FIFA Needs to Take the 2022 World Cup from Qatar

Post by Omer Gendler.

מה גורל הממלכה

בצל משאל העם הסקוטי עומדת שאלה לא פשוטה והיא גורל בית המלוכה הבריטי. סקוטלנד אמנם רוצה עצמאות מבריטניה אבל האם הדבר אומר שהיא גם רוצה לנתק את קשריה מבית המלוכה. כנראה שלא. בעוד שהממשלה בלונדון עשתה כל טעות אפשרית מאז הוכרז משאל העם. דווקא בית המלוכה משחק נכון וחכם. בעוד באופן גלוי, הוא מצהיר שהוא מעוניין בהישארות סקוטלנד חלק מהאיחוד, אך לא פעם הוא גם דואג לשלוח מסרים ברוח: "המלוכה הייתה קיימת לפני האיחוד ותתקיים גם אחריו. המלכה אליזבת השנייה אף צוטטה אומרת:" אליזבת הראשונה איחדה את הממלכה ואליזבת השנייה לא תהייה זאת שתפרק אותה".

עדיין מעצמה ולא הולכת לשום מקום

"מעצמה בשקיעה", "כבר לא אימפריה", "ניצחון המזרח" ו"סופה של ההגמוניה". אלו רק מספר כותרות ששייכות לאופנה עכשווית של הספדים לארצות הברית ולאימפריה האמריקאית. אופנה שבשנים האחרונות, ובעיקר מאז אירועי האביב הערבי והמשבר באוקראינה נמצאת בשיאה. אך דווקא עכשיו, בזמן שארצות הברית חוגגת את יום עצמאותה, כדאי לעצור לרגע, לזכור ולהדגיש. למרות הלך הרוח, למרות אופנת ההספדים ולמרות המשברים שהמתרחשים כרגע תחת הנהגתה. ארצות הברית היא עדיין המעצמה העולמית היחידה, והיא תמשיך להיות כזאת לפחות בטווח הזמן הנראה לעין.

יש משהוא מאד מחזורי ומשעשע בהספדים על ארצות הברית. בכלל מאז הסתיימה מלחמת העולם השנייה וארצות הברית הפכה למעצמה עולמית, אותם הספדים ליוו אותה שוב ושוב לכל מקום אליו היא הלכה. בתחילה היה זה החשש מברית המועצות והפחד שעוד רגע היא פולשת למערב אירופה ולמזרח הרחוק. בשנות ה-70 משבר הנפט, הפרישה מהסכמי ברטון וודס, הקמתו של השוק המשותף והנס הכלכלי באירופה הובילו לגל חדש של כתיבה שבישר על שובה של היבשת הישנה, "מבצר אירופה" היא כונתה, "שובה של האימפריה" ועוד תארים כאלו ואחרים. שנות השמונים הביאו איתם את החשש מהענק הכלכלי של יפן, עשור בו כולם האמינו שעוד רגע חברות הענק היפניות סוני, טויוטה ודומותיהן משתלטות על הכלכלה האמריקאית וכולנו נעבוד בשביל היפנים ללא הפסקה מבוקר ועד ערב. בסוף שנות התשעים האכזבה מהענק היפני וכניסתו למיתון הארוך, התחלפה בהדרתו המחודשת של האיחוד האירופי שהתחיל להתרחב ולצמוח לצד המלכתם של הענקים הסינים וההודים, ופיגועי ה-11 בספטמבר בתחילת שנות האלפיים חיזקו עבור רבים את חולשת המערב הליברלי אל מול אימת הטרור המוסלמי. אך גם אחרי 70 שנה של הספדים ותחזיות, חלקן רציניות אבל רובן חסרות שחר, ארצות הברית עוד כאן, חייה ובועטת יותר מאי פעם.

מרתון כלכלה פוליטית - האוניברסיטה העברית - מועד יולי

מפגשים:

תאריך	שעה	כיתה	נושא
30.6.2014	16:30-21:30		ביקוש והיצע משק סגור
1.7.2014	16:00-20:30		ביקוש והיצע משק סגור
2.7.2014	10:00-15:00		ביקוש והיצע משק פתוח
2.7.2014	16:00-21:00		ביקוש והיצע משק פתוח
6.7.2015	10:00-15:00		מבחנים ותרגילים
6.7.2015	16:00-21:00		מבחנים ותרגילים

ואם עיראק תתפרק?

בעולם מציינים השבוע 100 שנה לפריצתה של מלחמת העולם הראשונה. מלחמה שאחת מתוצאותיה תהייה הקמת עיראק המנדטורית מדינה לאום מלאכותית שמהיום שנוצרה אינה מפסיקה להילחם ולהסתכסך בתוך עצמה. רגע לפני שארצות הברית מתערבת בפעם השלישית בתוך עשרים וחמש שנה, כדי לעצור ולומר ישנה דרך אחרת, הפעם אפשר לתת לעיראק להתפרק.

דגל יש מדינה קצת פחות

מאז כבש ארגון דאע"ש את העיר מוסול חזרה עיראק לכותרות הבינלאומיות והדיון הנוקב בדבר מעורבות אמריקאית באזור שב ועלה מחדש. התקשורת האמריקאית שהייתה עסוקה בחודשים האחרונים באוקראינה ובאיום הרוסי, באיחוד האירופי ובשלבים הראשונים של המרוץ לנשיאות. אינה חדלה מלדון בנושא העיראקי ונראה כי לראשונה מזה מספר שנים, גם קווי המתאר הרגילים המפרידים בין השמאל הליברלי והימין השמרני נשברים ומתערבבים בנושא מורכב זה. כך ניתן לראות פרשנים ופוליטיקאים מהצד השמאלי של המפה התוקפים את הנשיא אובמה על מדיניות החוץ המבולבלת וחסרת ההחלטיות אותה קידם במזרח התיכון. לצד פרשנים ופוליטיקאים מהקצה הימני של המפה, המדברים לראשונה בצורה גלויה וברורה, כולל בערוץ הבית פוקס ניוז, כגד ממשל בוש והמלחמה של שנת 2003.

אני רק שאלה: החלוקה האתנית-דתית בעיראק

עיראק מחולקת לשלוש קבוצות אתניות-דתיות עיקריות. הקבוצה הגדולה ביותר שכרגע גם שולטת במדינה היא העדה השיעית שחייה בשטח שנמצא מבגדד שבמרכז המדינה ועד בצרה שדרום. שטחי העדה גובלים עם במזרח עם איראן שנחשבת גם לאבי הרוחני שלהם עקב היותה המדינה השיעית המרכזית בעולם. הקבוצה השנייה הם הסונים-הערבים הפזורים על רוב שטחי המדינה, הכוללים בעיקר מדבר ואזורים לא מיושבים. הקבוצה השלישית הם הכורדים-הסונים שנמצאים בצפון מזרח המדינה וגובלים עם מיעוטים כרודים אחרים בטורקיה, אירן וסוריה.

מעבר לשלוש הקבוצות הגדולות, ישנם בעיראק מיעוטים רבים אחרים, שרידים מהעת העתיקה הגרים באזור אלפי שנים מהתקופה שהסהר הפורה היה ערש התרבות העולמית. ביניהם יזידים, כורדים שיעים, אשורים, טורקמניים ושבקים. רובם גרים בצפון המדינה בתחומי האוטונומיה הכורדית הנחשבת ליברלית ופלורליסטית יותר משאר חלקי המדינה.

חלוקה דתית של עיראק

חלוקה אתנית של עירק

עצמאות סקוטלנד – תאוריית הדומינו

אמנם הפער בסקרים הולך וקטן, אך כרגע חלום העצמאות הסקוטי עדיין נראה רחוק. בכל זאת האפשרות שבסוף השנה נראה מדינה סקוטית עצמאית עדיין אפשרי ולכן עולה השאלה כיצד ישפיע התהליך על שאר המחוזות בממלכה המאוחדת.

סקוטלנד היא אמנם המחוז הבדלני ביותר בממלכה. אבל מאז הוכרז משאל העם, הבדלנות והדרישה לעצמאות צוברת תאוצה גם במחוזות האחרים. הבריטים כבר מכנים את זה "תאוריית הדומינו", אם סקוטלנד תעזוב אחרים יעזבו בעקבותיה והממלכה המאוחדת תשנה את פניה.

כיצד יחולק החוב הלאומי של הממלכה המאוחדת

לפני חודש דנו בשאלה איזה מטבע יהייה לסקוטלנד העצמאית. היום נדון בשאלה כלכלית חשובה לא פחות והיא כיצד יחולק החוב הלאומי של בריטניה ואיזה חוב תיקח על עצמה סקוטלנד העצמאית. החוב הלאומי של בריטניה הוא מעל 80 אחוז ובמונחים מוחלטים הוא מהגבוהים בעולם. ברור לחלוטין גם על בריטניה וגם על סקוטלנד כי החוב אינו אשמת לונדון בלבד וכי גם סקוטלנד שהייתה חברה בממלכה המאוחדת במשך 300 שנה צריכה לקחת חלק ממנו על עצמה. השאלה היא כמה.

שהגימיק ניצח את המתאבק

בשבוע שעבר הכריזה ה- WWE כי רייזר רמון ייכנס להיכל התהילה. לא סקוט הול המתאבק, אלא דווקא הדמות אותה גילם בתחילת שנות ה-90 (1992-1996), רייזר רמון. בעוד ההחלטה להכניס את הול להיכל ברורה וצפויה מזה שנים. ההחלטה להכניסו תחת הדמות רייזר רמון בלבד, ולא תחת המתאבק סקוט הול הינה החלטה מפתיעה וייחודית. בעיקר לאור העבודה שעד היום, מתאבקים החברים בהיכל התהילה לא הופרדו מהדמויות אותם גילמו, אפילו כאשר גילמו מספר רב של דמויות לאורך הקריירה.

שלושה הסברים מרכזיים עולים כרגע בניסיון להסביר את ההחלטה הייחודית. הראשונה טוענת כי ה-WWE מתכוונים להכניס את ה-NWO כולו להיכל התהילה בשנים הקרובות. כאשר במקרה שכזה סקוט הול ייכנס להיכל התהילה בשנית ויכלול את התקופה "הפוסט רמונית" שלו.  הסבר זה שלעצמו אינו מספק בעייני וגם אינו עומד במבחן המציאות לאור מקרים אחרים. אם כך הוא הדבר, האם האלק הוגאן שנכנס להיכל התהילה לפני מספר שנים גם כן צפוי להפרדה בין הדמות האלק הוגאן של ה-WWF לדמות הוליווד הוגן של ה-NOW (ברור שלא). האם קווין נאש שייכנס גם כן באותו הרכב לא יכלול את תקופתו כאלוף העולם דיזל? ואם כן, לאן יעלם דיזל? גם כן ייכנס פעמיים?

איזה מטבע יהייה לסקוטלנד העצמאית

לכל מדינה יש דגל, המנון, עיר בירה ומטבע. אז מה לגבי סקוטלנד?

שישה חודשים נותרו למשאל העם בסקוטלנד והפער בסקרים הולך ומצטמצם. כאשר ככל שרעיון המדינה הסקוטית העצמאית הולך והופך מוחשי יותר שאלות חדשות עולות וצצות בדיון הפוליטי סביב הנושא. הפעם השאלה שמעסיקה את הסקוטים והופכת לנושא מרכזי עוד יותר בסקרים הוא איזה מטבע ישרת את הסקוטים במידה והם ייבחרו להיות בעצמאות. ארבע אפשרויות עומדות בפני סקוטלנד העצמאית:

למה רוסיה עשויה לנצח במזרח אירופה ולהפסיד את מזרח אסיה

שישים שנה אחרי שניתן במתנה לאוקראינה חוזר חצי האי קרים לשליטה רוסית. אם בסיפוח מלא ואם כשטח חסות כדוגמת טרנסניסטריה הרוסית שבמולדובה, לכולם כבר ברור כי פוטין ניצח את הקרב, וכי חצי האי קרים שלו. המערב לא ייפתח במלחמה עבור קרים, החשיבות שלו עבור רוסיה גדולה הרבה יותר מחוסר החשיבות שרואה בו המערב. וכאשר אוקראינה עצמה אינה מוכנה לצאת למלחמה עבור השטח, ברור שהמערב לא יעשה זאת בשמה.

לכיבושים במזרח אירופה יהייה מחיר במזרח אסיה?

קצת יותר מחמש שנים לאחר שהצבא הרוסי יצא למלחמה בגאורגיה, והוסיף לארון הגביעים הרוסי את שטחי החסות של דרום אוסטיה ואבחזיה. גם הפעם יתווסף לארון גביע נוסף, הפעם בדמות חצי האי קרים. מעבר לעובדה ששני האירועים, (המלחמה בגאורגיה, והפלישה לקרים) מתרחשים בצורף מקרים מדהים בסמיכות לאולימפיאדה (המלחמה בגאורגיה התרחשה במקביל לאולימפיאדת בייג'ינג, כאשר היום אנחנו שבוע אחרי אולימפיאדת סוצ'י). בשניהם משתמש הממשל הרוסי באותה רטוריקה כדי להצדיק את מעשיו "הגנה על זכויותיהם של מיעוט רוסי נרדף אל מול רוב אתני אחר שהחליט לחבור למערב". רטוריקה דומה אותה הוא משמיע לא פעם גם לגבי שטח החסות של טרנסניסטריה.

איזו מדינה ניצחה את משחקי החורף? על מדדים ומי שמודד אותם

אחד הכלים האהובים על כלי התקשורת הם מדדים ודרוגים: 30 המדינות החדשניות בעולם ישראל במקום האחרון, מדד השחיתות הבינלאומי: ישראל במקום ה-36, מתחת לרוב ה-OECD, ישראל דורגה במקום השישי במדד בריאות עולמי. השימוש בהם נפוץ ואהוב כל כך מכיוון שהם פשוטים להצגה, מוסיפים צבע וצורה, מספרים את הסיפור בצורה קלה, מכתירים מנצחים ומפסידים והכי חשוב, מכיוון שהם מתמטיים הם כביכול נחשבים מדעיים ונכונים. הרבה יותר נכונים מאשר טור דעה, פרשנות, ראיון או ציטוט ומאפשרים לכלי התקשורת שהציג אותם לטעון שזו האמת לאמיתה. אבל האמת היא שרוב המדדים מספרים רק חלק קטן מהסיפור, ולרוב תלויים במי מדד אותם ומה הייתה מטרתו הראשונית. (לדוגמא: על כיצד מודדים עוני). משחקי החורף שהסתיימו אתמול והרצון של כלי התקשורת העולמיים לבדוק מי היא המדינה המנצחת, מציגים בצורה מצוינת את הסוגיה, ואת הבעייתיות של מי המודד שמדד את המדד.

שקיעתה של TNA

בשבועות האחרונים התפרסמו תמונות מהצילומים האחרונים של TNA. בתמונות שהתפרסמו ניתן לראות כי כמות הצופים הוא בעשרות בודדות, לצד מאות כיסאות ריקים. מספרים שבדרך כלל מאפיינים ארגוני אינדיז אבל בטח שלא ארגון בינלאומי כמו TNA שיש לו תוכנית טלוויזיה שבועית. אז מה קרה ל-TNA ומדוע שנת 2014 עשויה להיות אולי השנה האחרונה שלו?

ללא קהל

שאריק בישוף מונה להיות המנהל (Executive Producer) של WCW בשנת 1994 הוא לקח דף נייר עליו הוא רשם בנקודות את כלל הדברים שמאפיינים לדעתו את ה-WWF. בין היתר הוא מספר שהוא רשם: גימיקים מעולם הקומיקס, שידור ערוך, סגנון היאבקות קלאסי וקהל צעיר. בצדו השני של הדף הוא רשם את ההפך המוחלט מכל מאפיין. שמות מקוריים, שידור חי, היאבקות יפנית ומקסיקנית וקהלים מגוונים. אותה "רשימת הפכים" הפכה לחזון עבור ה- WCWחזון שיביא בשנים שאחרי לתחרות המדהימה בין הארגונים ולתקופת הזוהר של עולם היאבקות באמצע שנות ה-90.

כלכלה פוליטית בינלאומית - היסטוריה וגישות עיקריות (הרצאה ממאי 2013)

כלכלה פוליטית בינלאומית by Omer_Gendler

רויאל ראמבל 2014 - הרבה עבר פחות עתיד

לא ציפתי ליותר מדי מהרויאל ראמבל. אם נהייה כנים לרגע מה כבר אפשר לצפות מאירוע, שבמידה ולא הייתי מספר לכם שהתקיים בשנת 2014 ונותן לכם לשפוט רק לפי הקארד, הייתם בקלות יכולים לומר שהוא נלקח מתחילת שנות ה-2000.

כבר בקרב הראשון בו הניו אייג' אוטלוס פגשו את האחים רודס אפשר היה לראות לאן האירוע הולך. ברגע נתון שלוש רבעים מהכישרון בזירה היו בשיא הקריירה שלהם בשנים 1997-2000. קרב מאוחר יותר היה שידור חוזר של 2002 כאשר ברוק לסנר פגש את ביג שואו. כאשר ההבדל היחיד היה בפינה של מי נמצא פול היימן ובזריזות של שני המתאבקים שהפכו כבדים ויצרו קרב חלש ביותר. אם זה לא היה מספיק, קרב האליפות הפגיש בפעם המיליון את רנדי אורטון וג'ון סינה, קרב שאנחנו רואים שוב ושוב כבר יותר מחצי עשור.

האלק הוגאן, 30 שנה להאלקמניה - הרגעים הגדולים

האלק הוגאן הוא אחד המתאבקים הגדולים בהיסטוריה. אמנם יש ויכוחים רבים לגבי היכולת הטכנית שלו כמו גם אהבתו להיאבקות אל מול תחומי בידור אחרים כמו מוסקיה וסרטים. אבל גם אם לא מדובר במתאבק הטוב בהיסטוריה, הוא ללא ספק המתאבק המוכר והמפורסם שהיה אי פעם. גם אנשים שלא אוהבים וצופים בהיאבקות מקצועית באופן קבוע, או אפילו כאלו שבכלל לא יודעים שיש ענף ספורט בידורי שכזה, ידעו בשנות ה-80 וה-90 מי זה האלק הוגאן, וידעו להגיד "האלק הוגן הוא מתאבק לא?". השבוע חלפו 30 שנה מאז זכה הוגאן בפעם הראשונה בתואר העולמי של ארגון ה-WWF, מה שיביא לתחילתה של תקופה שכונתה בשם "האלקמניה" ותהפוך את עולם האיבקות מתופעה שולית ומקומית בארצות הברית לתופעה כלל עולמית. לכן 30 שנה לתחילתה של האלקמניה הוא לא רק יום חג עבור כל חובב היאבקות, אלא גם זמן מצויין לשתף ולזכור את הרגעים הגדולים והחביבים עלי בקריירה המדהימה של האלק הוגאן.

לפני שמתחילים למנות את הרגעים הגדולים, הרגע איתו חייבים לפתוח הוא כמובן הרגע שהפך את הוגאן לתופעה חוצת גבולות. רגע שהוא תוצר של שני אירועים, הם אולי לא רגעים מדהימים מבחינה היאבקותית, טכנית או אפילו בידורית. אבל שניהם יחד הביאו את הוגאן לזכות בתואר אלוף העולם בפעם הראשונה.

15. הוגאן הופך לפייס: בסוף שנת 1983, וינס מקמהון מתכוון להפוך את ה-WWF לתופעה כלל אמריקאית, כאשר הוא מתכוון לעשות זאת על ידי יצירה של גיבור על חדש שיחצה את גבולות ניו אינגלנד ויתקבל בכל בית בארצות הברית. האלק הוגאן היה האיש שנבחר לתפקיד, אך באותו הזמן הוגאן הוא עדיין הייל, הזכור בעיקר מהתפקיד אותו גילם בסרט רוקי 3 ואינו אהוב במיוחד על הקהל, בעיקר בעקבות השנים הראשונות שלו ב-WWF וב-AWA. גיחה קצרה לזירה אחרי חופשה ארוכה יחד עם עזרה לאלוף הקודם בוב באקלנד הנמצא בצרה, בתוספת אישור רשמי מבאקלנד עצמו על הדרך החדשה בה הוגאן בחר לחיות, עשו את העבודה והוגאן הופך ברגע מהאיש הרע לחביב הקהל.

הוגאן זוכה באליפות והאלקמניה יוצאת לדרך: כמה שבועות לאחר אותו אירוע בו קיבל את האישור הרשמי מבוב באקלנד, הוגאן מקבל הזדמנות אל מול האיירון שייק, אלוף העולם מזה מספר שבועות (שניצח את באקלנד בקרב בצורה מעוררת מחלוקת). העלילה הייתה משולמת, מצד אחד אלוף עולם, שמוצאו מאיראן, (כמה שנים אחרי משבר בני הערובה) שנוא על ידי הקהל ונראה בלתי מנוצח. מצד שני הוגאן, אמריקאי, בלונדיני, גבוהה ומלא שמחת חיים, השילוב המושלם ליצירתו של גיבור על אמריקאי חדש. קרב קצר של מספר דקות הספיק בשביל להפוך את הוגאן לאלוף והתחיל את ההיסטריה שלא נגמרה מאז. הניצחון על השייק הוא לא רק ניצחון בקנה מידה אדיר בעולם היאבקות, אותו ניצחון היה כל כך משמעותי מבחינת ההשפעה העתידית שתהייה לו על הענף שהוא כנראה גם האירוע היחיד אי פעם מעולם ההיאבקות המקצועית שגם זכה לאזכור ולערך משלו בערוץ ההיסטוריה.

מי צריך שני אלופים?

נפרדים ממנדלה - האיחוד האפריקאי שלא מומש

למה NXT היא תוכנית היאבקות הטובה ביותר היום

לפני כשנה קיבלתי החלטה, שבמקום לצפות באימפקט של TNA אני אצפה באופן קבוע ב-NXT, החלטה שהתבררה כאחת הטובות שעשיתי.NXT  התגלתה לא רק כליגת היאבקות מצוינת, מלאה בכישרון ובמתאבקים רעבים שרוצים להוכיח את עצמם, תוך כדי שהם מביאים מקוריות ואת הרוח של זירת האינדי לבמה המרכזית. NXT גם התגלתה כתכנית ההיאבקות הטובה ביותר שקיימת היום. (להוציא את ה-PPV כמובן) הנה הסיבות שבגללן אני חושב ככה:

סורבייבר סירייס 2013 סיכום אירוע

אם לסכם במילה אחת את הסורבייבר סירייס, המילה תהייה סטטוס-קוו. אפשר להעלים את האירוע לחלוטין מלוח השידורים ובפועל שום דבר לא השתנה. חגורות לא עברו ידיים, אף קרב לא נגמר בהפתעה, אף מתאבק לא החליף צדדים ושום אירוע מיוחד ודרמטי לא נרשם. אם נסתכל אחורה בעוד מספר שנים הדבר היחיד שעשוי להיות משמעותי, הוא הדחיפה הגדולה שקיבל רומן ריינס.

הקבוצה של השילד מול הקבוצה של הרודס

לדעתי אחד משני הקרובות הטובים ביותר באירוע. קודם כל בגלל שהוא קרב הישרדות קלאסי וזה בדיוק מה שאמור להיות באירוע כמו סורבייבר סירייס. אבל הרבה יותר מכך, בגלל שכמעט כל אחד מעשרת המתאבקים קיבל את הזמן והמקום כדי להציג יחד קרב ברמה טובה מאד. כנראה המתאבק היחיד שיכול לצאת ממש מאוכזב מהקרב הוא דין אמברוז, שלא בדיוק ברור מה הייתה המטרה של ההדחה המהירה שלו.

ללא ספק המנצח הגדול של הקרב, (לדעתי גם של הערב) הוא רומן ריינס. לא רק מפני שהוא היה השורד היחיד, אלא בעיקר בגלל שהוא הדיח 4 מתוך 5 המתאבקים של הקבוצה היריבה. (הזכיר לי את ההופעה של דיזל מ-1994 שלושה ימים לפני שהוא זכה באליפות ה-WWE). מה שמוביל כנראה למסקנה כי ריינס הולך להיות התוצר החזק ביותר של השילד והמתאבק שיקודם בצורה המשמעותית ביותר במהלך התקופה הקרובה. האמת שדווקא קיוויתי שסת' רולינס יהייה זה שיקבל את הדחיפה, פחות בגלל התפקיד שלו בשילד, קבוצה שבה כל אחד מהמרכיבים תורם במידה שווה. אלא הרבה יותר בגלל היכולות שהוא הציג ב-ROH ו-NXT, אבל כמו תמיד ה-WWE הולכים עם הגדולים והחזקים ביותר ולא בהכרח עם המוכשרים והטכניים. לפחות בנתיים לא נראה שזה הולך לפרק את החבורה, אבל כנראה שתוך שני שלושה אירועים המצב ישתנה. בכל זאת שנה זה זמן מאד ארוך בשביל סטייבל, אפילו איכותי כמו השילד.

עשרים שנה לאיחוד האירופי: הלאומים הרדומים של אירופה מתעוררים

השבוע לפני 20 שנה נכנסה לתוקף אמנת מאסטריכט, הלוא היא 'האמנה על האיחוד האירופי', שהובילה ליצירתו של האיחוד האירופי המוכר לנו כיום, והחליפה את 'הקהילה האירופית' שבה היו חברות 12 מדינות. באותה אמנה סוכמו העקרונות המייסדים אודות מטבע משותף, איחוד כלכלי ומוניטרי, רעיון שלושת העמודים (הקהילה, מדיניות החוץ והביטחון, וענייני המשפט והפנים), וכן העקרונות הפוליטיים המשותפים, המובילים את האיחוד מאז ועד ימינו. מאז החתימה על האמנה, והרבה בזכותה, הספיק האיחוד לגדול ולהתרחב, והיום הוא כבר כולל 28 מדינות ומעל ל-500 מיליון בני אדם, המדברים עשרות שפות שונות.

האיחוד האירופי חוגג 20 שנה

האיחוד האירופי חוגג השבוע 20 שנה לכניסתה לתוקף של אמנת מאסטריכט (האמנה על האיחוד האירופי). אותה אמנה שהובילה לבסוף ליצירתו של האיחוד האירופי והחליפה את הקהילה האירופית בה היו חברות 12 מדינות. לכבוד המאורע מבחר מאמרים שפורסמו בנושא עתידו של האיחוד האירופי באתר.

שעת משבר: פרשת הדרכים של האיחוד האירופי: במקום לחבר מדינות רבות ושונות לגוש מדיני אחד, הפך הארגון לסיבה טובה לקטטות ולבדלנות. לסקוטים נמאס לתדלק את האנגלים, לתושבי פלנדריה נמאס לממן את שכניהם הוולונים, וללומברדים נמאס לשמוע שהם בכלל המצאה. עד שהמשבר הכלכלי הנוכחי יחלוף, ייתכן שפניה של היבשת כבר יהיו שונים לבלי היכר. גרסה נוספת פורסמה במגזין מידה.

עלייתו של הרייך הרביעי: איך הפך האיחוד האירופי לחלום הרייך ההיסטורי של האומה הגרמנית

הפולנים באים: יותר מאשר כדורגל ואליפות אירופה, בקרוב מאד פולין עשויה להיות המעצמה הכלכלית הבאה של אירופה

לא על הגז לבדו: גילוי הגז מול חופי ישראל מצטייר לעיתים כחדשות הטובות ביותר שמדינת ישראל יכלה לצפות להן. איך התמודדו שלוש מדינות אירופאית עם מצב שכזה.

התקרה עקומה

משבר תקרת החוב מרחף מעל המעצמה החזקה בעולם, והממשל והרפובליקנים מאשימים זה את זה. אז מי אשם? כנראה שהתקרה פשוט עקומה: עומר גנדלר מסביר שהאשם הוא בשיטת חישוב החוב

חברי בית הנבחרים הדמוקרטים עומדים בתור להיכנס לאולם
 הקונגרס לדיון בנושא תקרת החוב,
גבעת הקפיטול, וושינגטון, 12 אוקטובר 2013 (רויטרס)

בפעם השלישית בשנים האחרונות, וושינגטון סוערת בסיטואציה דומה: ארצות הברית עלולה להגיע למצב של חדלות פרעון, וכל זאת בגלל ויכוח בין הקונגרס לממשל הפדרלי על היקף ההלוואות שמותר לממשל הפדרלי לקחת. החוב האמריקני עומד כיום על 16.7 טריליון דולר. ממשל אובמה מעוניין להגדיל אותו במאות מיליארדים נוספים בשביל לממן התחייבות צפויות, כמו ביטוח לאומי ומשכורות לאנשי קבע. 

ניתן לקרוא את המאמר המלא בוואלה,

להרחבה על תקרת החוב

Post by Omer Gendler.