נקודת ההכרעה של טורקיה מתקרבת

מדיניות אפס הבעיות של טורקיה עומדת לפני משבר על רקע המהומות בסוריה

מדיניות חוץ של "אפס בעיות" זו מדיניות החוץ שהציג שר החוץ הטורקי אהמט דבוטואולו (Ahmet Davutoğlu) במאי 2009 עבור יחסי החוץ של טורקיה תחת משמרתו. הכוונה הייתה ברורה, טורקיה תשאף לקיים יחסים טובים עם המספר הרב ביותר של מדינות בעולם ובמיוחד עם שכנותיה במזרח התיכון (להוציא את ישראל כמובן) וכך להפוך לכוח מוביל ולכתובת אליה ניתן לפנות בכדי לגשר ולפייס בכל מקרה של מחלוקת ברחבי המזרח התיכון.

אהמט דבוטואולו

ואכן בשנתיים וחצי האחרונות חיממה טורקיה את יחסיה עם כל מדינות האזור. היחסים בין טורקיה ואיראן עלו על גל של הצלחות, סוריה וטורקיה הגיעו להסכמה היסטורית לגבי מחלוקת הגבולות בין השתיים, טורקיה חתמה על הסכם סחר חופשי עם ירדן סוריה ולבנון (הסכם שבנתיים קיים רק על הנייר), וגם ערב הסעודית שומרת המקומות הקדושים חיממה את יחסיה עם האימפריה לשעבר, ההיא ששמרה על אותם מקומות בדיוק לפני כמאה שנה.

מעבר למזרח התיכון טורקיה גם חיזקה את יחסיה עם שאר מדינות העולם. בכדי להתקרב למדינות אירופה ולאיחוד האירופי עצמו ביצעה טורקיה רפורמות דמוקרטיות שנתפסו בבריסל כצעד חיובי וסמן ברור לעתיד. היא השקיעה מאמץ ומשאבים רבים בהתקרבות אל מדינות דרום אמריקה, ועל הדרך מצאה בברזיל שותפה קרובה לרעיונות החדשניים של מדינות החוץ הטורקית, ציר שזה לכינוי ציר אנקרה - ברזיליה שעלה לכותרות בעיקר בניסיונות למצוא פיתרון לסוגיה האיראנית. בנוסף לזאת טורקיה גם חזרה אל האזור הטורקי ההיסטורי וניסתה להיות גורם מתווך בקווקז וביחסים בין רוסיה למדינות המזרח התיכון, וחשוב מכל חתמה על הסכם פשרה היסטורי עם ארמניה.

הסיפור של רסלמניה

וינס מקמהון הוא ללא ויכוח היזם והמשווק הגדול ביותר בעולם הבידור האמריקאי בשלושת העשורים האחרונים. האיש שקנה מאביו ליגת היאבקות מקצועית קטנה בניו יורק והפך אותה לאחת מחברות הבידור הגדולות בעולם. חברה שמלבד להיותה ליגת ההיאבקות המקצועית הגדולה בעולם, הפכה גם לתאגיד בידור ענק, המפיק סרטים, מוזיקה, אירועי בידור וספורט. אך מעל כל הישגים אלו, ההישג הגדול ביותר של מקמהון ושל התאגיד הענק שמאחוריו, הוא רסלמניה. המופע השנתי העצום, שהמציא מקמהון בשנת 1985, והפך עם השנים לאירוע שרק הסופרבול גדול ממנו.

סרט דוקומנטרי חדש מבית היוצר של ה-WWE, "הסיפור האמיתי של רסלמניה" (WWE: The True Story of WrestleMania), מציג את האירועים שהביאו ליצירת רסלמניה, על הסיכונים שלקח מקמהון בתחילת הדרך, על הצורך להמציא כל מספר שנים את המופע מחדש, ועל עשרות שיאי מכירת כרטיסים ושיאי רייטינג ששברה רסלמניה לארוך השנים.  לכל חובבי עולם הספורט האמריקאי ובמיוחד חובבי עולם האבקות, הסיפור של רסלמניה הוא סרט חובה.

הכי לבד שיש

ארצות הברית והתקשורת האמריקאית מציגים את הפעילות הצבאית בלוב כפעילות שזכתה לתמיכה של הקהילה הבינלאומית, האמת הם משקרים

בסוף השבוע קיבלה מועצת הביטחון את החלטה 1973 הנוגעת למשבר בלוב, ומאפשרת את קיום הסגר והאזור האסור לתעופה שבשמיי לוב. בתקשורת העולמית הוצגה ההחלטה כניצחון אמריקאי-מערבי, הצלחה לכפות את דעתם על מועצת הביטחון ושינוי מעודד ביחסי ארצות הברית העולם תחת הנהגתו של הנשיא אובמה. 10-0 הייתה הכותרת באחד העיתונים החשובים בארצות הברית, באחר נכתב החלטה 1973 עברה ללא מתנגדים. כן נכון גם זו דרך לראות את הדברים, אבל כמובן זו הדרך השגויה.

המציאות רחוקה מאד מהצורה שבה התקשורת האמריקאית והמערבית מספרות לנו. בפועל ארצות הברית לא השיגה תמיכה בינלאומית גורפת להחלטה, היא בקושי השיגה תמיכה מערבית עבורה. ללא העובדה שמועצת הביטחון הייתה בנויה בצורה שהיא בנויה, מצב סטטי שמשמר את העולם של אחרי מלחמת העולם השנייה, אז גם במועצת הביטחון ספק אם  ההחלטה הייתה עוברת.

חוזרים לבדלנות?

בחירותו בפעם השנייה ברציפות של רון פול למועמד המועדף לנשיא לקראת בחירות 2012 מראה שהימין האמריקאי ממשיך לשבור ימינה והצידה, עובדה שצריכה להדיר שינה מעיני מנהיגי ישראל

לפני שנה כתבתי על כך שרון פול נבחר למועמד המועדף של ועידת ה-(CPAC). ועידה המורכבת מהגרעין הקשה של המפלגה הרפובליקנית ומנציגי הדור הצעיר שלה. אז הסבירו פרשנים שמדובר באירוע מקרי, שלא משקף את הדעה האמתית של הימין האמריקאי, וכנראה מדובר בהצבעה מחאה נגד שאר המועמדים ולא הצבעת תמיכה ברון פול. עברה שנה מאז, ונראה שאותם פרשנים טעו. פול מצליח לגייס אחריו יותר ויותר תומכים. הוא הספיק להיבחר שוב לבית הנבחרים, לדאוג שבנו יבחר לסנט וכמובן סיים את השנה כמועמד המועדף של ה-(CPAC) בפעם השנייה ברציפות. התמיכה ההולכת וגוברת צריכה להתחיל להדאיג את מדינת ישראל.

  

אמריקה הבדלנית

כאיש הזרם הליברטריאני פול מייצג דעות שונות לחלוטין מאלו שהכרנו במדיניות החוץ האמריקאית, דעות שמתאימות יותר לארצות הברית של המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים ולמפלגה הרפובליקנית הישנה שלפני הפזילה דרומה. פול מאמין בחזרה לבדלנות, הוא טוען שארצות הברית צריכה לפרוש מהאו"ם ולהוציא אותו משטח ניו יורק, לפרק את נאט"ו ואת המחויבות להגן על מדינות אירופה במקרה של התקפה עליהן. להוציא את כל החיילים האמריקאים המוצבים באירופה, אסיה, והמזרח התיכון, לפרוש מארגון הסחר העולמי, הבנק העולמי וקרן המטבע, להפסיק להשתמש ברעיון השוטר של העולם, ולעבור למדיניות חוץ ניטרלית שאינה מביעה שום דעה לגבי דברים המתרחשים מחוץ לגבולות ארצות הברית. "השוויץ" של צפון אמריקה.

החשוב והרלוונטי ביותר אלינו הן דעותיו של פול בהקשר הישראלי. פול (למרות היותו איש המפלגה הרפובליקנית) הוא מהמתנגדים החריפים ביותר למדיניותה של ארצות הברית כלפי ישראל. הוא מתנגד לתמיכה הכלכלית והצבאית שמעניקה ממשלת ארצות הברית, טוען שארצות הברית אינה צריכה להיות צד במשא ומתן בין הישראלים לפלסטינים, אינה צריכה למכור נשק לשום גורם במזרח התיכון, ושיש לתת לישראל ולמדינות ערב לפתור את הבעיות אחת מול השנייה באופן ישיר וללא מעורבות אמריקאית.

ערב הסעודית, זמן לפעול

המורדים בלוב מבקשים את עזרת ארצות הברית והמערב במאבקם בכוחות של מועמר קדאפי, בתימן ביקש הנשיא עלי עבדאללה את עזרת העולם במאבק מול המורדים, ובבחריין ביקש בית המלוכה את עזרת ארצות הברית בהתמודדות עם המפגינים השיעיים, המופעלים לדברי בית המלוכה על ידי איראן. בכל אותן בקשות עזרה הכתובת תמיד הייתה אחת, ארצות הברית. רגע עצרו, למה ישר ללכת מעבר לים אל ארצות הברית, לא שכחתם כוח אזורי אחר? איפה ערב הסעודית?

ערב הסעודית היא הכוח הצבאי החזק, הגדול והמודרני ביותר במזרח התיכון. רק לאחרונה התבשרנו על כך שהיא עתידה לקנות נשק נוסף מארצות הברית בהיקף של 60 מיליארד דולר, הרכישה הביטחונית הגדולה בהיסטוריה. אך למרות כל זאת נראה שהצבא הסעודי העצום (העשירי בגודלו בעולם) משמש בערב הסעודית לתפאורה בלבד. מדוע צריכה ארצות הברית לסכן את מיטב בניה כדי להגן על המורדים בלוב, כאשר ערב הסעודית אינה מוכנה לסייע לאחיה הערבים בעצמה? מדוע יוצא בית המלוכה הבחרייני מנוקדת הנחה שדווקא ארצות הברית צריכה לשחק את השוטר האזורי, כאשר בית מלוכה גדול וחזק הנמצא מהצד השני של גבולו יכול לסייע באפקטיביות גדולה לא פחות? מדוע צריכה ארצות הברית להיות המושיע הגדול בכל עימות פנים ערבי, כאשר ערב הסעודית המדינה הערבית העשירה והחזקה ביותר  נחה על זרי הדפנה.