ומגדירה אותה כתקרית, כמחדל, כטיפשות ואפילו ראיתי כלי תקשורת אחד שהגדיר את זה כפשע.

עכשיו אני לא יודע האם שיחת הטלפון של טראמפ הייתה באמת טעות או שיחה מתוכננת המצביעה על חשיבה מראש. אני לא יודע האם מדובר במדיניות חדשה כלפי מזרח אסיה, כמו שטראמפ הצהיר רבות במהלך הקמפיין, והסביבה הנאו-שמרנית שעוטפת אותו מקדמת.  או שבאמת מדובר בטעות נקודתית של נשיא חדש בגלל אי הבנה של היחסים הרגישים בין סין לארצות הברית.

הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות

ביום ראשון הקרוב ילכו אזרחי איטליה למשאל עם בו הם יתבקשו להצביע על אישור השינויים בחוקה שאישרו הפרלמנט והממשלה האיטלקית מוקדם יותר השנה והיה לגולת הכותרת של ממשלתו של מתיאו רנצי. למרות שמדובר במשאל עם העוסק בשינוי חוקתי בלבד, בנושא עליו ישנה הסכמה רחבה, שזכה בתחילתו לתמיכה בסקרים של מרבית הציבור וכבר שנים עומד על הפרק. המשאל חרג מזמן ממעמדו ומקומו ותוצאותיו יהיו משמעותית לא רק לאיטליה אלא לאירופה ולאיחוד האירופי כולו. כאשר במידה מסוימת משאל העם האיטלקי חשוב לא פחות ממשאל העם בבריטניה וחלק כבר מדביקים לו את השם הברקזיט האיטלקי. 

הנה כמה נקודות שצריך לדעת לקראת המשאל ביום ראשון:

שתי מדינות שכמעט והיו לאחת

מי ישלוט בקובה? כרזת בחירות מסוף המאה ה-19

מותו של פידל קסטרו הוא הזדמנות להתחלה חדשה בין ארצות הברית לקובה, אבל זוהי גם הזמנות טובה להזכיר כמה עובדות שפחות מוכרות על היחסים שבין המדינות, בעיקר בתקופה הטרום קסטרויאנית, תקופה שכמעט הפכה את שתי המדינות למדינה אחת.

קצת יותר משלושים שנים אחרי שקנתה ארצות הברית את פלורידה (1819) מהאימפריה הספרדית, הצעה נוספת לקניית קובה מהאימפריה הספרדית השוקעת עמדה על הפרק (1854), ואף נשקלה פעולה צבאית אמריקאית במידה והרכישה מספרד תכשל. אך לבסוף, סכסוך פנימי בין מדינות הצפון ומדינות הדרום בארצות הברית, על שאלת העבדות באי החדש עצרה את הרכישה. כך שבהשתלשלות אירועים קצת אחרת, ייתכן והיום קובה הייתה עבורנו, פשוט מדינת איים אמריקאית שנמצאת מדרום לפלורידה. הוואי של האוקיאנוס האטלנטי.

איך זה שכוכב אחד לבד מעז

מחר היה אמור להיות יום חג בבריסל ובאיחוד האירופי. אחרי מספר שנים של מהלומות ובעיות ששיאן כמובן משאל העם הבריטי ביוני, דווקא מחר היה אמור להתקיים טקס חתימת הסכם הסחר החופשי הגדול ביותר בתולדות האיחוד, הסכם הסחר עם קנדה (CETA). ההסכם הטרנס-אטלנטי הראשון מסוגו בין האיחוד האירופי למעצמה מערבית, שלא רק שהוא חדש ותקדימי גם היה אמור להיות המודל וניסוי הכלים לפיו יחתמו ויסגרו סופית בהמשך הסכמים נוספים עם ארצות הברית, יפן, אוסטרליה וניו זילנד. שרשרת של הסכמי סחר בין הגושים הגדולים של העולם המערבי.

אבל אז מחוז קטן אחד בדרום בלגיה, ולוניה, שאוכלוסייתו מונה שלושה וחצי מיליון תושבים בלבד (פחות משני שליש האחוז מאוכלוסיית האיחוד האירופי) החליט שהוא אינו מאשר את ההסכם בפרלמנט המקומי ומטיל עליו וטו. דבר שאינו מאפשר לממשלת בלגיה לאשרר את ההסכם ומכאן שאינו מאפשר לאיחוד האירופי לחתום עליו גם כן.

Brexit: The European Divider, England, Scotland and London

An audio recording of a lecture i gave at Annual International Conference of The Israeli Association for the Study of European Integration (IASEI) 

נאפט"א

המילים נאפט"א וסחר עם מקסיקו הוזכרו בעימות אתמול 13 פעמים והפכו את נושא ההסכם לאחד הנושאים המרכזיים של העימות. זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה, במהלך הקמפיין דונלד טראמפ התייחס שוב ושוב להסכם הסחר הצפון אמריקאי, בעיקר בגלל שייצא לפועל תחת הממשל של קלינטון אותו הוא מקשר למתמודדת שמולו ומכנה אותו "הסכם הסחר הגרוע בהיסטוריה".  אבל מהו באמת הסכם נאפט"א?

נאפט"א, הוא הסכם סחר חופשי בין קנדה, ארצות הברית ומקסיקו הפועל מאז ינואר 1994, שהביא לביטול מרבית המכסים בין המדינות, והשפיע בעיקר על תעשיית החקלאות, הטקסטיל והמכוניות. הוא הסכם הסחר המולטילטרלי-האזורי הראשון שחתמה ארצות הברית והראשון מסוגו בעולם הנחתם בין מדינה מפותחת למדינה מתפתחת.

אם בעולם יש 193 מדינות אז איך יש באולימפיאדה 207 משלחות?

מחר יתקיים טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים כאשר 207 משלחות יצעדו על שלל דגליהן באצטדיון המרקנה בברזיל כדי לקחת חלק באירוע הספורט הגדול בעולם. אבל איך ייתכן שיש 207 משלחות למשחקים האולימפיים אם בעולם יש רק 193 מדינות?

כדי להבין את חוסר ההתאמה הזה צריך לחזור הרבה אחורה למשחקים האולימפיים השניים של שנת 1900, משחקים שהתקיימו כחלק מן התערוכה העולמית של פריז. באותה תקופה כמות המדינות בעולם הייתה מצומצמת מאד, כאשר מרבית שטחי העולם נשלטו על ידי האימפריות האירופאית. לכן הייתה הבנה שאם המשחקים האולימפיים ישוחקו רק בין המדינות או בין בסיסי הבית של האימפריות, הייצוג העולמי יהיה דל עד כמעט לא קיים. 

יום העצמאות החמישי של קוסובו

שלושה ימים עברו מאז שדרום סודן "חגגה"/ציינה את יום העצמאות החמישי שלה, ובינתיים נספרו מאות הרוגים במה שנראה כמו פריצתה המחודשת של מלחמת האזרחים במדינה.

דרום סודן היא אחת הטרגדיות הגדולות של בניית מדינה ואומה בשנים האחרונות. אוכלוסייה שסבלה במשך עשרות שנים ממלחמות אזרחים זכתה בעצמאותה רק בשביל להתדרדר אל מלחמת אזרחים פנימית נוספת אכזרית לא פחות מקודמותיה.

דרום סודן אינה סיפור ייחודי, אבל המקרה האקטואלי שלה מחייב אותנו להבין ולחשוב מחדש על הרעיון של הגדרה עצמית, ריבונות ואחריות בינלאומית. אבל גם בשאלה מה חשוב יותר השאיפה לעצמאות או מה עושים איתה ביום שאחרי, כאשר משיגים אותה.

כמה תובנות ראשוניות לגבי תוצאות משאל העם

51.9 מול 48.1 בעד פרישה מהאיחוד

כמה תובנות ראשוניות לגבי תוצאות משאל העם:

1. חגיגה דמוקרטית - 71.9 אחוזים מהבריטים הלכו לבחור, זה אחוז ההשתתפות הגבוה ביותר בכל סוג של בחירות או משאל של כלל הממלכה מאז שנת 1992. וזאת למרות מזג האוויר הלא פשוט שהיה אתמול ושבבריטניה לא התקיים יום שבתון.

2. הממלכה המאוחדת לא מאוחדת - הכתם הצהוב והגדול שאתם רואים במעלה המפה זאת סקוטלנד. כל מחוז ומחוז בסקוטלנד הצביעו בעד הישארות באיחוד האירופי, המקום היחיד בממלכה שהצביע פה אחד.

3. לונדון אינה אנגלית - הכתם הצהוב השני שאתם רואים בתחתית המפה זאת העיר לונדון, האזור (יחידה מנהלית שכוללת מספר מחוזות) היחיד באנגליה שהצביע בעד הישארות. כל האזורים באנגליה הצביעו לפרוש לונדון הצביעה להישאר.

חולמים על אימפריה מצביעים אירופה

כשאתם שומעים את צמד המילים "האיחוד האירופי", מה אתם מדמיינים? גבולות פתוחים ותנועה חופשית? מטבע אחיד ומשותף? מדינות רווחה? אם עניתם את אחת או יותר מבין התשובות הללו אז אתם לא לבד. אלו בדיוק הסמלים המרכזיים של האיחוד האירופי וכך הוא גם נתפס על ידי יותר מ-90 אחוז מהציבור הרחב כאשר הם נדרשים לענות על השאלה ולהסביר מהו האיחוד האירופי.

ומה עוד משותף לאותן שלוש תשובות? שהממלכה המאוחדת אינה חלק מאף אחת מהן.

זאת לא תופעה זמנית - קן ליווינגסטון - "היטלר תמך בציונות"

בלגיה היא מדינה מורכבת - ראיון בלונדון את קירשנבאום

בלגיה היא מדינה מורכבת.

היא פדרציה שרוצה להיות רפובליקה אבל מתנהגת יותר כמו קונפדרציה.

היא מחולקת בין שלוש קהילות שונות: פלמית, וולונית וגרמנית, שתיים גדולות ואחת קטנטנה. קהילות השונות אחת מהשנייה בשפה, בתרבות, בהיסטוריה, באיכות החיים, בקשרים, בתפיסת העולם, בגישה הכלכלית ובשאיפות. קהילות שהן גם טריטוריאליות אבל גם תרבותיות, בהן החפיפה לא תמיד חופפת ועל ריבונות מרכזית אין בכלל מה לדבר.כאשר בליבה שוכנת הבירה בריסל שהיא מובלעת קוסמופוליטית, אירופאית, רב תרבותית ורב לשונית בתוך הקהילה הפלמית שרוב אוכלוסייתה אינה בלגית במקור ואף מתחלפת לפרקים. בירה שמחולקת תרבותית בין הקהילה הפלמית לקהילה הוולונית אבל מוחרגת מנהלית ומתנהלת כמחוז עצמאי ונפרד השווה במעמדו לזה הפלמי וזה הוולוני. 

חמש שנים למלחמת האזרחים בסוריה - סופו של חלום הלאומיות

השבוע מציינים חמש שנים למלחמת האזרחים בסוריה 

זה ספר שנכתב בשנת 1974, "סוריה החדשה" הוא מבשר על עלייתה של המדינה הערבית החילונית והלאומית, הלא עדתית ולא מוסלמית, שמאחדת בין כל הזרמים השונים ועשויה להיות מודל ללאומיות הערבית כולה. 40 שנה אחרי ומצבו הפיזי של הספר הזה מסמל בצורה עצובה את מה שקרה לסוריה, ואת מה שקרה לחלום הלאומיות הערבית המודרנית.

זאת לא המלחמה הקרה

עימות, אבל לא המלחמה הקרה

החודש מלאו שבע שנים לפגישת "האתחול" בין ארצות הברית לרוסיה, פגישה שקיבלה את שמה מכפתור קטן ואדום שניתן במתנה על ידי מזכירת המדינה האמריקאית הילארי קלינטון, (זאת שרצה היום לנשיאות) לשר החוץ הרוסי סרגיי לברוב. תאריך נוסף שצויין השבוע היה עשרים ושש שנים להפיכתו של מיכאיל גורבצ'וב ממזכ"ל ברית המועצות לנשיא ברית המועצות מהלך שגם יוביל מאוחר יותר לזכייתו בפרס נובל לשלום. בעוד התאריך השני היה לאחד המהלכים שבאופן היסטורי מסמל את סיומה של המלחמה הקרה, זה הראשון, היה דוווקא הפוך, ניסיון של ממשל אובמה בימיו הראשונים, לפייס בין רוסיה של פוטין לארצות הברית ומדינות המערב, ולפתוח דף חדש אחרי השנים הקשות בין פוטין ובוש שסיימו את ההשיגים וניסיון ההתקדמות של שנות ה-90.

"אתחול"

לא צריך להיות מומחה גדול כדי לדעת שכפתור האתחול לא עבד, וכי המדיניות נכשלה. ומאז אותו מפגש פסגה היחסים בין שתי המדינות רק הלכו והידרדרו: ההתערבות הצבאית בלוב (2011), משבר אימוץ הילדים הרוסים על ידי אמריקנים (2012), המלחמה באוקראינה וסיפוח חצי האי האוקראיני קרים על ידי רוסיה (2014), ההתערבות בסוריה, הסכם הגרעין והסנקציות נגד איראן, המקלט המדיני הרוסי למדליף האמריקני אדוארד סנואודן, הסנקציות הכלכליות האמריקניות נגד רוסיה ועוד שלל עימותים קטנים וגדולים. רף המתיחות בין רוסיה לארצות הברית גבר כל כך, עד שלעיתים נדמה כי מספר פרשנים נסחפו בזרם והכריזו על תחילתה של מלחמה קרה חדשה בעולם, ויש שהגזימו עוד יותר ובישרו את הפסדה של ארצות הברית במערכה לרוסיה של פוטין סופה של האימפריה האמריקאית ועלייתה של זאת מהמזרח. אז זהו שלא, בין רוסיה לארצות הברית אכן יש משבר מתמשך, משבר רע מאד שמזיק לשלום ויציבות העולם, אך בטח שהוא לא דומה למלחמה קרה ובטח שלא שאנחנו לא רואים ניצחון רוסי במערכה.

האם טראמפ יוביל לעלייתו של מועמד שלישי?

לאור ההתחזקות של דונלד טראמפ בבחירות המקדימות, וזכייתו בעוד ועוד צירים, השיח על מועמד שלישי של המפלגה הרפובליקנית או מוע...

Posted by Omer Gendler on Sunday, March 6, 2016

בין שני איחודים: הבריטים נדרשים לבחור בין האיחוד האירופי לממלכה המאוחדת

רק לפני פחות משנה ציינו הבריטים 40 שנה למשאל העם שבו אשררו את הצטרפותם לקהילה הכלכלית האירופית (EEC), קהילה שמנתה באותם ימים שש מדינות ועוד שלוש חדשות, קהילה שלימים תהפוך לאיחוד האירופי של ימינו. 40 שנה, ובעוד כמה חודשים הם ילכו לקלפי בשנית בכדי להכריע אם נעשתה טעות ואם להישאר באיחוד האירופי שצמח מאותה קהילה קטנה וצנועה - או לפרוש ממנו.

ביום שבת חזר ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון לאי הבריטי מהיבשת האירופית לאחר משא ומתן עם מדינות האיחוד ובפיו "בשורה", הסכם שיעניק באופן סופי לממלכה המאוחדת "מעמד מיוחד" בתוך האיחוד האירופי עם כמה הישגים נקודתיים כדוגמת הגבלה זמנית של הטבות סוציאליות למהגרים מתוך מדינות האיחוד האירופי יחד עם התחייבות לא ברורה לפיצוי ואי הכללה של "הסיטי של לונדון" (המרכז ההיסטורי והפיננסי של לונדון) בכל הסכם העמקה נוסף של 19 מדינות הגוש המוניטרי.

מוישגרד תיפתח הטובה?

השבוע ציינו מדינות מרכז אירופה: סלובקיה, צ'כיה, הונגריה ופולין 25 שנה להקמתו של גוש וישגרד (Visegrád Group), גוש של מדינות המוכר פחות לרובנו, אבל פועל וחשוב מאד באיחוד האירופי. שמו של הפורום נלקח מטירת וישגרד שבהונגריה, והבחירה בשם אינה מקרית. כבר בימי הביניים המאוחרים (המאה ה-14) שיתפו הגלגולים הקודמים של מדינות אלו פעולה, כאשר גם אז הייתה הטירה ההנוגרית המקום בו התכנסה אצולת אותן ממלכות לחתום על הסכמים כלכליים. אבל לא 700 שנה אנחנו מציינים היום לוישגרד אלא 25, 25 שנה לברית שגלגולה המודרני מתחיל בקיצה של המלחמה הקרה חי ובועט היום.

טקס החתימה על הקמת הקבוצה פברואר 1991

בשנת 1991, עדיין לא היה ברור לאן צועד העולם, אמנם היה ברור כי המלחמה הקרה עומדת להסתיים, חומת ברלין כבר נפלה, וגם ברית המועצות נשמה את נשימותיה האחרונות. אבל עתיד יבשת אירופה ובעיקר מזרחה ומרכזה היה בערפל. בדיוק בגלל זה, מדינות מרכז אירופה (אז לא ארבע אלא אחת פחות כי צ'כיה וסלובקיה עדיין היו יחידה אחת) שבדיוק יצאו לעצמאותן ממסך הברזל הסובייטי, ביקשו לתאם מהלכים משותפים, מול ברית המועצות, מול בעלת הברית החדשה ארצות הברית ומול הגוף אליו יצטרפו בעתיד האיחוד האירופי. (אז עדיין הקהילה). הדרך לעשות זאת הייתה ברית וישגרד, פורום של מנהיגי המדינות שיתכנס אחת לתקופה בו יקבעו אסטרטגיה משותפת, אותה ייקדמו בצורה אחידה ומתואמת אל מול העולם החיצון. תקדים שלא התחיל והומצא בהונגריה ומרכז אירופה, אלא דווקא בגוש מדינות אחר באיחוד האירופי, בגוש בנלקוס (בלגיה, הולנד ולוקסמבורג). גוש הקיים עוד משנות ה-40 ומשתמש באותה טקטיקה בדיוק אל מול גרמניה וצרפת מאז הוקמה קהילת הפחם והפלדה ולאחר מכן האיחוד האירופי. כוחנו באחדותנו הייתה הסיסמא של מדינות בנלוקס, וזו בדיוק אותה סיסמא שאימצו מדינות מרכז אירופה.

יש יותר מאיחוד אירופי אחד - וישגרד וישראל

לא פעם טועים אנו לחשוב כי האיחוד האירופי הוא גוש של מדינות המדבר בקול אחד. האמת היא שהאיחוד האירופי הוא גוש מורכב ומגוון, הוא לא רק גוש של 28 מדינות ריבוניות המדברות ב-28 קולות שונים. הוא גם איחוד המורכב מאיחודים קטנים יותר, גושים של מדינות, כמו בנלוקס שהזכרנו קודם, אבל גם אחרים, כמו הגוש הנורדי (Nordic Council), שלפעמים גם פועל בתוספת נורבגיה ואיסלנד שלא באיחוד האירופי, כולל בזירות ביטחוניות מקבילות לנאט"ו. הגוש הבלטי, הגוש הים תיכוני, גוש שש מדינות הליבה וגושים אחרים. וישגרד הוא רק עוד אחד מאותם גושים המרכיבים את האיחוד האירופי, ואין לראות בו תופעה יחודית.

שלושה דברים עיקריים מייחדים והופכים גוש זה לחשוב ומרכזי גם לאירופה אבל בעיקר למדינת ישראל. הראשון, ארבע המדינות המרכיבות אותו, אלו כרגע המדינות שצומחות כלכלית בקצב המהיר ביותר באיחוד האירופי. (על פולין כבר כתבתי מאמר נרחב לפני מספר שנים). בעוד מדינות מערב היבשת נפגעו בצורה קשה במשבר הכלכלי של 2008, דווקא מדינות מזרח אירופה ובעיקר מרכזה שהצטרפו לאיחוד בשנת 2004 הן הנהנות העיקריות כרגע מצמיחה כלכלית. מכיוון שנקודת הפתיחה שלהן הייתה נמוכה יותר, קל להן יותר לקפוץ גבוה, ובזכות השוק המשותף והגבולות הפתוחים, ובמיוחד הקרבה לגרמניה, כסף רב עשה את דרכו אליהן מהצד העשיר של היבשת. כאשר במקביל גם אוכלוסייה ענייה רבה עושה את הדרך ההפוכה, שוב הודות לגבולות הפתוחים. בנוסף לא רק שאלו המדינות שצומחות בקצב המהיר מהשאר, זהו גם הגוש הגדול שבגושים שהזכרתי קודם, האוכלוסייה המשותפת של חברות וישגרד היא 65 מיליון בני אדם, מה שהפוך אותו לגוש הגדול ביותר באיחוד האירופי. אילו היו מדינות אלו מדינה אחת, היה הגוש שני רק לגרמניה וזהה פחות או יותר לצרפת, בריטניה ואיטליה. וכאשר נתוני הדמוגרפיה של מערב אירופה ידועים, בעיקר אלו הקשורים להגירה המכבידים על כלכלתה בעיקר זו החברתית, בעוד אילו של מזרחה ומרכזה הפוכים, אפשר להבין גם את המגמה החיובית בתוצר לנפש.

צמיחה כלכלית במעצמות האיחוד מול מדינות וישגרד

אבל לא רק הנתונים היבשים הם שהופכים גוש זה למיוחד, אלא דווקא הזהות והאופי שמדינות אלו נותנות ומפרשות את האיחוד האירופי. בעוד מדינות מערב אירופה ובעיקר צרפת וגרמניה מצעידות בשנים האחרונות את האיחוד האירופי אל הכיוון הפוסט לאומי, קוסמופוליטי, פוסט דתי המבוסס זהות-אזרחית ומחלישות את מוסד ריבונות המדינה לטובת בריסל. מדינות וישגרד שזכו לעצמאותן לפני שנים ספורות בלבד תופסות את האיחוד, יותר בצורותיו הראשוניות כמו ימי קהילת הפחם והפלדה או הקהילה הכלכלית. הימים בהם אפילו מרגרט תאצ'ר תמכה ושיבחה את קיומו של הארגון. אלו מדינות הגאות בלאומיותן ובדתן, דתן דוכאה במשך עשורים סובייטים, ומנסות כמו מדינת ישראל לשלב בין השתיים. דמוקרטיה נוצרית אם תרצו, במקרה ההונגרי, פולני וסלובקי, ודמוקרטיה-אתנית במקרה הצ'כי. הן לא מקבלות את התפיסה הלאומית-אזרחית שמגיעה מבריסל, ומעוניינות לחזק את הייחודיות של כל מדינה ומדינה. זאת במטרה ליצור באירופה ברית עמים ריבוניים המשתפים פעולה, ולא לאיחוד ריבוני בו שותפים עמים ומיעוטים שונים. לא במקרה הונגריה היא מובילת הקרב מול ההגירה ליבשת, סלובקיה מדברת על חשיבות הנצרות, צ'כיה תומכת בישראל בכל מוסד אפשרי והייתה למדינה האחרונה לאשרר את אמנת ליסבון ופולין מובילה את הקו השמרני-חברתי ביותר ביבשת. זו אידאולוגיה ברורה ששורשיה הם בהבנה השונה לחלוטין את מטרות ובסיס האיחוד האירופי. למעט סלובקיה, גם אף אחת מאותן מדינות לא אימצה עדיין את מטבע האירו, ולמרות שעל פי הסכמי ההצטרפות שלהן כולן מחויבות לעשות זאת בשלב מסוים, ספק אם אכן נראה זאת בקרוב או בכלל.

הנושא השלישי הוא הקשר לארצות הברית, בשונה מחלק גדול ממדינות האיחוד האירופי, מדינות וישגרד רואות בארצות הברית את קו ההגנה שלהן מול רוסיה ממזרח ופחות נתמכות וסומכות על כוח הגנה אירופאי, צרפתי גרמני או אחר. הן גם מעדיפות קשר קרוב עם ארצות הברית אפילו על חשבון הקשר עם גרמניה. רובן זוכרות את מלחמת העולם השנייה ובגידת צרפת ובריטניה בהגנה עליהן, ואינן מעוניינות לשוב לאותם הימים. לכן גם כולן חברות מלאות בנאט"ו, כולן מנסות לעמוד בהתחייבות הכספית שלהן לארגון ולהקים צבאות סדירים בעלי עוצה ממשית. כולן מביעות תמיכה בארצות הברית בכל דרך אפשרית וכולם מאפשרות לצבא האמריקאי לפעול בחופשיות ולהציב איזו מערכת או בסיס שרק ירצה בתחומן. מספיק לזכור את המלחמה בעיראק של 2003, כאשר בוש התקשה לקבל תמיכה בגרמניה וצרפת אבל זכה לתמיכה גדולה מאותן מדינות, אותן כינה בתמורה "אירופה החדשה" בלגלוג על צרפת וגרמניה אותן תפס כאירופה הישנה.

בימים אלו כאשר מדינות גוש וישגרד חוגגות 25 שנים, טוב תעשה מדינת ישראל אם תחזק את יחסיה את הארגון, עם מנהיגי המדינות ועם העמים החיים בהן. צמיחה כלכלית, מודל ריבוני המבוסס על לאומיות אתנית, וקירבה לארצות הברית הופכות כל אחת מהן לשותפה אסטרטגית ברורה של מדינת ישראל, וביחד לאוצר של ממש בתוך האחיוד האירופי. כמו שציינתי קודם האיחוד האירופי אינו מקשה אחת והוא מורכב מרבדים על גבי רבדים של מדינות ואינטרסים שונים ומגוונים. כמעט באף נושא לא ניתן להגיע בו להסכמה פה אחד של 28 המדינות החברות. לכן 4-5 או אפילו 7 ידידות קרובות (אם נוסיף את יוון וקפריסין והברית המתהווה איתן), שגם מציגות חזית אחידה הן כל מה שמספיק בשביל להיות ההבדל שבין החלטה פרו ישראלית לאנטי ישראלית, בין תמיכה לגינוי בין ידידות לאיבה. לישראל יש עתיד ביחסים עם האיחוד האירופי, ומדינות וישגרד הן חולייה חשובה בו.

בטבע אין עמים ואין מדינות

בטבע אין עמים ואין מדינות.כל העמים בעולם הם עמים מומצאים, יש עמים שהומצאו לפני 4000 שנה, יש שהומצאו לפני 2000 שנה, יש ...

Posted by Omer Gendler on Thursday, February 11, 2016

לאחר אלף שנות פילוג: האפיפיור והפטריארך הרוסי ייפגשו

בפעם האחרונה שהחברה האלו נפגשו, או יותר מדויק לפני שהם התפצלו, הנצרות הייתה במשבר אמוני ומסעות הצלב עמדו לצאת לדרך, האסל...
Posted by Omer Gendler on Sunday, February 7, 2016

המפה השבועית: ההיסטוריה של יפן בצורה קצת שונה

המפה השבועית: המפה הפדרלית המאוחדת של מקסיקו וארצות הברית

האיחוד הצפון אמריקאי. קונספירציה, או עתיד בלתי נמנע ?
Posted by Omer Gendler on Tuesday, March 16, 2010

המפה השבועית: ממזרח למערב - ההיסטוריה של ה-NBA

From East to West: Map of NBA History
Posted by Omer Gendler on Tuesday, January 26, 2016

המפה השבועית: עוצמתה הכלכלית של ארצות הברית

אמנם כבר פרסמתי את המפה הזאת בעבר, אבל השבוע הגיע אלי גרסה צבעונית יותר ומעודכנת יותר למדדים של 2015 אך אני אפרסם אותה שוב. ואני גם ממליץ שוב לקרוא את המאמר על ארצות הברית: עדיין מעצמה ולא הולכת לשום מקום.

עד כמה ארצות הברית היא מעצמת על כלכלית? הנה כמה
Posted by Omer Gendler on Saturday, January 16, 2016

2016 - זמן כורדיסטן