Pages

יום שישי, 30 באוגוסט 2019

חטא היוהרה – מבושם מתוצאות הסקרים סלביני יצא להרפתקה שלבסוף עלתה לו בחברותו בממשלה

חטא היוהרה – מבושם מתוצאות הסקרים סלביני יצא להרפתקה שלבסוף עלתה לו בחברותו בממשלה.
יוהרה היא תופעה ידועה אצל פוליטיקאים, אבל נדמה שבמערב אירופה התופעה הפכה נפוצה מאד בשנים האחרונות. ב-2016 מתאו רנצי היה ראש הממשלה הפופולרי של איטליה, הוא נהנה מרוב מוצק בפרלמנט, תמיכה בציבור ובמחמאות מרחבי מדינות אירופה. הוא כיהן בתפקיד מעל שנתיים והיה לראשון שמצליח לייצב את הממשלה האיטלקית לתקופה ארוכה למעט ברלוסקוני. על פי על הערכות הוא היה יכול להיות ראש ממשלה עוד שנים רבות ולשנות את הסטיגמה על הפוליטיקה האיטלקית.
אבל הוא רצה יותר. הוא רצה לשנות את החוקה האיטלקית, את חלוקת המחוזות במדינה ואת שיטת הבחירות. בעצם הוא רצה להוסיף עוד כוח לתפקיד ראש הממשלה ולעצמו. מגובה בסקרים שהעם באיטלקי תומך בו הוא הלך למשאל עם, הפסיד ופרש. שלוש שנים אחרי, ראש הממשלה הכול יכול של איטליה בעיקר מעניק הרצאות וראיונות ברחבי היבשת.
ב-2017, תרזה מיי נהנתה מרוב אבסולוטי בפרלמנט, קמרון השאיר לה את אחת הממשלות היציבות שהיו לשמרנים מזה שנים. היא יכלה להעביר כל הסכם וכל חוק שתרצה כולל את תוכנית הברקזיט שהיא רוצה רק עם הרוב המוחלט שהיה למפלגתה.

יום רביעי, 16 בינואר 2019

איך הפכו אנגלה מרקל ותרזה מיי למנהיגות האהובות על התקשורת בישראל

אם הינו מקיימים בחירות בקרב אנשי התקשורת בארץ בשאלה מי הם המנהיגים המועדפים עליהם בעולם אין בכלל ספק כי אנגלה מרקל ותרזה מיי היו מגיעות לשני המקומות הראשונים. כמעט בכל נושא ועניין הכותרות בישראל תמיד מחבקות. אם תרזה מיי נכשלת בהעברת הסכם הברקזיט מול הפרלמנט, עיקר הסיקור בארץ עוסק באומץ שלה ובעמידה האיתנה אל מול החברים הסוררים מבית, אבל לא בעובדה כי במשך שנתיים היא בעצמה לא ידעה על איזה הסכם היא רוצה לחתום.

כאשר אנגלה מרקל מרסקת את מפלגתה בשתי מערכות בחירות אזוריות, ובעקבות הביקורת הגרמנית מודיעה על פרישה מראשות מפלגתה, הכותרות בארץ הן שוב על האופי המיוחד של מרקל, על כמה היא תחסר בנוף הפוליטי העולמי ועל כמה אנחנו נתגעגע. בעוד התקשורת המקומית של אותן מנהיגות לא פעם שוחטת אותן, כאן אצלנו משתקף רק החיבוק. אבל לא זה הדבר המיוחד, עיקר ההפתעה באותו סיקור הוא העובדה שהתקשרות הישראלית ובמיוחד אנשים המגדרים את עצמם אנשי שמאל מעריצים דווקא שתי מנהיגות שמרניות מהימין הפוליטי באירופה ומכנות בעיקר את אנגלה מרקל מנהיגת העולם החופשי והליברלי.