מילון מונחים: ששת העקרונות של הריאליזם הפוליטי (הנס מורגנטאו)

ששת העקרונות של הריאליזם הפוליטי (Six Principles of Political Realism) הם ששת עקרונות היסוד של הפוליטיקה הבינלאומית שהוצגו בספרו של הנס מורגנטאו "פוליטיקה בין האומות". העקרונות היו ניסיון ראשון לטעון ל"מדעיות" של הפוליטיקה וליכולת להפוך אותה לתחום מחקר אקדמי עם עקרונות מחקר ברורים ומדעיים.

ששת העקרונות השפיעו רבות על המחקר והיו אחד הזרזים להתרחבות וגדילה בביקוש בלימודי הדיפלומטיה והיחסים הבינלאומיים באקדמיה, ובהשתלטות של טענת ה"מדעיות" של הפוליטיקה הבינלאומית על מדינות החוץ, הפוליטיקה והשיח בארצות הברית.

מילון מונחים: חברה בינלאומית (האסכולה האנגלית)

חברה בינלאומית היא מושג יסוד בגישת האסכולה האנגלית (English School of International Relations Theory). חברה בינלאומית מתקיימת כאשר קבוצה של מדינות, או לחילופין קבוצה של קהילות פוליטיות עצמאיות (במערכת לא ווסטפלית). מכירות בקיומם של אינטרסים וערכים משותפים ופועלות בצורה משותפת על מנת לשמר את אותם כללים.

מילון מונחים: היטל משווה

היטל משווה (Countervailing Duties) הינו היטל סחר המוטל על סחורות או מוצרים מיובאים שזכו בארץ המוצא ממנה הגיעו או במקום בו יוצרו לסבסוד ממשלתי או כל התערבות אחרת הפוגעת בעקרון השוק החופשי. או שהפרו את עקרון הסחר החופשי מתוקף הסכמי ארגון הסחר הבינלאומי.

מילון מונחים: היטל היצף

היטל היצף (Antidumping), הינו היטל סחר המוטל על סחורה מיובאת שיש חשד לגביה שהיא נמכרת במחירי היצף. (סחורה או מוצר הנמכרים במחיר הנמוך בצורה ניכרת מהמחיר הראלי של המוצר במדינת המקור או במדינות אחרות).

מילון מונחים: היטל סחר

היטל סחר הוא מושג במסחר בינלאומי. למרות שמדינות רבות חתומות על הסכמי סחר בינלאומיים האוסרים על הטלת מכסות ומכסים. בייחוד המדינות החברות בארגון הסחר העולמי  (WTO). ישנם מצבים בהם מתאפשר באופן חוקי לעשות זאת למרות אותם הסכמים. מצבים אלו מתאפשרים תחת מספר תנאים ומצבים מיוחדים אותם מאפשר ארגון הסחר העולמי. מצבים אלו מעוגנים גם תחת החוקים המקומיים של כל מדינה חברה.

מילון מונחים: אזור סחר חופשי

אזור סחר חופשי (FTA - Free Trade Area) הוא הסכם סחר, דו צדדי או רב צדדי בין מדינות. בהסכם שכזה המדינות השותפות להסכם מבטלות חסמי סחר אחת מול השנייה כדוגמת: מכסים, מכסות, הגבלות והעדפות. ההסכם כולל את רוב (לעיתים את כל) הסחורות והמוצרים הנסחרים בין המדינות. הסכמים מתקדמים יותר כוללים גם התייחסות לגבי שירותים ותחום החקלאות.

מילון מונחים: איחוד מכסים

איחוד מכסים (CU - Customs Union) הוא הסכם סחר, דו צדדי או רב צדדי בין מדינות. הסכם מסוג איחוד מכסים מורכב מאזור סחר חופשי כאשר עליו מוסיפות המדינות הסכם על מכס חיצוני משותף. הכוונה במכס חיצוני משותף היא שכעת בין המדינות החברות בהסכם ישנה הסכמה לגבי מדיניות הסחר כלפי שאר העולם (מדינות שאינן חברות בהסכם).

מילון מונחים: תקנות מקור

תקנות מקור (Rules of Origin) או כללי מקור הוא מונח הלקוח ממסחר בינלאומי ובה לפתור בעיה הנוצרת כתוצאה ממסחר בינלאומי חופשי. כאשר מדינות חותמות אחת עם השנייה על הסכם סחר חופשי או הסכם העדפה הן בעצם מורידות חסמי מסחר אחת מול השנייה.

מילון מונחים: הסכם העדפה

הסכם העדפה או אזור סחר מועדף (PTA - Preferential Trade Area) הוא הסכם סחר, דו צדדי או רב צדדי בין מדינות. בהסכם שכזה המדינות השותפות נותנות גישה מועדפת לסחורות ומוצרים מסוימים אחת לשנייה. העדפות אלו כוללת הפחתת מכסים, מכסות והגבלות אך לא על ידי ביטולם לחלוטין.

מילון מונחים: איחוד מטבע ואיחוד מוניטרי

איחוד מטבע (Currency Union) או איחוד מוניטרי (Monetary Union) הוא מצב כלכלי בו שתי מדינות או יותר חולקות את אותה המטבע. איחוד מטבע  אינו דורש בהכרח צורך באינטגרציה נוספת במקביל, כגון איחוד מכסים, או אזור סחר חופשי, אך ברוב המקרים הם באים יחדיו.

מילון מונחים: קריטריון מאסטריכט

קריטריון מאסטריכט הם 4 קריטריונים אשר כל מדינה המעוניינת להיכנס לאיחוד המוניטרי באיחוד האירופי צריכה לעמוד בהם. הם נקראים הקריטריון של מאסטריכט מכיוון שהוסכמו באמנת מאסטריכט (The Maastricht Treaty) שהקימה את האיחוד האירופי בשנת 1992.

מילון מונחים: הסדר הווסטפלי

הסדר הווסטפלי (Westphalian Order) או המערכת הווסטפלית (The Westphalian System) הוא כינוי לצורה בה מתנהלת המערכת הבינלאומית והיחסים הבינלאומיים בין מדינות העולם מאז הסכמי שלום ווסטפליה בשנת 1648. הסכם וסטפליה בא לסיים את מלחמת שלושים השנה וקבע כי דתה הפורמאלית של מדינה תקבע בהתאם לדתו של הגורם שעומד בראשה. "דת הנסיך היא דת הממלכה" (Cuius Regio, Eius Religio). כאשר מאחורי משפט קצר זה עמדו שני עקרונות מרכזיים: עקרון הריבונות (דת הנסיך) ועיקרון הטריטוריה (דת הממלכה).

מילון מונחים: השילוש הבלתי אפשרי

השילוש הבלתי אפשרי (Impossible Trinity) הוא סל של שלושה מצבים כלכליים המציב מדינות בפני דילמה כלכלית פוליטית. הדילמה מתרחשת מכיוון שהמדינות יכולות לבחור רק שניים מתוך שלושת המצבים. המצבים הם: שער חליפין קבוע, מדיניות מוניטרית עצמאית וניוד של הון.

מילון מונחים: אינטגרציה שלילית וחיובית

התאוריות השונות העוסקות בהסכמי אינטגרציה נוטות לחלק אותה לשני סוגים עיקריים: אינטגרציה שלילית ואינטגרציה חיובית. אינטגרציה שלילית היא הסכם בו המדינות החברות מעלימות מחסומים אחת מהשנייה לדוגמא הסכם סחר חופשי, הורדת מכסים, מעבר חופשי בין גבולות ועוד... הסיבה לשם "שלילי" היא שבאופן אבסולוטי מחסום מלאכותי שהיה קיים בין המדיניות אינו קיים עוד ולכן יש כמות שלילית של מחסומים לעומת המצב שלפני הסכם האינטגרציה.

מילון מונחים: וטו יחידתי

וטו יחידתי (Unit Veto) הוא מושג ביחסים בינלאומיים הבא לתאר מצב בו במערכת הבינלאומית יש צורך בהסכמה של כלל המדינות לביצוע מהלכים. המושג הוטבע לראשונה על ידי מורטון קפלן בשנת 1957 כחלק ממודל תאורטי המדבר על מאזן כוחות.

מילון מונחים: ארבעה מאפיינים לקיומה של מדינה

ארבעת הקריטריונים למדינה, הם ארבעה מאפיינים שנקבעו באמנת מונטווידאו (האמנה בדבר זכויות וחובות המדינה) משנת 1933. אשר כל ישות טריטוריאלית צריכה לעמוד בהם כדי להיחשב, לפחות באופן משפטי למדינה.

מילון מונחים: ריבונות חיצונית

ריבונות חיצונית (External Sovereignty) הינו מושג ביחסים בינלאומיים ובמשפט בינלאומי, שמנסה להגדיר את מערכת היחסים שבין המדינה לבין מדינות אחרות וגופים חוץ-מדינתיים שאינם תחת סמכותה. בדגש על יכולתה של המדינה לאכוף את שלטונה בשטחה באופן חופשי מהתערבות של גופים חיצונים לה, כמו מדינות וגופים פרטיים.

מילון מונחים: ריבונות פנימית

ריבונות פנימית (Internal Sovereignty) הינו מושג ביחסים בינלאומיים ובמשפט בינלאומי, שמנסה להגדיר את מערכת היחסים שבין המדינה לבין האזרחים החיים בה. בדגש על יכולתה של המדינה לחוקק חוקים, לאכוף את אותם החוקים, להסדיר את מונופול השימוש בכוח, לשלוט באופן אקטיבי על כל שטחה, לזכות בלגיטימציה, ולהתמודד בהצלחה עם כל קבוצה המאתגרת את מעמדה מבפנים. כאשר למדינה יכולת רבה יותר לבצע תפקידים אלו, אז יש לה ריבונות פנימית גבוהה יותר.

מילון מונחים: ארבעת הנמרים האסייתיים

ארבעת הנמרים האסייתיים (Four Asian Tigers) הוא כינוי בכלכלה פוליטית בינלאומית לארבעת הכלכלות של הונג קונג, טייוואן, סינגפור וקוריאה הדרומית. הכינוי בה לציין את תהליך הצמיחה המהיר שעברה כל אחת מן המדינות שהצליחה בתהליך של מספר עשורים בלבד (שנות ה-60 עד שנות ה-90) להפוך ממדינות מתפתחות למדינות מפותחות. לא ברור מדוע השתרש בעברית הביטוי נמר ולא טיגריס המופיע בכינוי המקורי באנגלית.

מילון מונחים: מדינות הבריק (BRIC)

מדינות הבריק "BRIC" הן ראשי תיבות בכלכלה בינלאומית המתייחסות אל המדינות ברזיל, סין, הודו ורוסיה (לפי האות הראשונה בלעז) בהקשר של צמיחה כלכלית במאה ה-21. המונח הומצא על ידי הכלכלן הראשי של בנק ההשקעות גולדמן זאקס, ג'ים אוניל. הרעיון המרכזי מאחורי ראשי התיבות היה לתאר את התחזית כי ארבע המדינות הן בעלות פוטנציאל הצמיחה הכלכלי הגדול בעולם במחצית הראשונה של המאה ה-21. וכי התוצר המשותף החזוי של ארבעתן בשנת 2050 יהיה גדול יותר מאשר מהתוצר המשותף של מדינות ה-G7 (הכלכלות הוותיקות) באותה שנה. מאז פרסום הדו"ח פורסמו מספר וריאציות והצעות מתחרות שטענו כי יש להוסיף כלכלות נוספות לתחזית, כלכלות כמו דרום אפריקה, ניגריה, מקסיקו, אינדונזיה וקוריאה (במידה ותתאחד למדינה אחת).

מילון מונחים: שלושת הפנים של העוצמה

שלושת הפנים של העוצמה (לעיתים מופיע כשלושת הממדים של העוצמה) הם מושג במדע המדינה ויחסים בינלאומיים על כיצד באים לידי ביטוי יחסי העוצמה בקשרים שבין השחקנים השונים במערכת. המודל מבוסס על כך שכל פן מהשלושה מציין סוג אחר של הפעלת עוצמה, ומייתר את הפן שלפניו.

מילון מונחים: תגובת שרשרת (Chain Ganging)

תגובת שרשרת (Chain Ganging) הינה מושג ביחסים בינלאומיים המנסה להסביר כשל בתאוריית מאזן הכוחות. לעומת כשלים אחרים בתאוריית מאזן הכוחות כדוגמת: באנדוואגונינג (Bandwagoning) ובאקפאסינג (Buck Passing), תגובת שרשרת אינה מדברת על כשל באיזון עצמו, אלא דווקא על איזון מוצלח שיוצא משליטה.

מילון מונחים: באנדוואגונינג (Bandwagoning)

באנדוואגונינג (לעיתים מכונה בעברית בשם "השתרכות" או "לקפוץ על העגלה") הוא מושג ביחסים בינלאומיים המנסה להסביר כשל איזון בתאוריית מאזן הכוחות. ההיגיון שעומד מאחורי מודל מאזן הכוחות הוא, שכאשר מעצמה אחת מתחזקת מעצמות אחרות אמורות לאזן מולה ובכך לנטרל את האיום. לעומת זאת במציאות אנו עדים למקרים רבים בהם אין הדבר מתקיים ומעצמת מתחזקות ללא תגובה.

מילון מונחים: באקפאסינג (Buck Passing)

באקפאסינג (לעיתים מכונה בעברית לעיתים בשם "העברת הכדור" או "העברת האחריות") הוא מושג ביחסים בינלאומיים המנסה להסביר כשל איזון בתאוריית מאזן הכוחות. ההיגיון שעומד מאחורי מודל מאזן הכוחות הוא, כאשר מעצמה אחת מתחזקת מעצמות אחרות אמורות לאזן מולה ובכך לנטרל את האיום. לעומת זאת במציאות ענו עדים למקרים רבים בהם אין הדבר מתקיים ומעצמת מתחזקות ללא תגובה.

מילון מונחים: השלום הדמוקרטי

השלום הדמוקרטי, היא תאוריה ביחסים בינלאומיים הגורסת כי מדינות דמוקרטיות אינן נלחמות (או יותר מדויק, נדיר שנלחמות) אחת עם השנייה עקב מאפיינים יחודיים המתקיימים במערכת היחסים שבין דמוקרטיות. התאוריה נחשבת לאחד מאבני הבסיס של הגישה הליברלית ביחסים הבינלאומיים ואחת התאוריות המשפיעות והחשובות ביותר על עולם היחסים הבינלאומיים והפוליטיקה העולמית.

מילון מונחים: יכולת הקרנת עוצמה

יכולת הקרנת עוצמה (Power Projection) הוא מושג בלימודי ביטחון הבא לתאר את יכולתה של מדינה להפעיל ולהשתמש בצבאה או במאפיינים אחרים של עוצמתה במרחק רב ולזמן ארוך מחוץ לגבולותיה. באופן פשטני לכל מדינה יש יכולת הקרנת עוצמה ברמה כלשהיא, אך המטרה המרכזית במונח, היא לבחון לאיזה מדינות ישנה יכולת הקרנת עוצמה ברמת עולמית. החשיבות של הקרנת עוצמה, היא שמעבר לעובדה שלמדינה מסוימת יש עוצמה כזאת או אחרת, חשוב גם לדעת, האם אותה עוצמה באמת מאפשרת לאותה מדינה לשפר את מעמדה במערכת, לכפות את דעתה ולשמור על האינטרסים שלה. מכאן שמדינה בעלת צבא של עשרות מיליוני חיילים, שעקב לוגיסטיקה ירודה, ונשק פרימיטבי יכולה לנהל מלחמה רק קרוב לגבולה לא תיחשב מדינה בעלת יכולת הקרנת עוצמה. 

מילון מונחים: קוטביות

קוטביות (Polarity) היא דרך ציורית המיועדת להציג את חלוקת העוצמה במערכת הבינלאומית בזמן נתון. החלוקה השכיחה ביותר היא בין מערכת חד קוטבית, דו קוטבית ורב קוטבית, למרות שיש גם חלוקות נוספות. מעבר לעיסוק בסוג הקוטביות של המערכת עולה שאלת היציבות, וחוקרים רבים מתווכחים על איזו מערכת יציבה ועדיפה יותר.

מילון מונחים: דילמת הביטחון

דילמת הביטחון (The Security Dilemma) הינו מודל ביחסים בינלאומיים, בלימודי ביטחון ובקבלת החלטות, הבא לתאר מצב בו רצונה של מדינה לשפר את ביטחונה הלאומי עלי ידי שיפור צבאה, כלכלתה ומאפייני עוצמה אחרים, מוביל בפועל לפגיעה בביטחון ואף למלחמה. זאת גם כאשר, אף אחד מהצדדים הלוחמים לא רצה בפועל באותה מלחמה. המודל מיוחס לראשונה לג'ון הרץ שפרסם אותו בשנת 1950.

נאפט"א חוגגת 15 שנה, תנו לבריטניה להצטרף

בזמן שנאפט"א חוגגת 15 והאיחוד האירופי בצומת דרכים לחלק ממדינות אירופה יהייה עדיף לחפש דרך שלישית, בין המודל האירופי לבין זה הצפון אמריקאי, גשר בין הכלכלות.

בעוד חודש יחגוג נאפט"א (הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה), את יום הולדתו ה-15. 15 שנים של סחר חופשי צפון אמריקאי ששינו את הכלכלה האזורית מקצה לקצה. נאפט"א, היה הסכם פורץ דרך לא רק עבור הסחר האמריקאי אלא גם בהקשר עולמי. בהקשר האמריקאי היה זה הפעם הראשונה בה חתמה ארצות הברית על הסכם רב משתתפים (מולטילטרלי) ולא נקודתי עם מדינה אחת, בעוד בהקשר העולמי היה זה הניסיון הראשון לחתום על הסכם סחר חופשי בכנה מידה גדול בין מדינות מפותחות קנדה וארצות הברית, לבין מדינה מתפתחת עם כלכלה צומחת, מקסיקו.

15 שנים מאוחר יותר, אין הסכמה חד משמעית על ההישגים והמגרעות של נאפט"א. מצד אחד ברור שהוא הגדיל את ההגירה, פגע בעובדים הלא מיומנים בקנדה וארצות הברית ויצר פערי שכר שהלכו וגדלו בין שכבות שונות של עבודה. אך מצד שני הסחר בין החברות התרחב בעשרות מונים, וההסכם חיזק את הקשרים עד יצירת גוש אזורי צפון אמריקאי הנבדל משאר היבשת. גוש שהתחיל בכלכלה ולבסוף זלג גם לביטחון, מדיניות חוץ, תחבורה ועוד.

אך דווקא שהמוסד הצפון אמריקאי חוגג 15, כדי להסתכל על אחיו הגדול והמבוגר ממנו, מצדו השני של האוקיינוס האטלנטי ולשאול מה הוא יכול ללמוד מאחיו הקטן. בזמן שבצפון אמריקה יצאו בחודש הבא לחגיגות, האיחוד האירופי נמצא בצומת דרכים. אמנת ליסבון שהייתה אמורה לבשר את השלב הבא באינטגרציה, תקועה, וקשה לדעת מתי תאושר ומה יהיה תוכנה הסופי. בנוסף לראשונה מזה שנים שאלת התרחבות האיחוד עומדת למבחן. אחרי שגדל, התרחב והגיע ל-27 מדינות, מתחילים באירופה לשאול האם הגזמנו? והאם באמת כל אותן מדינות יכולות לחיות יחד תחת מטרייה משותפת.

במערב היבשת, בריטניה היא החשודה המידית. הרי מאז הקמתו של האיחוד הממלכה המואחדת ראתה אותו באור שונה, מצד אחד אהבה את הסחר החופשי ופרותיו הכלכליים, אך מצד שני חששה מהפוליטיקה האירופאית והפגיעה בריבונות. אך בריטניה כבר אינה היחידה שחוששת מהאיחוד האירופי, בדרום היבשת אלו דווקא חברות אחרות שמעלות שאלות. כלכלות חלשות יותר, שחלקן הצטרפו רק לאחרונה וחלקן כבר שנים באיחוד רואות איך גרמניה הפכה לכוח הדומיננטי ביבשת. יוון, בולגריה, רומניה, קפריסין ואחרות. מדינות שמראש היה ברור כי שיקולים זרים שיחקו בצירופן לאיחוד. יון לדוגמא הצטרפה בשנות ה-80 רק משיקולים גאופוליטיים של המלחמה הקרה, למרות שלא עמדה באף קריטריון כלכלי שדרש האיחוד.

אבל מה שעבד בעבר ספק אם יעבוד בעתיד, מכיוון שככל שהאיחוד האירופי מתבגר ומעמיק את האינטגרציה השוני בין חברות מסוימות ואי התאמן נעשה מודגש יותר ומסכן דווקא את אלו שאינן דומות לאיחוד יותר מאשר את האיחוד.

הסכם נאפט"א לעומת זאת מציג מודל אחר לחלוטין. אינטגרציה רדודה. סחר חופשי של סחורות בלבד, כמעט ללא התערבות בפוליטיקה וללא פגיעה בריבונות. מודל בריטי שעובד בצפון אמריקה. מודל שיכול להציל את האיחוד האירופי מעצמו. תארו לכם מצב בו האיחוד האירופי מחלק את עצמו לשתי רמות, רמה אחת שתהייה ליבת האיחוד, בו חברות רק מדינות בעלות אינטגרציה עמוקה במיוחד ואולי יום אחד אפילו איחוד פדרלי. ורמה שנייה של מדינות ידידותיות הפחות מתאימות לאופיו הכלכלי, הפוליטי והתרבותי, אך ממשיכות לסחור איתו באופן חופשי על פי המודל של נאפט"א.

שיטה דו שלבית שכזו היא הפתרון היחיד למשבר באירופה, משבר שעוסק בשאלה של להעמיק את האינטגרציה או לעצור וללכת אחורה, כאשר כמו תמיד התשובה היא בעצם, גם וגם.

המאמר פורסם במקור במגזין : אומדיה

ברית הפריפריה מכה שנית ?

ככל שעובר הזמן מאז סיומה של המלחמה שהתרחשה בקיץ בין רוסיה לגאורגיה,  כך נחשפים יותר ויותר הקשרים הסודיים שקיימה מדינת ישראל ובמיוחד מערכת הביטחון עם ממשלת גאורגיה. ככול שהימים עוברים כך גם נחשפים עוד מסמכים, וגורמים רבים יותר מדברים בגלוי, ומספרים על קשרים, נשק ויועצים צבאיים ישראלים שישבו באופן קבוע על אדמת גאורגיה. על פניו נראה שהקשרים הללו הפתיעו את הציבור הישראלי, ובמיוחד את התקשורת, שמאז המלחמה שמחה לספר לנו על כל תגלית חדשה. אבל האמת היא ששום דבר לא אינו חדש, מדובר בהמשך ישיר של אסטרטגיה ישראלית שקיימת מאז הקמת המדינה, שהמסקנה שלה ברורה. ברית הפריפריה מעולם לא מתה, היא פשוט העתיקה את עצמה למעגל רחוק ורחב יותר.

הקיסרות האתיופית איננה עוד

ברית הפריפריה הייתה ברית צבאית, שהתחילה את דרכה בשנות החמישים. היא כללה את מדינת ישראל טורקיה איראן ואתיופיה, ועוד מספר מיעוטים חסרי מדינה בארצות ערב, כמו הכורדים בעיראק, הנוצרים בלבנון והנוצרים בדרום סודן. הרציונל שעמד מאחוריה היה שמכיוון שמדינת ישראל נמצאת באזור ערבי עויין, וכנראה לא תשיג הכרה ולגיטימיות מהמשטרים הערבים שמקיפים אותה. עדיף לה לחפש את ידידותיה במזרח התיכון במעגל רחוק יותר, עם דגש על מדינות לא ערביות אבל בעלות אוריינטציה מערבית או נוצרית. תורכיה החילוניות-מודרנית, איראן האנטי-סונית, ואתיופיה הנוצרית היו מועמדות מושלמות לברית כזו.

באיראן המהפכה שינתה את כללי המשחק

אבל מאותה הברית המקורית כמעט ולא נשאר דבר, אתיופיה הייתה הראשונה לעזוב, כאשר הקיסרות האתיופיות בראשות היילה סלאסי התמוטטה בתחילת שנות השבעים. המהפכה האיראנית לא איחרה לבוא מספר שנים אחרי, ולהוציא את איראן מהברית עם ישראל והמערב, ומלחמת לבנון הראשונה שמה את הקץ על חלומות "לבנון הנוצרית". מאותה ברית שרדה בעצם רק הידידות עם טורקיה, שגם היא כבר אינה מדינה מערבית ואנטי-ערבית כבעבר. נפילת ברית המועצות שינתה את הקטבים במזרח התיכון, ואמנם טורקיה עדיין ידידה טובה של ישראל אבל דואגת לשמור על קשרים טובים גם עם שאר מדינות האזור.

טורקיה כבר אינה אותה טורקיה

אך מה שמתגלה בחודשים האחרונים על גאורגיה וישראל, מספר לנו בעצם שהמדינאים הישראלים לא ישבו בשקט כל השנים. אלא פיתחו סוג חדש של ברית פריפריה שהעתיקה את עצמה אל המעגל הרחב והרחוק יותר. המעגל הגובל במזרח התיכון. אל הקשרים המתגלים עם גאורגיה אפשר להוסיף את הקשרים הצבאיים המצוינים של ישראל עם הודו, את עסקאות הנפט והגז שנרקמות עם קזחסטן ואזרבייג'ן ואת השמועות על התקרבות ביחסים בין ישראל וארמניה, בולגריה ורומניה. כל זה מצביע על ברית פריפריה חדשה שנמתחת מהאוקיינוס ההודי ועד הים השחור. ובעצם מקיפה את מדינות ערב, איראן ופקיסטן, המעגל האנטי ישראלי החדש. לכן מה שמתגלה מוכיח לנו באופן גלוי, כי האסטרטגיה היא אותה אסטרטגיה וכי ברית הפריפריה מכה שנית.

פורסם גם ב : אומדיה