בחירות 2012 האלקטורים החדשים

איך תשפיע מפת האלקטורים החדשה על הבחירות לנשיאות

בחירות מפקד ראשונות ושינוי בחלקות האלקטורים

מפת האלקטורים החדשה לבחירות 2012

הבחירות הקרובות הן בחירות המכונות בארצות הברית "בחירות עשור ראשונות" או "בחירות מפקד ראשונות". הסיבה לכך, היא שמדובר בבחירות הראשונות שנערכות מאז נערך מפקד האוכלוסין האמריקאי (לתוצאות המפקד) המתקיים כל עשר שנים עגולות. 1980, 1990, 2000, 2010... על ידי הלשכה לענייני מפקד האוכלוסין. ומדוע ההתעסקות עם המפקד חשובה? המפקד הוא הכלי הסטטיסטי שקובע את כמות האלקטורים של כל מדינה. במילים פשוטות הוא קובע את כוח ההשפעה של כל מדינה ומדינה בהכרעה על זהות הנשיא הבא. על פי תוצאות המפקד  מחולקים 538 האלקטורים על פי מפתח של כמות האוכלוסייה בכל מדינה. כאשר המינימום הוא 3 אלקטורים למדינה. כך שגם ויומינג בה חיים חצי מיליון אמריקאים וגם מונטנה בה חיים כמעט מיליון מקבלות אותו מספר של אלקטורים, 3, מכיוון ששתיהן נמצאות מתחת לקו התחתון העומד כרגע על מיליון וקצת בני אדם. כדי לזכות בבחירות צריך המועמד הנבחר להגיע ל-270 אלקטורים שהם בדיוק מחצית ועוד אחד מתוך 538 האלקטורים. "בחירות מפקד ראשונות" הן הפעם הראשונה בה מתבצעות בחירות על פי חלוקת הכוחות החדשה ולכן המתח ומוקדי העניין משתנים ממה שהכרנו בסיבובים הקודמים מכיוון שלחלק מהמדינות יש עוצמת וכמות חדשה של נציגים לשלוח. ג'ורג' בוש וברק אובמה נבחרו על פי המפתח הקודם של המדגם של שנת 2000. הפעם הנשיא אובמה יאלץ להתמודד עם המפתח החדש של שנת 2010 ונקודת הפתיחה החדשה היא קצת לרעתו.

שדאלאס ניצחה את לוס אנג'לס, שטקסס ניצחה את קליפורניה

איך זכייתה השבוע של דאלאס מאבריקס באליפות ה-NBA מאפיינת את מצב יחסי הכוחות בין המדינות בארצות הברית

את העובדה שאני אוהב להמשיל בין המצב הפוליטי והפנימי של ארצות הברית לבין תוצאות משחקי הספורט שלה אתם כבר יודעים. רק לפני מספר חודשים דיברתי על הקשר שבין הקבוצות בסופרבול והגלובליזציה, והפעם איך זכייתה השבוע של דאלאס מאבריקס באליפות ה-NBA מאפיינת את מצב יחסי הכוחות בין המדינות בארצות הברית.

למרות שהניצחון של דאלאס מאבריקס על מיאמי היט והזכייה באליפות נראים האירוע הדרמטי ביותר של העונה האחרונה. דווקא היה זה הניצחון של דאלאס מאבריקס על לוס אנג'לס לייקרס (אלפות המערב בשלוש השנים האחרונות) בשלבים המוקדמים, הניצחון בעל המשמעות הגדולה יותר מבחינת יחסי הכוחות בארצות הברית. היה זה ניצחון שסימל את המהפך העובר על המדינה בשנתיים האחרונות. ניצחון של העיר דאלאס על העיר לוס אנג'לס, ניצחון של מדינת טקסס על מדינת קליפורניה השוקעת.

היום 45 שנה לאזהרת מירנדה

כולנו מכירים את סרטי המשטרה בהם שוטר עוצר חשוד וצועק באוזנו את זכויותיו, אבל מאיפה הגיע המשפט הנצחי הזה ? הכול קרה היום לפני 45

יש לך את הזכות לשמור על שתיקה. כל דבר שתאמר עלול וישמש נגדך בבית המשפט. יש לך זכות לשכור עורך דין. אם אינך מסוגל לשכור עורך דין, עורך דין ימונה עבורך. אין אחד שלא מכיר את המשפט הזה. אנחנו שומעים ורואים אותו בקולנוע ובטלוויזיה שוב ושוב, מדקלמים אותו בעל פה ומכירים בו כל הבדל דק ועדין. אבל שאלתם את עצמכם מאיפה המשפט הזה הגיע לחיינו ? מדוע הוא נוצר ? ולמה רק בארצות הברית ? הכול קרה לפני 45 שנה, בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון שיצר את "אזהרת מירנדה".

ארנסטו מירנדה נעצר בשנת 1964 בפיניקס שבאריזונה בחשד לחטיפה ואונס. השוטרים שעצרו אותו לא יידעו אותו על זכויותיו לא הציעו לו עורך דין והוא לא היה מודע לתיקון החמישי לחוקה המאפשר את זכות השתיקה. ללא ידיעת זכויות אלו הוא הפליל את עצמו ונשלח למאסר ממושך.

עשר עובדות שבטח לא ידעתם על טורקיה

לקראת הבחירות בטורקיה היום עשר עובדות שבטח לא ידעתם על המדינה

טורקיה היא הכלכלה מספר 17 בעולם, מבין הכלכלות המתפתחות טורקיה צומחת בקצב המהיר ביותר בעולם אחרי סין והודו. היא חברה בפורום ה G-20, בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) ובארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE). 

צבא טורקיה הוא הצבא השני בגודלו בנאט"ו (אחרי ארצות הברית), 500,000 חיילים בשרות סדיר ועוד 400,000 בשרות מילואים. 

טורקיה היא יצרנית הטלוויזיות השלישית בגדולה באירופה, כאשר בין ענקיות האלקטרוניקה במדינה ניתן למצוא את: Vestel ו- Arçelik, תתחילו להתרגל לשמות החברות האלו צפויות להפוך לחברות ענק בשנים הקרובות.

איסטנבול עקפה השנה את מוסקבה והפכה לעיר הגדולה ביותר ביבשת, כ-12 מיליון תושבים. 

מילון מונחים: מעטפת המכס הישראלית פלסטינית

כמו שישראל שונה בנוף של עולם האינטגרציה האזורית, כך היא גם שונה ומיוחדת בעולם איחודי המכסים. ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שחתמה על הסכם איחוד מכסים עם ישות לא מדינית. הכוונה היא להסכם איחוד המכסים בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית הסכם המכונה לעיתים הסכם מעטפת המכס (Customs Envelope) שהיה חלק מהסכמי אוסלו ותהליך השלום.

כבר בהסכמי אוסלו ראו שני הצדדים את החשיבות של התחום הכלכלי לתהליך השלום המתגבש, בעיצוב וייצוב היחסים העתידיים בין הישויות. וכבר בפסקת הפתיחה בפרוטוקול הכללי נכתב:

"שני הצדדים רואים את התחום הכלכלי כאחת מאבני הפינה של יחסיהם ההדדיים".

הרעיון המרכזי מאחורי ההסכם היה שיש לשמור על מדינת ישראל והרשות הפלסטינית כיחידה כלכלית אחת, זאת למרות הסכמי השלום המתגבשים והשאיפה להקמת שתי מדינות. כחלק מההסכם שעסק בשלל נושאים כלכליים כמו מע"מ, מיסים ישירים, יחסים כלכליים בין הרשות וירדן, מעמד השקל, נושאים מוניטריים נוספים, ופרקים שעוסקים בתחומים פרטניים כמו עבודה, חקלאות, תעשייה ותיירות.

אחד הפרקים בהסכם, הרלוונטי ביותר לנושא איחוד המכסים, הוא הפרק העסוק במעטפת המכס (שם זה לא מופיע באופן רשמי בפרוטוקול). המנגנון שנקבע בין הצדדים קבע שישראל, הגדה ועזה הם יחידת מכס אחת. לכן יהיה משטר מכסים (למעט תחומים חריגים) קבוע בשטחי ישראל, הגדה ועזה. לפיו ישראל תגבה את המכסים של הפלסטינים בגבול החיצוני שלה (המעטפת החיצונית) ותעביר לפלסטינים עבור סחורה המיועדת לגדה ועזה את החלק היחסי של המכס בניכוי הוצאות. בנוסף ישנו מנגנון מורכב העוסק במיסים עקיפים, ותקנות מקור. מנגנון נוסף התיר והסדיר כי סחורה שיועדה לגדה ועזה (למעט תחומים חריגים) תוכל להימכר גם בישראל ולהפך.

הנחת היסוד שעמדה מאחורי ההסכם בין הצדדים, יצאה מנקודת הנחה שבין ישראל, הגדה ורצועת עזה אין ולא יהיה גבול פיזי, יש לזכור שגדר ההפרדה עדיין לא נבנתה, וגם גל פיגועי הטרור הראשון טרם אחל. הנחת יסוד נוספת רצתה לשמור על כך שתהייה תנועה חופשית של מוצרים בין הכלכלות. שני תנאים אלו יחד, ביטול גבולות ותנועה חופשית, יצרו בפועל בין ישראל והרשות הפלסטינית אזור סחר חופשי. התנאי המחייב והכרחי עליו דיברנו בפרק הראשון כדי לקיים איחוד מכסים.

בנוסף לאותם הנחות יסוד, היה גם רצון של הצדדים שבין עזה והגדה לא תהייה הפרדה, והם יתנהלו כיחידה פוליטית וכלכלית אחת. רצון נוסף הקשור יותר לצד הישראלי היה להגביל את סמכויות הרשות ככל שאפשר ולבטל כמה שיותר סממנים של ריבונות, כל עוד תהליך השלום נמצא בשלב הביניים, סממנים כדוגמת מטבע עצמאי ומנגנון מיסים עצמאי.

סוגיית הרלוונטיות של מעטפת המכס

מאז שנת 2000 ופריצת אינתיפאדת אל אקצה ישנו ויכוח לגבי הצורך בהמשך קיום מעטפת המכס בין שתי הישויות. אזור הסחר החופשי שהיה קיים כמעט והתפוגג. כאשר מסיבות ביטחוניות מכשולים רבים נוצרו על הגבול שבין הרשות הפלסטינית למדינת ישראל, ותנועת סחורות ואנשים לעיתים אף נאסרה כליל. בנוסף על תהליך בניית גדר ההפרדה שאחל ביוני 2002, נוצר מכשול פיזי ברור בין הצדדים והסחר החופשי כמעט ולא קיים. הבעיה החריפה עם סיום תהליך ההתנתקות בספטמבר 2005 שלאחריו נוצר גבול ברור בין מדינת ישראל ובין רצועת עזה. עליית חמאס לשלטון ברצועה בינואר 2006 וההפרדה הפוליטית שנוצרה בין הגדה והרצועה יצרו עוד פגיעה בעקרונות הבסיס של המעטפת.

פרקטיקה נוספת שהתפחתה היא שבשנים האחרונות ממשלת ישראל וביחוד שר האוצר וראש הממשלה האחראים על המעטפת, אחלו להשתמש במיסים שישראל גובה ככלי פוליטי לניגוח הצד הפלסטיני, או ליצירת הון פוליטי, ומשתמשים בכספים המגיעים לרשות על פי ההסכם כבני ערובה, וכקלף מיקוח עבור נושאים אחרים שאינם קשורים לפרוטוקול הכלכלי. הדוגמא הבולטת האחרונה הייתה שביוני הכריז שר האוצר יובל שטייניץ כי לא יעביר את הכספים אם יממנו טרור, לאחר שעשה זאת מספר פעמים בעבר מאז נכנס לתפקידו.

לסיכום, מעטפת המכס בין ישראל והפלסטינים היא אחד מאיחודי המכס המעניינים והמיוחדים ביותר שישנם בעולם, ניתן לראות שהעקרונות שהביאו ליצירתה היו דומים מאד לעקרונות שדוחפים לאינטגרציה ואיחודי מכסים ברחבי העולם, גם אם הסיטואציה הייתה שונה לחלוטין. ניתן לראות שכיום מצבה של המעטפת גם אם על הנייר לא נעשה שינוי בהסכם עומד בסימן שאלה. אפשר אולי לעשות השוואה בין המעטפת לבין איחודי מכסים הקיימים באפריקה, איחודי מכסים שבין הנייר החתום שייצר אותם ובין המציאות שבה הם פועלים זורם אוקיינוס גדול.


ערך זה היה חלק ממיזם ויקיפדיה - כלכלה פוליטית באוניברסיטה העברית

---

גבולות קבועים ? גם במזרח התיכון מתחילים לחשוב אחרת

לפני מספר שבועות כתבתי על חלוקת לוב למספר מדינות כחלק מהפתרון להצלתה. אותו רעיון אפשר גם כמובן לשייך למה שמתרחש היום בסוריה, מדינה שגם בה אני מאמין זהו הפתרון היחיד. אבל הרבה יותר מעודד מכך אני שמח לראות טור שנשלח אלי מהעיתונות הערבית שגם מתחילה להבין שאולי זה הפתרון היחיד. לטור מאלג'זירה.