חמש שנים למלחמת האזרחים בסוריה - סופו של חלום הלאומיות

השבוע מציינים חמש שנים למלחמת האזרחים בסוריה 

זה ספר שנכתב בשנת 1974, "סוריה החדשה" הוא מבשר על עלייתה של המדינה הערבית החילונית והלאומית, הלא עדתית ולא מוסלמית, שמאחדת בין כל הזרמים השונים ועשויה להיות מודל ללאומיות הערבית כולה. 40 שנה אחרי ומצבו הפיזי של הספר הזה מסמל בצורה עצובה את מה שקרה לסוריה, ואת מה שקרה לחלום הלאומיות הערבית המודרנית.

זאת לא המלחמה הקרה

עימות, אבל לא המלחמה הקרה

החודש מלאו שבע שנים לפגישת "האתחול" בין ארצות הברית לרוסיה, פגישה שקיבלה את שמה מכפתור קטן ואדום שניתן במתנה על ידי מזכירת המדינה האמריקאית הילארי קלינטון, (זאת שרצה היום לנשיאות) לשר החוץ הרוסי סרגיי לברוב. תאריך נוסף שצויין השבוע היה עשרים ושש שנים להפיכתו של מיכאיל גורבצ'וב ממזכ"ל ברית המועצות לנשיא ברית המועצות מהלך שגם יוביל מאוחר יותר לזכייתו בפרס נובל לשלום. בעוד התאריך השני היה לאחד המהלכים שבאופן היסטורי מסמל את סיומה של המלחמה הקרה, זה הראשון, היה דוווקא הפוך, ניסיון של ממשל אובמה בימיו הראשונים, לפייס בין רוסיה של פוטין לארצות הברית ומדינות המערב, ולפתוח דף חדש אחרי השנים הקשות בין פוטין ובוש שסיימו את ההשיגים וניסיון ההתקדמות של שנות ה-90.

"אתחול"

לא צריך להיות מומחה גדול כדי לדעת שכפתור האתחול לא עבד, וכי המדיניות נכשלה. ומאז אותו מפגש פסגה היחסים בין שתי המדינות רק הלכו והידרדרו: ההתערבות הצבאית בלוב (2011), משבר אימוץ הילדים הרוסים על ידי אמריקנים (2012), המלחמה באוקראינה וסיפוח חצי האי האוקראיני קרים על ידי רוסיה (2014), ההתערבות בסוריה, הסכם הגרעין והסנקציות נגד איראן, המקלט המדיני הרוסי למדליף האמריקני אדוארד סנואודן, הסנקציות הכלכליות האמריקניות נגד רוסיה ועוד שלל עימותים קטנים וגדולים. רף המתיחות בין רוסיה לארצות הברית גבר כל כך, עד שלעיתים נדמה כי מספר פרשנים נסחפו בזרם והכריזו על תחילתה של מלחמה קרה חדשה בעולם, ויש שהגזימו עוד יותר ובישרו את הפסדה של ארצות הברית במערכה לרוסיה של פוטין סופה של האימפריה האמריקאית ועלייתה של זאת מהמזרח. אז זהו שלא, בין רוסיה לארצות הברית אכן יש משבר מתמשך, משבר רע מאד שמזיק לשלום ויציבות העולם, אך בטח שהוא לא דומה למלחמה קרה ובטח שלא שאנחנו לא רואים ניצחון רוסי במערכה.

האם טראמפ יוביל לעלייתו של מועמד שלישי?

לאור ההתחזקות של דונלד טראמפ בבחירות המקדימות, וזכייתו בעוד ועוד צירים, השיח על מועמד שלישי של המפלגה הרפובליקנית או מוע...

Posted by Omer Gendler on Sunday, March 6, 2016

בין שני איחודים: הבריטים נדרשים לבחור בין האיחוד האירופי לממלכה המאוחדת

רק לפני פחות משנה ציינו הבריטים 40 שנה למשאל העם שבו אשררו את הצטרפותם לקהילה הכלכלית האירופית (EEC), קהילה שמנתה באותם ימים שש מדינות ועוד שלוש חדשות, קהילה שלימים תהפוך לאיחוד האירופי של ימינו. 40 שנה, ובעוד כמה חודשים הם ילכו לקלפי בשנית בכדי להכריע אם נעשתה טעות ואם להישאר באיחוד האירופי שצמח מאותה קהילה קטנה וצנועה - או לפרוש ממנו.

ביום שבת חזר ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון לאי הבריטי מהיבשת האירופית לאחר משא ומתן עם מדינות האיחוד ובפיו "בשורה", הסכם שיעניק באופן סופי לממלכה המאוחדת "מעמד מיוחד" בתוך האיחוד האירופי עם כמה הישגים נקודתיים כדוגמת הגבלה זמנית של הטבות סוציאליות למהגרים מתוך מדינות האיחוד האירופי יחד עם התחייבות לא ברורה לפיצוי ואי הכללה של "הסיטי של לונדון" (המרכז ההיסטורי והפיננסי של לונדון) בכל הסכם העמקה נוסף של 19 מדינות הגוש המוניטרי.

מוישגרד תיפתח הטובה?

השבוע ציינו מדינות מרכז אירופה: סלובקיה, צ'כיה, הונגריה ופולין 25 שנה להקמתו של גוש וישגרד (Visegrád Group), גוש של מדינות המוכר פחות לרובנו, אבל פועל וחשוב מאד באיחוד האירופי. שמו של הפורום נלקח מטירת וישגרד שבהונגריה, והבחירה בשם אינה מקרית. כבר בימי הביניים המאוחרים (המאה ה-14) שיתפו הגלגולים הקודמים של מדינות אלו פעולה, כאשר גם אז הייתה הטירה ההנוגרית המקום בו התכנסה אצולת אותן ממלכות לחתום על הסכמים כלכליים. אבל לא 700 שנה אנחנו מציינים היום לוישגרד אלא 25, 25 שנה לברית שגלגולה המודרני מתחיל בקיצה של המלחמה הקרה חי ובועט היום.

טקס החתימה על הקמת הקבוצה פברואר 1991

בשנת 1991, עדיין לא היה ברור לאן צועד העולם, אמנם היה ברור כי המלחמה הקרה עומדת להסתיים, חומת ברלין כבר נפלה, וגם ברית המועצות נשמה את נשימותיה האחרונות. אבל עתיד יבשת אירופה ובעיקר מזרחה ומרכזה היה בערפל. בדיוק בגלל זה, מדינות מרכז אירופה (אז לא ארבע אלא אחת פחות כי צ'כיה וסלובקיה עדיין היו יחידה אחת) שבדיוק יצאו לעצמאותן ממסך הברזל הסובייטי, ביקשו לתאם מהלכים משותפים, מול ברית המועצות, מול בעלת הברית החדשה ארצות הברית ומול הגוף אליו יצטרפו בעתיד האיחוד האירופי. (אז עדיין הקהילה). הדרך לעשות זאת הייתה ברית וישגרד, פורום של מנהיגי המדינות שיתכנס אחת לתקופה בו יקבעו אסטרטגיה משותפת, אותה ייקדמו בצורה אחידה ומתואמת אל מול העולם החיצון. תקדים שלא התחיל והומצא בהונגריה ומרכז אירופה, אלא דווקא בגוש מדינות אחר באיחוד האירופי, בגוש בנלקוס (בלגיה, הולנד ולוקסמבורג). גוש הקיים עוד משנות ה-40 ומשתמש באותה טקטיקה בדיוק אל מול גרמניה וצרפת מאז הוקמה קהילת הפחם והפלדה ולאחר מכן האיחוד האירופי. כוחנו באחדותנו הייתה הסיסמא של מדינות בנלוקס, וזו בדיוק אותה סיסמא שאימצו מדינות מרכז אירופה.

יש יותר מאיחוד אירופי אחד - וישגרד וישראל

לא פעם טועים אנו לחשוב כי האיחוד האירופי הוא גוש של מדינות המדבר בקול אחד. האמת היא שהאיחוד האירופי הוא גוש מורכב ומגוון, הוא לא רק גוש של 28 מדינות ריבוניות המדברות ב-28 קולות שונים. הוא גם איחוד המורכב מאיחודים קטנים יותר, גושים של מדינות, כמו בנלוקס שהזכרנו קודם, אבל גם אחרים, כמו הגוש הנורדי (Nordic Council), שלפעמים גם פועל בתוספת נורבגיה ואיסלנד שלא באיחוד האירופי, כולל בזירות ביטחוניות מקבילות לנאט"ו. הגוש הבלטי, הגוש הים תיכוני, גוש שש מדינות הליבה וגושים אחרים. וישגרד הוא רק עוד אחד מאותם גושים המרכיבים את האיחוד האירופי, ואין לראות בו תופעה יחודית.

שלושה דברים עיקריים מייחדים והופכים גוש זה לחשוב ומרכזי גם לאירופה אבל בעיקר למדינת ישראל. הראשון, ארבע המדינות המרכיבות אותו, אלו כרגע המדינות שצומחות כלכלית בקצב המהיר ביותר באיחוד האירופי. (על פולין כבר כתבתי מאמר נרחב לפני מספר שנים). בעוד מדינות מערב היבשת נפגעו בצורה קשה במשבר הכלכלי של 2008, דווקא מדינות מזרח אירופה ובעיקר מרכזה שהצטרפו לאיחוד בשנת 2004 הן הנהנות העיקריות כרגע מצמיחה כלכלית. מכיוון שנקודת הפתיחה שלהן הייתה נמוכה יותר, קל להן יותר לקפוץ גבוה, ובזכות השוק המשותף והגבולות הפתוחים, ובמיוחד הקרבה לגרמניה, כסף רב עשה את דרכו אליהן מהצד העשיר של היבשת. כאשר במקביל גם אוכלוסייה ענייה רבה עושה את הדרך ההפוכה, שוב הודות לגבולות הפתוחים. בנוסף לא רק שאלו המדינות שצומחות בקצב המהיר מהשאר, זהו גם הגוש הגדול שבגושים שהזכרתי קודם, האוכלוסייה המשותפת של חברות וישגרד היא 65 מיליון בני אדם, מה שהפוך אותו לגוש הגדול ביותר באיחוד האירופי. אילו היו מדינות אלו מדינה אחת, היה הגוש שני רק לגרמניה וזהה פחות או יותר לצרפת, בריטניה ואיטליה. וכאשר נתוני הדמוגרפיה של מערב אירופה ידועים, בעיקר אלו הקשורים להגירה המכבידים על כלכלתה בעיקר זו החברתית, בעוד אילו של מזרחה ומרכזה הפוכים, אפשר להבין גם את המגמה החיובית בתוצר לנפש.

צמיחה כלכלית במעצמות האיחוד מול מדינות וישגרד

אבל לא רק הנתונים היבשים הם שהופכים גוש זה למיוחד, אלא דווקא הזהות והאופי שמדינות אלו נותנות ומפרשות את האיחוד האירופי. בעוד מדינות מערב אירופה ובעיקר צרפת וגרמניה מצעידות בשנים האחרונות את האיחוד האירופי אל הכיוון הפוסט לאומי, קוסמופוליטי, פוסט דתי המבוסס זהות-אזרחית ומחלישות את מוסד ריבונות המדינה לטובת בריסל. מדינות וישגרד שזכו לעצמאותן לפני שנים ספורות בלבד תופסות את האיחוד, יותר בצורותיו הראשוניות כמו ימי קהילת הפחם והפלדה או הקהילה הכלכלית. הימים בהם אפילו מרגרט תאצ'ר תמכה ושיבחה את קיומו של הארגון. אלו מדינות הגאות בלאומיותן ובדתן, דתן דוכאה במשך עשורים סובייטים, ומנסות כמו מדינת ישראל לשלב בין השתיים. דמוקרטיה נוצרית אם תרצו, במקרה ההונגרי, פולני וסלובקי, ודמוקרטיה-אתנית במקרה הצ'כי. הן לא מקבלות את התפיסה הלאומית-אזרחית שמגיעה מבריסל, ומעוניינות לחזק את הייחודיות של כל מדינה ומדינה. זאת במטרה ליצור באירופה ברית עמים ריבוניים המשתפים פעולה, ולא לאיחוד ריבוני בו שותפים עמים ומיעוטים שונים. לא במקרה הונגריה היא מובילת הקרב מול ההגירה ליבשת, סלובקיה מדברת על חשיבות הנצרות, צ'כיה תומכת בישראל בכל מוסד אפשרי והייתה למדינה האחרונה לאשרר את אמנת ליסבון ופולין מובילה את הקו השמרני-חברתי ביותר ביבשת. זו אידאולוגיה ברורה ששורשיה הם בהבנה השונה לחלוטין את מטרות ובסיס האיחוד האירופי. למעט סלובקיה, גם אף אחת מאותן מדינות לא אימצה עדיין את מטבע האירו, ולמרות שעל פי הסכמי ההצטרפות שלהן כולן מחויבות לעשות זאת בשלב מסוים, ספק אם אכן נראה זאת בקרוב או בכלל.

הנושא השלישי הוא הקשר לארצות הברית, בשונה מחלק גדול ממדינות האיחוד האירופי, מדינות וישגרד רואות בארצות הברית את קו ההגנה שלהן מול רוסיה ממזרח ופחות נתמכות וסומכות על כוח הגנה אירופאי, צרפתי גרמני או אחר. הן גם מעדיפות קשר קרוב עם ארצות הברית אפילו על חשבון הקשר עם גרמניה. רובן זוכרות את מלחמת העולם השנייה ובגידת צרפת ובריטניה בהגנה עליהן, ואינן מעוניינות לשוב לאותם הימים. לכן גם כולן חברות מלאות בנאט"ו, כולן מנסות לעמוד בהתחייבות הכספית שלהן לארגון ולהקים צבאות סדירים בעלי עוצה ממשית. כולן מביעות תמיכה בארצות הברית בכל דרך אפשרית וכולם מאפשרות לצבא האמריקאי לפעול בחופשיות ולהציב איזו מערכת או בסיס שרק ירצה בתחומן. מספיק לזכור את המלחמה בעיראק של 2003, כאשר בוש התקשה לקבל תמיכה בגרמניה וצרפת אבל זכה לתמיכה גדולה מאותן מדינות, אותן כינה בתמורה "אירופה החדשה" בלגלוג על צרפת וגרמניה אותן תפס כאירופה הישנה.

בימים אלו כאשר מדינות גוש וישגרד חוגגות 25 שנים, טוב תעשה מדינת ישראל אם תחזק את יחסיה את הארגון, עם מנהיגי המדינות ועם העמים החיים בהן. צמיחה כלכלית, מודל ריבוני המבוסס על לאומיות אתנית, וקירבה לארצות הברית הופכות כל אחת מהן לשותפה אסטרטגית ברורה של מדינת ישראל, וביחד לאוצר של ממש בתוך האחיוד האירופי. כמו שציינתי קודם האיחוד האירופי אינו מקשה אחת והוא מורכב מרבדים על גבי רבדים של מדינות ואינטרסים שונים ומגוונים. כמעט באף נושא לא ניתן להגיע בו להסכמה פה אחד של 28 המדינות החברות. לכן 4-5 או אפילו 7 ידידות קרובות (אם נוסיף את יוון וקפריסין והברית המתהווה איתן), שגם מציגות חזית אחידה הן כל מה שמספיק בשביל להיות ההבדל שבין החלטה פרו ישראלית לאנטי ישראלית, בין תמיכה לגינוי בין ידידות לאיבה. לישראל יש עתיד ביחסים עם האיחוד האירופי, ומדינות וישגרד הן חולייה חשובה בו.

בטבע אין עמים ואין מדינות

בטבע אין עמים ואין מדינות.כל העמים בעולם הם עמים מומצאים, יש עמים שהומצאו לפני 4000 שנה, יש שהומצאו לפני 2000 שנה, יש ...

Posted by Omer Gendler on Thursday, February 11, 2016

לאחר אלף שנות פילוג: האפיפיור והפטריארך הרוסי ייפגשו

בפעם האחרונה שהחברה האלו נפגשו, או יותר מדויק לפני שהם התפצלו, הנצרות הייתה במשבר אמוני ומסעות הצלב עמדו לצאת לדרך, האסל...
Posted by Omer Gendler on Sunday, February 7, 2016

המפה השבועית: ההיסטוריה של יפן בצורה קצת שונה

המפה השבועית: המפה הפדרלית המאוחדת של מקסיקו וארצות הברית

האיחוד הצפון אמריקאי. קונספירציה, או עתיד בלתי נמנע ?
Posted by Omer Gendler on Tuesday, March 16, 2010

המפה השבועית: ממזרח למערב - ההיסטוריה של ה-NBA

From East to West: Map of NBA History
Posted by Omer Gendler on Tuesday, January 26, 2016

המפה השבועית: עוצמתה הכלכלית של ארצות הברית

אמנם כבר פרסמתי את המפה הזאת בעבר, אבל השבוע הגיע אלי גרסה צבעונית יותר ומעודכנת יותר למדדים של 2015 אך אני אפרסם אותה שוב. ואני גם ממליץ שוב לקרוא את המאמר על ארצות הברית: עדיין מעצמה ולא הולכת לשום מקום.

עד כמה ארצות הברית היא מעצמת על כלכלית? הנה כמה
Posted by Omer Gendler on Saturday, January 16, 2016

2016 - זמן כורדיסטן

שובו של האיחוד הגמיש

המפה השבועית: 3000 שנה של היסטוריה סינית בדקה אחת

אני לא יודע מי יצר את הסרט אבל הוא פחות או יותר מתאר די בסדר את ההיסטוריה של סין, ובעיקר מציג אותה בצורה מאד יפה. כמו כן הוא גם מאפשר הבנה טובה יותר של המתח העתידי בין רוסיה לסין על השליטה בצפון מזרח אסיה.

3,000 Years of Chinese History in One Minute

Posted by Omer Gendler on Monday, December 14, 2015

דאעש הוא התרוץ הכי טוב שקרה למעצמות האזור

דאעש הוא התרוץ הכי טוב שקרה למעצמות האזור.בתירוץ של מלחמה בדאעש טורקיה חוזרת ונלחמת בעוצמה מלאה בכורדים בעיראק, סוריה ...
Posted by Omer Gendler on Saturday, December 12, 2015

המפה השבועית: תת היבשת ההודית בלילה מהחלל החיצון

שבוע אחד, שלושה אירועי טרור, שלוש נקודות מבט

שבוע אחד, שלושה אירועי טרור, שלוש נקודות מבטבריטניה: בזמן נטרול המחבל ברכבת התחתית של לונדון היה דחוף למספר עדי ראייה ...

Posted by Omer Gendler on Sunday, December 6, 2015

טורקיה ומדיניות ה"אפס בעיות"

בשנת 2009 הכריז שר החוץ של ארדואן, ומי שהיום ראש ממשלתו, אהמט דבוטאולו על מדיניות "אפס בעיות" עם שכנים ביחסי החוץ של טור...
Posted by Omer Gendler on Saturday, November 28, 2015

הטריקולור

בשבוע שעבר החליפו מאות אלפי אנשים ברחבי העולם את תמונת הפרופיל שלהם לדגל הטריקולור המפורסם של צרפת. עכשיו אפשר לדבר על צביעות מערבית, על התעלמות מפיגועים ברחבי העולם והתמקדות רק בסבל של אירופה. אבל יש דבר עמוק יותר ביחס לצרפת, צרפת היא מולדת המהפכה הדמוקרטית באירופה, ודגל הטריקולור שלה הוא בין הדגלים המפורסמים והידועים שיש. כל כך ידוע שחלק גדול מדגלי העולם הם חיקוי של הדגל הצרפתי. וזאת שדגל צרפת לא היה הטריקולור הראשון בעולם, כאשר הראשון היה הטריקולור של הרפובליקה ההולנדית.  בהמשך הפוסט ניתן למצוא רשימה של כל דגלי הטריקולור ברחבי העולם, לפי החלוקה המקובלת של טריקולורים אנכיים וטריקולורים אופקיים.

הטריקולור הראשון, דגל הרפובליקה ההולנדית

טריקולור עם פסים אנכיים (כדוגמת הטריקולור הצרפתי)

בלגיה

צ'אד

חוף השנהב

גינאה

אירלנד

איטליה

מאלי

רומניה

טריקולור עם פסים אופקיים

ארמניה

בוליביה

בולגריה

גרמניה

הונגריה

לטביה

לוכסמבורג

הולנד

רוסיה

סיירה לאון

תימן

טריקולור בישויות שאינן מדינות 

קרליה

רפובליקת קומי

אוסטיה

פרק

טריקולור בישויות היסטורית שאינן קיימות עוד 

רפובליקת פרתנופיאה

רפובליקת הריין

רפובליקת רומא

בין ישראל למרוקו: 40 שנה לסכסוך במערב סהרה

פולין נשארה בלי מפלגות שמאל

התזוזה ימינה של אירופה הינה תהליך ארוך עליו כבר כתבתי מספר פעמים. אבל בזמן שאנגלה מרקל מחזקת את שליטתה בגרמניה,  דיוויד קמרון מביס את מתחריו בבריטניה, פרנסואה הולנד הצרפתי נחלש לרמה חד ספרתית בסקרים ובספרד מריאנו רחוי עשוי לזכות בסוף השנה בכהונה נוספת, פולין הציגה השבוע תסריט מוקצן מוכלן. בפולין, בבחירות שהתקיימו במדינה לא נבחרה אף מפגלת שמאל לפרלמנט.

מפלגת חוק וצדק השמרנית (PiS), המגיעה מהימין העמוק ניצחה בבחירות ותחליף את מפלגת הימין-מרכז השולטת במדינה, הפלטפורמה האזרחית (PO). בגלל שיטת הבחירות בפולין, המערבת שיטה אזורית-רובנית עם שיטה יחסית למפלגה המנצחת גם יהיה רוב מוחלט בפרלמנט הפולני עם 235 מושבים מתוך 460, וזאת למרות שהיא קיבלה רק  37.58% מקולות המצביעים. בכך, חוק וצדק גם תהפוך למפלגה הראשונה בהיסטוריה של פולין מאז המעבר לדמוקרטיה בתחילת שנות ה-90 שמצליחה לזכות ברוב כזה. ראיינו את זה בהונגירה של ויקטור אורבן, בשנת 2010 ועכשיו אנחנו רואים את זה גם בוורשה.

אבל לא הניצחון המשמעותי של חוק וצדק הוא מהות הפוסט הקצר הזה, ניצחון עליו בטח אכתוב גם בהמשך. אלא מה שקרה בצד השני של המפה הפוליטית התבוסה של מפלגות השמאל. למרות שרק לפני מספר שנים, עשר לייתר דיוק, עוד שלט השמאל במדינה והיה למפלגה הגדולה ביותר, מאז הוא בצניחה חופשית. בבחירות שהתקיימו השבוע התאחדו להן כל המפלגות מהגוש לרשימה משותפת אחת בשם "ברית השמאל הדמוקרטי". רשימת על של כל מפלגות הגוש שמטרתה הייתה לאחד כוחות במטרה להגדיל את סיכויי הבחירה. אבל גם זה לא עבד ואפילו הרשימה המשותפת לא עברה את אחוז החסימה ולא תיכנס לפרלמנט. בכך הופכת פולין לניסיון מעניין בדמוקרטיה פרלמנטרית במדינות האיחוד האירופי. מדינה, שבפרלמנט שלה, גם לא תהייה אף מפלגת שמאל וגם לא תהייה אופוזיציה אפקטיבית בגלל הרוב המוחלט לו זכתה מפלגה אחת. איך זה יעבוד? נגלה בשנים הקרובות.  

לא בלעדי לימין. השמאל הלאומי של אירופה

ישנם הבדלים רבים בין תנועת העצמאות של קטלוניה לבין זו של אחותה הצפונית קטלוניה נכבשה על ידי פליפה החמישי, מלך ספרד, בשנת 1714 בשעה שממלכת סקוטלנד התאחדה בהסכמה עם ממלכת אנגליה שבע שנים קודם. ספרד ביטלה והרסה את רוב המוסדות הקטלוניים בשעה שאנגליה שימרה את אלו הסקוטים ואף איחדה את חלקם עם שלה. השפה הקטלנית נאסרה ודוכאה, הגאלית לעומת זאת הוכרה וטופחה, אם כי לבסוף נשכחה. קטלוניה נאבקה בשלטון המרכזי במשך מאות שנים, כולל במלחמת האזרחים ובשלטון הדיקטטורי של הגנרליסימו פרנסיסקו פרנקו. סקוטלנד הייתה לאזור פטריוטי ותומך נלהב באימפריה, בכתר ובממלכה המאוחדת.

גם בימינו ההבדלים בין המחוזות ניכרים. קטלוניה מהווה כמעט 20 אחוזים מהכלכלה הספרדית וגודלה בעוגה הולך וצומח, סקוטלנד מהווה בקושי 10 אחוזים וחלקה בעוגה נסוג. בקטלוניה חיים 16 אחוזים מאוכלוסיית ספרד ובסקוטלנד רק 8 אחוזים מזו של בריטניה. אבל למרות ההבדלים הברורים, בשני המחוזות התחזקו בעשורים האחרונים תנועות לאומיות מחודשות ממגוון רחב של סיבות, ולמרות הניצחון ההיסטורי בסוף ספטמבר בבחירות המקומיות בקטלוניה, באופן אבסורדי, דווקא דרכה של קטלוניה לעצמאות ארוכה הרבה יותר מאשר זו של סקוטלנד, שבה משאל העם נגמר בספטמבר 2014 ב"לא", או מדויק יותר ב"לא כרגע".

הבחירות המקומיות בקטלוניה והלאומיות של השמאל החדש

יש הרבה הבדלים בין תנועת העצמאות של קטלוניה לזו של אחותה הצפונית סקוטלנד. ולמרות הניצחון ההיסטורי אתמול בבחירות המקומיות...

Posted by Omer Gendler on Monday, September 28, 2015

מבצר אירופה וסופה של האדישות

מאז שנת 2005 כיאה למעצמה המובילה והעשירה בעולם נכנסו מדי שנה לארצות הברית למעלה ממיליון מהגרים. חלקם פליטים, חלקם מבקשי מקלט וחלקם מהגרי עבודה. במקביל לאותה מסה של מהגרים, כך לפי ההערכות, נכנסו לגבולותיה של ארצות-הברית מהגרים לא חוקיים במספר דומה. המספרים המדהימים של כמעט 20 מיליון בני אדם בעשור, מסבירים כיצד כיום 17 אחוז מאזרחי ארצות הברית כלל לא נולדו במדינה. אם לוקחים בחשבון את אלו הנמצאים בין גבולות המדינה בצורה בלתי חוקית ואינם רשומים במספרים הרשמיים, יש המדברים אפילו על 20 אחוז מהאוכלוסייה הכללית. ועדיין, למרות המספרים העצומים הללו, ארצות הברית לא סיפקה לנו תמונות של הסתערות על רכבות, מחנות פליטים מאולתרים, סירות טובעות בלב ים, משאיות עמוסות בגופות, זרנוקים של משמר החופים, גופות הנשטפות אל החוף או דיבורים בלתי פוסקים על "נדידת העמים החדשה". להפך, ארצות הברית מרוויחה מגלי ההגירה לגבולותיה, כלכלתה משגשגת, רוב המהגרים משתלבים בחברה (שלושה מבין חמשת המועמדים המובלים לנשיאות במפלגה הרפובליקנית הם בני מהגרים, וכמובן גם הנשיא האמריקאי עצמו) כאשר הסיפור האמריקאי והמתוס האמריקאי לאורך הדורות הוא סיפורם של המהגרים.

מצעד הפזמונים העברי השנתי תשע"ה (2014-2015)

גם השנה התקיימו שני מצעדים מרכזים ברדיו הישראלי וניתן לשמוע את שניהם ברצף כאן.

הראשון של קול ישראל המשודר כמדי שנה ברשת ג'

השני של גלי צה"ל וגלגלצ שהשנה התקיים ביחד עם אתר וואלה

המצעד השנתי של רשת ג':

המצעד השנתי של גלי צה"ל, גלגלצ ואתר וואלה:

 

מדינה בתוך מדינה בתוך מדינה - סופו של סכסוך שהתחיל בגלל משחק שח

שלוש מעצמות יש במזרח התיכון

שלוש מעצמות יש במזרח התיכון, שלושתן לא ערביות ושלושתן ניסו מאז התחיל האביב הערבי להימנע כמה שיותר ממעורבות בו. איראן ה...

Posted by Omer Gendler on Saturday, July 25, 2015

המפה השבועית: אסלאם באירופה - בין מציאות לדמיון

לא רק בישראל, גם האירופאים עצמם נוהגים לנפח את כמות המוסלמים שחיים ביבשת. כמה לנפח? האירופאי הממוצע מאמין או יותר נכון מרגיש שבאירופה חיים בערך פי חמישה מוסלמים מאשר ישנם בפועל.

אסלאם באירופה: לא רק בישראל, גם האירופאים עצמם נוהגים לנפח את כמות המוסלמים שחיים ביבשת. כמה לנפח? האירופאי הממוצע מאמין או מרגיש שבאירופה יש בערך פי 5 מוסלמים מאשר בפועל.
Posted by Omer Gendler on Thursday, July 23, 2015

קורנוול זוכה להכרה

רחוק מהביקורת האירופאית על מדיניות ממשלת ישראל ורחוק עוד יותר מההסכם שנחתם עם איראן בוינה, בשבוע שעבר התרחשו באירופה שני...

Posted by Omer Gendler on Wednesday, July 22, 2015

מרתון כלכלה פוליטית - האוניברסיטה העברית - מועד יולי

עמוד זה מיועד לתלמידי המרתון כלכלה פוליטית בינלאומית באוניברסיטה העברית בירושלים