Europe Left the Left

Change was the campaign slogan of United States President Barack Obama, change we can believe in supporters shouted across the United States, the change did come, and America woke up in 2009 to a new era. But at the same time the real political change occurred at a different continent, the old continent. Process of change that began in 2007 and since then occupying the entire continent by storm, the change is the rise of right-wing parties in Europe, or more accurate the collapse of European socialist left.

Yesterday it was Germany that adopted the change. The collapse of the left in the elections, gave the Christian Democratic Union headed by Angela Merkel additional term and an option to join the liberal right-wing party for a stable coalition for years to come. More than this victory triples the power of the right since the last elections. It was mainly a huge defeat to the left, who got the lowest support percentage since World War II. Now Germany, the richest country and most populated in Europe, to a country with the rule of a clear right government.

Germany is not the first, it joins France that in 2007 chose the conservative President Nicolas Sarkozy. Italy that in 2008 brings back Silvio Berlusconi for prime minister. European Union citizens that in June 2009 gave a decisive victory to a right coalition of parties in the elections for the European Parliament, what gave the right the power in the most powerful legislative body on the continent. And to Poland and the Netherlands that have right-wing parties in power since 2007 and - 2002 respectively. In addition to these countries even in Britain where the Labor Party still controls the government, the future for the left seems bad. Too many corruption scandals and a public's dissatisfaction with the current British government, going by all recent polls to give the Conservative Party a victory in the next year elections. And will put the right parties in power in six of the seven richest countries on the continent.

What particularly fascinates in this process is timing. On paper this is the worst time possible. The World is in economic crisis, economists and thinkers doubt the capitalist idea, and even the United States capital of the liberal world chose a president with left ideology, flooding herself with social reforms that had not taken place in several decades. In addition, the huge waves of immigration to Europe in the last decade, who support in general the left parties only adds to the strength of the European right's victory.

The explanation probably lies in two processes occurred in recent years, the first process is the European right-wing parties are not really right. Most have adopted a lot of socialist ideas and brand themselves as right-central parties. Showing the left's ideas in a fresher and much more pragmatic way. The second process is the rise of power of the radical left, drawing the entire left in radical's colors. And by doing so frightening voters not only from them but also from parties that may bring them to build coalitions together.

When we sum 2009 in a few months and check what were the events that characterize this year, it will be possible to say that 2009 was the year that the United States and Europe changed sides. United States turned left, and Europe turned right.

פניה חדה ימינה

אנחנו רוצים שינוי הייתה סיסמת הבחירות של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, שינוי שאפשר להאמין בו צעקו התומכים בכל רחבי ארצות הברית, והשינוי אכן הגיע, ואמריקה התעוררה בתחילת 2009 לתקופה חדשה. אך באותו הזמן בדיוק השינוי הפוליטי האמיתי התרחש בכלל ביבשת אחרת, ביבשת שאמריקאים נוהגים לכנות היבשת הישנה. תהליך של שינוי פולטי שהחל בשנת 2007 ונראה שמאז כובש בסערה את כל היבשת, השינוי הוא עליית מפלגות הימין באירופה, או לייתר דיוק קריסת השמאל הסוציאליסטי האירופאי.

שלשום הייתה זו גרמניה שאימצה לחיכה את השינוי. המפלה הקשה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בבחירות, העניקו לאנגלה מרקל ולמפלגת המרכז הנוצרית-דמוקרטית בראשותה קדנציה נוספות בשלטון ואפשרות לחבור אל הימין הליברלי בהקמת קואליציה יציבה לשנים הבאות. יותר משהיה זה ניצחון לימין ששילש את כוחו מאז הבחירות האחרונות, היה זה בעיקר מפלה עצומה לשמאל, שזכה לאחוזי התמיכה הנמוכים ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. וכעת הופכת גרמניה, המדינה העשירה, והמאוכלסת ביותר באירופה, למדינה עם שלטון בעל צביון ימני ברור.

גרמניה היא לא הראשונה ללכת בדרך זו, היא מצטרפת לצרפת שבחרה בשנת 2007 את ניקולא סרקוזי השמרן לנשיא צרפת. איטליה שהחזירה בשנת 2008 את סילביו ברלוסקוני היל ההון לראשות הממשלה. אזרחי האיחוד האירופי שהעניקו ביוני 2009 ניצחון מוחץ לקואליציה של מפלגות ימין בבחירות לפרלמנט האירופי, ובכך נתנה יד להשתלטות הימין על הגוף המחוקק החזק ביותר ביבשת. ואל פולין והולנד בהם שולטות מפלגות הימין מאז שנת 2007 ו- 2002 בהתאמה. בנוסף למדינות אלו גם בבריטניה בה עדיין שולטת מפלגת הלייבור, המצב לא מאיר פנים עבור השמאל, פרשיות השחיתות הרבות, וחוסר שביעות הרצון של הציבור הבריטי מההמשלה הנוכחית, עומדים על פי כל הסקרים להעניק בבחירות שעומדות להיערך בשנה הבאה ניצחון למפלגה השמרנית ולחזק את המפלגה הליברלית שמוכנה המפלגה השלישית. ובכך להציב מפלגות ימין בשש מתוך שבע המדינות הגדולות והעשירות ביבשת (ספרד היחידה שלא וגם בה נראה שללא פיגוע הטרור הכלכלה הכושלת הייתה מזמן מעלה את מפלגת הימין לשלטון).

מה שמרתק במיוחד בתהליך, זה העיתוי. על הנייר מדובר בתקופה הרעה ביותר שיכולה להיות. העולם נמצא במשבר כלכלי, כלכלנים והוגי דעות מטילים ספק ברעיון השוק החופשי, ואפילו ארצות הברית בירת הליברליות העולמית בחרה נשיא בעל דעות שמאל מובהקות, ומציפה את עצמה ברפורמות חברותיות שלא התבצעו מזה מספר עשורים. בנוסף גלי ההגירה העצומים לאירופה בעשור האחרון, ותמיכתם החד משמעית של אותם המהגרים במפלגות השמאל רק מוסיפה לעוצמת הניצחון של הימין האירופאי.

ההסבר למצב כנראה טמון בשני תהליכים שהתרחשו בשנים האחרונות, התהליך הראשון הוא שמפלגות הימין האירופאית כבר לא כאלו ימניות. רובן אימצו רעיונות חברתיים, ומיתגו את עצמן כמפלגות ימין-מרכז, המציגות רעיונות של השמאל בצורה רעננה יותר, וחשוב במיוחד בדרך הרבה יותר פרגמאטית. בישראל יש מנהיגים שאוהבים לכנות זאת "כלכלה חופשית עם רגישות". התהליך השני זה עליית כוחן של מפלגות השמאל הקיצוני, שמציירות את כל השמאל האירופאי בצבעים רדיקלים, ומרחיקות בכך את ציבור המצביעים לא רק מהן ספציפית אלא גם ממפלגות שעשויות לצרף אותן אליהן כדי להקים קואליציות. ובצד כל זאת עדיין לא דיברנו על הפחד ממהגרים והחזרה ללאומיות. 

כאשר יסכמו את שנת 2009 בעוד מספר חודשים ויבדקו מה היו האירועים שמאפיינים את אותה שנה, יהיה אפשר לומר ש-2009 הייתה השנה שארצות הברית ואירופה החליפו צדדים. ארצות הברית פנתה שמאלה, ואירופה פנתה ימינה.

המדינה ה-51

דגל 51 המדינות

ארצות הברית חגגה השבוע חמישים שנה להפיכתה של הוואי למדינה ה-50 בארצות הברית. אבל למרות החגיגות צריך לזכור שחמישים שנה זהו גם הזמן הארוך ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית בה לא צורפה אף מדינה נוספת לאיחוד. (הזמן הארוך ביותר לפני כן היה 47 שנים, הזמן שבין צרופה של אלסקה לצרופה של אריזונה ככה שבמאה השנים האחרונות צורפו רק שלוש מדינות). מה שהיה פעם הייעוד הגלוי של ארצות הברית להתפשט, להתרחב ולהוסיף כמה שיותר שטחים לאימפריה האמריקאית שלה. הפך מאז מלחמת העולם הראשונה ליעד שולי ואפילו מגונה בו למעט הפיכתן של הוואי ואלסקה מטריטוריות (שטחי חסות הוא התרגום הקרוב ביותר בעברית) למדינות לא נוספו עוד שטחים ומדינות חדשות לארצות הברית והייעוד הגלוי כמעט ונזנח. חגיגות חמישים השנה לצרוף הוואי הן הזדמנות טובה לחפש מי תהייה המדינה ה-51 של ארצות ועד כמה רחוק היום בו על דגל האיחוד המפורסם יהיו 51 כוכבים.

לפני שמתחילים צריך להבין שכדי להוסיף מדינות חדשות לאיחוד יש שלוש סוגים שונים של מדינות שיכולות להיות מועמדות לדבר. הסוג הראשון הוא הפיכתן של טריטוריות אמריקאיות שכרגע אינן במעמד של מדינות למדינות, היסטורית זו השיטה הנפוצה ביותר. הסוג השני הוא שינוי גבולות של מדינות קיימות, בסוג זה כבר דנתי בפוסט קודם שפורסם בגוגל קנול ואפשר לקרוא אותו כאן. והסוג השלישי והכי פחות שכיח הוא צרוף או סיפוח של מדינות חיצוניות לאיחוד ונדון גם בו, כאשר המקרה ההיסטורי המפורסם ביותר הוא טקסס.

Yemen A Microcosmos of the Middle East

Far away from the eyes of the world a war is rumbling in the northern areas of Yemen. From first look, it might see as a fight between the Yemen government and rubles group living in the northern areas, especially in the Sa'dah province. However, it actually much more than that, the local war in Sa'dah is a microcosmos of what is happening in the entire Middle East today.

The fight in Yemen started in 2004 placed from one side the Yemeni government, a Sunni government supported by Saudi Arabia, and from the otter side, The Shabab al-Muomineen a Shi'a rebel's group supported by Iran. Although both countries reject such interference in the fights, weapons from both were founded in the battle zone.

Yemen is a prefect test ground to see exactly what going on in the entire Middle East. The demographics of Yemen represent the demographics of the Middle East. 75-70 percentage of the country is Sunni 25-30 Shi'a and a minority of Jews and Christians. Iran and Saudi Arabia know that, and both know the outcome in Yemen can affect the future of the Middle East. If the Shi'a rebels can defeat the government they will give a push to other Shi'a minority group in otter Arabs Sunni countries. And specialty will give Iran a push against her big rival Saudi Arabia. On the other hand, Saudi Arabia knows that the Yemen government has to win in order to restrain Iran's goal to become the regional power.

Of course like any other affair in the Middle East. Israel has to be in the middle, while the two Muslim sides fight each other. Israel's secret services slowly smuggler Jews from the battle zones into Israel. While Christian's refuges escaping to the west for a chance of a better life, what is acutely happening in almost any other Arab country these days.

In the last few weeks the military operations in Sa'dah worsen as both sides saying they are on the verge of victory, so we have to take a close look and see the outcome. Maybe this little place in the southern edge of the Arabian Peninsula can predict the future of the Middle East.

תורת המחירים א' - האוניברסיטה העברית

תורת המחירים א' - האוניברסיטה העברית

כל החומר הדרוש עבור הקורס 57303 תורת המחירים א' - באוניברסיטה העברית בירושלים

סיכומים:

תורת הצרכן : העדפות ותועלת   פונקצית הביקוש   עודף הצרכן

תורת היצרן : פונקציית הייצור   פונקציית העלות   היצע הפירמה   ההיצע הענפי

סיכום הקורס משנת 2008  תורת הפירמה   תורת הצרכן

תרגילים:  חוברת התרגילים   פתרונות לתרגילים

מבחנים:

שנת 2009    מועד א עם פתרון             מועד ב עם פתרון

שנת 2008    מועד א בלי פתרון            מועד ב בלי פתרון

שנת 2007    מועד א בלי פתרון            מועד ב בלי פתרון

שנת 2006    מועד א בלי פתרון            מועד ב בלי פתרון

שנת 2005    מועד א בלי פתרון          

ספרים:


הספר באנגלית:  
Microeconomic Theory: Basic Principles and Extensions (with Economic Applications, InfoTrac® Printed Access Card)

הספרים בעברית:
תורת הצרכן     תורת הצרכן - שאלות ותשובות  
תורת הפירמה   תורת הפירמה - שאלות ותשובות

משחק סכום אפס, הודו ישראל וארצות הברית

הדיווחים בימים האחרונים כי מזכירת המדינה הילרי קלינטון, העבירה להודו מסר כי הקשרים הצבאיים שלה עם ישראל, ועסקות הנשק האחרונות בין הצדדים באות על חשבון עסקאות עתידיות עם ארצות הברית, צריכות להישמע בירושלים.

היחסים הצבאיים שהתחזקו בשנים האחרונות בין ישראל והודו הביאו לשורת עסקאות עצומה בין הצדדים, מטוס הפאלקון, שיבוח טנקים, מטוסים ומסוקים, מכירת טילים עסקאות מזל"טים, או במילים אחרות כל דבר שיש לצה"ל יתרון בו מגיע היום לשורות הצבא ההודי. חוקרים ביטחוניים טוענים שישראל תהפוך בקרוב, אם לא הפכה כבר עכשיו לספקית הנשק הגדולה ביותר של הצבא ההודי.

אבל ישראל לא נכנסה בהודו לואקום, על כל עסקה חדשה שהיא מבצעת מול הצבא ההודי מישהו אחר מבצע עסקה אחת פחות, אותו מישהו זה בעיקר ארצות הברית, ומכאן גם מגיעה הביקורות המפתיעה של מזכירת המדינה.

כמובן שאין זה אומר שישראל צריכה להפסיק למכור נשק להודו, היא צריכה להמשיך ולמכור ואפילו לצאת לשווקים חדשים ונוספים, שגם בהם היא עשויה להדיר את רגליה של ארצות הברית. אבל ישראל צריכה לקחת בחשבון דבר אחד. ארצות הברית כבר עברה את השלב שבו היא יכולה לייצר נשק ולא למכור אותו למדינות אחרות. יצור הנשק המודרני הוא תהליך כה יקר, שאפילו הגודל העצום של הצבא האמריקאי לא מספיק כדי להחזיר את העלויות הרבות המושקעות בפיתוח. לכן כל פעם שארצות הברית מאבדת קונה נשק פוטנציאלי למדינת ישראל או לכל מדינה אחרת, היא תמכור את השארית החסרה לה למדינות  אחרות,  מדינות שיש להן הרבה כסף ועד עכשיו נמנעו מלמכור להן נשק כה מתקדם (או מה שישראל אוהבת לכנות מכריע מערכה). לצערנו המדינות האלו זה בעיקר מדינות ערב העשירות, עם דגש על ערב הסעודית מדינות המפרץ הקטנות ואולי אפילו מצרים וכאשר איראן מתחזקת הן רק רוצות עוד ועוד נשק.

לכן אם נשמע בשנים הקרובות על גידול מפתיע במכירת הנשק האמריקאי לארצות ערב, אנחנו לא צריכים להיות מופתעים, עלינו לקבל את הדבר בהבנה ומתוך הכנה מוקדמת להתמודדות עתידית עם נשק כזה במידה וידלוף לידים עוינות. למכור נשק ? כן ולכמה שיותר מדינות, אבל עם עין פקוחה גם על ההשלכות.

Zero-Sum Game, Israel The United States and India

Recent reports that U.S. Secretary of State Hillary Clinton, warn India that its military ties with Israel, and the last weapons transactions between the parties come at the expense of future transactions with the United States, should be heard in Jerusalem.

Strengthened military relations in recent years between Israel and India have brought tremendous line transactions between the parties, Falcon jet, improvement of tanks, planes and helicopters, missile, drones, or in other words anything that the IDF have a world advantage comes to the Indian Army today. International security researchers claim that Israel will soon become, if not already the largest supplier of arms to the Indian Army.

But Israel did not enter into a vacuum in India. Every new deal that Israel performs with the Indian army someone else conduct one less transaction, that someone is mainly the United States, hence U.S. Secretary of State warning.

Of course this does not mean that Israel should stop selling weapons to India, Israel must continue to sell and even to more new markets. But Israel needs to consider one thing. The United States had passed the stage where it can produce weapons and don't sell it to other countries. Modern production of weapons is a process so expensive that even the enormous size of the U.S. military is not enough to repay the costs invested in development. So every time that the United States is losing a potential buyer of weapons to Israel or any other country, it will sell the lacking to other countries, countries that have a lot of money and until now the United States refrained from selling them weapons so crucial. Unfortunately for Israel these countries are particularly rich Arab countries, with emphasis on Saudi Arabia and smaller Gulf states and perhaps even Egypt.

So if in the coming years there will be an increase in U.S. arms sales to Arab countries, we should not be surprised, we must accept it with understanding and even preparation for a scenario this weapons leak to hostile hands. To sell weapons? Yes, but with an eye open on impact.

מכתב למערכת במגזין טיים

מכתב למערכת שלי שפורסם במגזין טיים כתגובה למאמר שהם פרסמו על האסלאם הרדיקלי החדש בבוסניה. למכתב בטיים

ושוב רוצים לחלק את קליפורניה – על הצעות חלוקה בארצות הברית

נראה שהמשבר הכלכלי בקליפורניה מצליח להוציא מהפוליטיקאים המקומיים פתרונות מקוריים. ביל מייז (Bill Maze), פוליטיקאי מקומי מהמפלגה הרפובליקנית של קליפורניה טוען שלשמרנים במדינה אין קול והשפעה אמיתית והם נעלמים בים הליברליות שמאפיינת את מדינת הזהב. אותה ליברליות שהיא גם לדעתו אחת הסיבות העיקריות למשבר הכלכלי הפוקד את ארצות הברית ואת מדינת קליפורניה בפרט בשנים האחרונות. בכדי לפתור בעיה זאת מציע מייז לפצל את המדינה לשני חלקים, שתי קליפורניות: אחת במזרח עבור האזרחים השמרנים ואחת במערב עבור האזרחים הליברלים. פיתרון שלטענו גם יטען בראש ובראשונה מענה וביטוי לכל הזרמים הפוליטים במדינה ובנסוף עשוי לפתור את המשבר הכלכלי (לפחות בחלק השמרני). לפי הצעתו של מייז המחוזות: אלמאנדה, ונטורה, לוס אנג'לס, מרין, סן פרנסיסקו, סן מטאו, סנטה קלרה, סנטה קרוז, סן בניטו, מונטריי, סן לואיס אוביספו, סנטה ברברה וקונטרה קוסטה יאוחדו למדינה אחת בשם מדינת מערב קליפורניה או קליפורניה החופית שהיא תהייה המדינה הליברלית כאשר שאר מחוזות המדינה הנמצאים בעיקר במזרח יהפכו לקליפורניה השמרנית.

עד כמה שההצעה של מייז נשמעת מקוריות ומיוחדת, בפועל היא אינה כזו. מדובר בפעם החמישית רק מאז סוף מלחמת העולם השנייה בה פוליטיקאים בארצות הברית מציעים לחלק את מדינת הענק קליפורניה. הצעות קודמות דיברו על שלוש קליפורניות, ארבע קליפורניות, קליפורניה דרומית וצפונית, מדינת ג'פרסון ועוד רעיונות מקוריים אחרים. כאשר תמיד הרציונל מאחורי ההצעה לחלוקה היה פערים כלכלים בין אזורים שונים במדינה, וההבדלים בין הזרמים הדמוקרטים והרפובליקנים המאפיינים את המדינה.

אך גם בזה קליפורניה אינה ייחודית בנוף האמריקאי. מאז צורפו אלסקה והוואי לארצות הברית והפכו למדינות, מה שהביא את מספר המדינות באיחוד ל-50. אזלו הטריטוריות (למעט פוארטו ריקו וגואם) היכולות להפוך למדינות. לכן בכדי ליצור מדינות חדשות, להרחיב את האיחוד ולתת ביטוי לקולות נוספים במדינה נשארה דרך אחת ויחידה והיא פיצול של מדינות קיימות. לכן יוזמות לחלוקה של מדינות עולות ויורדות מזה מספר שנים.

ההצעה של ביל מייז הינה הזדמנות טובה לעשות סקירה מהירה של יוזמות החלוקה המפורסמות והמשמעותיות ביתר בהיסטוריה של ארצות הברית.

מדינת ג'פרסון

מיקום: דרום אורגון וצפון קליפורניה
הוצעה לראשונה: 1941

מדינת ג'פרסון על שם הנשיא השלישי תומס ג'פרסון היא הצעה למדינה שתפצל את דרום אורגון מאורגון, את צפון קליפורניה מקליפורניה, ותאחד אותן יחד תחת מדינה אחת. במדינה המשותפת אמורים להיות כ- 500,000 בני אדם. הרעיון מאחורי יוזמת החלוקה הוא שדרום אורגון וצפון קליפורניה הם אזוריים חקלאיים עם אוכלוסייה שמרנית, הדומים יותר למדינות כמו מונטנה ואיידהו הנמצאות ממזרח להם מאשר לקליפורניה ואורגון. בשנת 1941 הגיעה התנועה למדינת ג'פרסון לשיא כוחה כולל תמיכה רחבה ביוזמה. אך עקב מלחמת העולם השנייה והאחדות סביב המאמץ המלחמתי נדחה ונזנח הרעיון. בשנים האחרונות ישנה תחייה מחודשת של היזומה כאשר פוליטיקאים מקומיים שאימצו את הרעיון מנסים לקדמו מחדש. "מדינת ג'פרסון" מפורסמת בתחנת הרדיו המקומית שלה המפיצה את רעיון הפיצול לכלל אזרחי ארצות הברית.

מדינת סופיריור

מיקום: צפון מישיגן

הוצעה לראשונה: 1858

מדינת סופיריור על שם ימת סופיריור היא הצעה למדינה שתפצל את מדינת מישיגן ותהפוך את קצה חצי האי שנמצא בכלל מעל מדינת ויסקונסין (תוצר של מלחמת טולידו) למדינה נפרדת. ההיגיון מאחורי יוזמת החלוקה של מדינת סופיריור הוא שמדינת מישיגן משקיעה את רוב הכספים והזמן בדרום המדינה ובאזור העיר המרכזית דטרויט ומתעלמת מהצרכים השונים של צפון המדינה ובעיקר אזור חצי האי. היוזמה קיימת במדינה כבר מהמאה ה-19 אבל חזרה לתודעה בעיקר מאז שנות השבעים. בשנים האחרונות עקב המשבר הכלכלי בדטרויט ובמדינת מישיגן כולה ועקב שינוי דמוגרופי קיצוני העובר על כל האזור ישנה ירידה בתמיכה ביוזמה אך היא תמיד קיימת ברקע ועולה לא פעם בעיקר כקלף ניגוח פוליטי.

מדינת אבסרוקה

מיקום: דרום מונטנה, מערב דרום דקוטה ומזרח ויומינג

הוצעה לראשונה: 1939

מדינת אבסרוקה על שם מישורי אבסרוקה, הייתה הצעה למדינה נוספת באזור המערב התיכון של ארצות הברית, היא הייתה אמורה להיות המדינה ה-49 באיחוד. המיוחד בסיפור של אבסרוקה לעומת יוזמות להקמת מדינות אחרות שהיו באותה תקופה, שתושבי האזור לקחו את החוק לידיים והקימו בפועל את טריטוריית אבסרוקה בשנת 1939 עם מושל ועיר בירה במטרה להפוך אותה דה פקטו למדינה שתוכר רטרואקטיבית על ידי הקונגרס. הרעיון נכשל ואבסרוקה התקיימה לתקופה קצרה מאד עד שפורקה. בספרי ההיסטוריה לא ניתן למצוא חומר רב על המדינה, אך הניו יורק טיימס הקדיש לה מוסף מיוחד לפני כשנה. מאז אותו מוסף שב הרעיון מחדש וישנים מספר פוליטיקאים מקומיים המנסים לקדם אותו בעיקר כדי למשוך תקציבים ועניין.  

מדינת העיר ניו יורק

מיקום: העיר ניו יורק

הוצעה לראשונה: סוף המאה ה-19

מדינת העיר ניו יורק היא יוזמה שמטרתה להפוך את העיר ניו יורק למדינה נפרדת משאר מדינת ניו יורק עקב גודל האוכלוסייה הענק ובעיקר מכיוון שהיא מתעסקת בנושאים שונים לחלוטין משאר מדינת ניו יורק. היוזמה קיימת מאז תחילת המאה, אך בשנים האחרונות התגברו הלחצים לקיומה, בעיקר עקב השוני הפוליטי שנוצר בין העיר ניו יורק הדמוקרטית ושאר המדינה שהפכה עם השנים לשמרנית יותר. בנוסף הצמיחה הכלכלית של העיר והעובדה ששאר מדינת ניו יורק מקבלת סבסוד ומתקיימת על חשבון כספי המיסים של תושבי העיר ניו יורק היא זרז נוסף בקידום הרעיון של המדינה העצמאית.

מעבר ליוזמה להקמת מדינת העיר ניו יורק, בניו יורק עצמה ישנן יוזמות נוספות להקמה של מדינות עצמאיות אחרות. תושבי האי לונג איילנד מעוניינים בהקמה של מדינה עצמאית שתפריד אותם מהעיר הגדולה ממערב, כך גם תושבי צפון מערב ניו יורק שמעוניינים במדינה נפרדת משלהם. יוזמות מקומיות פחות אהודות מדברות על מדינה באזור העיר באפלו שתשמור את זכויות המעבר בתעלת אירי לתושבי צפון ניו יורק בלבד.

אוהיו

מיקום: מדינת אוהיו

הוצעה לראשונה: 2005

אוהיו עולה לכותרות העיתונים בעולם בכל פעם שמתקיימות בחירות בארצות הברית. זאת בגלל שהמדינה נחשבת למדינת מפתח כדי שמועמד לנשיאות ייבחר לבית הלבן. הסיבה לכך היא האוכלוסייה המגוונות שחייה במדינה בה יש גם ריכוזים ליברליים גם ריכוזים שמרניים, מהגרים, אוזרי עיר ואזורי כפר. כאשר רבים טוענים כי אוהיו היא בעצם דגם מוקטן של ארצות הברית. אפילו מפת אוהדיו דומה במיוחד למפת ארצות הברית. בדיוק בגלל זה בשנת 2005 עלתה הצעה לפרק את המדינה לצפון הדמוקרטי ולדרום הרפובליקני. כאשר לפי היוזמה הצפון יכלול את העיר הליברלית קליבלנד והדרום את העיר השמרנית סינסינטי. הבעיה ביוזמה ואחת הסיבות שהיא לא התקדמה מעולם היא שלא ברור מה תהייה עתידה של העיר הגדולה במדינה, העיר קולומבוס ולאיזה צד היא צריכה להשתייך לאחר החלוקה.

פורגוטונייה

מיקום: מערב אילינוי

פורגוטונייה הוא כינוי לאזור במערב אילינוי בתרגום לעברית "האזור הנשכח". בשנות החמישים והשישים כאשר הוקמה רשת הכבישים המהירים בארצות הברית, אזור מערב אילינוי נשכח בתוכניות, כבישים לא חיברו אליו, והוא נותק מעורקי התחבורה הראשיים של המדינה.  כדי לעורר מודעות למצב הבעייתי באזור, התאחדו מספר מחוזות והכריזו על מדינת פורגוטונייה העצמאית, עם מושל מקומי ועיר בירה. מספר ימים אחרכך הכריזה המדינה החדשה על כניעה בפני רשויות החוק האמריקאי. בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לתקן את העיוות שיצרו הכבישים המהירים באזור, אך אפילו היום עשרות שנים אחרי אזור פורגוטונייה אינו מחובר לעורקי התחבורה הראשיים של ארצות הברית ודעיין רואה עצמו כאזור נשכח.

טקסס

מיקום: מדינת טקסס

טקסס היא הדוגמה המעניינת ומהפורסמת ביותר של פיצול מדינות כאשר לעומת המקרים האחרים בהם היזומה היא של המדינה להתפצל בטקסס המקרה הוא הפוך והיוזמה תמיד מגיעה מבחוץ.

כאשר הצטרפה מדינת טקסס לארצות הברית אחרי מספר שנים של עצמאות, בגלל גודלה העצום היא קיבלה בחוק את הזכות להתפצל לארבע או חמש מדינות במידה ותרצה בכך בכדי לשמור על האיזון אל מול מדינות אחרות באזור ובכדי לייצג טוב יותר את האוכלוסייה במדינה. אך במצב הפוליטי השורר היום בטקסס, ובעיקר בשל הפטריוטיות הגבוהה של תושבי המדינה הנחשבת למדינה בעל הזהות החזקה ביותר באיחוד ותחושת הטקסניות שנהוגה בה ההצעה לא זוכה לתמיכה של התושבים המקומיים. למרות זאת אך פוליטיקאים מקומיים ובעיקר מנהיגים ארציים של המפלגה הרפובליקנית מזכירים את הזכות ההיסטורית של טקסס, במיוחד לאור החשש שיותר ויותר מדינות אחרות באיחוד יהפכו לדמוקרטיות ויקשו על בחירה של מועמד רפובליקני לנשיאות בעתיד. במידה ותרחיש שכזה אכן יקרה, ישנם מועמדים שמשתעשעים ברעיון לחלק את טקסס למספר מדינות, מה שיגדיל את הכוח הרפובליקני בסנאט ובחבר האלקטורים, ובכך ייסע לבחירה של נשיא ימני על ידי איזון אל מול התחזקות הדמוקרטים מחוץ למדינה.

לא סביר שההצעה לחלק את קליפורניה תעבור בקרוב, בטח שלא בצורה שבה מציע ביל מייז אך יהיה מעניין לראות כמה זמן היא תישאר בכותרות ומי יהיה הפוליטיקאי הבא שיוציא יוזמה חדשה משלו אל אוויר העולם. בכלל אם ארצות הברית רוצה להוסיף מדינה 51 לאיחוד אני מציע שיתחילו מפוארטו ריקו הרבה לפני שהם מפרקים מדינות קיימות. יש גבול כמה שנים אפשר להחזיק 3 מיליון תושבים במעמד של טריטוריה עם זכויות מוגבלות. 

המאמר פורסם במקור בגוגל קנול

אני רק שאלה: מי המדינה עם החוב הלאומי הגדול ביותר?

במונחים אבסולוטיים ארצות הברית היא המדינה בעלת החוב הלאומי הגדול בעולם עם 14 טריליון דולר (נכון לאוגוסט 2001). אבל לא נהוג לחשב חוב במונחים אבסולוטיים אלא באחוז מהתוצר. בצורה הזאת זימבבואה היא המדינה עם החוב הגדול ביותר 234.1 אחוז מתוצרה, אך זאת בגלל שמדובר במדינה שעברה משבר כלכלי עמוק בשנים האחרונות. במקום השני נמצאת למרבה ההפתעה המעצמה הכלכלית השלישית בעולם, יפן עם 197.5 אחוז מהתוצר. ביפן לעומת זימבבואה מדובר בהחלטה מודעת של הממשלה ליצור חוב לאומי גדול להבראת הכלכלה בהווה על חשבון הדורות הבאים. אחריהן ברשימה נמצאות לבנון, יוון ואיסלנד.למידע נוסף: עשר עובדות על החוב האמריקאי 

אני רק שאלה: מהן ארבעת החירויות של האיחוד האירופי?

"ארבע החירויות" (The Four Freedoms), הן עקרון יסוד בשוק המשותף של האיחוד האירופי. הוא מתייחס לתנועה חופשית של אנשים, סחורות, הון ושירותים. ללא מכסים, וללא חסמי סחר נוספים.  

אני רק שאלה: כמה מדינות גובלות רק במדינה אחת?

בעולם ישנן 12 מדינות הגובלות רק במדינה אחת בלבד:

אני רק שאלה: אילו מדינות הוקמו בשנים האחרונות?

בעשור האחרון הוקמו 3 מדינות חדשות: דרום סודן שנוצרה לאחרונה, מונטנגרו שהתפצלה מסרביה בשנת 2006 ומזרח טימור שזכתה לעצמאותה בשנת 2002 מאינדונזיה. בנוסף היו מספר אזורים שהכריזו על עצמאות וזכו להכרה חלקית ולכן הם לא מדינה כמו קוסובו ודרום אוסטיה.

למידע נוסף  דרום סודן, מדינה חדשה, עקרון ישן

אני רק שאלה: מדוע נקראים הברברים ברברים?

הבֶּרְבֶּרִים הוא שם קיבוצי למספר עמים שונים מצפון אפריקה הנחשבים לתושבים המקוריים והקדומים ביותר ששרדו באזור זה. שמם מיוחס להם עוד מהתקופה הרומאית, כאשר תושבי האימפריה כינו את כל העמים שלא דברו לטינית בשם ברברים.  דוגמה לעם ברברי אפשר למצוא במאמר על לוב ושבטי הטוארג המאכלסים את אזור פאזן.

אני רק שאלה: מהן הסיבות לקיומה של המדיניות החקלאית המשותפת (CAP)?

המדיניות החקלאית המשותפת (Common Agricultural Policy) היא המדיניות הקיימת בתחום החקלאות עבור כל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, והיא קיימת מאז נחתמה אמנת רומא בשנת 1957.

אני רק שאלה: מהן המדינות הקטנות בעולם?

 המדינה הקטנה בעולם היא הוותיקן ששטחה הוא פחות מחצי קמ"ר, אחריה בהדרגה נמצאות:

מונאקו (2 קמ"ר), נאורו (21 קמ"ר), טובאלו (26 קמ"ר), סן מרינו (61 קמ"ר), ליכטנשטיין (160 קמ"ר), איי מרשל (181 קמ"ר), סנט קיטס ונוויס (261 קמ"ר) שהיא גם המדינה הקטנה ביותר ביבשת אמריקה, האיים המלדיביים (300 קמ"ר) שהם גם המדינה הקטנה ביותר ביבשת אסיה ומלטה (316 קמ"ר) שהיא גם המדינה הקטנה ביותר באיחוד האירופי.

אני רק שאלה: למה נורבגיה לא באיחוד האירופי?

הסיבות בגללן נורבגיה אינה באיחוד האירופי מגוונות. וכוללת סיבות היסטורית, שותפות סחר קודמות, פילוסופיה פוליטית, מצב כלכלי משתנה ותעשייה וכלכלה ייחודית השונה מכלכלת אירופה. להעמקה בסוגיית הנפט והגז בנורבגיה: לא על הגז לבדו

אני רק שאלה: לאילו מדינות יש יכולת גרעינית?

המועדון הגרעיני מונה כיום 9 מדינות שונות, המחולקות לשלוש קבוצות שונות. הקבוצה הראשונה מונה את חמשת מעצמות העל היושבות באופן קבוע במועצת הביטחון: ארצות הברית, רוסיה, בריטניה צרפת וסין. לפי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), למדינות אלו ישנו אישור משפטי בינלאומי להמשיך ולהחזיק בנשק זה תחת התחייבות אחת לשנייה שלא יפיצו אותו למדינות נוספות.  

אני רק שאלה: לאילו מדינות אין מוצא לים?

מדינה ללא מוצא לים היא מדינה שכל גבולותיה הם יבשתיים, עקב כך היא נחשבת מדינה המוגבלת ביכולת הסחר שלה עם העולם החיצון, והיא תלויה ברצונן הטוב ובקשריה הדיפלומטים עם שכנותיה.

מילון מונחים: ששת העקרונות של הריאליזם הפוליטי (הנס מורגנטאו)

ששת העקרונות של הריאליזם הפוליטי (Six Principles of Political Realism) הם ששת עקרונות היסוד של הפוליטיקה הבינלאומית שהוצגו בספרו של הנס מורגנטאו "פוליטיקה בין האומות". העקרונות היו ניסיון ראשון לטעון ל"מדעיות" של הפוליטיקה וליכולת להפוך אותה לתחום מחקר אקדמי עם עקרונות מחקר ברורים ומדעיים.

ששת העקרונות השפיעו רבות על המחקר והיו אחד הזרזים להתרחבות וגדילה בביקוש בלימודי הדיפלומטיה והיחסים הבינלאומיים באקדמיה, ובהשתלטות של טענת ה"מדעיות" של הפוליטיקה הבינלאומית על מדינות החוץ, הפוליטיקה והשיח בארצות הברית.

מילון מונחים: חברה בינלאומית (האסכולה האנגלית)

חברה בינלאומית היא מושג יסוד בגישת האסכולה האנגלית (English School of International Relations Theory). חברה בינלאומית מתקיימת כאשר קבוצה של מדינות, או לחילופין קבוצה של קהילות פוליטיות עצמאיות (במערכת לא ווסטפלית). מכירות בקיומם של אינטרסים וערכים משותפים ופועלות בצורה משותפת על מנת לשמר את אותם כללים.

מילון מונחים: היטל משווה

היטל משווה (Countervailing Duties) הינו היטל סחר המוטל על סחורות או מוצרים מיובאים שזכו בארץ המוצא ממנה הגיעו או במקום בו יוצרו לסבסוד ממשלתי או כל התערבות אחרת הפוגעת בעקרון השוק החופשי. או שהפרו את עקרון הסחר החופשי מתוקף הסכמי ארגון הסחר הבינלאומי.

מילון מונחים: היטל היצף

היטל היצף (Antidumping), הינו היטל סחר המוטל על סחורה מיובאת שיש חשד לגביה שהיא נמכרת במחירי היצף. (סחורה או מוצר הנמכרים במחיר הנמוך בצורה ניכרת מהמחיר הראלי של המוצר במדינת המקור או במדינות אחרות).

מילון מונחים: היטל סחר

היטל סחר הוא מושג במסחר בינלאומי. למרות שמדינות רבות חתומות על הסכמי סחר בינלאומיים האוסרים על הטלת מכסות ומכסים. בייחוד המדינות החברות בארגון הסחר העולמי  (WTO). ישנם מצבים בהם מתאפשר באופן חוקי לעשות זאת למרות אותם הסכמים. מצבים אלו מתאפשרים תחת מספר תנאים ומצבים מיוחדים אותם מאפשר ארגון הסחר העולמי. מצבים אלו מעוגנים גם תחת החוקים המקומיים של כל מדינה חברה.

מילון מונחים: אזור סחר חופשי

אזור סחר חופשי (FTA - Free Trade Area) הוא הסכם סחר, דו צדדי או רב צדדי בין מדינות. בהסכם שכזה המדינות השותפות להסכם מבטלות חסמי סחר אחת מול השנייה כדוגמת: מכסים, מכסות, הגבלות והעדפות. ההסכם כולל את רוב (לעיתים את כל) הסחורות והמוצרים הנסחרים בין המדינות. הסכמים מתקדמים יותר כוללים גם התייחסות לגבי שירותים ותחום החקלאות.

מילון מונחים: איחוד מכסים

איחוד מכסים (CU - Customs Union) הוא הסכם סחר, דו צדדי או רב צדדי בין מדינות. הסכם מסוג איחוד מכסים מורכב מאזור סחר חופשי כאשר עליו מוסיפות המדינות הסכם על מכס חיצוני משותף. הכוונה במכס חיצוני משותף היא שכעת בין המדינות החברות בהסכם ישנה הסכמה לגבי מדיניות הסחר כלפי שאר העולם (מדינות שאינן חברות בהסכם).

מילון מונחים: תקנות מקור

תקנות מקור (Rules of Origin) או כללי מקור הוא מונח הלקוח ממסחר בינלאומי ובה לפתור בעיה הנוצרת כתוצאה ממסחר בינלאומי חופשי. כאשר מדינות חותמות אחת עם השנייה על הסכם סחר חופשי או הסכם העדפה הן בעצם מורידות חסמי מסחר אחת מול השנייה.

מילון מונחים: הסכם העדפה

הסכם העדפה או אזור סחר מועדף (PTA - Preferential Trade Area) הוא הסכם סחר, דו צדדי או רב צדדי בין מדינות. בהסכם שכזה המדינות השותפות נותנות גישה מועדפת לסחורות ומוצרים מסוימים אחת לשנייה. העדפות אלו כוללת הפחתת מכסים, מכסות והגבלות אך לא על ידי ביטולם לחלוטין.

מילון מונחים: איחוד מטבע ואיחוד מוניטרי

איחוד מטבע (Currency Union) או איחוד מוניטרי (Monetary Union) הוא מצב כלכלי בו שתי מדינות או יותר חולקות את אותה המטבע. איחוד מטבע  אינו דורש בהכרח צורך באינטגרציה נוספת במקביל, כגון איחוד מכסים, או אזור סחר חופשי, אך ברוב המקרים הם באים יחדיו.