Pages

יום ראשון, 30 במרץ 2014

שהגימיק ניצח את המתאבק

בשבוע שעבר הכריזה ה- WWE כי רייזר רמון ייכנס להיכל התהילה. לא סקוט הול המתאבק, אלא דווקא הדמות אותה גילם בתחילת שנות ה-90 (1992-1996), רייזר רמון. בעוד ההחלטה להכניס את הול להיכל ברורה וצפויה מזה שנים. ההחלטה להכניסו תחת הדמות רייזר רמון בלבד, ולא תחת המתאבק סקוט הול הינה החלטה מפתיעה וייחודית. בעיקר לאור העבודה שעד היום, מתאבקים החברים בהיכל התהילה לא הופרדו מהדמויות אותם גילמו, אפילו כאשר גילמו מספר רב של דמויות לאורך הקריירה.



שלושה הסברים מרכזיים עולים כרגע בניסיון להסביר את ההחלטה הייחודית. הראשונה טוענת כי ה-WWE מתכוונים להכניס את ה-NWO כולו להיכל התהילה בשנים הקרובות. כאשר במקרה שכזה סקוט הול ייכנס להיכל התהילה בשנית ויכלול את התקופה "הפוסט רמונית" שלו.  הסבר זה שלעצמו אינו מספק בעייני וגם אינו עומד במבחן המציאות לאור מקרים אחרים. אם כך הוא הדבר, האם האלק הוגאן שנכנס להיכל התהילה לפני מספר שנים גם כן צפוי להפרדה בין הדמות האלק הוגאן של ה-WWF לדמות הוליווד הוגן של ה-NOW (ברור שלא). האם קווין נאש שייכנס גם כן באותו הרכב לא יכלול את תקופתו כאלוף העולם דיזל? ואם כן, לאן יעלם דיזל? גם כן ייכנס פעמיים?

יום ראשון, 9 במרץ 2014

איזה מטבע יהייה לסקוטלנד העצמאית

לכל מדינה יש דגל, המנון, עיר בירה ומטבע. אז מה לגבי סקוטלנד?

שישה חודשים נותרו למשאל העם בסקוטלנד והפער בסקרים הולך ומצטמצם. כאשר ככל שרעיון המדינה הסקוטית העצמאית הולך והופך מוחשי יותר שאלות חדשות עולות וצצות בדיון הפוליטי סביב הנושא. הפעם השאלה שמעסיקה את הסקוטים והופכת לנושא מרכזי עוד יותר בסקרים הוא איזה מטבע ישרת את הסקוטים במידה והם ייבחרו להיות בעצמאות. ארבע אפשרויות עומדות בפני סקוטלנד העצמאית:

יום שני, 3 במרץ 2014

למה רוסיה עשויה לנצח במזרח אירופה ולהפסיד את מזרח אסיה

שישים שנה אחרי שניתן במתנה לאוקראינה חוזר חצי האי קרים לשליטה רוסית. אם בסיפוח מלא ואם כשטח חסות כדוגמת טרנסניסטריה הרוסית שבמולדובה, לכולם כבר ברור כי פוטין ניצח את הקרב, וכי חצי האי קרים שלו. המערב לא ייפתח במלחמה עבור קרים, החשיבות שלו עבור רוסיה גדולה הרבה יותר מחוסר החשיבות שרואה בו המערב. וכאשר אוקראינה עצמה אינה מוכנה לצאת למלחמה עבור השטח, ברור שהמערב לא יעשה זאת בשמה.

לכיבושים במזרח אירופה יהייה מחיר במזרח אסיה?
קצת יותר מחמש שנים לאחר שהצבא הרוסי יצא למלחמה בגאורגיה, והוסיף לארון הגביעים הרוסי את שטחי החסות של דרום אוסטיה ואבחזיה. גם הפעם יתווסף לארון גביע נוסף, הפעם בדמות חצי האי קרים. מעבר לעובדה ששני האירועים, (המלחמה בגאורגיה, והפלישה לקרים) מתרחשים בצורף מקרים מדהים בסמיכות לאולימפיאדה (המלחמה בגאורגיה התרחשה במקביל לאולימפיאדת בייג'ינג, כאשר היום אנחנו שבוע אחרי אולימפיאדת סוצ'י). בשניהם משתמש הממשל הרוסי באותה רטוריקה כדי להצדיק את מעשיו "הגנה על זכויותיהם של מיעוט רוסי נרדף אל מול רוב אתני אחר שהחליט לחבור למערב". רטוריקה דומה אותה הוא משמיע לא פעם גם לגבי שטח החסות של טרנסניסטריה.

יום שני, 24 בפברואר 2014

איזו מדינה ניצחה את משחקי החורף? על מדדים ומי שמודד אותם

אחד הכלים האהובים על כלי התקשורת הם מדדים ודרוגים: 30 המדינות החדשניות בעולם ישראל במקום האחרון, מדד השחיתות הבינלאומי: ישראל במקום ה-36, מתחת לרוב ה-OECD, ישראל דורגה במקום השישי במדד בריאות עולמי. השימוש בהם נפוץ ואהוב כל כך מכיוון שהם פשוטים להצגה, מוסיפים צבע וצורה, מספרים את הסיפור בצורה קלה, מכתירים מנצחים ומפסידים והכי חשוב, מכיוון שהם מתמטיים הם כביכול נחשבים מדעיים ונכונים. הרבה יותר נכונים מאשר טור דעה, פרשנות, ראיון או ציטוט ומאפשרים לכלי התקשורת שהציג אותם לטעון שזו האמת לאמיתה. אבל האמת היא שרוב המדדים מספרים רק חלק קטן מהסיפור, ולרוב תלויים במי מדד אותם ומה הייתה מטרתו הראשונית. (לדוגמא: על כיצד מודדים עוני). משחקי החורף שהסתיימו אתמול והרצון של כלי התקשורת העולמיים לבדוק מי היא המדינה המנצחת, מציגים בצורה מצוינת את הסוגיה, ואת הבעייתיות של מי המודד שמדד את המדד.

יום שלישי, 11 בפברואר 2014

שקיעתה של TNA

בשבועות האחרונים התפרסמו תמונות מהצילומים האחרונים של TNA. בתמונות שהתפרסמו ניתן לראות כי כמות הצופים הוא בעשרות בודדות, לצד מאות כיסאות ריקים. מספרים שבדרך כלל מאפיינים ארגוני אינדיז אבל בטח שלא ארגון בינלאומי כמו TNA שיש לו תוכנית טלוויזיה שבועית. אז מה קרה ל-TNA ומדוע שנת 2014 עשויה להיות אולי השנה האחרונה שלו?

ללא קהל
שאריק בישוף מונה להיות המנהל (Executive Producer) של WCW בשנת 1994 הוא לקח דף נייר עליו הוא רשם בנקודות את כלל הדברים שמאפיינים לדעתו את ה-WWF. בין היתר הוא מספר שהוא רשם: גימיקים מעולם הקומיקס, שידור ערוך, סגנון היאבקות קלאסי וקהל צעיר. בצדו השני של הדף הוא רשם את ההפך המוחלט מכל מאפיין. שמות מקוריים, שידור חי, היאבקות יפנית ומקסיקנית וקהלים מגוונים. אותה "רשימת הפכים" הפכה לחזון עבור ה- WCWחזון שיביא בשנים שאחרי לתחרות המדהימה בין הארגונים ולתקופת הזוהר של עולם היאבקות באמצע שנות ה-90.

יום שלישי, 28 בינואר 2014

רויאל ראמבל 2014 - הרבה עבר פחות עתיד

לא ציפתי ליותר מדי מהרויאל ראמבל. אם נהייה כנים לרגע מה כבר אפשר לצפות מאירוע, שבמידה ולא הייתי מספר לכם שהתקיים בשנת 2014 ונותן לכם לשפוט רק לפי הקארד, הייתם בקלות יכולים לומר שהוא נלקח מתחילת שנות ה-2000.

כבר בקרב הראשון בו הניו אייג' אוטלוס פגשו את האחים רודס אפשר היה לראות לאן האירוע הולך. ברגע נתון שלוש רבעים מהכישרון בזירה היו בשיא הקריירה שלהם בשנים 1997-2000. קרב מאוחר יותר היה שידור חוזר של 2002 כאשר ברוק לסנר פגש את ביג שואו. כאשר ההבדל היחיד היה בפינה של מי נמצא פול היימן ובזריזות של שני המתאבקים שהפכו כבדים ויצרו קרב חלש ביותר. אם זה לא היה מספיק, קרב האליפות הפגיש בפעם המיליון את רנדי אורטון וג'ון סינה, קרב שאנחנו רואים שוב ושוב כבר יותר מחצי עשור.

יום ראשון, 26 בינואר 2014

האלק הוגאן, 30 שנה להאלקמניה - הרגעים הגדולים

האלק הוגאן הוא אחד המתאבקים הגדולים בהיסטוריה. אמנם יש ויכוחים רבים לגבי היכולת הטכנית שלו כמו גם אהבתו להיאבקות אל מול תחומי בידור אחרים כמו מוסקיה וסרטים. אבל גם אם לא מדובר במתאבק הטוב בהיסטוריה, הוא ללא ספק המתאבק המוכר והמפורסם שהיה אי פעם. גם אנשים שלא אוהבים וצופים בהיאבקות מקצועית באופן קבוע, או אפילו כאלו שבכלל לא יודעים שיש ענף ספורט בידורי שכזה, ידעו בשנות ה-80 וה-90 מי זה האלק הוגאן, וידעו להגיד "האלק הוגן הוא מתאבק לא?". השבוע חלפו 30 שנה מאז זכה הוגאן בפעם הראשונה בתואר העולמי של ארגון ה-WWF, מה שיביא לתחילתה של תקופה שכונתה בשם "האלקמניה" ותהפוך את עולם האיבקות מתופעה שולית ומקומית בארצות הברית לתופעה כלל עולמית. לכן 30 שנה לתחילתה של האלקמניה הוא לא רק יום חג עבור כל חובב היאבקות, אלא גם זמן מצויין לשתף ולזכור את הרגעים הגדולים והחביבים עלי בקריירה המדהימה של האלק הוגאן.

לפני שמתחילים למנות את הרגעים הגדולים, הרגע איתו חייבים לפתוח הוא כמובן הרגע שהפך את הוגאן לתופעה חוצת גבולות. רגע שהוא תוצר של שני אירועים, הם אולי לא רגעים מדהימים מבחינה היאבקותית, טכנית או אפילו בידורית. אבל שניהם יחד הביאו את הוגאן לזכות בתואר אלוף העולם בפעם הראשונה.

15. הוגאן הופך לפייס: בסוף שנת 1983, וינס מקמהון מתכוון להפוך את ה-WWF לתופעה כלל אמריקאית, כאשר הוא מתכוון לעשות זאת על ידי יצירה של גיבור על חדש שיחצה את גבולות ניו אינגלנד ויתקבל בכל בית בארצות הברית. האלק הוגאן היה האיש שנבחר לתפקיד, אך באותו הזמן הוגאן הוא עדיין הייל, הזכור בעיקר מהתפקיד אותו גילם בסרט רוקי 3 ואינו אהוב במיוחד על הקהל, בעיקר בעקבות השנים הראשונות שלו ב-WWF וב-AWA. גיחה קצרה לזירה אחרי חופשה ארוכה יחד עם עזרה לאלוף הקודם בוב באקלנד הנמצא בצרה, בתוספת אישור רשמי מבאקלנד עצמו על הדרך החדשה בה הוגאן בחר לחיות, עשו את העבודה והוגאן הופך ברגע מהאיש הרע לחביב הקהל.




הוגאן זוכה באליפות והאלקמניה יוצאת לדרך: כמה שבועות לאחר אותו אירוע בו קיבל את האישור הרשמי מבוב באקלנד, הוגאן מקבל הזדמנות אל מול האיירון שייק, אלוף העולם מזה מספר שבועות (שניצח את באקלנד בקרב בצורה מעוררת מחלוקת). העלילה הייתה משולמת, מצד אחד אלוף עולם, שמוצאו מאיראן, (כמה שנים אחרי משבר בני הערובה) שנוא על ידי הקהל ונראה בלתי מנוצח. מצד שני הוגאן, אמריקאי, בלונדיני, גבוהה ומלא שמחת חיים, השילוב המושלם ליצירתו של גיבור על אמריקאי חדש. קרב קצר של מספר דקות הספיק בשביל להפוך את הוגאן לאלוף והתחיל את ההיסטריה שלא נגמרה מאז. הניצחון על השייק הוא לא רק ניצחון בקנה מידה אדיר בעולם היאבקות, אותו ניצחון היה כל כך משמעותי מבחינת ההשפעה העתידית שתהייה לו על הענף שהוא כנראה גם האירוע היחיד אי פעם מעולם ההיאבקות המקצועית שגם זכה לאזכור ולערך משלו בערוץ ההיסטוריה.

יום שישי, 6 בדצמבר 2013

למה NXT היא תוכנית היאבקות הטובה ביותר היום

לפני כשנה קיבלתי החלטה, שבמקום לצפות באימפקט של TNA אני אצפה באופן קבוע ב-NXT, החלטה שהתבררה כאחת הטובות שעשיתי.NXT  התגלתה לא רק כליגת היאבקות מצוינת, מלאה בכישרון ובמתאבקים רעבים שרוצים להוכיח את עצמם, תוך כדי שהם מביאים מקוריות ואת הרוח של זירת האינדי לבמה המרכזית. NXT גם התגלתה כתכנית ההיאבקות הטובה ביותר שקיימת היום. (להוציא את ה-PPV כמובן) הנה הסיבות שבגללן אני חושב ככה:

יום שישי, 29 בנובמבר 2013

סורבייבר סירייס 2013 סיכום אירוע

אם לסכם במילה אחת את הסורבייבר סירייס, המילה תהייה סטטוס-קוו. אפשר להעלים את האירוע לחלוטין מלוח השידורים ובפועל שום דבר לא השתנה. חגורות לא עברו ידיים, אף קרב לא נגמר בהפתעה, אף מתאבק לא החליף צדדים ושום אירוע מיוחד ודרמטי לא נרשם. אם נסתכל אחורה בעוד מספר שנים הדבר היחיד שעשוי להיות משמעותי, הוא הדחיפה הגדולה שקיבל רומן ריינס.

הקבוצה של השילד מול הקבוצה של הרודס
לדעתי אחד משני הקרובות הטובים ביותר באירוע. קודם כל בגלל שהוא קרב הישרדות קלאסי וזה בדיוק מה שאמור להיות באירוע כמו סורבייבר סירייס. אבל הרבה יותר מכך, בגלל שכמעט כל אחד מעשרת המתאבקים קיבל את הזמן והמקום כדי להציג יחד קרב ברמה טובה מאד. כנראה המתאבק היחיד שיכול לצאת ממש מאוכזב מהקרב הוא דין אמברוז, שלא בדיוק ברור מה הייתה המטרה של ההדחה המהירה שלו.

ללא ספק המנצח הגדול של הקרב, (לדעתי גם של הערב) הוא רומן ריינס. לא רק מפני שהוא היה השורד היחיד, אלא בעיקר בגלל שהוא הדיח 4 מתוך 5 המתאבקים של הקבוצה היריבה. (הזכיר לי את ההופעה של דיזל מ-1994 שלושה ימים לפני שהוא זכה באליפות ה-WWE). מה שמוביל כנראה למסקנה כי ריינס הולך להיות התוצר החזק ביותר של השילד והמתאבק שיקודם בצורה המשמעותית ביותר במהלך התקופה הקרובה. האמת שדווקא קיוויתי שסת' רולינס יהייה זה שיקבל את הדחיפה, פחות בגלל התפקיד שלו בשילד, קבוצה שבה כל אחד מהמרכיבים תורם במידה שווה. אלא הרבה יותר בגלל היכולות שהוא הציג ב-ROH ו-NXT, אבל כמו תמיד ה-WWE הולכים עם הגדולים והחזקים ביותר ולא בהכרח עם המוכשרים והטכניים. לפחות בנתיים לא נראה שזה הולך לפרק את החבורה, אבל כנראה שתוך שני שלושה אירועים המצב ישתנה. בכל זאת שנה זה זמן מאד ארוך בשביל סטייבל, אפילו איכותי כמו השילד.

יום חמישי, 7 בנובמבר 2013

עשרים שנה לאיחוד האירופי: הלאומים הרדומים של אירופה מתעוררים

השבוע לפני 20 שנה נכנסה לתוקף אמנת מאסטריכט, הלוא היא 'האמנה על האיחוד האירופי', שהובילה ליצירתו של האיחוד האירופי המוכר לנו כיום, והחליפה את 'הקהילה האירופית' שבה היו חברות 12 מדינות. באותה אמנה סוכמו העקרונות המייסדים אודות מטבע משותף, איחוד כלכלי ומוניטרי, רעיון שלושת העמודים (הקהילה, מדיניות החוץ והביטחון, וענייני המשפט והפנים), וכן העקרונות הפוליטיים המשותפים, המובילים את האיחוד מאז ועד ימינו. מאז החתימה על האמנה, והרבה בזכותה, הספיק האיחוד לגדול ולהתרחב, והיום הוא כבר כולל 28 מדינות ומעל ל-500 מיליון בני אדם, המדברים עשרות שפות שונות.

יום שלישי, 5 בנובמבר 2013

האיחוד האירופי חוגג 20 שנה

האיחוד האירופי חוגג השבוע 20 שנה לכניסתה לתוקף של אמנת מאסטריכט (האמנה על האיחוד האירופי). אותה אמנה שהובילה לבסוף ליצירתו של האיחוד האירופי והחליפה את הקהילה האירופית בה היו חברות 12 מדינות. לכבוד המאורע מבחר מאמרים שפורסמו בנושא עתידו של האיחוד האירופי באתר.

שעת משבר: פרשת הדרכים של האיחוד האירופי: במקום לחבר מדינות רבות ושונות לגוש מדיני אחד, הפך הארגון לסיבה טובה לקטטות ולבדלנות. לסקוטים נמאס לתדלק את האנגלים, לתושבי פלנדריה נמאס לממן את שכניהם הוולונים, וללומברדים נמאס לשמוע שהם בכלל המצאה. עד שהמשבר הכלכלי הנוכחי יחלוף, ייתכן שפניה של היבשת כבר יהיו שונים לבלי היכר. גרסה נוספת פורסמה במגזין מידה.

עלייתו של הרייך הרביעי: איך הפך האיחוד האירופי לחלום הרייך ההיסטורי של האומה הגרמנית

הפולנים באים: יותר מאשר כדורגל ואליפות אירופה, בקרוב מאד פולין עשויה להיות המעצמה הכלכלית הבאה של אירופה


לא על הגז לבדו: גילוי הגז מול חופי ישראל מצטייר לעיתים כחדשות הטובות ביותר שמדינת ישראל יכלה לצפות להן. איך התמודדו שלוש מדינות אירופאית עם מצב שכזה.

יום רביעי, 16 באוקטובר 2013

התקרה עקומה

משבר תקרת החוב מרחף מעל המעצמה החזקה בעולם, והממשל והרפובליקנים מאשימים זה את זה. אז מי אשם? כנראה שהתקרה פשוט עקומה: עומר גנדלר מסביר שהאשם הוא בשיטת חישוב החוב


חברי בית הנבחרים הדמוקרטים עומדים בתור להיכנס לאולם
 הקונגרס לדיון בנושא תקרת החוב,
גבעת הקפיטול, וושינגטון, 12 אוקטובר 2013 (רויטרס)
בפעם השלישית בשנים האחרונות, וושינגטון סוערת בסיטואציה דומה: ארצות הברית עלולה להגיע למצב של חדלות פרעון, וכל זאת בגלל ויכוח בין הקונגרס לממשל הפדרלי על היקף ההלוואות שמותר לממשל הפדרלי לקחת. החוב האמריקני עומד כיום על 16.7 טריליון דולר. ממשל אובמה מעוניין להגדיל אותו במאות מיליארדים נוספים בשביל לממן התחייבות צפויות, כמו ביטוח לאומי ומשכורות לאנשי קבע. 

ניתן לקרוא את המאמר המלא בוואלה,
להרחבה על תקרת החוב




מילון מונחים: מהי תקרת החוב?

תקרת החוב היא חלק ממנגנון הפרדת הרשויות של המשטר האמריקאי. בזמן שממשלת ארצות הברית אחראית על ביצוע התקציב וחלוקת הכספים. הקונגרס אחראי על מסגרת התקציב ובפרט על האישור ללקיחת ההלוואות. הרעיון שמאחורי השיטה היה, שמי שמבזבז ומחלק את הכסף (הבית הלבן והממשל הפדרלי) אינו יכול גם לקבוע באופן עצמאי כמה לבזבז.

יום שלישי, 15 באוקטובר 2013

מבוא לכלכלה ב' (מיקרו) (57108) - תשע"ד - פתרונות מלאים לחוברת התרגילים


מבוא לכלכלה א' (מיקרו) (57107) - תשע"ד - פתרונות מלאים לחוברת התרגילים

מבוא לכלכלה א' (מיקרו) (57107) - תשע"ד - פתרונות מלאים לחוברת התרגילים

תרגיל מספר 1


תרגיל מספר 2


תרגיל מספר 3


תרגיל מספר 4



תרגיל מספר 5





תרגיל מספר 6


תרגיל מספר 7


תרגיל מספר 8


תרגיל מספר 9


תרגיל מספר 10


תרגיל מספר 11




יום חמישי, 10 באוקטובר 2013

מורה נבוכים למדד התוצר החדש

הגרעון קטן, משקלו היחסי של החוב הצטמצם, המשק צמח בשבעה אחוזים והפריון של כולנו גדל ברגע • למרבה הצער, כל הטוב הזה התרחש רק בעולם משחקי המספרים, בלי שום שינוי אמיתי במצב הכלכלה הישראלית • ועדיין, נראה שהמדד החדש מציע לנו זווית הסתכלות אופטימית יותר על המציאות

לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את המדד המעודכן לחישוב התוצר בישראל. המדד החדש, שבנוי על שיטת חישוב מתקדמת יותר, הקפיץ את התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של מדינת ישראל לשנת 2012 בלא פחות מ-64 מליארד שקלים, מ-929 מיליארד שקלים ל-993 מיליארד שקלים. גידול חסר תקדים של שבעה אחוזים, שאותו ניתן לראות בדרך כלל רק אצל הכלכלות המתפתחות של מזרח אסיה, דוגמת סין והודו. בטח שלא במדינה החברה בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD).
ניתן לקרוא את המאמר המלא במגזין מידה

יום רביעי, 9 באוקטובר 2013

אני רק שאלה: מדוע אורוגוואי ופרגוואי הצטרפו להסכם הסחר של מרקוסור (Mercosur)?

כאשר ארגנטינה וברזיל עמוד בסוף שנות ה-80 לחתום על הסכם מרקוסור, היה חשש באורוגוואי ופרגוואי כי ההסכם המתגבש יפגע בהן, במיוחד בצורה כלכלית. החשש נבע משתי סיבות עיקריות:

יום רביעי, 2 באוקטובר 2013

החלוקה הכלכלית של יבשת אמריקה

במהלך המלחמה הקרה, נהוג היה לחלק את מדינות העולם לשלוש קבוצות: מדינות הגוש המערבי התומכות בארצות הברית, מדינות הגוש הסובייטי התומכות בברית המועצות, ובתווך - המדינות הבלתי-מזדהות, שהעדיפו שלא לתמוך באף אחד מן הצדדים. מאז, השתנתה המפה העולמית, וקריסת ברית המועצות וסיומה של המלחמה הקרה העבירו חלק ממדינות הגוש המזרחי לצד המערבי, והחלוקה הדיכוטומית בין שני הקטבים התחלפה בחלוקה עולמית למדינות מפותחות ולמדינות מתפתחות.


ביבשת אמריקה, כך נראה, נוצר געגוע לעולם שאפיין את המאה ה-20. בעוד שרוב מדינות העולם כבר אינן שייכות לגוש מסוים אחד, הרי שיבשת אמריקה מתרחש כעת התהליך ההפוך. לאט לאט, נחלקת היבשת על פי אותו מפתח של המלחמה הקרה. שיאו של תהליך זה התרחש בחודש מאי האחרון, כאשר בעיר סנטיאגו דה קאלי שבקולומביה הוקמה "הברית הפסיפית". בפועל, מדובר בהסכם כלכלי, שחילק באופן רשמי את יבשת אמריקה לשלושה חלקים: למדינות פרו-ארצות הברית, למדינות אנטי-ארצות הברית ולמדינות הבלתי-מזדהות.

המאמר המלא פורסם במגזין העולם של אתר וואלה

יום ראשון, 29 בספטמבר 2013

מצעד הפזמונים העברי השנתי תשע"ג (2012-2013)

גם השנה התקיימו שני מצעדים מרכזים ברדיו הישראלי וניתן לשמוע את שניהם ברצף כאן.

הראשון של קול ישראל המשודר כמדי שנה ברשת ג'
השני של גלי צה"ל וגלגלצ שהשנה התקיים ביחד עם אתר YNET


המצעד השנתי של רשת ג':





המצעד השנתי של גלי צה"ל, גלגלצ ואתר YNET:

 

יום שבת, 10 באוגוסט 2013

סובסידיה לצרכן בשוק שבו ההציע קשיח (מענק ירושלים)

"המדינה נתנה לזוגות הצעירים 100 אלף שקל כדי לקנות דירה - הקבלנים לקחו את הכסף"
נמרוד בוסו מעיתון הדה מרקר התפלא כיצד קרה שמענק ירושלים עליו הכריזה הממשלה לא השיג את יעדו. כאשר כספי המענק מצאו את דרכם לכיסים של הקבלנים. אבל האמת אין כאן שום הפתעה, כי בכלכלה שנותנים סובסידיה לצרכן, בשוק קשיח, היא אינה משיגה את יעדה ורק מעלה את המחיר בדיוק בגובה הסובסידיה.

אז מה בעצם קרה כאן, המדינה החליטה לתת מענק (סובסידיה) לכל זוג צעיר (צרכן) שיקנה דירה בירושלים בטווח זמן של מספר חודשים מוגדים מראש. עד כאן הכול בסדר, נשמע הגינוי. ממשלת ישראל רוצה לעזור לזוגות צעירים. אבל מילת הקסם של התרגיל הנוכחי היא "בטווח זמן של מספר חודשים", או במילים כלכליות יותר בטווח הקצר.

עכשיו בואו נחשוב שנייה על שוק הדירות. בניית דירה היא פעולה שלוקחת מספר רב של שנים. יוזמה, תכנון, אישורים ובנייה. לכן היכולת של הקבלנים לשנות באופן מהיר את כמות הדירות שהם יכולים להציע אינה קיימת. זאת מכיוון ששינוי בהעדפות שלהם יבוא לביטוי רק לאחר מספר שנים, או במקרה הטוב לאחר מספר רב של חודשים כאשר יושלמו כל השלבים שציינו קודם. לכן ההיצע בשוק הדירות החדשות הוא היצע קשיח. (עקומה הניצבת לציר Y).

לעומת זאת הזוגות הצעירים שרוכשים את הדירות הם שוק גמיש יותר. כל אחד מאתנו שיתנו לו מענק של 100,000 שקל, ונמצא בחיפוש אחר דירה סביר להניח ישנה את העדפותיו ויחפש דירה באותו סכום אותו הוא התכוון להוציא פלוס "המתנה אותה נתנה המדינה". אם בדיוק בגובה המתנה ואם רק בחלקה. לכן עקומת הביקוש של שוק הדירות היא עקומה היורדת מציר Y לכיוון ציר X. (כאשר השיפוע שלה אינו רלוונטי לדיון). לאחר המענק אותה עקומה עולה בקרוב מקסימלי בגובה המענק.

בסופו של דבר נקודת שיווי המשקל החדשה נמצאת בדיוק בגובה 100,000 שקלים מעל נקודת שיווי המשקל הישנה. כמות הדירות שנמכרה לא השתנתה. ואת המענק קיבל הצרכן והעביר אותו במלואו לכיסו של הקבלן. להצגה גרפית של התהליך.



יום שישי, 19 ביולי 2013

מיסים של המאה ה-20, כלכלה של המאה ה-21

"כך חולקו כספי משלם המסים לחברות הגדולות" זעקה כותרת אחת בתחילת השבוע, כותרת אחרת הכריזה "הנה הכסף" ושלישית טענה "שוד הקופה הציבורית". פרסום הטבות המס שקיבלו התאגידים הגדולים במשק, עוררה סערה ציבורית רחבה, ומילאה את השיח הכלכלי. כאשר רק פתיחת המשא ומתן המחודש עם הפלסטינים הצליח להזיזה מהכותרת. אבל האם באמת מדובר כאן בשוד? האם לממשלת ישראל או לכל ממשלה במדינה מפותחת אחרת ישנה בררה בעולם הגלובלי בו אנחנו חיים? מספיק לקרוא את הדו"ח שפרסם ארגון ה-OECD בתחילת השבוע, על מנת להבין שישראל אינה לבד במערכה.


המדינה אל מול התאגיד

בכדי להבין מהיכן מתחיל התהליך צריך לחזור קצת אחורה. החברות שקיבלו את אותן הטבות אינן חברות "רגילות". מדובר למעשה בתאגידים בינלאומיים ענקיים, המגלגלים לעיתים כספים הגדולים יותר מאשר תקציבן של מדינות קטנות ואף בינוניות. העוצמה הכלכלית הרבה שלהן בשילוב המשטר הכלכלי הליברלי השולט בעולם בעשורים האחרונים, יצרו מצב בו תאגידי הענק חופשיים לפעול בכל מדינה שירצו ולעבור ממדינה למדינה, כאשר הדבר היחיד שמניע אותם היא שורת הרווח.

חברת הודו המזרחית, התאגיד הבינלאומי הראשון בעולם
לעומתם מדינות, הן גוף מבולבל, בירוקרטי ,איטי מפוזר ומיושן. שבאופן היסטורי היו בידיהן שתי זרועות עיקריות של עוצמה (מה שמכונה באקדמיה: כסדר הווסטפלי). הזרוע הראשונה היא העוצמה הצבאית. כאשר השנייה היא הרגולציה (מערכת החוקים) הטריטוריאלית. כאן בדיוק מתחילה הבעיה. מכיוון שמול התאגידים הבינלאומיים העוצמה הצבאית אינה רלוונטית או אינה אפשרית. (אלא אם כן, אתם ממליצים לשלוח את צה"ל להפציץ את משרדי טבע ולכבוש את קווי היצור). כיוון שכך, המדינה אינה יכולה לכפות על אותם תאגידים את רצונה רק בגלל שהיא חזקה יותר. בכך מאבדת המדינה את הקלף החזק ביותר אותו היא מכירה בארסנל הכלים שלה, העוצמה הצבאית.