יום ראשון, 18 בדצמבר 2011

הליגה השישית באירופה ? יצאתי לבדוק


כולם זוכרים את הציטוט הנבחר של יושב ראש התאחדות הכדורגל בישראל אבי לוזון, כי הליגה הישראלית היא הליגה השישית ברמתה באירופה. הרבה גבות הורמו בעקבות האמירה ומדורי הפרשנות התמלאו בביקרות לגביה אבל דווקא עכשיו אחרי שמכבי חיפה הודחה מהליגה האירופאית וישראל נשארה ללא נציגות נוספות במפעלים של היבשת, באחת העונות השחורות מהצלחות אי פעם. בזמן שהמחזורים הסדירים בליגת העל רושמים את נתוני הרייטינג הנמוכים בהיסטוריה, והמגרשים ריקים מקהל ביציאים החלטתי לבדוק סטטיסטית את הטענה של יושב ראש ההתאחדות. ולראות בצורה מחקרית או לפחות אובייקטיבית האם באמת אנחנו מקום שישי, שש עשרה או אולי אפילו שישים.

אז נתחיל מהסוף. איזה מקום הגיעה הכדורגל הישראלי אתם שואלים? אז לפי שיטת המדידה שהציג עוד מעט, מקום 22, זאת במידה ולוקחים בחשבון גם ליגות משנה בכל מדינה ומדינה. ללא אותן ליגות, עלתה הליגה שלנו בשתי מקומות למקום 20. אמנם עדיין בחצי העליון של הליגות באירופה אבל בטח שלא בצמרת, בטח שלא בעשרת הראשונים ובטח שלא הליגה השישית באירופה.

איך נעשתה הבדיקה
בשבועות האחרונים אספתי נתונים על הליגות האירופאית בשנים האחרונות. חילקתי את הציון הסופי של כל ליגה למספר קטגוריות ולבסוף סכמתי את כולן לציון משוקלל.

הקטגוריה הראשונה בדקה את כמות הצופים הממוצעת למשחק בכל ליגה וליגה. בעוד בליגה שלנו ההתאחדות מדווחת על 3939 צופים בממוצע למשחק (מקום 33 באירופה) בליגות הבכירות של אירופה אפשר לאתר ליגות עם 20,000, 30,000 ואף 40,000 צופים בממוצע לאורך כל העונה (אצלנו לפי נתוני ההתאחדות גם משחק עונה לא עבר את ה-17,000). רק כדי להדגיש את כמה הליגה שלנו מפגרת אחרי ליגות אחרות באירופה בכמות אוהדים למשחק. אז בליגה השנייה באנגליה מגיעים 17,000 אוהדים בממוצע ובליגה השנייה של גרמניה 15,000, כמעט פי חמש מהליגה הקטנה שלנו, ושוב למי שפספס את ההדגשה מדובר בליגה השנייה באותן מדינות ולא בליגה הבכירה. אם זה לא מספיק, אז בליגה השלישית באנגליה מגיעים בממוצע 7500 אוהדים למשחק, כמעט פי שתיים מהליגה שלנו. אבל תגידו טוב אנגליה וגרמניה הן מדניות ענק, לונדון לבדה מאוכלסת יותר מכל מדינת ישראל. נכון, אבל לא צריך להיות מדינה גדולה עם הרבה תושבים כדי למשוך אלפי אוהדים לכל משחק ומשחק. בבלגיה שאוכלוסייתה יותר דומה לשלנו, מגיעים 12,000 בממוצע למשחק, בהולנד 14,000, ובפורטוגל 10,000. בסקוטלנד ובשווייץ שכבר קטנות מאיתנו באוכלוסייה מגיעים 14,000 ו- 11,000 בהתאמה. את רשימת הצופים המלאה באירופה אפשר לראות בקישור הזה.

יום שני, 12 בדצמבר 2011

לא מייד אין יזראל: משה פרץ - הולך לי מיואש

והיום בפינתנו לא מייד אין יזראל, משה פרץ בשיר חדש, הולך לי מיואש. משתמש בלחן ערבי ואפילו לא רואה צורך לציין את זה. במקום הוא כותב בפרטים של השיר, מילים ולחן: יוסי בן דוד.

משה פרץ - הולך לי מיואש - Moshe Perez - Holech Li Meyuash



השיר המקורי


יום שני, 21 בנובמבר 2011

גם ספרד הלכה ימניה


בדיוק החודש לפני שנתיים, באחד מהפוסטים הראשוניים שכתבתי בבלוג הזה, ציינתי את העובדה כי אירופה הולכת בקצב איטי, אבל אחיד אל עבר הימין הפוליטי. היום שנתיים אחרי הניתוח שעשתי אז גם ספרד הצטרפה אל שאר המדינות וכעת בכל שבע המדינות הגדולות באיחוד האירופי יש שלטון בראשות מפלגת ימין. עכשיו נשאלת השאלה מי הבאה בתור ? ועד מתי תימשך המגמה ?

לקריאת המאמר המקורי: פניה חדה ימינה



הים התיכון משנה את פניו
ובאותו הקשר ספרדי אפשר לשאול, מה יש במים של הים התיכון בשנת 2011, שכל המנהיגים ששותים מהם נעלמים אחד אחרי השני ? לבנון, תוניסיה, מצרים, לוב, יוון, איטליה, ספרד סוריה ?


יום ראשון, 25 בספטמבר 2011

מדינות העולם כרשת חברתית

אחרי שהרשת החברתית של גוגל הציגה לנו את רעיון המעגלים ופייסבוק הלכה בעקבותיה וייסדה השבוע את רעיון הרשימות, אפשר להשתמש באותו מרשם ולשאול את השאלה: כיצד נראית הרשת החברתית של מדינות העולם?

דרך יפה שהפכה בשנים האחרונות להיות נפוצה בעולם האקדמי היא שרטוט של מדינות העולם באמצעות דיאגרמת ון. דיאגרמה שמקשרת מדינות לפי הארגונים הבינלאומיים בהן הן חברות. זאת, מתוך הנחה שארגונים בינלאומיים, בעיקר אלו הקשורים לאינטגרציה אזורית, מראים על ידידות או חברות בין מדינות ומכאן הופכים מציגים רשת חברתית. הנה מספר דוגמאות: 


יבשת אירופה


יום רביעי, 21 בספטמבר 2011

מה יעשו החברות במועצת הביטחון


לקראת ההצבעה במועצת הביטחון, מהם האינטרסים של כל מדינה ומדינה מבין 15 החברות במועצה ואיך הפכו גבון, ניגריה, בוסניה ופורטוגל לקול המשמעותי ביותר. התומכות, המתנדנדות, הנמנעות והמתנגדות, כולן בפוסט אחד.





התומכות
סין
היחסים בין סין לרשות הפלסטינית ידעו עליות וירידות. עד שנות השבעים תמכו הסינים בכל תנועת השחרור בעולם השלישי ובניהן גם בתנועה הפלסטינית. השינוי ביחסי סין ארצות הברית בתחילת שנות השביעים הביא גם לשינוי ביחסי סין עם העולם השלישי והתנועה הפלסטינית והתמיכה המסיבית הפכה לתמיכה מוראלית בלבד. בשנת 1978 הודיעה סין כי פתרון שתי המדינות הוא הפתרון הטוב ביותר לשלום במזרח התיכון. בשנת 1988 הכירה סין בהכרזת המדינה הפלסטינית  של יאסר ערפאת ומאז מקיימת איתה יחסים דיפלומטיים. למרות ההתקרבות בשנים האחרונות בין סין לישראל לא נראית הרעה ביחסים בין סין לרשות הפלסטינית. ועקב כך שסין כבר הכירה במדינה הפלסטינית ב-1988 אין שום סיבה שהיא לא תצביע גם הפעם בעד.

יום חמישי, 8 בספטמבר 2011

בחירות 2012, חודש ספטמבר החודש הרפובליקני

בעוד כמה שעות יתחיל העימות הרפובליקני הראשון בטלוויזיה הארצית (עד עכשיו כל העימותים היו בערוצים מקומיים או ערוצי כבלים). משם יתחיל מסע חודש ספטמבר שהוא חודש העימותים המרכזי בו יערכו המועמדים סדרת עימותים אחד ב-NBC אחת ב-CNN  ואחד במגרש הביתי שלFox News  במה שיהפוך לאחד החודשים המרכזיים והמשפיעים ביותר על המשך המרוץ הנשיאות. לכן מהיום מועד העימות הראשון ועד שבוע הבא מועד העימות השני כל יום נעשה הכרות עם מספר מועמדים לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית .


הרמן קיין
הרמן קיין (65) הוא אחד המועמדים הפחות מכורים במרוץ לנשיאות ובמיוחד כאן אצלנו בישראל. הוא הכריז על מועמדותו רק לפני מספר חודשים אחרי מסע הרצאות מוצלח מול חברי תנועת מסיבות התה. הוא מתמטיקאי וכלכלן במקצועו שהספיק במהלך חייב לשרת בחיל הים האמריקאי, להיות איש עסקים מצליח שבין היתר החזיק בתפקידי מפתח בענק האפייה פילסברי ורשת המסעדות ברגר קניג. לאחר שעזב את עולם העסקים הפך לנגיד הבנק המרכזי של קנזס סיטי (שלוחה של הבנק המרכזי האמריקאי) ובשנים עבר לעולם התקשורת כמגיש תוכנית רדיו קבועה ופרשן עבור ערוץ העסקים של פוקס ניוז.

עמדות פוליטיות: הוא תמך בתוכנית החילוץ של ג'ורג' בוש לבנקים הגדולים בזמן המשבר, אך התנגד לתוכנית החילוץ של אובמה. עובדה שגורמת למבקריו לטעון שהוא מפלגתי מדי ולא נאמן לאמת. הוא מגיע מהמחנה הימני-כלכלי של המפלגה ובעד הרחבת הסמכויות של המדינות באיחוד בנושאים שלא קשורים לביטחון, בין היתר הוא תומך בביטול החינוך הפדרלי. אחד מעמדותיו המעניינות הוא רצונו לחזור לתקן הזהב, ודעותיו המתונות מאד בנוגע להגירה הבלתי חוקית.


יום ראשון, 7 באוגוסט 2011

עשר עובדות על החוב האמריקאי

לאור הורדת דירוג האשראי של ארצות הברית, הפעם עשר עובדות על החוב האמריקאי


החוב האמריקאי הוא 14.3 טריליון דולר, במילים אחרות כדי להחזיר את החוב העצום כל אזרח אמריקאי יאלץ לשלם כ-46,000 דולר, 1000 דולר יותר מהשכר החציוני בארצות הברית שעומד על 45,100 דולר לשנה.

למרות הדעה הרווחת כי רוב החוב האמריקאי הוא לממשלת סין והיא תשתמש בחוב זה כדי לפגוע בכלכלת ארצות הברית. בפועל רק 7 אחוז מהחוב האמריקאי הוא לסינים, כאשר היפנים הנמצאים במקום השני מחזיקים ב-5 אחוז מהחוב. למען האמת, רוב הגופים הזרים המחזיקים באגרות חוב אמריקאיות הן בעלות בריתה של ארצות ברית, כמו יפן, בריטניה, שוויץ, טאיוואן, ומדינות האיים הקאריביים ולא יריבים פוטנציאליים כמו סין או רוסיה.  

החוב האמריקאי גדול כל כך שהוא שווה לחוב הלאומי המשותף של כל מדינות ה-OECD  יחד.


יום שבת, 30 ביולי 2011

תקרת החוב מגיעה לנקודת הקצה


בזמן שהציבור הישראלי עסוק במחאת האוהלים, בארצות הברית מתחוללת דרמה גדולה בהרבה שבאופן עקיף יכולה להשפיע על חיינו הרבה יותר מאשר הנושאים המוזכרים במאהל בשדרות רוטשילד. משבר תקרת החוב של ארצות הברית.


מהי תקרת החוב ?
על פי חוקת ארצות הברית, ובמסגרת הפרדת הרשויות ומערכת האיזונים והבלמים ממשלת ארצות הברית אחראית על ביצוע התקציב וחלוקת הכספים, בעוד הקונגרס אחראי על אישור לקיחת ההלוואות. רעיון מהפכני שקבע שמי שמבזבז את הכסף (הממשלה) לא יכול גם לקבוע לעצמו את הזכות לבזבז יותר. הבעיה התחילה כאשר מלחמת העולם הראשונה שינתה את המנגנון ההיסטורי. כניסת ארצות הברית למלחמה והצורך המהיר של הצבא והממשלה ללוות כספים כדי לממן את הלחימה לא יכלו לתפקד בצורה יעילה כאשר כל הלוואה דורשת אישור של הקונגרס, וכך נוצר מנגנון חדש מנגנון תקרת החוב. בהתחלה בכוונה שיהיה מנגנון זמני רק לתקופות חרום, אך כמו כל דבר זמני גם תקרת החוב הפכה קבועה.


ההיסטוריה של תקרת החוב, מתוך מגזין האטלנטיק
תקרת החוב היא קו מקסימום (אבסולוטי) אותו קובע הקונגרס ועד אליו יכולה הממשלה ללוות כספים ללא אישורו, כאשר כל הלוואה נוספת תאלץ את הבית הלבן לפנות לחברי הקונגרס ולבקש חוק חדש שיגדיר קו  מקסימום חדש בתקרת החוב. משנת 1962 הוקפצה התקרה כ 70 פעמים, כאשר השיאנים (במונחים של אחוז מהתוצר) היו ממשל רייגן שעקב עלויות המלחמה הקרה ומרוץ החימוש של שנות השמונים דרש כספים רבים, וממשל בוש השני שהצדיק את העלייה בתקרה החוב עקב עלויות המלחמה בטרור.

יום שלישי, 12 ביולי 2011

חלוקת קליפורניה הסיפור שאינו נגמר


המפה של סטון מתוך הלוס אנג'לס טיימס
ג'ף סטון פוליטיקאי רפובליקני מדרום קליפורניה מצטרף למסורת ארוכה של פוליטיקאים, אנשי ציבור, והוגים שרוצים לחלק את מדינת קליפורניה למספר מדינות. הפעם בשונה מהצעות קודמות שהיו מציע סטון, חלוקה לצפון ודרום, או יותר נכון דרום מזרח וכל השאר. המחוזות שסטון מעוניין שיפרשו מהמדינה הם: אורנג', אימפרייל, איניו, מונו, טולר, מדרה, מריפוסה, סן-ברנדינו, סן-דייגו, פרזנו, קינגס, קרן וריבר סייד וביחד יתאחדו למדינה שמרנית רפובליקנית אחת, בשם דרום קליפורניה. למרות שלדעתי לפי אופי ומיקום המחוזות שנבחרו, אפשר גם לקרוא לה מערב אריזונה.





יום שישי, 1 ביולי 2011

עשר עובדות על נסיכות מונאקו

לקראת החתונה המלכותית שתתקיים היום בנסיכות מונאקו, הפעם במדור עשר עובדות, נסיכות מונאקו

רק 20 אחוז מאוכלוסיית מונאקו הם מונגסקים, (העם המקורי של הנסיכות), שאר האוכלוסייה מורכבת בעיקר מצרפתים ואיטלקים. בנוסף כ-1500 יהודים חיים במונאקו מה שהופך אותה לאחת המדינות עם האוכלוסייה היהודית הגדולה בעולם באחוזים. רובם של היהודים הינם בעלי ממון שפרשו לפנסיה, והיגרו לנסיכות.

במונאקו אין מס הכנסה לאזרחי הנסיכות. אזרחים זרים העובדים בנסיכות משלמים מס בהתאם לאמנות המס שחתמה המדינה עם מדינות האם שלהם. עקב כך שרוב מדינות העולם לא חתומות על אמנות שכאלו עם נסיכות מונאקו, הפכה מונאקו בפועל לאחד ממקלטי המס הגדולים בעולם.

למרות שמונאקו ידועה בבתי המלון, בחיי הלילה ובבתי הקזינו המפורסמים שלה, לאזרחי הנסיכות אסור להמר, ואפילו לא להיכנס לבתי הקזינו המשמשים אך ורק תיירים.


יום שלישי, 21 ביוני 2011

בחירות 2012 האלקטורים החדשים

איך תשפיע מפת האלקטורים החדשה על הבחירות לנשיאות


בחירות מפקד ראשונות ושינוי בחלקות האלקטורים

מפת האלקטורים החדשה לבחירות 2012
הבחירות הקרובות הן בחירות המכונות בארצות הברית "בחירות עשור ראשונות" או "בחירות מפקד ראשונות". הסיבה לכך, היא שמדובר בבחירות הראשונות שנערכות מאז נערך מפקד האוכלוסין האמריקאי (לתוצאות המפקד) המתקיים כל עשר שנים עגולות. 1980, 1990, 2000, 2010... על ידי הלשכה לענייני מפקד האוכלוסין. ומדוע ההתעסקות עם המפקד חשובה? המפקד הוא הכלי הסטטיסטי שקובע את כמות האלקטורים של כל מדינה. במילים פשוטות הוא קובע את כוח ההשפעה של כל מדינה ומדינה בהכרעה על זהות הנשיא הבא. על פי תוצאות המפקד  מחולקים 538 האלקטורים על פי מפתח של כמות האוכלוסייה בכל מדינה. כאשר המינימום הוא 3 אלקטורים למדינה. כך שגם ויומינג בה חיים חצי מיליון אמריקאים וגם מונטנה בה חיים כמעט מיליון מקבלות אותו מספר של אלקטורים, 3, מכיוון ששתיהן נמצאות מתחת לקו התחתון העומד כרגע על מיליון וקצת בני אדם. כדי לזכות בבחירות צריך המועמד הנבחר להגיע ל-270 אלקטורים שהם בדיוק מחצית ועוד אחד מתוך 538 האלקטורים. "בחירות מפקד ראשונות" הן הפעם הראשונה בה מתבצעות בחירות על פי חלוקת הכוחות החדשה ולכן המתח ומוקדי העניין משתנים ממה שהכרנו בסיבובים הקודמים מכיוון שלחלק מהמדינות יש עוצמת וכמות חדשה של נציגים לשלוח. ג'ורג' בוש וברק אובמה נבחרו על פי המפתח הקודם של המדגם של שנת 2000. הפעם הנשיא אובמה יאלץ להתמודד עם המפתח החדש של שנת 2010 ונקודת הפתיחה החדשה היא קצת לרעתו.

יום שלישי, 14 ביוני 2011

שדאלאס ניצחה את לוס אנג'לס, שטקסס ניצחה את קליפורניה

איך זכייתה השבוע של דאלאס מאבריקס באליפות ה-NBA מאפיינת את מצב יחסי הכוחות בין המדינות בארצות הברית

את העובדה שאני אוהב להמשיל בין המצב הפוליטי והפנימי של ארצות הברית לבין תוצאות משחקי הספורט שלה אתם כבר יודעים. רק לפני מספר חודשים דיברתי על הקשר שבין הקבוצות בסופרבול והגלובליזציה, והפעם איך זכייתה השבוע של דאלאס מאבריקס באליפות ה-NBA מאפיינת את מצב יחסי הכוחות בין המדינות בארצות הברית.

למרות שהניצחון של דאלאס מאבריקס על מיאמי היט והזכייה באליפות נראים האירוע הדרמטי ביותר של העונה האחרונה. דווקא היה זה הניצחון של דאלאס מאבריקס על לוס אנג'לס לייקרס (אלפות המערב בשלוש השנים האחרונות) בשלבים המוקדמים, הניצחון בעל המשמעות הגדולה יותר מבחינת יחסי הכוחות בארצות הברית. היה זה ניצחון שסימל את המהפך העובר על המדינה בשנתיים האחרונות. ניצחון של העיר דאלאס על העיר לוס אנג'לס, ניצחון של מדינת טקסס על מדינת קליפורניה השוקעת.

יום שני, 13 ביוני 2011

היום 45 שנה לאזהרת מירנדה


כולנו מכירים את סרטי המשטרה בהם שוטר עוצר חשוד וצועק באוזנו את זכויותיו, אבל מאיפה הגיע המשפט הנצחי הזה ? הכול קרה היום לפני 45

יש לך את הזכות לשמור על שתיקה. כל דבר שתאמר עלול וישמש נגדך בבית המשפט. יש לך זכות לשכור עורך דין. אם אינך מסוגל לשכור עורך דין, עורך דין ימונה עבורך. אין אחד שלא מכיר את המשפט הזה. אנחנו שומעים ורואים אותו בקולנוע ובטלוויזיה שוב ושוב, מדקלמים אותו בעל פה ומכירים בו כל הבדל דק ועדין. אבל שאלתם את עצמכם מאיפה המשפט הזה הגיע לחיינו ? מדוע הוא נוצר ? ולמה רק בארצות הברית ? הכול קרה לפני 45 שנה, בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון שיצר את "אזהרת מירנדה".

ארנסטו מירנדה נעצר בשנת 1964 בפיניקס שבאריזונה בחשד לחטיפה ואונס. השוטרים שעצרו אותו לא יידעו אותו על זכויותיו לא הציעו לו עורך דין והוא לא היה מודע לתיקון החמישי לחוקה המאפשר את זכות השתיקה. ללא ידיעת זכויות אלו הוא הפליל את עצמו ונשלח למאסר ממושך.


יום ראשון, 12 ביוני 2011

עשר עובדות שבטח לא ידעתם על טורקיה


לקראת הבחירות בטורקיה היום עשר עובדות שבטח לא ידעתם על המדינה

טורקיה היא הכלכלה מספר 17 בעולם, מבין הכלכלות המתפתחות טורקיה צומחת בקצב המהיר ביותר בעולם אחרי סין והודו. היא חברה בפורום ה G-20, בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) ובארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE). 

צבא טורקיה הוא הצבא השני בגודלו בנאט"ו (אחרי ארצות הברית), 500,000 חיילים בשרות סדיר ועוד 400,000 בשרות מילואים. 

טורקיה היא יצרנית הטלוויזיות השלישית בגדולה באירופה, כאשר בין ענקיות האלקטרוניקה במדינה ניתן למצוא את: Vestel ו- Arçelik, תתחילו להתרגל לשמות החברות האלו צפויות להפוך לחברות ענק בשנים הקרובות.

איסטנבול עקפה השנה את מוסקבה והפכה לעיר הגדולה ביותר ביבשת, כ-12 מיליון תושבים. 

יום שלישי, 7 ביוני 2011

מילון מונחים: מעטפת המכס הישראלית פלסטינית

כמו שישראל שונה בנוף של עולם האינטגרציה האזורית, כך היא גם שונה ומיוחדת בעולם איחודי המכסים. ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שחתמה על הסכם איחוד מכסים עם ישות לא מדינית. הכוונה היא להסכם איחוד המכסים בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית הסכם המכונה לעיתים הסכם מעטפת המכס (Customs Envelope) שהיה חלק מהסכמי אוסלו ותהליך השלום.

כבר בהסכמי אוסלו ראו שני הצדדים את החשיבות של התחום הכלכלי לתהליך השלום המתגבש, בעיצוב וייצוב היחסים העתידיים בין הישויות. וכבר בפסקת הפתיחה בפרוטוקול הכללי נכתב:

"שני הצדדים רואים את התחום הכלכלי כאחת מאבני הפינה של יחסיהם ההדדיים".

הרעיון המרכזי מאחורי ההסכם היה שיש לשמור על מדינת ישראל והרשות הפלסטינית כיחידה כלכלית אחת, זאת למרות הסכמי השלום המתגבשים והשאיפה להקמת שתי מדינות. כחלק מההסכם שעסק בשלל נושאים כלכליים כמו מע"מ, מיסים ישירים, יחסים כלכליים בין הרשות וירדן, מעמד השקל, נושאים מוניטריים נוספים, ופרקים שעוסקים בתחומים פרטניים כמו עבודה, חקלאות, תעשייה ותיירות.

אחד הפרקים בהסכם, הרלוונטי ביותר לנושא איחוד המכסים, הוא הפרק העסוק במעטפת המכס (שם זה לא מופיע באופן רשמי בפרוטוקול). המנגנון שנקבע בין הצדדים קבע שישראל, הגדה ועזה הם יחידת מכס אחת. לכן יהיה משטר מכסים (למעט תחומים חריגים) קבוע בשטחי ישראל, הגדה ועזה. לפיו ישראל תגבה את המכסים של הפלסטינים בגבול החיצוני שלה (המעטפת החיצונית) ותעביר לפלסטינים עבור סחורה המיועדת לגדה ועזה את החלק היחסי של המכס בניכוי הוצאות. בנוסף ישנו מנגנון מורכב העוסק במיסים עקיפים, ותקנות מקור. מנגנון נוסף התיר והסדיר כי סחורה שיועדה לגדה ועזה (למעט תחומים חריגים) תוכל להימכר גם בישראל ולהפך.

הנחת היסוד שעמדה מאחורי ההסכם בין הצדדים, יצאה מנקודת הנחה שבין ישראל, הגדה ורצועת עזה אין ולא יהיה גבול פיזי, יש לזכור שגדר ההפרדה עדיין לא נבנתה, וגם גל פיגועי הטרור הראשון טרם אחל. הנחת יסוד נוספת רצתה לשמור על כך שתהייה תנועה חופשית של מוצרים בין הכלכלות. שני תנאים אלו יחד, ביטול גבולות ותנועה חופשית, יצרו בפועל בין ישראל והרשות הפלסטינית אזור סחר חופשי. התנאי המחייב והכרחי עליו דיברנו בפרק הראשון כדי לקיים איחוד מכסים.

בנוסף לאותם הנחות יסוד, היה גם רצון של הצדדים שבין עזה והגדה לא תהייה הפרדה, והם יתנהלו כיחידה פוליטית וכלכלית אחת. רצון נוסף הקשור יותר לצד הישראלי היה להגביל את סמכויות הרשות ככל שאפשר ולבטל כמה שיותר סממנים של ריבונות, כל עוד תהליך השלום נמצא בשלב הביניים, סממנים כדוגמת מטבע עצמאי ומנגנון מיסים עצמאי.

סוגיית הרלוונטיות של מעטפת המכס
מאז שנת 2000 ופריצת אינתיפאדת אל אקצה ישנו ויכוח לגבי הצורך בהמשך קיום מעטפת המכס בין שתי הישויות. אזור הסחר החופשי שהיה קיים כמעט והתפוגג. כאשר מסיבות ביטחוניות מכשולים רבים נוצרו על הגבול שבין הרשות הפלסטינית למדינת ישראל, ותנועת סחורות ואנשים לעיתים אף נאסרה כליל. בנוסף על תהליך בניית גדר ההפרדה שאחל ביוני 2002, נוצר מכשול פיזי ברור בין הצדדים והסחר החופשי כמעט ולא קיים. הבעיה החריפה עם סיום תהליך ההתנתקות בספטמבר 2005 שלאחריו נוצר גבול ברור בין מדינת ישראל ובין רצועת עזה. עליית חמאס לשלטון ברצועה בינואר 2006 וההפרדה הפוליטית שנוצרה בין הגדה והרצועה יצרו עוד פגיעה בעקרונות הבסיס של המעטפת.

פרקטיקה נוספת שהתפחתה היא שבשנים האחרונות ממשלת ישראל וביחוד שר האוצר וראש הממשלה האחראים על המעטפת, אחלו להשתמש במיסים שישראל גובה ככלי פוליטי לניגוח הצד הפלסטיני, או ליצירת הון פוליטי, ומשתמשים בכספים המגיעים לרשות על פי ההסכם כבני ערובה, וכקלף מיקוח עבור נושאים אחרים שאינם קשורים לפרוטוקול הכלכלי. הדוגמא הבולטת האחרונה הייתה שביוני הכריז שר האוצר יובל שטייניץ כי לא יעביר את הכספים אם יממנו טרור, לאחר שעשה זאת מספר פעמים בעבר מאז נכנס לתפקידו.

לסיכום, מעטפת המכס בין ישראל והפלסטינים היא אחד מאיחודי המכס המעניינים והמיוחדים ביותר שישנם בעולם, ניתן לראות שהעקרונות שהביאו ליצירתה היו דומים מאד לעקרונות שדוחפים לאינטגרציה ואיחודי מכסים ברחבי העולם, גם אם הסיטואציה הייתה שונה לחלוטין. ניתן לראות שכיום מצבה של המעטפת גם אם על הנייר לא נעשה שינוי בהסכם עומד בסימן שאלה. אפשר אולי לעשות השוואה בין המעטפת לבין איחודי מכסים הקיימים באפריקה, איחודי מכסים שבין הנייר החתום שייצר אותם ובין המציאות שבה הם פועלים זורם אוקיינוס גדול.


ערך זה היה חלק ממיזם ויקיפדיה - כלכלה פוליטית באוניברסיטה העברית






יום רביעי, 1 ביוני 2011

גבולות קבועים ? גם במזרח התיכון מתחילים לחשוב אחרת


לפני מספר שבועות כתבתי על חלוקת לוב למספר מדינות כחלק מהפתרון להצלתה. אותו רעיון אפשר גם כמובן לשייך למה שמתרחש היום בסוריה, מדינה שגם בה אני מאמין זהו הפתרון היחיד. אבל הרבה יותר מעודד מכך אני שמח לראות טור שנשלח אלי מהעיתונות הערבית שגם מתחילה להבין שאולי זה הפתרון היחיד. לטור מאלג'זירה

יום שני, 23 במאי 2011

גוש הממלכות הערביות

 ערב הסעודית ונסיכויות המפרץ מעבירות מסר ברור לעולם, בתי מלוכה כן, רפובליקות לא

התכנסות מדינות לתוך גושים היא תופעה נפוצה בעשורים האחרונים בנוף העולמי. לאירופה יש גוש, למזרח אסיה יש אחד, בצפון אמריקה ישנם תהליכים שבנתיים בשלו רק ברמה הכלכלית, וכעת גם בדרום היבשת נשמעים קולות למיזוגם של מיני גושים קטנים ורבים לגוש אחד גדול ומרכזי. כל אותם  גושים מבוססים תמיד בראש ובראשונה על גאוגרפיה ולאחר מכן  על כלכלה, דת, שפה, או עבר משותף. לעומת זאת גוש מוזר וייחודי כמו זה שעומד להיווצר קרוב מאד אלינו, עוד לא ראינו בעולם. גוש של מדינות ערביות-סוניות המבוסס כולו על דבר אחד ויחיד בתי מלוכה.

סמל הארגון
לפני שבוע מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) ארגון כלכלי של יצואניות הנפט במפרץ הפרסי שהוקם בשנת 1981 וכולל את ערב הסעודית, קטאר, כווית, איחוד האמירויות, עומאן ובחריין, החליטו לפתוח במשא ומתן מואץ לקבלת ירדן ומרוקו לשורות הארגון. ביחד מתכננות שמונה המדינות החדשות להקים איחוד פוליטי-כלכלי שישאף למיזוג הכלכלות, יגביר את שיתוף הפעולה המדיני, ישאף למטבע משותף ולמדינות יצוא אחידה. המכנה המשותף היחיד בין מועדון השמונה החדש, A8 אם תרצו. מלבד כמובן להיותן מדינות ערביות, זה שאלו המדינות הערביות האחרונות בהן עדיין יש מלכים, אמירים וסולטנים. אלו הן בעצם המונרכיות האחרונות של העולם הערבי.

יום שלישי, 17 במאי 2011

עשר עובדות שבטח לא ידעתם על נורבגיה

בדרך כלל ששואלים ישראלים מה הם יודעים על נורבגיה הקונוטציה היחידה שעולה להם זה הסכם אוסלו ולפעמים גז ונפט. אז לכבוד יום החוקה הנורבגי (המקבילה הנורבגית ליום העצמאות הלא קיים) 10 דברים שלא ידעתם על הממלכה הנורבגית

במלחמת העולם השנייה והכיבוש הנאצי משפחת המלוכה הבריטית העניקה מקלט למשפחת המלוכה הנורבגית. כאות תודה, מאז סוף המלחמה ועד ימינו נורבגיה שולחת מדי חג מולד עץ אשוח ענק וחגיגי לבריטניה.

למרות גודלה הקטן של המדינה (פחות מ-5 מיליון תושבים) ישנן 9 חברות נורבגיות בדרוג השנתי של המגזין פורבס. 

למדינה ישנם קשרים היסטוריים קרובים עם כל המדינות המקיפות אותה. נורבגיה הייתה חלק מאיחוד מדיני עם דנמרק, ותחת כיבוש של שבדיה. בנוסף למשפחת המלוכה הנורבגית יש קשרי משפחה קרובים עם משפחת המלוכה הבריטית. האראלד החמישי המלך הנורבגי, הוא גם אחד מהיורשים של מלכת בריטניה.

בנורבגיה ישנן מגבלות רחבות על רכישת אלכוהול. אפשר לקנות שתייה אלכוהולית אך ורק מחברה אחת ויחידה (Vinmonopolet) שהיא מונופול בבעלות הממשלה.  

יום שני, 16 במאי 2011

מילון מונחים: אבל מה זה בכלל במבי ?

אלי טביב רכש את חלקו של מוני הראל בהפועל תל אביב בעסקת במבי, אבל מה זה בכלל במבי ?

תקשורת הספורט הישראלית גועשת ורועשת מאז שעות אחר הצהריים בעקבות כך שאלי טביב את קנה את חלקו של מוני הראל בהפועל תל אביב באמצעות מנגנון עסקי המכונה על ידי העיתונות בשם במבי (BMBY). אבל אותם כתבים בתקשורת שוכחים שהציבור הישראלי הרחב לא אמור להיות בקי במונחים כלכליים של בתי הספר למנהל עסקים ושוכחים להסביר לנו מה זה בכלל במבי.

במבי רק אחד נשאר לעמוד
עסקת במבי, ראשי תיבות של המילים באנגלית Buy Me Buy You הוא מנגנון עסקי שאמור להסדיר יחסי שותפות בין שתי חברות עסקיות בלי ליצור רווח לאף אחת מהן. נגיד שחברת א' מייצרת מזון וחברה ב' עוסקת במשלוחים, שתי החברות יכולות לייצר מנגנון שבו חברה ב' תבצע את המשלוחים עבור חברה א' וחברה א' תספק מזון לעובדים של חברה ב'. בצורה כזאת כל חברה מרוויחה בצורה יעילה יותר מאשר שתי החברות היו עובדת בנפרד מול צדדים שלישיים. מבולבלים ? איך זה קשור להפועל תל אביב ? האמת לא קשור, כי כתבי הספורט הישראלים לא פרשו נכון את העסקה שהתקיימה בין הראל לטביב ונתנו לה את השם במבי בטעות.

העסקה שבוצעה בין הראל לטביב אינה במבי אלא מנגנון עסקי המכונה Shotgun Clause. מנגנון שמטרתו למצוא פתרון התנתקות עבור שותפים עסקיים או בעלי מניות שאינם מצליחים להסתדר אחד עם השני ורוצים עדיין בהצלחת העסק. כל אחד משני הצדדים מכניס למעטפה את הסכום המרבי אותו הוא מוכן לשלם כדי לקנות את חלקו של הצד השני ובורר מוסכם פותח את המעטפות ומכריז על המנצח, המנצח הוא השותף שהכריז על הסכום הגבוה יותר. המנגנון נחשב יעיל ביותר מכיוון שהוא פותר את בעיית המידע הלא סימטרי בין הצדדים בהנחה ששניהם מעורבים בחברה ויודעים את שוויה הנכון. רק מי שירצה בה יותר יהיה מוכן להציע מחיר גבוה יותר ולכן גם ינצח, במקרה שלנו טביב נתן את הסכום הגבוה יותר ולכן הפועל תל אביב שייכת לו.


יום ראשון, 1 במאי 2011

אז למה לא מתערבים (עדיין) בסוריה ?


מדוע התערבו מדינות המערב רק לפני מספר שבועות בעימותים בלוב ובחוף השנהב, ועד כה הן נמנעות מלעשות זאת גם בסוריה

בשנים האחרונות חקרתי רבות את נושא ההתערבות הצבאית הבינלאומית, מדוע היא מתרחשת, מתי ואיך, כיצד היא מסתיימת, מי נוהג לבצע אותה ומדוע לעיתים היא מצליחה ולעיתים נכשלת. כאשר בדקתי לעומק עשרות התערבויות זרות בניסיון למצוא את הסיבות לפריצתן, 4 מאפיינים שבו וחזרו בעקביות בכל אחת מהן, כאשר לפחות אחד מאותם מאפיינים חייב להופיע בצורה מובהקת ומאפיין נוסף תומך, כל זאת כדי שהתערבות אכן תתרחש. ארבעת המאפיינים הם: משאבי טבע , הגירה, חלופה שלטונית ברורה ומאסה קריטית של הרוגים.

משאבי טבע והגירה אנושית 

צבא צרפת פועל בחוף השנהב 
משאבי טבע הוא כל משאב או סחורה שמחירו העולמי מושפע או יכול להיות משופע כתוצאה ישירה מהעימות במדינה. כאשר למדינות המתערבות ישנה  צפייה כי התערבות בסכסוך עשויה למתן חזרה את מחירו. משאבים אלו יכולים להיות סחורות של ממש כמו: נפט, גז, יהלומים, זהב ואחרים. או אפילו תשתיות קריטיות ואסטרטגיות כמו מעבר צינורות (כדוגמת באקו-טביליסי-ג'ייהאן), כבישים, תעלות מים (כדוגמת תעלת פנמה) ונתיבי מסחר. כאשר כל אחד מאותם משאבים יכול להתפאר בלפחות התערבות אחת או יותר בו הוא הפך לגורם הגורם להתערבותן של מדינות. 

הגירה, היא המצב בו עקב העימות הפנימי במדינה פליטים רבים מתחילים לעזוב את ביתם ולעבור את הגבול בדרכם אל מדינות שלישיות שכנות או לא שכנות. תופעה שיוצרת באופן אוטומטי נטל כלכלי על המדינות הלא מעורבות, ולעיתים אף גורמת לבעיות חברתיות וזהותיות. אך מעבר לכל דבר אחר הם מכניסים לתוך הסכסוך צד שאינו מעורב בו ונכפה עליו להיות חלק ממנו. כאשר הדוגמא המפורסמת מכולם היא מלחמת האזרחים בבנגלדש שהובילה לגל של 10 מיליון פליטים אל הודו שכנתה, אך גם תופעת הפליטים הפוקדים לאחרונה את מדינת ישראל להם יש קשר ישיר למלחמות האזרחים באפריקה.


יום שבת, 30 באפריל 2011

מדינה קטנה, הרבה חדשות

כולנו מכירים את הטענה שישראל תופסת הרבה יותר עניין ומיקוד אצל ערוצי החדשות העולמיים מאשר מדינה קטנה צריכה. אפליקציה חדשה מבית היוצר של מגזין האקונומיסט מראה בעזרת גרף עננים את כמות הפעמים שמילה הוזכרה באתר האינטרנט של המגזין. והתוצאות די ברורות ישראל תופסת את המקום הרביעי, קצת אחרי סין, אירופה וברק אובמה. הרבה יותר מגרמניה, ארצות הברית או אפילו בריטניה בה נכתב המגזין.





יום שישי, 29 באפריל 2011

עשר עובדות על בית המלוכה הבריטי

לקראת החתונה המלכותית 10 עובדות על בית המלוכה הבריטי

1) מלכת בריטניה וכל העומדים אחריה בסדר הירושה חייבים להיות צאצאים ישירים של סופיה מהנובר, אלקטורית (נסיכה בוחרת) מהמאה ה-17, שעל פי ההסדר בין הפרלמנט לבית המלוכה היא היורשת החוקית של הכתר הבריטי. בנוסף כל יורש חייב לעמוד בשני תנאים נוספים: להיות פרוטסטנטי בעת המלכתו ולקבל עליו את הדת האנגליקנית לאחר מכן, ולהיוולד לזוג הורים הנשואים באופן חוקי עוד מלפני שנולד.   

סמל בית המלוכה
2) המלכה אליזבת השנייה המכהנת בתפקדי מאז שנת 1952 (אחת התקופות הארוכות בהיסטוריה), בכלל לא הייתה מועמדת לתפקיד בלידתה ולא תפסה את אור הזרקורים והתעניינות העם הבריטי. לשם השוואה חשיבותה בסדר הירושה דומה לזו של הנסיכה ביאטריס מיורק היום, מה שבטח נשמע לכם מזור כי בוודאי רובכם לא שמעתם עליה. איך בכל זאת היא הפכה למלכה? דודה אדוארד השמיני וויתר על הכתר ומת ללא ילדים, ולה עצמה לא היו אחים זכרים.

3) למרות הדעה הרווחת על כך שבית המלוכה הוא גוף יקר העולה למשלם המיסים הבריטי כסף רב, בפועל הוא דווקא גוף רווחי שמכניס לממלכה יותר כסף מאשר היא משקיעה בו. להסבר רחב יותר ניתן לצפות בסרטון.

יום ראשון, 10 באפריל 2011

ממונטזומה ועד לחופי טריפולי - התערבתם בסכסוך בלוב, ועכשיו מה?

המערב צריך להבין שהתערבות בלוב היא רק השלב הראשון בהבאת שקט למדינה, שינוי הגבולות הוא השלב המחייב הבא

התערבות בינלאומית בסכסוך פנימי של מדינה אחרת הוא תמיד עניין מורכב. מדינות נקרעות בין הצורך והרצון שלהן להתערב מאלף ואחת סיבות שונות ומשונות, לבין השמירה על ריבונותן של מדינות. הרי מי ערב לי שמה שאני עושה עכשיו למדינה אחרת לא יעשו לי בעתיד, ויותר מכך מי נתן לי את הסמכות המוסרית להתערב ומינה אותי לשוטר העולמי. לכן כאשר התערבויות ובעיקר התערבויות צבאיות לבסוף מתבצעות הן באות רק ששאר הכלים האפשריים נכשלו לחלוטין, וההתערבות הצבאית נשארה  הדרך היחידה.

מפת "החלוקה" של לוב
כך בדיוק קרה גם החודש, עם ההתערבות של נאט"ו בלוב. הנשיא אובמה שהצהיר רק לא מזמן שהמלחמה בעיראק הייתה טעות, ותחת המשמרת שלו ארצות הברית תפעל תמיד בדרך ההסכמה ותמנע ממלחמות של אחרים, שלח (יש שיגידו נגרר אחרי צרפת ובריטניה) את צבא ארצות הברית בשיתוף כוחות נאט"ו לפעול אווירת בלוב. גם כאן מדובר באמצעי האחרון שנשאר בארגז הכלים של אובמה, לאחר שעל פי הדיווחים לידי ארצות הברית הגיע מידע, כי כוחות של מועמר קדאפי עומדים לבצע רצח עם בעיר בנגאזי הנמצאת במזרח המדינה וכי לא ניתן לעצור את רצח העם ללא התערבות צבאית מהאוויר.

אבל האם ההתערבות של נאט"ו בלוב, מה שללא הפתעות תביא למורדים את הניצחון על קדאפי אכן תביא שקט ללוב? או שמדובר בתרופה זמנית שלא פותרת את בעיית היסוד של לוב ומדינות שכמותה, והיא בעיית הגבולות. בעיה שקיימת בכל המזרח התיכון ואפריקה, ושום התערבות צבאית מוצלחת ככל שתהייה לא יכולה למנוע לטווח ארוך.

יום חמישי, 31 במרץ 2011

נקודת ההכרעה של טורקיה מתקרבת

מדיניות אפס הבעיות של טורקיה עומדת לפני משבר על רקע המהומות בסוריה

מדיניות חוץ של "אפס בעיות" זו מדיניות החוץ שהציג שר החוץ הטורקי אהמט דבוטואולו (Ahmet Davutoğlu) במאי 2009 עבור יחסי החוץ של טורקיה תחת משמרתו. הכוונה הייתה ברורה, טורקיה תשאף לקיים יחסים טובים עם המספר הרב ביותר של מדינות בעולם ובמיוחד עם שכנותיה במזרח התיכון (להוציא את ישראל כמובן) וכך להפוך לכוח מוביל ולכתובת אליה ניתן לפנות בכדי לגשר ולפייס בכל מקרה של מחלוקת ברחבי המזרח התיכון.

אהמט דבוטואולו
ואכן בשנתיים וחצי האחרונות חיממה טורקיה את יחסיה עם כל מדינות האזור. היחסים בין טורקיה ואיראן עלו על גל של הצלחות, סוריה וטורקיה הגיעו להסכמה היסטורית לגבי מחלוקת הגבולות בין השתיים, טורקיה חתמה על הסכם סחר חופשי עם ירדן סוריה ולבנון (הסכם שבנתיים קיים רק על הנייר), וגם ערב הסעודית שומרת המקומות הקדושים חיממה את יחסיה עם האימפריה לשעבר, ההיא ששמרה על אותם מקומות בדיוק לפני כמאה שנה.

מעבר למזרח התיכון טורקיה גם חיזקה את יחסיה עם שאר מדינות העולם. בכדי להתקרב למדינות אירופה ולאיחוד האירופי עצמו ביצעה טורקיה רפורמות דמוקרטיות שנתפסו בבריסל כצעד חיובי וסמן ברור לעתיד. היא השקיעה מאמץ ומשאבים רבים בהתקרבות אל מדינות דרום אמריקה, ועל הדרך מצאה בברזיל שותפה קרובה לרעיונות החדשניים של מדינות החוץ הטורקית, ציר שזה לכינוי ציר אנקרה - ברזיליה שעלה לכותרות בעיקר בניסיונות למצוא פיתרון לסוגיה האיראנית. בנוסף לזאת טורקיה גם חזרה אל האזור הטורקי ההיסטורי וניסתה להיות גורם מתווך בקווקז וביחסים בין רוסיה למדינות המזרח התיכון, וחשוב מכל חתמה על הסכם פשרה היסטורי עם ארמניה.

יום חמישי, 24 במרץ 2011

הסיפור של רסלמניה

וינס מקמהון הוא ללא ויכוח היזם והמשווק הגדול ביותר בעולם הבידור האמריקאי בשלושת העשורים האחרונים. האיש שקנה מאביו ליגת היאבקות מקצועית קטנה בניו יורק והפך אותה לאחת מחברות הבידור הגדולות בעולם. חברה שמלבד להיותה ליגת ההיאבקות המקצועית הגדולה בעולם, הפכה גם לתאגיד בידור ענק, המפיק סרטים, מוזיקה, אירועי בידור וספורט. אך מעל כל הישגים אלו, ההישג הגדול ביותר של מקמהון ושל התאגיד הענק שמאחוריו, הוא רסלמניה. המופע השנתי העצום, שהמציא מקמהון בשנת 1985, והפך עם השנים לאירוע שרק הסופרבול גדול ממנו.



סרט דוקומנטרי חדש מבית היוצר של ה-WWE, "הסיפור האמיתי של רסלמניה" (WWE: The True Story of WrestleMania), מציג את האירועים שהביאו ליצירת רסלמניה, על הסיכונים שלקח מקמהון בתחילת הדרך, על הצורך להמציא כל מספר שנים את המופע מחדש, ועל עשרות שיאי מכירת כרטיסים ושיאי רייטינג ששברה רסלמניה לארוך השנים.  לכל חובבי עולם הספורט האמריקאי ובמיוחד חובבי עולם האבקות, הסיפור של רסלמניה הוא סרט חובה.